אלבוס דמבלדור

פרופסור אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור, בעל אות מסדר מרלין מדרגה ראשונה, היה פרופסור לשינוי צורה ולאחר מכן מנהל בית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. פרופסור דמבלדור שימש כמאגוואמפ עליון בקונפרדציית הקוסמים הבינלאומית וכמכשף ראשי בקסמהדרין. הוא היה קוסם חצוי דם, בנם של פרסיוול וקנדרה דמבלדור, ואחיהם הגדול של אברפורת' ואריאנה. אביו מת באזקבאן בהיותו צעיר, בעוד אימו ואחותו נהרגו בתאונות מאוחר יותר. האבידות המוקדמות השפיעו עליו מאוד בחייו המאוחרים, עד למותו, אך הפכו אותו לאדם טוב יותר. אלבוס דמבלדור נחשב לקוסם הגדול של דורו. הוא היה מפורסם בעיקר בניצחונו את גלרט גרינדלוולד, בגילוי שנים עשר השימושים של דם דרקונים, ובפועלו באלכימיה עם ניקולס פלאמל.

דמבלדור היה האדם שעמד מאחורי ההתנגדות לוולדמורט, והוא שהקים את מסדר עוף החול הראשון והשני. בזכות מוחו החריף וכוחו אגדי, דמבלדור הפך להיות הקוסם היחיד שוולדמורט אי-פעם ירא ממנו. הוא היה האדון של שרביט הבכור בשנים 1945-1997, ונחשב על-פי רבים כמנהל הטוב ביותר של הוגוורטס.
כשהוא היה קרוב למות מטבעת מקוללת, הוא תכנן את מותו יחד עם סוורוס סנייפ. אף שלא היה בחיים באותה עת, היו אלו תוכניותיו של דמבלדור שהביסו את וולדמורט בסופו של דבר והשכינו שלום מחודש בעולם הקוסמים. דמבלדור הוא האדם היחיד שהובא למנוחות בשטח הוגוורטס. דיוקנו עודנו תלוי בבית-הספר.

"אלבוס דמבלדור מעולם לא היה גאוותן או אנוכי; הוא ידע למצוא ערך בכל אדם, עלוב או חסר חשיבות ככל שהוא נראה, ואני סבור כי האבדות שחווה בראשית ימיו זיכו אותו באנושיות ורגישות רבה לזולת. מילים לא תתארנה עד כמה אתגעגע אליו כחבר, אבל האבדה האישית היא כאין וכאפס לעומת האבדה שספג עולם הקוסמים. דמבלדור, ללא ספק, היה מנהל מעורר השראה ואהוב יותר מכל מנהל לפניו בהוגוורטס. במותו, כמו בחייו, הוא פעל תמיד למען טובת הכלל, ועד שעתו האחרונה, כמו ביום שבו נפגשנו, הוא היה מוכן להושיט את ידו לילד קטן עם אבעבועות דרקון."

ביוגרפיה

חיים מוקדמים
אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור נולד לקנדרה ולפרסיוול דמבלדור בקיץ של שנת 1881, בכפר הקוסמים "מולד-על-הוולד". שנות חייו המוקדמות של דמבלדור מסומנות בטרגדיה גדולה: תקיפתה של אחותו, אריאנה דמבלדור, בידי חבורת ילדים מוגלגים שראו אותה מתאמנת בקסם ונבהלו.

אריאנה נותרה מצולקת נפשית בעקבות האירוע, ואיבדה את השליטה בקסם. כשהוא בכל זאת יצא ממנה, זה היה באופן אקראי והרסני. אביו של אלבוס, פרסיוול, איתר את תוקפיה של ביתו ודרש מהם נקמה. לא ידוע מה עשה להם, אך יש להניח שהוא השתמש בקללת קרושיאטוס, היות שנשלח למאסר עולם באזקבאן ומת שם מאוחר יותר.

כדי להימלט מהעיניים הבוחנות של קהילת הקוסמים, קנדרה דמבלדור העבירה את משפחתה למכתש גודריק. היא נמנעה מקשרי ידידות עם שכניה, למעט עם בתחולדה בגשוט. אלבוס הצעיר למד שלא לדבר על אחותו או על אביו בפרהסיה.

