מוגלגים שולטים

אלפי דמויות בברדסים התקדמו אל עבר בניין באמצע שדה נטוש.

לבניין הייתה מין דלת חורקת שנתלשה מציריה כשהאיש הראשון עטוי הברדס נכנס פנימה.

הם נכנסו לאולם מתפרק, אבל ענקי ומרשים, שהיה עמוס בכיסאות מסודרים בשורות, ובקדמת החדר, עמדה מין במת נאומים מאולתרת שנבנתה מקורות עץ שחוברו בקסם פזיז.

הדמויות נכנסו אט אט, התיישבו בכיסאות והסירו את הברדסים.

כאשר כל המקומות היו תפוסים, צלצל פעמון בלתי נראה בגונג אדיר.

לחדר נכנסה דמות בעלת ברדס ארוך עם שובל מקשקשי נחש.

כולם נעמדו במקומותיהם בדממה, ראשיהם מורכנים, כולם מביעים יראת כבוד מוחלטת.

הדמות עלתה על הבמה המאולתרת והורידה את הברדס.

שיער שחור ארוך נחשף, ועיניה הירוקות של הדמות מצמצו בהפתעה.

''כל כך הרבה אנשים הגיעו לפגישה? טוב, כמה שיותר, יותר טוב'' התנשפה.

הפעמון הבלתי נראה צלצל לסימון תחילת הפגישה, והדמות הנשית התחילה לדבר

''במשך שנים נרדפנו על ידי טהורי הדם, שאמרו שדמנו נחות, שאין אנו ראויים ללמוד בהוגוורטס, אבל תמיד היינו המצטיינים ביותר.

הם לגלגו עלינו והתנשאו עלינו, דורות על גבי דורות.

היום, אני קוראת לכל בני המוגלגים, השיבו מלחמה!''

מחיאות כפיים נשמעו ברחבי האולם, והדמות השתהתה בטרם המשיכה לדבר:

"כמובן, לא צריך להיות פזיזים, צריך לתכנן היטב את מהלכנו.

כל מי שמעוניין להצטרף ל''אגודה לשימור בני המוגלגים'', (שאושרה דרך אגב על ידי משרד הקסמים) יש כאן טופס הרשמה.

אחרי שתחתמו על הטופס, לא תוכלו לספר שום דבר על הפגישות, ואם תספרו, יקרה לכם דבר לא נעים.'' שפתיה של הדמות התעקמו במעין חיוך מרושע.

''תוכלו לדבר על הפגישות רק עם בני משפחתכם, אחרי שתגמרו, תמסרו לי את הטפסים ואני אמלא את הפרטים החסרים.

שום מידע לא ידלוף מן הפגישה הזאת, אני מבטיחה.

הגיע זמננו לנקום!'' צרחה הדמות ולוותה בגל מחודש של מחיאות כפיים סוערות.

בכל ההמולה, אף אחד לא שם לב לדמות אפלה שחמקה דרך הדלת בלי למלא טופס...

		הפרק הבא