האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

20% הנחה לגולשי HPortal בהרצאות וחוגי העשרה לחובבי הארי פוטר בתל אביב-יפו!


העיניים הן ראי הנפש

הארי לא ידע מה הם. הוא ידע שהם לא רגילים, שהעיניים שלהם משונות. שהם שבורים, במיוחד ירוק העיניים.
הוא ידע שהם נקראים חצויים, ושהם מסוכנים.
[PJ+HP]



כותב: albatraoz
הגולש כתב 12 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 8141
5 כוכבים (4.857) 14 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - זאנר: אנגסט, מסתורין, דרמה, חברות. - שיפ: הארי/ג'יני, רון/הרמיוני, פרסי/אנבת', ג'ייסון/פייפר. - פורסם ב: 19.05.2017 - עודכן: 18.11.2019 המלץ! המלץ! ID : 8643
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק בכתיבה


העיניים הן ראי הנפש


שלום לכם! עבר הרבה זמן :)

לפני שאני מתחילה את הפאנפיק הזה, אני מודיעה בזאת שעבר הרבה זמן מאז שקראתי את ספרי הארי פוטר, ואני כבר לא זוכרת כל כך טוב את כל הפרטים. אם אני טועה במשהו, כל דבר הכי קטן, אשמח אם תכתבו לי בנחמדות בתגובות מה עשיתי לא בסדר ואני מיד אתקן, או שזה יהיה משהו שחשוב לי לפאנפיק ואז אתם תאלצו לסבול בשקט. תודה על ההבנה :)

חוץ מזה אני מקווה שתהנו, ואם יש לכם טענות/הערות/הארות כלשהן אני אשמח לשמוע. אני יוצאת מאזור הנוחות שלי בכתיבת הפאנפיק הזה אז חשובה לי מאוד הביקורת הבונה שלכם כאן.

אשמח לתגובות, כמובן! XD

אוהבת, קיארה :)


בנוסף, אזהרה - הפאנפיק הזה מדורג pg13 בגלל תיאורים של אלימות. יהיה גם פרק ספציפי בהמשך עם אלימות רצינית ברמה של דירוג R.

מי שזה לא מתאים לו, שיצא. לא בכוח.




פרולוג:


פרסי התעורר לאט, לאט מאוד.

לקח לו זמן עד שהרגיש את עצמו שוב. התחושה בצוואר הייתה הראשונה לחזור, ברגליים האחרונה. הראש שלו כאב. הריאות שלו שרפו. הוא הרגיש כאילו הוא נושם חומצה.

זה היה דומה לאיך שהרגיש כשהוא היה בטרטרוס. אבל הפעם לא היו לידו מי אש.

הוא הזדקף לאט, לאט מאוד. מצמץ שוב ושוב. הוא נמצא בחדר חשוך, תא עם דלת מסורגים, בלי אור כמעט בכלל. רק זוהר ירקרק חיוור, שהוא ידע שהוא עצמו מפיץ. הזוהר היה הכי חזק בנקודות עליהן הסתכל, אבל ההבדל היה קלוש. רוב האור התפזר בחושך והותיר אותו באפלה, מנסה להבין את סביבתו.

ריח של מתכת ועובש. תא בגודל שני מטרים לאורך וארבעה לרוחב. שירותים מחלידים בפינה הרחוקה והאפלה ביותר של התא. כאב עמום בעצמות, בכל מקום.

הוא הסתכל אל מחוץ לסורגים. לקח לו רגע לזהות זוג עיניים אפורות בחשכה, מסתכלות ישר עליו.

צופות בו.

כאב מלובן לפת לו את החזה. עיניים אפורות. כמה הוא התגעגע לעיניים האפורות שלו, כמה הוא היה נותן כדי שתהיה איתו עכשיו.

הוא התיישב במאמץ והתקרב קצת לקדמת התא, קרוב יותר לדלת הסורגים. הראש שלו הסתחרר. העיניים האפורות לא מצמצו, וגם הוא לא.

ככה הם נשארו. דקות ארוכות חלפו, שניהם מסתכלים אחד בשני ולא זזים, בקושי ממצמצים. פרסי הצליח לזהות פנים מסביב לעיניים, אף ישר ופה דק, גבר. הוא לא ידע אם השיער היה חום או ג'ינג'י. הוא שם לב שהעיניים האלה היו חיוורות יותר משל אנבת', לא מלאות חיים כמו שלה.

כאב לו.

לבסוף אפור העיניים נשען מעט לאחור. "כל הכבוד. הצלחת להפיל את הבלתי נפיל," אמר בשקט, מבטאו אנגלי בבירור. הוא לא נראה מאוד מבוגר.

פרסי לא הגיב, לא נתן לאכזבה להיראות על פניו. הלוואי ולא היה מצליח. הלוואי והם היו מצליחים לעצור אותו בזמן.

"למה עשית את זה?" שאל אפור העיניים. פרסי לא הגיב.

