גילוי עתידות קנטאורי

פירנזה נכנס למגדל האסטרונומיה, הפרסות שלו נוקשות ברצפת האבן במונוטוניות. הוא מישיר מבט נוקשה כאבן אל עבר תלמידים מפטפטים וברגע שמבטם נפגש הם משתתקים.

השעה מאוחרת ופירנזה לא בטוח אם ניתן יהיה לחזות משהו, לפחות לא במוח הפחות מפותח של הקוסמים. הקנטאורים היו מבינים, אבל הם... הם בסך הכל תלמידים. הוא מזהה כמה מהם משיטוטיו המאוחרים במסדרונות ושגרת השיעורים אף מתחבבת עליו מפעם לפעם. הוא תולה בעזרת תלמיד נרגש את הכרזה על הלוח ומתחיל בהסבר לא מפורט מדי על תכונותיהם של הכוכבים. לאחר מכן הוא מפנה מבטו אל הטלסקופ המפותח שנמצא שם. "חפשו את כוכב סיריוס", אומר. מחווה זעירה לבן אדם שחיבב מרחוק ומת לפני שנים רבות מספור.

כוכב אחד במרחק, שפירנזה מזהה בהחלט, מפגין תכונות כמעט שמחות משם. הוא מסביר לכתה ששינוי גדול עומד להתרחש והעבר לא ייפגש עם העתיד בקרוב. השמיים כמעט ריקים, אבל פירנזה מסוגל להרגיש במבטו את כל הרגשות שנשלחים אליו מהמרחקים. הוא מסביר לתלמידים שמחכה משהו, כל כך הרבה זמן להתפרץ, שאולי יתפוצץ בקרוב, ולא כמו פרופסור טרלוני, זה לא הולך להיות רצח נוסף.

התלמידים מביטים אל האופק והקנטאור כמעט יכול להרגיש את סיריוס במבטו אל השמיים. הוא ממשיך להרצות ובד בבד חושב על הפעם האחרונה שראה את השמיים ערומים כמו באותו היום.