האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים


תקועים

הארי בן האחת עשרה והאגריד נוסעים מהבקתה בלב הים לסמטת דיאגון, אלא שיש דבר קטן אחד שהם שכחו.



כותב: כינוי בעברית
הגולש כתב 72 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 526
5 כוכבים (5) 3 דירגו
פיקצר
דירוג הפאנפיק: G - זאנר: פלאפי - שיפ: ורנון/פטוניה ברקע - פורסם ב: 29.04.2018 המלץ! המלץ! ID : 9737
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

בס"ד

ויש גם רולינג, שמה הוא ג'יי

ובהמשך, אפילו קיי

בוקר טוב, ג'יי קיי רולינג

בוקר טווווווב בוקר טוב


ורנון דארסלי קם בשעת בוקר מוקדמת, כרגיל. מוחו טרוד בענייני מקדחות שונים ומשונים. הוא הביט באשתו פטוניה הישנה לצידו על המיטה בחדר השינה, ואז הבחין שהם אינם בחדר השינה שלהם אלא בחדר צדדי בבבקתה רעועה על סלע בלב הים. ואז אירועי הלילה שבו והיכו בורנון: המכתבים, הארי, הענק, זנב החזיר, וכמובן חשיפת האמת הנוראה. הארי כבר לא יהיה מה שהיה בעבר, זה בטוח. וכעת, הוא צריך לחזור לדרך פריווט עם אשתו ובנו, בידיעה שהוא נכשל במשימה שלו. הארי ילמד בהוגוורטס ויהיה קוסם, וימיט אות קלון על משפחת דארסלי הנורמאלית להחריד.

"בוקר טוב," הוא הרעים, "זמן לחזור לווינגינג תחתית!"

"מממ... עוד חמש דקות..." הוא שמע את דאדלי ממלמל. דאדלי המסכן ישן על הרצפה לצד המיטה הגבשושית שלו ושל פטוניה, שהתמתחה בעצלתיים.

"איפה אנחנו?" שאלה פטוניה בבלבול, ואז ההכרה ניבטה על פניה. "אוי, המופרעים האלה! איפה הארי? אני אחנך אותו פעם אחת ולתמיד!"

היא פתחה את דלת החדר ונכנסה לחדר השני, חדר הכניסה, כדי לתת להארי את המגיע לו. כעבור שנייה היא חזרה לחדר של ורנון ודאדלי.

"הם... הם אינם," היא אמרה במבוכה.

"נו, יופי! נפטרנו מהם!" צהל ורנון, "בואו נתלבש, נאכל משהו ונחזור הביתה!"

ורנון התארגן במהירות. נשארו להם שלוש בננות בדיוק, והוא העניק בננה אחת לאשתו ואחת הוא אכל בעצמו. את השלישית הוא ניסה לתת לבנו, דאדלי, אלא שזה עדיין סירב לקום.

"אוי, דאדלוש סמאדלוש שלי," התמוגגה פטוניה, "אתה רוצה הביתה? למחשב שלך, ולפלייסטיישן שלך, ולטלוויזיה?"

"טלוויזיה?" מלמל דאדלי, עדיין חצי ישן.

"אתה לא רוצה להמשיך ולישון על הרצפה, נכון?" המשיכה פטוניה.

"הממ.. לא... לא רצפה..." הוא ענה, ומלמל עוד כמה הברות לא ברורות, ואז חזר לנחור.

ורנון ניענע אותו. "הוא גבר, הוא צריך לצבור כוחות," הוא צהל, "אבל אתה יכול לעשות את זה גם ברכב, בן. קום."

דאדלי פקח את עיניו. "איפה... איפה אני?" הוא שאל כשראה מעליו תקרה זרה.

"אתה זוכר מה קרה אתמול, דאדלוש סמאדלוש?" שאלה פטוניה בדאגה.

דאדלי התיישב. הוא עוד נראה מעט מעורפל, ואז הוא נעמד פתאום. "אה! הזנב! יש לי זנב!" הוא צעק ואחז בזנבו. הוא ניסה לתלוש אותו, אך זה רק הכאיב לו יותר.