"מי שלח אותך?" ניסה שוב החוקר. פרסי ליקק את שפתיו הסדוקות. הוא לא דיבר.

"אם לא תדבר, אנחנו נמצא דרך לגרום לך לדבר. אני מציע לך לשתף פעולה."

פרסי לא הראה סימן כלשהו לכך שהוא מבין על מה הזר מדבר. הוא רק הסתכל לו עמוק בעיניים, ניסה ללמוד עליו כמה שיותר.

מאז מסע החיפושים, הוא למד את הכוח האמיתי שיש בעיניים. את הסיפורים שהן יכולות לספר. משלו, לדוגמא, אפשר היה לגלות כל כך הרבה על מה שהחוקר רצה לדעת. אם הוא רק היה יודע להסתכל.

פרסי הזכיר לעצמו שזאת לא דרך החשיבה הנכונה. מותר לו לגלות לחוקר רק דבר אחד, שלא ממש יעזור לו, ורק כי הוא השליח. עם כמה שהוא היה רוצה שהזר יגלה את האמת, אסור לו לתת לזה לקרות. להיפך, הוא צריך לעשות הכל כדי שזה לא יקרה. לעולם.

לפחות עד שאנבת' תהיה איתו שוב. אבל אז זה כבר יהיה מאוחר מידי.

החוקר קם והסתכל עליו מלמעלה. פרסי החזיר לו מבט יציב.

"אתה תקוע כאן. הכוחות שלך לא עובדים בתוך התא הזה. אתה לא תוכל להשתחרר מכאן, או לברוח מכאן, לעולם." הוא נעצר לרגע ושניהם הביטו אחד בשני, אף אחד לא מסגיר שום רגש. "הסיכוי היחיד שלך יהיה לשתף פעולה. תשקול את זה בימים הקרובים."

פרסי נרעד. פחד קר זחל במורד גרונו.

הוא טעה. האנגלי טעה. הכוחות שלו כן עבדו בתוך התא. הוא הרגיש את זה, את המים קוראים לו מתוך האדמה.

וזה היה הדבר הכי גרוע בכל המצב.

האנגלי התחיל להתרחק. הוא התקדם, יוצא משדה הראייה הקטן ממילא של פרסי. עוד רגע הוא יהיה מחוץ לטווח שמיעה.

פרסי נשם עמוק.

המשיכה בבטן שלו, זאת שהוא הרגיש בכל פעם שהוא שלט במים, הייתה חזקה מאוד. יותר חזקה מאיך שהיא הייתה פעם, לפני שהכל השתנה. כמו הכוחות שלו, שגדלו כמעט פי שניים, עכשיו שהוא היה מחובר יותר לצד האלילי שבו ופחות לצד האנושי.

מים פרצו מתוך האדמה בגייזרים, כמעט פוגעים בתקרה. הצעדים של החוקר שינו כיוון ומיהרו אליו עכשיו. פרסי ניסה לירות את המים אל מחוץ לתא, בין הסורגים, הישר אליו.

אבל אז הוא לא הצליח.

המים התנגשו בסורגים ולא המשיכו הלאה, אפילו שהיו להם מרווחים גדולים להמשיך הלאה. פרסי סובב משם את הסילונים וניסה שוב, אבל המים נתקעו בדלת הסורגים שוב ובצורה מוזרה כלשהי, לא יצאו מהתא.

פרסי המשיך לסובב את הסילונים בתא מסביבו, במהירות כמעט מטושטשת, כמו רצועות מים עבות שלא הפסיקו להסתחרר ברחבי התא. הוא לא ניסה לירות שוב. אפור העיניים צפה בו מבחוץ, חיוור באור הירקרק. פרסי חשב שהוא ראה אותו בולע רוק.

פרסי תיאר לעצמו שהוא יודע מה יקרה עכשיו. הוא חייך לעצמו בחשכה, מרוצה, כששמע את הצעדים מתרחקים שוב, הפעם בריצה.


פרסי הביט בשלשלאות החדשות שכיסו את ידיו, אלה שהופיעו בתוך התא כשהוא התעורר לאט.

הוא תמיד התעורר לאט, לאט מאוד. זאת הייתה אחת מתופעות הלוואי של מצבו הרופף, כאילו הקשר שלו עם המציאות כבר לא חזק מספיק, כאילו לחזור להכרה הפך קשה מידי.

הוא בחן את השלשלאות מכל הכיוונים. כל אחת הייתה מחוברת לקיר אחר משני צדדיו. הן היו כבדות, כבדות מאוד, אבל לא ברמה שלא אפשרה תנועה. והן היו עתיקות, את זה הוא ראה בבירור.

הוא ניסה לחוש במים, להרגיש את הקשר שלו עם השלוליות שסביבו, עם המים שכבר חלחלו בחזרה לתוך האדמה. אבל כלום.

פרסי חייך בהקלה. הם הצליחו. הם מצאו משהו שימנע ממנו להשתמש בכוחות שלו.