"ואז... אתה יודע מה קרה. המציאות חזרה בדמותו של אחי הבלתי מלוטש, חסר ההשכלה, והטוב ממני לאין שיעור."
- אלבוס דמבלדור על אברפורת' דמבלדור.

אלבוס דמבלדור הצעיר: אוחז בהארי פוטר, בעת משפט, עם חברי מסדר עוף החול הראשון, בהוגוורטס

שנותיו בהוגוורטס
דמבלדור החל ללמוד בהוגוורטס בסתיו 1892, בבית גריפינדור. שנתו הראשונה של דמבלדור בהוגוורטס הייתה מלאת לחשושים על פשעו של אביו. רבים מחבריו טענו שגם הוא, כמו אביו לכאורה, שונא מוגלגים. חלק ניסו לשבח את מעשיו של אביו כדי להתקרב אליו, אך כשלו בניסיונם להתחבב על דמבלדור הצעיר בדרך זו. למרות שבשלב מאוחר יותר בחייו, מושפע מאהבתו לגלרט גרינדלוולד, החלו להתפתח אצלו דעות אנטי-מוגלגיות קדומות, הוא ראה מיד את השגוי בהן.

הוא התיידד עם אליפאס דודג' הצעיר ביומו הראשון בהוגוורטס. דודג' סבל באותה העת מאבעבועות דרקון, מה שהרחיק ממנו את רוב האנשים. דמבלדור לעומתם הפגין חמלה יוצאת דופן, ואת יכולתו הנדירה להתעלם מהנראה על פני השטח ולמצוא את היופי הפנימי בכל אדם. בשנותיו הבאות בבית הספר הוא הפך למקובל מאוד, משיג לעצמו חברים מכובדים כמו ניקולס פלאמל, בתחולדה בגשוט וגריזלדה מרצ'בנקס, שבחנה אותו בכשיפומטרי בלחשים ובשינוי צורה, ולאחר מכן נזכרה שראתה אותו עושה עם שרביטו דברים שמעולם לא ראתה קודם לכן. הוא פרסם גם מעט מאמרים בזמן לימודיו.

במשך שנות לימודיו, דמבלדור זכה בפרס ברנבס פינקלי להצטיינות יתרה בהטלת כשפים, הפך לנציג הנוער הבריטי של הקסמהדרין וקיבל מדליית זהב על תרומה פורצת דרך לועידת האלכימאים בקהיר. בשנתו השלישית הוא בחר להרחיב חקר רונות עתיקות ומקצוע נוסף, שידוע שלא היה גילוי עתידות. בשנתו הרביעית, דמבלדור הבעיר "בטעות" את כילות המיטה שלו באש (אם כי הודה שמעולם לא אהב אותן בכל מקרה). בשנתו החמישית הפך מדריך, ובשביעית מדריך ראשי. הוא נחשב לתלמיד המבריק ביותר שלמד בבית הספר.

"בסוף שנתו הראשונה הוא כבר לא היה 'בנו של שונא-המוגלגים', כי אם לא פחות ולא יותר התלמיד המבריק ביותר שלמד אי פעם בבית הספר".
- אלפיאס דודג' על אלבוס דמבלדור.

טרגדיה וידידות
בסיום לימודיו בהוגוורטס, תכנן אלבוס לצאת יחד עם חברו אלפיאס דודג' למסע הגדול והמסורתי מסביב לעולם, אלא שטרגדיה שהתרחשה ערב היציאה למסע מנעה זאת ממנו. אימו של דמבלדור, קנדרה, נהרגה בהתפרצות קסם בלתי נשלטת של אריאנה, מותירה את אלבוס לעמוד בראש משפחתו השבורה.

אלבוס שב למכתש גודריק מלא כעס ומרירות, מרגיש לכוד ומבוזבז. המזל מאיר לבסוף את פניו בצורתו של גלרט גרינדלוולד, שהגיע למכתש גודריק בחיפוש אחר אוצרות המוות. גרינדלוולד היה חד ומוכשר כמו אלבוס, והקסים אותו במהירות ברעיונותיו לשליטת קוסמים. אלבוס היה משוכנע שגרינדלוולד הוא ההזדמנות שלו להוכיח את חוכמתו ולעזוב את האומללות הנוכחית בה הוא חי. באלבוס התפתחו גם רגשות רומנטיים כלפי הנער, אך הוא נסוג מהם בשלב מאוחר יותר בחייו.

