הארי פוטר ואבן האוב

כינוי בעיברית ביטא פרק זה שלום הפרקים עוברים ביטוא וכרגע אין לי מספיק חרמשים בשביל לבטא אם משהו ירצה לתרום זה יהיה כך אוכל לעלות את הפרקים שכבר מוכנים ותגיבו על הפרק

הארי, רון והרמיוני התעתקו אל אחוזת מאלפוי. הארי נקש על דלת הכניסה שהייתה חדישה ומרשימה בגודלה. נראה היה כאילו היא עשויה מברזל עתיק, שחור ובוהק, עם עיטורי פרחים מטפסים ונחשים זוחלים סביבו.

"מי זה?" נשמע מבפנים קול הססן וצייצני, השייך ככל הנראה לגמדון הבית של המשפחה. לאחר כמה דקות, אמנם, היה זה דווקא בנו של בעל האחוזה הקודרת כמו דייריה שניגש לפתוח את הדלת.

"אלה אנחנו," ענה הארי, "הארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר."

"היכנסו בבקשה," ענה דראקו בדכדוך והשלושה נכנסו.

"לא ראיתי אתכם זמן רב," העיר מאלפוי כשלבסוף נכנסו. "תשע שנים."

"כן," סינן רון. אם היו שואלים אותו, הוא היה עונה שקיווה לעולם לא לראות שוב את דראקו.

"קרא להוריך," ביקש הארי בטון קודר.

אחרי שמאלפוי הצעיר מילא את הבקשה והוריו הופיעו, הארי פנה אליהם- "יש לי מספר שאלות אליכם."

הם נכנסו כולם לחדר האורחים, שם כבר בער האח הגדול מאבן עתיקה. שש כורסאות הונחו סביב שולחן במרכז החדר בו התיישב לוציוס מאלפוי והורה לגמדון להכין תה לכולם.

"כן, אדונילי לוציוס," הייתה תשובת הגמדון, ובקול פיקוק הוא נעלם.

הם כולם התיישבו ולאחר מספר דקות התכבדו בתה חם. כאשר גמדון הבית מזג להרמיוני את התה שלה, היא השיבה בקול רם וברור "תודה רבה" ונתנה לו חמישה גוזים; בכל זאת היא ראש העמותה לרווחת גמדוני הבית ורצתה להראות את הערכתה. היא לא ראתה כשמאלפוי האב לקח מהעבד את התשלום מספר שניות מאוחר יותר.

כולם לגמו מהתה, ולאחר שסיימו לשתות הארי פתח בדברים:

"הביקור אינו ידודותי," הוא אמר, ולאחר נשימה עמוקה המשיך. "אנחנו כאן מתוקף התפקיד. האם ידוע לכם על אוכלי מוות שנעלמו או נעדרו לאחר הקרב על הוגוורטס? כמה מהם נצפו על ידי האגריד בעודם מנסים לגייס את הקנטאורים. קינגסלי משער שאולי יש בידיכם מידע."

"מר פוטר," לוציוס ענה בטון קריר שהשווה לעצמו צליל נעלב, "אתה יודע שאין לנו קשר עם אוכלי מוות."

כאות הוכחה לוציוס דרש מבני משפחתו להרים את שרוול הגלימה שלהם. הארי, רון והרמיוני ראו שלוש זרועות שמאליות מגואלות בדם קרוש ומוגלה יבשה על מקום האות האפל.

"רצינו להוציא את זה מהגוף, ללא הצלחה," הסביר דראקו בטון כאוב.

"נשמח לעזור לכם במה שתצטרכו," אמרה נרקיסה בזמן שבני המשפחה כיסו את זרועותיהם. "בחודש שעבר יאקסלי ונוט ניסו לגייס אותנו מחדש. הטילו עלינו קרושיאטוס. לא היו מוכנים לקבל תשובה שלילית. הם לא סיפרו לנו הרבה על התוכניות העתידיות שלהם, אבל לדראקו סיפרו."

ממש באותו הרגע התעתקו לשם עשרה אוכלי מוות: אלקטרו ואמיקוס קארו, דולפו נדלו, רבסטאן לסטריינג', רודלפוס לסטריינג', קספר לסטריינג', נוט ג'אסון, רולי מקסון ואמנדה רמנסון.

"פטריקוס טוטאלוס!" צעק הארי לעבר אלקטו. היא לא נפגע, אך אחיה אמיקוס ספג את הפגיעה במקומה.

"שתק!" היא החזירה להארי.

"פרוטגו!" שאג דראקו, והארי מצדו לא נפגע.

"אינקרצרוס! אינקרצרוס! אינקרצרוס! אינקרצרוס!" הרמיוני קיללה ברצף, ורמוס רולי ואמנדה ונוט נקשרו בחבלים.

לוציוס שלח "שתק" לעבר דולפו, שהצליח להדוף את הקללה, לשתק את רון שהספיק לשתק את אלקטו לפני שנפגע בעצמו.

"אימפנדינטה! שתק!" רתחה הרמיוני, מטילה קללה על דולפו שנפגע ונסוג לאחור.

"אקספליארמוס!" צעק הארי לעבר רבסטאן.

"דיפינדו!" שלחה נרקיסה לעבר רגליו של רבסטאן שנחתכו בזמן שהארי שיתק את רודולפוס והרמיוני שחררה את רון. אז הארי זימן פטרונוסים שיקחו את אוכלי המוות לחקירה.

"מנהיג אוכלי המוות כיום הוא הרוזן גוסטב שולץ," הסביר דראקו לאחר ששכך הקרב במעט. 

"הוא אומר שהוא סגנו של וולדמורט ונשלח על ידו להחיות אותו, ועל ידי אוכלי המוות הוא מכונה רק הרוזן או הסגן של אדון האופל. הוא נמצא כרגע באחוזת גורדון ביער שליד כפר קוסמיד. כל חודשיים בערך הם מחליפים מקום מסתור, וכרגע הם מנסים לגייס בסתר תומכים חדשים."

"תודה," אמר הארי, והארבעה המשיכו בשיחתם. 

הפרק הקודם		הפרק הבא