האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים


גנזי מרומים/שאול תחתיות

להיות מת זה הדבר הכי משעמם בעולם. אלא אם כן קוראים לך פרד וויזלי...



כותב: כינוי בעברית
הגולש כתב 72 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 3231
5 כוכבים (5) 6 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - זאנר: הומור שחור - שיפ: הקאנונים - פורסם ב: 04.03.2017 - עודכן: 10.05.2017 המלץ! המלץ! ID : 8420
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

בס"ד

ויתור זכויות: ג'יי קיי בלה בלה.

זאת קומדיה שחורה. לא יודע איך זה יתקבל פה. לא בטוח אם יאשרו את זה. שיהיה לנו בהצלחה...


"אבדה קדברה!"

לא כך פרד וויזלי חשב שהוא ימות. מוות גיבורים זה יותר הקטע של ביל או צ'ארלי. אפילו לג'יני זה מתאים יותר ממנו. האמת, היה קל לדמיין יותר את ג'ורג' מת מוות גיבורים מאשר אותו. היה קשה לו לחשוב על מישהו שפחות מתאים ממנו למוות כזה. טוב, אולי רון פחות מתאים ממנו. וגם פרסי. פרסי ימות משיעמום. אבל הוא, פרד? זה פשוט לא הוא!

פרד תמיד חשב שהמשפט האחרון שישמע יהיה "היה שלום, אהובי" מאשתו שכבר לא יזהה כי יהיה זקן סנילי, או "היי! שמישהו יגיד לזקן ההוא שמסוכן לחצות ככה את הכביש!". כן, פרד היה בטוח שאם יגיע לזקנה הוא יהיה מהסנילים האלה שלא זוכרים את השם שלהם. אבל הסיכוי שיגיע לגיל הזה היה קטן.

פרד תמיד חששב שימות מלטעום את אחד מהממתקים שהוא וג'ורג' המציאו. אם פתאום הוא לא יפסיק לדמם מהשוקולדימום או אם יטעם מהממתק החדש שכרגע היה רק בתכנון, המרציאניד שהיה שילוב של מרציפן וציאניד.

במחשבה שנייה, מזל שהם לא הוציאו אותו לשוק בסופו של דבר. אחרת הם היו חוטפים כמה תביעות הגונות. אבל למי אכפת? הוא מת! עכשיו הוא יהיה יכול לאכול כמה מרציאניד שירצה!

 

הוא מצא את עצמו בתחנת רכבת לבנה, כמו קינגס קרוס חיוורת וריקה.

"היי!" הוא צעק ורק ההד שלו ענה לו.

"מה, אני לבד?" הוא שאל.

"לא," ענה קול שפרד הכיר משעות של עונשים במשרד שלו. קול שעורר בו חלחלה בכל פעם. קולו של מנהל בית הספר, אלבוס דמבלדור.

דמבלדור היה נחמד והכל, אבל הוא היה נציג הממסד. וכל דבר שהיה קשור לממסד פרד לא אהב. הוא לא אהב לומר את זה, אבל אפשר היה להגדיר אותו אנרכיסט. ומצד שני, הוא מת! לא צריכים להיות חוקים כשאתה מת, נכון?

"דמבלדור?" שאל פרד בחשש והסתובב לראות את מנהל בית הספר שלו לשעבר מביט בו בתוכחה.

"ברוך הבא פרד," אמר דמבלדור, "אתה תצטרף אלינו מיד."

"מה זה אומר?" שאל פרד.

"זה אומר שקודם תעבור בגיהנום ורק אז תגיע אלינו, לגנזי מרומים," ענה דמבלדור.

גיהנום. פרד לא חשב על זה מעולם.

"למה גיהנום? מה כבר עשיתי?" שאל פרד.

דמבלדור, בתגובה, הרים גבה. פרד נזר בכל התעלולים שעשה בהוגוורטס.

"נו באמת דמבלדור, זה מצדיק גיהנום?" פרד התלונן.

"כרגע אני פרופסור בשבילך, וכן, זה בהחלט מצדיק גיהנום."

"מה, אני לא יכול לחזור בתור רוח רפאים או משהו?" שאל פרד, "דווקא גיהנום?"

"אוי לא, רוח רפאים?" התחלחל דמבלדור, "מספיק פיבס אחד! אנחנו לא צריכים מפחידן נוסף!"

"זה מה שאתה חושב שאהיה?" שאל פרד בעלבון.