חודשיים לאחר מכן, אחיו אברפורת' התעמת עימו ונזף בו על הזנחתה של אריאנה, תוך הפצרה בו שלא יוכל לממש את תוכניותיו עם גרינדלוולד, היות שאריאנה לא חזקה דיה כדי להצטרף למסעם. גרינדלוולד הפעיל קללת קרושיאטוס על אברפורת', וקרב משולש פרץ בין הנערים. אריאנה המבוהלת ניסתה להתערב, אך כוחותיה הבלתי יציבים והבלתי נשלטים מנעו זאת ממנה. קללה תועה פגעה בה והיא נהרגה. מעולם לא נודע מי מבין השלושה אחראי ישירות למותה של אריאנה, אך גרינדלוולד נס מיד מהמקום מתוך פחד מרשויות החוק, מותיר את אלבוס ההרוס לבדו.

"כך היה, כאשר מתה אמי והאחריות לטיפול באחות פגועה ובאח סורר נפלה עלי, חזרתי לכפר שלי מלא כעס ומרירות. אתה לכוד פה ומתבזבז, כך חשבתי, ואז כמובן, הוא הגיע..."
- אלבוס דמבלדור להארי פוטר.

קריירה בהוגוורטס
לאחר מנוסתו של גרינדלוולד, דמבלדור שב לבית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בתור פרופסור לשינוי צורה. תפקיד שר הקסמים הוצע לו מספר פעמים, אך הוא סירב בתוקף היות שלמד שתשוקתו לכוח היא חולשתו הגדולה ביותר. הוא גם היה אחראי לגיוס התלמידים לבית הספר. הבולט ביותר בקרב התלמידים שגייס היה טום רידל, שבסופו של דבר אימץ את השם לורד וולדמורט.

אולם, כפי שדמבלדור עסק בחינוך קוסמים ומכשפות צעירים, גרינדלוולד עסק בהתחזקותו שלו ובבניית צבאו. הוא כבר השיג את אחד מאוצרות המוות, שרביט הבכור, שהטיל אימה באירופה. דמבלדור חשש מהרגע בו יצטרך לעמוד פנים מול פנים כנגד חברו הקרוב, אך לבסוף לא יכל להתעלם ממעשיו. בשנת 1945 לחם בגרינדלוולד במה שנודע לאחר מכן כקרב האגדי ביותר שהתנהל אי-פעם בין קוסמים. דמבלדור הביס את גרינדלוולד למרות ששרביט הבכור עמד ברשותו. גרינדלוולד נכלא בנירמנגרד, ודמבלדור שמר את שרביט הבכור לעצמו.

"היה בטוח יותר להשאיר אותי בהוגוורטס. אני חושב שהייתי מורה לא רע-"
"היית הכי טוב שיכול להיות."
- אלבוס דמבלדור והארי פוטר.

דמבלדור היה הפרופסור היחיד שלא הוקסם מהכריזמה ומהפיקחות הטבעית של טום רידל. בפגישתם הראשונה, חשד באופן מיידי ב"נטייתו הטבעית לאכזריות, חשאיות, ושליטה", והיה נחוש לפקוח עליו עין בעת לימודיו בבית-הספר. כשדמבלדור לא קנה כל-כך בקלות את חזותו המקסימה, רידל החל לרכוש לו בוז לו ולפחד ממנו.

בשנת 1943, מספר ילידי-מוגלגים אובנו בצורה מסתורית בידי יצור, שעל-פי השמועות נשלט בידי היורש של סלית'רין מחדר הסודות. לבסוף, הקורבן האחרון של היצור, מירטל, נהרג. אירוע זה נראה כגורם סביר לסגירת בית הספר, מה שעלול היה להכריח את רידל לשוב לבית היתומים. בעוד שדמבלדור חשד, ובצדק, שרידל הוא שעמד מאחורי התקיפות, קוסם האופל לעתיד, שהיה מומחה בהפללת תלמידים, האשים את רובאוס האגריד בביצוע הפשע. רידל האשים את האקרומנטולה של האגריד, הרעגוג, בהיותה המפלצת שתקפה את התלמידים, ומשנפתרה התעלומה לכאורה, נשאר בית-הספר פתוח. דמבלדור כשל בהצגת ראיות שיוכיחו שהאגריד הוא לא הפושע. עם זאת, הוא שיכנע את מנהל בית הספר להכשיר את האגריד לתפקיד שומר הקרקעות של הטירה.