הוא בחן שוב את האזיקים החדשים. שחורים, כבדים, ורוחשים. קסומים, כנראה. קסומים אפילו מאוד.

הוא חשב על העיניים האפורות החיוורות של הזר. על העיניים האפורות של אנבת', החיות, המשנות גוונים משמיים בהירים לאמצע סערה.

ואז הרעיון עלה. הוא ידע מה לעשות.


~~~~~


הארי הסתכל בתדהמה על פליקס פלצ'ר, שחייך אליו חיוך מעודד.

"אין לי מילים," אמר הארי, עיניו הירוקות נוצצות בהתלהבות. "כן!"

פליקס צחק. "נדמה לי שדווקא יש לך."

"זה בדיוק מה שרצינו. רק שלא חשבתי שתהיה לנו הזדמנות כל כך טובה להתחיל את זה כל כך מוקדם… תודה רבה לך, רון ואני נשמח מאוד." הארי חייך חיוך רחב.

הוא לא היה צריך לשאול את רון כדי לדעת אם הוא מעוניין בהצעה או לא. שניהם היו מודעים היטב לרצון המשותף להצטרף להילאים. וההצעה הזאת, להיכנס לתפקיד מיוחד כבר מעכשיו, לתוך תיק חקירה מסווג ודחוף, בלי הלמידה באקדמיה, למשך תקופת מבחן עד שהם יהפכו להילאים רשמיים… הוא ידע שרון יהיה אדם מאושר.

"אני שמח לשמוע,'' חייך פליקס. הוא נראה מרוצה. "מנהלת הוגוורטס וגם שר הקסמים המליצו עליכם בחום, וכמובן שאף אחד לא יתנגד להארי פוטר המפורסם וחבריו איתו בצוות. שמחתי להיבחר לגייס אתכם. תודיע לחברך רון שהמפקדת מנסן תצפה לשניכם מחר במשרד שלה במחלקת ההילאים שבמשרד הקסמים, ואם תרצה להביא איתך עוד חברים - בתנאי שהם מוכשרים מאוד ואתה סומך עליהם במאת האחוזים, כמובן, עדיף כאלה שהשתתפו בקרב בהוגוורטס בשנה שעברה  - אתה מוזמן."

הארי הנהן. פליקס מסר לו מעטפה ונעמד.

"כל הפרטים שנתתי לך עכשיו כתובים כאן. השאר יפורט בהמשך, כנראה במשרדה של המפקדת, במידה ותבחרו להמשיך במסלול."

"אתה לא צריך לדאוג, מר פלצ'ר," אמר הארי. הוא חייך ונעמד גם הוא. "אנחנו בוחרים להמשיך במסלול."

פליקס השיב לו חיוך. "אני שמח לשמוע. רק אזהרה אחת," הוסיף, מרצין לפתע. "אתה נכנס לעומק הסיפור, הארי. אתה והחברים שלך, קיבלתם את האפשרות לדלג על האקדמיה כי נדרשים אנשים נוספים למשימה הזאת ואתם נראים מבטיחים. אבל זה לא הולך להיות קל. זאת אולי המשימה החשובה ביותר שתהיה לך, אי פעם."

"איזו מן משימה זאת?" שאל הארי, לא נרתע. פליקס חייך שוב.

"אל תדאג. אני בטוח שתסתדרו מצוין. עוד תשמע את כל הפרטים אצל המפקדת." הוא הושיט את ידו. "היה תענוג לפגוש אותך, מר פוטר."

הם לחצו ידיים. הארי לא הניח את המעטפה בזמן שליווה אותו לדלת.

הפרק הבא
תגובות

נשמע נחמד · 21.05.2017 · פורסם על ידי :קטנטנה
תמשיכי ניראה איך יצא

נשמע מעניין · 21.05.2017 · פורסם על ידי :Pipe Dream
יש מלא קרוסאוברים בין ה"פ לפ"ג אז אני מחכה לראות איך זה יתפתח, בנתיים זה מעניין וכתוב יפה~
ד''א, כותבים הילאים ^^

תודה רבה :) · 21.05.2017 · פורסם על ידי :albatraoz (כותב הפאנפיק)
כבר התנצלתי למעלה שאני לא ממש זוכרת שום דבר X_X
תודה רבה, אמשיך בקרוב :)

תמשיכי · 01.06.2017 · פורסם על ידי :amit8624
פשוט מושלם!!!!
תמשיכי כמה שיותר מהר!

מתי המשך???? · 12.09.2018 · פורסם על ידי :Zoë Nightshade
אני ממש אוהבת את הסיפור אז מתי יש המשך?????

מתי את ממשיכה? · 31.10.2018 · פורסם על ידי :מלורי
את לא יכולה לנטוש אותנו!!!
תמשיכי
בבקשה?

Created By Tomer
eXTReMe Tracker



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
1615 1813 1480 673


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2018 - 2007