ויתור זכויות לג'יי קיי. אזהרת טריגרים על חתיכה וכו'.
אם ראיתם משהו כזה באינסטגרם (לא סביר אבל עדיין) זה בגלל שהעלתי את הקטע גם לשם.
אם יש דמיון לכל קטע אחר שהוא, זה לא מכוונה רעה.
אני מתגעגע אלייך, אחי.
העולם משעמם בלעדייך.
אני מתגעגע אלייך, אחי.
אתה חסר פה בבית.
אמא בוכה בלילות.
ואני? אני מתגעגע. אלייך.
הכל לוקה בחסר בלעדייך.
פעם, היינו צמד, אתה יודע. הייתה יותר מתאום עבורי, הייתה החבר הכי טוב שלי. פעם, אני זוכר שהיינו מייצרים פריטים בחדרנו, ואמא היחתה כועסת עלינו בגלל זה. מה היא לא הייתה נותנת כדי שזה יקרא שוב. הבית שקט בלעדייך, אחי.
אני מתגעגע.
ועכשיו, אני לבד.
וכלום כבר לא מצחיק. אפילו הכינוי רוני-פוני כבר לא מצחיק.
ריק פה בלעדייך, אחי.
הלוואי שהיית יכול להיות פה שוב. איתי.
ג'ורג' קיפל את המכתב ושם אותו עם פרחים אדומים וצהובים על קברו של אחיו.
הוא קיווה שפרד צופה בו עכשיו.
פעם, ג'ורג' תמיד צחק, וראה את העולם דרך משקפיים אדומות, גריפינדוריות. אבל היום, הוא לא יכל לצחוק בלי להזכר בפרד, תאומו. חברו הטוב ביותר. הוא מכר את החנות והתחתן עם אנג'לינה.
אבל שום דבר לא יכל למלא את החור שבליבו. שום דבר מלבד האדום.
פעם פרד אהב אהב את השילוב של אדום ולבן, כמו שילוב של תותים עם קצפת.
פעם פרד אהב את השילוב הזה, עכשיו. כבר לא.
הוא צפה בג'ורג' מוציא מתוך כיסו את שרביטו ויוצר חתכים עם כשפים בעורו. הגשם שצף וברק הבזיק כאילו כדי להזהיר את ג'ורג' לא לעשות את זה. כל שפרד רצה לעשות היה לצעוק לו לא לעשות את זה. אבל הוא לא יכל. הוא פשוט לא יכל, וזה לא כי לא רצה. פשוט קולו בגד בו ושום צליל לא יצא מפיו. הוא צפה באימה באחיו שבוכה ותך חתך אחר חתך. רק שניים, אבל הדם געש ושצף. דמעותיו התערבבו עם הגשם והדם. ופרד בכה כמו שלא בכה בחיים.
הוא בכה כל כך עד שחשד שהגשם נוצר בגלל דמעותיו שלו.
איך יצא? הערות והארות?
|