לאחר שמנהל בית-הספר דאז, ארמנדו דיפט, סיים את תפקידו בשנת 1956, דמבלדור מונה לתפקיד מנהל הוגוורטס. משרת שר הקסמים הוצעה לו פעמים רבות, אך הוא סירב פעם אחר פעם, מזכיר לעצמו איך בקשתו לכוח הפכה לחולשתו בעבר.

זמן קצר לפני פרוץ מלחמת הקוסמים הראשונה, טום רידל, שעתה נודע בתור הלורד וולדמורט, פנה לדמבלדור בבקשה זהה לזו שהציג לארמנדו דיפט קודמו: איוש משרת הפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל. דמבלדור, שידע על פעילויותיו הבלתי חוקיות מחוץ להוגוורטס, דחה את הבקשה. הדחייה גרמה לוולדמורט להטיל קללה על המשרה, שמנעה מאנשי ההוראה לאייש את התפקיד יותר משנה אחת ברצף.

כשרמוס לופין הגיע לגיל בו היה צריך להתחיל את לימודיו, הוא חשש שלא יצליח להשתלב כראוי בהוגוורטס בגלל נשיכתו של אדם הזאב פנריר גרייבק. דמבלדור, שנהג בהגינות, האמין שאם כל אמצעי הזהירות המתאימים ינקטו, אין סיבה שרמוס יוותר נטול השכלה. לפיכך, הכשיר את הצריף המצווח כמקום בו רמוס יוכל לחוות את שינוי הצורה החודשית שלו בבטחה, ואת הערבה המפליקה כשומרת. רמוס חב תודה לדמבלדור במשך כל חייו, היות שנהג אחרת מהצורה בה היו נוהגים מנהלים אחרים במקומו. כשסוורוס סנייפ גילה את סודו של רמוס, דמבלדור אסר עליו לדבר על כך עם איש.

בסמוך להרמיוני גריינג'ר, בטורניר הקוסמים המשולש, בשימוע של הארי פוטר, במגדל האסטרונומיה, צונח אל מותו, דיוקנו בהוגוורטס

מלחמת הקוסמים הראשונה
לאחר שוולדמורט החל את עלייתו הראשונה לכוח ב-1970, דמבלדור הקים את מסדר עוף החול, ארגון סודי של מכשפות וקוסמים שמוכנים לסכן את חייהם במלחמה נגד וולדמורט ואוכלי המוות. האדם היחיד שוולדמורט אי-פעם ירא ממנו היה מייסד הארגון, שהיה גורם משמעותי במלחמה כנגדו.

מאוחר יותר במהלך המלחמה, דמבלדור נפגש עם אדם נוסף שביקש עבודה בהוגוורטס: סיביל טרלוני, שהפכה לפרופסור החדש לגילוי עתידות, מקצוע שדמבלדור לא אהב ולא היה נחשב הכרחי במיוחד להכשרה של קוסמים ומכשפות צעירים. דמבלדור נתן לה הזדמנות היות שהייתה נינתה של הנביאה המפורסמת קסנדרה טרלוני. למרבה האכזבה, כשהוא ראיין את סיביל טרלוני בפונדק ראש החזיר, הוא הגיע למסקנה שהיא אינה נביאת אמת. אולם כשהיה בדרכו לעזוב את המקום, טרלוני נכנסה לטראנס וניבאה על אודות ילד שיהיה לו הכוח להביס את לורד וולדמורט, ויוולד לאלו "שחמקו ממנו כבר שלוש פעמים". אוכל המוות סוורוס סנייפ צוטט לחלק מן הנבואה, אך נתפס ונזרק מהפונדק על-ידי אברפורת' דמבלדור. דמבלדור החליט לשכור את טרלוני כדי להגן עליה מאוכלי המוות.