"די, דאדלי, די!" רעמה פטוניה, ואז התנצלה שצעקה והוסיפה, "כשנגיע הביתה, איפה שיש לנו טלפון, נתקשר לבית החולים ונזמין לך ניתוח דחוף שיסיר לך את הזנב."

"ומה נגיד להם?" שאל ורנון, "שאיזה ענק שעיר עשה הוקוס פוקוס עם מטרייה ו-?"

"אני אחשוב על משהו," קטעה אותו פטוניה, "עכשיו אנחנו ציכים לצאת מכאן כבר. יש לי זכרונות רעים מהמקום הזה."

בסופו של דבר שלושתם היו לבושים, ערוכים ומוכנים. דאדלי סיים לאכול את הבננה שלו, ווורנון פתח בחיוך את דלת הבקתה. הם יצאו כולם והמתינו.

"ורנון," לחשה פטוניה, "למה אנחנו מחכים?"

"אני מנסה להיזכר איך הגענו הנה," ענה ורנון, עדיין מחייך, "ואיך אנחנו אמורים לחזור."

"בסירה, אתה לא זוכר?" לחשה פטוניה.

"אתה וראה פה סירה?" ענה לה ורנון. פטוניה הביטה על איפה שהסירה הייתה עד לא מזמן.

"אין סירה," היא אמרה, "הארי ו... והאגריד הזה לקחו אותה!"

"אבל הוא קוסם! למה הוא לא... עף מפה עם הארי או משהו? למה הם גנבו לנו את הסירה?!" צעק ורנון ונהיה סגול במהרה.

"הם גנבו לנו את הסירה!" חזרה פטוניה, כאילו אם היא תאמר את זה שוב ושוב זה יגרום לסירה לחזור.

"בואו," אמר ורנון וחזר לתוך הבקתה. פטוניה ודאדלי אחריו.

"מה, לא הולכים הביתה?" שאל דאדלי בדאגה.

"אוי, דאדלי חמוד שלי, כמובן שנלך הביתה! למה בכלל שתחשוב דבר נורא שכזה?" פטוניה חיבקה אותו וניסתה לשמור על קול מרגיע ולא לחוץ בכלל, דבר שלא כל כך עבד לה.

ורנון התיישב על הספה. "נו, תחשבו ורנון, תחשוב, לא סתם אתה מנכ"ל חברת מקדחות! איך אנחנו יוצאים מפה?"

דפיקה רועמת על דלת הבקתה הקפיצה את כולם. הענק ההוא, האגריד, פתח את הדלת.

"חשבתי שאולי תצטרכו את זה פה בשביל שתוכלו לחזור," הוא אמר, "אז החזרתי לכם פה את הסירה הזאתי, ההוא השומר הזקן אמר שאתם צריכים ללכת הביתה שלכם."

"כן, תודה," אמר ורנון בבהלה. דאדלי שמר על אחוריו שלא יפלו.

"אני והארי כבר נחכה לכם שם בבית שלכם בווינגינג תחתית," אמר הענק והלך משם.

ורנון נשם לרווחה. "זה... זה עבר בשלום," הוא ציין. כשהוא ראה שדאדלי מסתכל עליו בדאגה, ורנון נעמד והכריז, "עכשיו נחזור הביתה!"

ולקול תרועת פטוניה ודאדלי, הם עלו על הסירה וחזרו לדרך פריווט.

 

תגובות

חמוד · 29.04.2018 · פורסם על ידי :imagine it
לא הייתה ממש עלילה מסעירה, זה חמוד. אפילו טוויסט לא היה, אבל זה עדיין חמוד.

מסכימה עם imageni it · 30.04.2018 · פורסם על ידי :חתולת בר

חמדמד · 01.05.2018 · פורסם על ידי :אריה300
מסכימה עם אלה שמעליי

חביב · 24.06.2019 · פורסם על ידי :edenli

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

20% הנחה לגולשי HPortal בהרצאות וחוגי העשרה לחובבי הארי פוטר בתל אביב-יפו!



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
1949 2334 1795 717


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2020 - 2007