|
השעה הייתה שלוש לפנות בוקר. בשעה שבע וחצי הם יצטרכו לקום ללימודיהם בהוגוורטס, כמו בכל יום אחר. עדיין חשוך בחוץ ומעט קר, למרות שביום היה הרבה יותר חמים. אך בכל זאת משהו הפריע...
הארי שוב חלם על הרמיוני. הוא חלם שהיא - זה קשה מדי לאיית את זה וחבל לחשוב על זה - אבל הוא חלם שהיא אחת מתומכיו של וולדמורט.
הוא קם, כולו מזיע מהלחץ. רון נראה כה שליו, חשב הארי. הארי לא רצה להעיר אותו. מה תהיה הסיבה שלו?
"רון, רון, חלמתי שהרמיוני אוכלת מוות!"הוא רצה לצעוק. לא, אסור לו. רון יכסח אותו. הרי זו החברה שלו.
הוא חשב בשנית אם להעיר את את רון, כי ראה בחלומו את דראקו והרמיוני צוחקים אחד לשני, וברגע הזה שראה אותם הארי שכב חזרה והתפרק לגמרי.
התפרק, התפרק כמו שאנשים מתפרקים לחתיכות.
(יש לי בטא! שמה הוא BlueMoon והיא מהממת.)
|
0 חרמשים
(5) 6 דירגו
כותב: 
ID : 6377
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה יפה אבל עצוב
אהבתי את זה ואת צודקת לא כל הסיפורים צריכים להיגמר בסוף שמח וזה מאוד ריגש אותי