לאחר שכבר סיפר את מה ששמע לוולדמורט, ניסה סוורוס סנייפ להתקרב לדמבלדור, המום מכך שאדונו הסיק שהנבואה מדברת על הארי פוטר, בנה של אהבת ילדותו לילי אוונס. דמבלדור עשה את הסידורים הדרושים כדי להבטיח את שלומם של השלושה; הוא המליץ להם שלא לצאת מביתם שבמכתש גודריק, שהיה מוגן על-ידי לחש פידליוס. שומר הסוד שלהם (שהיה פיטר פטיגרו ולא סיריוס בלק, בניגוד לאמונתו של דמבלדור) בגד בהם, והזוג פוטר נרצח בידי וולדמורט. כשזה האחרון התכוון לרצוח את הארי, הקללה הממיתה שהטיל שבה אליו והרסה את גופו בזכות אהבתה והקרבתה של לילי למען בנה.

דמבלדור, שככל הנראה כבר ידע שחלק מנשמתו של וולדמורט השתכן בהארי, עשה את המיטב כדי להבטיח את שלומו עם משפחתו, משפחת דרסלי, אצלה היה מוגן בזכות ההגנה שהעניקה לו אימו. הוא גייס את סנייפ כדי שיעזור לו להגן על הארי, למרות שתכנן לאפשר לוולדמורט להרוג את הנער בסופו של דבר, כדי להרוס את רסיס הנשמה ששכן בו. הוא גם קיווה להפוך את הארי לאדם שיקריב עצמו ברצון למען טובת הכלל, מה שייתן לו את האפשרות לבחור בין חיים למוות.

דמבלדור העניק לסנייפ את משרת הפרופסור לשיקויים בהוגוורטס, והגן עליו מפני משרד הקסמים, בתקופה בה נעצרו אוכלי המוות לאחר מפלתו של וולדמורט. דמבלדור השתתף במשפטים רבים של אוכלי מוות, ביניהם המעצר של הלסטריינג'ים ושל ברטי קראוץ' הבן. הוא היה גם עד למשפטו של איגור קרקרוף שהבטיח למסור שמות של אוכלי מוות אחרים בתמורה לשחרורו מאזקבאן.

זמן קצר לפני מותם של הפוטרים, דמבלדור שאל משהו מג'יימס - גלימת ההיעלמות, שהייתה חלק מאוצרות המוות. למרות שכבר מזמן וויתר על חלומו למצוא את האוצרות ולהפוך לאדון על המוות, הוא לא יכל לעמוד בפני המחשבה על הגלימה. כאשר הפוטרים נרצחו, היו לפתע ברשותו שני אוצרות. נשארה רק אבן האוב.

"אז תסתיר את כולם," הוא קירקר. "תשמור עליה - עליהם - במקום בטוח. בבקשה."
"ומה תיתן לי, סוורוס, בתמורה?"
"ב- בתמורה?" סנייפ בהה בדמבלדור, והארי ציפה שיימחה, אבל אחרי דקה ארוכה הוא אמר, "מה שתבקש."
- סוורוס סנייפ ואלבוס דמבלדור.

בין המלחמות

ההגנה על אבן החכמים
עשר שנים מאוחר יותר, התחיל הארי פוטר ללמוד בהוגוורטס, שמח כמו שדמבלדור קיווה, חי ובועט. באותה שנה, הלורד וולדמורט גיבש תוכנית להשיב לעצמו את צורתו האנושית. דמבלדור וחברו ניקולס פלאמל, האדם היחיד שהצליח ליצור את אבן החכמים, החלו לחשוד שאדון האופל הערטילאי מתכנן לגנוב את האבן כדי שתעזור לו לשוב לכוחו. דמבלדור העביר אותה לכספת בבנק הקוסמים גרינגוטס, ולאחר מכן להוגוורטס בעצמה. באותו יום בה האבן הועברה, נפרצה הכספת בה היא הוחזקה. דמבלדור ומספר פרופסורים בבית-הספר הטילו לחשים רבי עוצמה כדי להגן על האבן. דמבלדור עמד מאחורי קו ההגנה האחרון, והחזק ביותר. הוא כישף את הראי של ינפתא כדי שיכיל את אבן החכמים, אותה יצליח לשלוף רק אדם שלא התכוון לעשות בה שימוש או להחזיק בה, אלא להגן עליה מפני הרוע. דמבלדור חשד כי הפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל קווירינוס קווירל עמד מאחורי הניסיונות להשיג את האבן, לטובת הלורד וולדמורט, ולכן ביקש מסנייפ לפקוח עליו עין.

