ויקטור קרום ישב והסתגר בחדרו, הוא לא האמין שהרמיוני באמת מתחתנת עם רון. הוא הרגיש כעס קנאה ועצב מתערבלים בתוכו במעמקי ליבו, ויקטור שנא להרגיש ככה. הוא נזכר שכשראה את הרמיוני לראשונה, הוא מיד החל לאהוב אותה. הוא נמשך אליה כמו אל מגנט, הוא ראה משהו בעיניה החומות ושערה הערמוני, משהו שלא ראה באף בת אחרת. ויותר מכך הוא נמשך להרמיוני כי היא הייתה אתגר בשבילו, היא לא הייתה קלה להשגה כמו שאר הבנות שרק רדפו אחריו וקראו את שמו למרחקים. ויקטור ניסה לעשות הכל רק כדי שהרמיוני תשים לב אליו. הוא התאמן בקסמים כשהרמיוני הייתה בסביבה, כל הבנות שראו אותו החלו לצרוח ולהתלהב. אך הרמיוני הייתה שקועה בספר ולא הנידה אליו עפעף. ויקטור התרגז אך הוא אהב את הדרך שבה הרמיוני שקועה בספר, מרחפת הרחק מן העולם, הרחק מין המצאות. הוא חשב שכבר לא יהיה לו סיכוי לזכות באהבתה של הרמיוני, עד שויקטור שמע על הנשף. ויקטור ידע לנצל הזדמנויות, הוא ידע בדיוק מה עליו לעשות, להזמין את הרמיוני לנשף. אך עד כמה שויקטור היה בחור גדול וחזק, הוא התבייש ללכת ולשאול את הרמיוני לגבי הנשף. ויקטור לא הבין מה קורה, הוא עצמו מפחד הוא לא היה רגיל לפחד. אך אהבה חזקה יותר מהכל, ולבסוף, כשראה את הרמיוני צועדת בחינניות לספריה, הוא אזר אומץ ופנה אליה בביישנות. הוא הציע לה ללכת אתו לנשף, ויקטור היה בטוח שהרמיוני תסרב, אך להפתעתו הרמיוני נענתה להזמנה. אפילו ברצון. לא הייתה דרך לתאר את אושרו. בנשף הכל הלך חלק ומושלם, הם נהנו. ויקטור הרגיש שהרמיוני כבר בהישג ידו, אך הוא תעה, הוא הבין זאת ברגע שהוא ראה את הרמיוני רצה כשבעינה עומדות דמעות, הוא ידע את הסיבה. כמו שויקטור תיעב את רון, כך רון מתעב אותו. אך היום לא היה בידיו של ויקטור לעשות דבר. היה ברור לכל שרון, ניצח.
|