את אותו היום בשנה החמישית כולם זכרו, בעיקר ג'יימס.
הוא הזמין אותה לצאת, היא? סירבה.
לא רק שסירבה, אלא זרקה עליו צנצנת של דיו!
לדעת הבנות האחרות היא הייתה מטומטמת, איזה בחורה תסרב לצאת עם ג'יימס פוטר?!
את אותו היום שלאחר היציאה להוגסמיד בשנה השישית כולם זכרו.
כל בית הספר ראה איך ג'יימס הרים את הנערה האדמונית כמו כלה.
רק שהם לא ידעו שזה מה שייקרה.
את אותו היום המאושר סיריוס זכר במיוחד.
הוא היה השושבין, האיש שבחליפה, זה שע"פ המסורת מיועד להתחתן אחרי חברו הטוב. אך סיריוס תמיד יישאר הרווק הנצחי.
"אז היום שני חבריי הטובים מתחתנים. ובכן, אני מאחל לכם הרבה שנים טובות ביחד ומי ייתן תהפכו למשפחה מרובת ילדים" סיריוס נאם ברשמיות מזוייפת, גיחוכים נשמעו מצידו של ג'יימס, שחיבק אותו והתפקע מצחוק.
את אותו היום שלילי הביטה במקלון הלבן וראתה שני פסים כחולים היא תמיד תזכור.
כשהיא קראה לג'יימס ואמרה לי שאין יותר סרטי אימה והרבה מדרגות הוא החל לבכות מאושר. הוא קלט לפתע שרצה את כל מה שייחל לו במשך שנים רבות: אהבה ומשפחה.
שפתיים חמימות נחו על שפתייה של לילי "אני אוהב אותך, לילי"
את אותו היום שדמבלדור הגיע למכתש גודריק כדי להודיע את הבשורה, הוא לעולם לא יישכח.
לילי הידקה את אחיזתה בהארי הפעוט, לא מאמינה שהדבר הגיוני.
היא הבינה, יחד עם ג'יימס, שלעולם לא ייתנו לאדון האופל או לדבר כלשהו לפגוע בהארי.
את אותו היום שהדלת נפתחה בפתאומיות ג'יימס זכר במיוחד.
אדון האופל תפס אותו לא מוכן, ללא שרביטו.
הברק הירוק נשלח אליו והוא נפל על הקרקע.
"הארי, מתוק שלי... אימא אוהבת אותך, אבא אוהב אותך. אנחנו תמיד פה לצידך, לא משנה מה..." לילי הניחה אותו במיטתו וקרן האור כבר פגעה בה.
את אותו היום בשנת 1991 סנייפ לעולם לא יישכח.
הארי פוטר הגיע להוגוורטס.
הבן של לילי ופוטר העלוב.
אחרי הכל, הוא תמיד אהב אותה...
|