בסופו של דבר היה זה הארי שהגן על אבן החכמים. וולדמורט נכשל מאותה סיבה שלא הצליח להרוג את הארי בעבר: בזכות אהבתה של לילי. בעוד וולדמורט חולק עם קווירל את גופו, הוא הורה למשרתו לתקוף את הנער הצעיר, ובנקודה הזו הגנתה של לילי פעלה והרגה את קווירל, מאלצת את אדון האופל ליסוג מהגוף הגוסס. כאשר הארי התאושש מהחוויה הקשה במרפאה, הוא שאל את דמבלדור מדוע וולדמורט ניסה להרוג אותו כשהיה תינוק. דמבלדור האמין שהארי טרם מוכן למידע על הנבואה של טרלוני, ואמר לו שהוא ידע כשיהיה מוכן.

"הארי, האם אתה יודע למה פרופסור קווירל לא יכל לסבול מגע עם גופך? זה בגלל אמך. היא הקריבה את עצמה למען חייך. ופעולה כזו משאירה סימן... סימן כזה לא יכול להיראות. הוא חי בתוך עורך."
"מה הוא הסימן הזה?."
"אהבה, הארי. אהבה."
- הארי פוטר ואלבוס דמבלדור ("הארי פוטר ואבן החכמים" - הסרט).

פתיחתו המחודשת של חדר הסודות
זמן קצר לאחר תחילת שנת הלימודים של 1992, התלמידים שוב נפלו להתקפה של המפלצת השוכנת בחדר הסודות. תחת השפעתו של לוציוס מאלפוי, חבר המנהלים של הוגוורטס החליט להדיח את דמבלדור מתפקידו לאחר שלא הצליח לחשוף את העבריין. נוסף לכך, שומר הקרקעות, רובאוס האגריד, נשלח לאזקבאן, מתוך מחשבה שהוא זה שפתח את החדר בשנת 1943 וייתכן שגם כעת.

מאוחר יותר התגלה שתלמידת השנה הראשונה, ג'יני וויזלי, החזיקה בבעלותה את היומן של טום רידל; פריט מכושף שמסוגל לתקשר עם מי שכותב בו. היומן שאב אט אט את חייה של ג'יני, וככל שהיומן שאב יותר הוא התחזק ויכל לקחת עמדה פיזית ולפעול בצורה האנושית של הכותב המקורי שלו, טום רידל. היומן הכריח את ג'יני לרדת אל חדר הסודות. הארי הצליח למצוא את החדר בעצמו, ושם, הביס את המפלצת ששוכנת בו: הבסיליסק של סלאזר סלית'רין. בנוסף, הוא השמיד את היומן באחת משיניו של הבסיליסק, ובכך הציל את ג'יני והשמיד את הזיכרון של טום רידל אחת ולתמיד. הארי יכול היה לנקוט בצעדים הללו רק אם הפגין את נאמנותו לדמבלדור; רק מי שהפגין נאמנות אמיתית למנהל היה יכול לזמן את ידידו הקסום, פוקס, שסיפק את הכלים הדרושים להבסת המפלצת.

דמבלדור חזר לעמדתו כמנהל לאחר שהזיכרון של רידל נחשף כאחראי לתקיפות. מכל מקום, דמבלדור היה מודאג באשר לתיאור היומן של הארי; זיכרון שיכול להפוך ליצור ממשי היה דבר שמעולם לא שמע עליו, ולכן הוא החל לחשוד שיומנו של רידל היה בעצם הורקרוקס, ויתר על כן, כשלקח בחשבון את רמת ההגנה הנמוכה על היומן, דמבלדור הבין שהוא כנראה יצר יותר מאחד.

"אתה. אתה היורש של סלית'רין. אתה וולדמורט."
"בטח לא חשבת שאני עומד לשמור לנצח על שמו של אבי, המוגל המטונף? לא, המצאתי לעצמי שם חדש, שם שידעתי שיום אחד קוסמים בכל העולם יפחדו להגיד, כשאני אהפוך לקוסם החזק ביותר בעולם!"
"אלבוס דמבלדור הוא הקוסם החזק ביותר בעולם!"
"עצם הזיכרון שלי הצליח לגרש את דמבלדור מהטירה הזאת!"
- הארי פוטר מפגין את נאמנותו לדמבלדור ("הארי פוטר וחדר הסודות" - הסרט).