"בוא נחשוב," ענה דמבלדור, "מה עוד תוכל לעשות כמת?"

"אני יכול להפחיד אנשים!" ענה פרד, "לעבור דרך קירות ו..."

"אתה מבין?" ענה דמבלדור, "אל תדאג, כולם עוברים בגיהנום. זה תיקון שכולם עוברים כדי לעבור חיטוי מהחטאים ואז להגיע לגן עדן."

"מה היה הגיהנום שלך?" שאל פרד.

דמבלדור נזכר בגיהנום שלו - חוץ מזה שאריאנה דמבלדור רצחה אותו שם, הוא ראה את גלרט גרינדלוולד בוגד בו עם אחיו אברפורת'. מלבד המראה הדוחה, זה גם היה מעליב! גרינדלוולד היה שלו!

"הייתי יחף," שיקר דמבלדור, "אני שונא להיות יחף."

פרד הנהן בחוסר אמון. לא רק שהדמבלדור הזה בא אליו בטענות, הוא עוד משקר לו! ברגע שפרד יצא מהגיהנום הזה ויגיע לגנזי מרומים הוא יעשה שם לכולם את המוות! בעצם, הם כבר מתים...

רכבת הגיעה לרציף שבו פרד המתין.

"היא תיקח אותך לאן שאתה צריך להגיע," אמר דמבלדור.

פרד עמד שם ללא ניע. לראשונה בחייו, כלומר, במותו, לא היה לו מצב רוח לבדיחות.

"נו, אתה עולה?" שאל דמבלדור.

"לא," ענה פרד.

דמבלדור עמד שם ושתק. גם פרד עמד ושתק. השתיקה נמשכה די הרבה זמן.

"מה תעשה לי, תהרוג אותי?" שאל פרד בחיוך.

דמבלדור לא ענה לו. "אנחנו יכולים לחכות פה לנצח, אנחנו לא זקוקים לאוכל או שינה."

"וואו, ואנחנו גם לא יכולים לחוש כאב!" התלהב פרד, "נכון?"

דמבלדור הנהן. זה התאים במדויק לתכניתו של פרד. הוא יראה להם מה זה גיהנום.

פרד ניגש לדמבלדור וסטר לו בעוז. "זה על זה שאתה יכול להיות כזה פוץ לפעמים," אמר פרד באושר, "וזה," הוא אמר לאחר סטירה נוספת, "סתם הגשמת חלום."

דמבלדור גיחך. "זאת התודה שמגיעה לי על כך שהתעקשתי להכיל אתכם בבית הספר?" הוא שאל בשעשוע.

"לא," ענה פרד, "זה כי הקשבת לאמא שלנו שהכריחה אותנו ללמוד! אם היית מעיף אותנו היינו מודים לך על כך עד יומינו האחרון!"

"מי היה מאמין..." מלמל דמבלדור כשפרד הסתער לעבר הרכבת ועלה עליה.

"אתה עוד תראה, שום גיהנום לא יכול לשבור אותי!" פרד הריע והרכבת לקחה אותו הלאה.

 

הפרק הבא
תגובות

אהבתי · 07.03.2017 · פורסם על ידי :romicool
פאניפיק יפה אהבתי את הרעיון וגם את הביצוע

נזכרתי להגיב רק עכשיו. תמשיך כבר. בנושא אחר, זה אוסום · 11.03.2017 · פורסם על ידי :Gay Prince
זה באמת אוסום. עוד פאנפיק מוצלח מבית טוב של פאנפיקים מוצלחים. תמשיך. תמשיך. תמשיך. תמשיך. תקליט. שבור. תמשיך. (אגב, אני יודע צ שזה היה ספוילר ענקי. זאת הייתה הכוונה, וכבר די יודעים שניקו אמור למות כי יש כבר נבואת רונות והכל, אז...)

מקסים · 08.10.2017 · פורסם על ידי :Buffy Summers
אתה כותב נפלא וזה פשוט... מקסים

ווהו! אני במומלצים! · 21.02.2018 · פורסם על ידי :כינוי בעברית (כותב הפאנפיק)
תודה לכל מי שהמליץ!

נהדר · 30.06.2018 · פורסם על ידי :טוםמארוולו(וונדרולו)רידל
מעולה ומעלה

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

20% הנחה לגולשי HPortal בהרצאות וחוגי העשרה לחובבי הארי פוטר בתל אביב-יפו!



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
1949 2334 1795 717


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2020 - 2007