אש ופיקאצ'ו מבלים עם סרינה, בוני ואחיה, קלמונד. "בואו! קדימה!" אמר אש בהתלהבות שכמעט היה אפשר להרגישה. "פיקה פיקה פיקאצ'ו," אמר פיקאצ'ו, הפוקימון של אש והצביע על קרע סגול ואפל שנוצר באוויר. "אל תתקרבו! זה קרע בין ממדי!" אש וקלמונד הלכו לאחור, ובעקבותיהם סרינה ובוני. "פיקאצ'ו, לא!" צרח אש כשראה את פיקאצ'ו קופץ לקרע הבין ממדי. "קלמונד, אני מצטער. פיקאצ'ו בסכנה, תחכו לי פה." אש רץ וקפץ לקרע. הם היו בקרע שלוש שעות עד שראו ילד ממושקף עם שיער פרוע וצלקת ברק. בידו היה שרביט ולידו הייתה ילדה יפה עם שיער יפה ופנים מנצנצות, ובידה גם היה שרביט. אש חשב לעצמו, למה היא לא במימד שלי? ליד הילדה היה עוד ילד ג'ינג'י מנומש עם אף גדול ובידו גם שרביט. אש אמר לפיקאצ'ו, "חייבים להיכנס למימד הזה, אחרת יש סיכוי שנילכד פה לנצח." "פיקה פיקה!" אמר פיקאצ'ו והנהן. שניהם רצו ונכנסו למימד. הם הרגישו שונה - כאילו כולם מסתכלים עליהם. ואז שלושת הילדים אמרו בהרמוניה מושלמת, "מי אתם?" "מי אתם?" השיב אש לשלישיה. הילדים הובילו את אש ופיקאצ'ו למשרד יפה ומהודר, ושם הייתה אישה זקנה ותשושה למראה. הילדים ביקשו מאש שיסבירו להם כל דבר - מי הוא, למה ואיך הוא פה ומי זו החיה שעל כתפו. אש נאנח והחל להסביר, אך באמצע ההסבר מישהו קטע אותו - איש עם קארה שמנוני ומבט של ערפד. הוא לחש לאישה משהו, ואז כל מי שהיה בחדר כיוון אל אש ואל פיקאצ'ו את שרביטו. "מ-ממ-מה עשיתי?" אמר אש בחשש ובפחד מוחלט.
|