בריחתו של סיריוס בלק
שנה לאחר מכן, משרד הקסמים לקח על עצמו להגביר את אבטחת בית-ספר הוגוורטס. סיריוס בלק, שנשלח לשארית חייו לאזקבאן על רציחת פיטר פטיגרו ומספר מוגלגים בקללה אחת, נמלט מכלא הקוסמים. משרד הקסמים, שפחדו שהוא מתכוון להגיע אל הארי, הציבו מספר גדול של סוהרסנים על אדמות הוגוורטס כדי לתפוס אותו מחדש. דמבלדור הסכים בחוסר רצון שהסוהרסנים יוצבו על אדמות בית-הספר, אך סירב לאפשר להם לשמור גם בתוך בית הספר עצמו.
כששנת הלימודים התקרבה לסיומה, להארי וחבריו התברר כי סיריוס בלק הופלל על פשעים שלא ביצע. אך סיריוס נתפס, ונידון לקבלת נשיקת הסוהרסן. דמבלדור מאמין להארי וחבריו בחפותו של סיריוס, אך לא היה מסוגל לשנות את החלטותיו של המשרד. מכל מקום, הוא מייעץ להרמיוני להשתמש במחולל-הזמן שלה כדי להציל את סיריוס. ההצלה נחלה הצלחה, והסוהרסנים גורשו משטח הוגוורטס על כך שתקפו את הארי.

"דבר מסתורי הוא הזמן. רב עוצמה, וכאשר מתעסקים איתו, הוא אף מסוכן. סיריוס בלק נמצא בתא העליון במגדל האפל. את יודעת את הכללים, העלמה גריינג'ר. אסור שיראו אתכם, ואני מרגיש, שכדאי שתחזרו לפני הצלצול האחרון של הפעמון. אם לא, התוצאות יהיו יותר מדי לא נעימות בשביל שנדבר עליהן. אם תצליחו הלילה, יותר מנשמה אחת חפה מפשע יכולה להינצל. שלושה סיבובים יכולים להספיק, אני חושב... אה, ודרך אגב, במקרה של ספק, אני מוצא הרבה פעמים שלשחזר צעדים שעשיתי יכול להיות דבר חכם להתחיל ממנו. בהצלחה."
- אלבוס דמבלדור עוזר להרמיוני בשנת 1993. ("הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" - הסרט).

טורניר הקוסמים המשולש
לפני תחילתה של שנת הלימודים החדשה, הפעילות הראשונה זה זמן רב של אוכלי המוות התרחשה בגביע העולם בקווידיץ', מה שגרם לדמבלדור לחשוד שעלייתו השנייה של הלורד וולדמורט קרבה. מאוחר יותר הוגוורטס מארחת את טורניר הקוסמים המשולש הראשון מאז 1792. הוחלט שרק תלמידים מגיל מסוים יוכלו להגיש את שמם לגביע האש בגלל הסכנות שהטורניר מכיל, ודמבלדור צייר באופן אישי קו גיל סביב החפץ כדי להבטיח שהכלל הזה לא יישבר. במשך השנה, דמבלדור העסיק את ההילאי לשעבר וחברו הוותיק, אלאסטור מודי, כמורה להתגוננות מפני כוחות האופל. מודי לקח את המשרה בתור טובה אישית לדמבלדור.
אף אחד לא ידע זאת, אך ביום לפני שמודי תכנן ליסוע להוגוורטס, הוא הוכנע על ידי אוכלי המוות ברטי קראוץ' הבן ופיטר פטיגרו. על פי פקודת וולדמורט, קראוץ' שתה שיקוי פולימיצי, כדי להתחזות למודי האמיתי ולקחת את מקומו בהוגוורטס. קראוץ', בתחפושת של מודי, רימה בהצלחה את גביע האש כדי לגרום להארי להיבחר כמתחרה הרביעי של טורניר הקוסמים המשולש. קראוץ' עזר בסודיות לפוטר לעבור את הטורניר, כך שבמשימה האחרונה הוא יהיה הראשון לגעת בגביע הטורניר; שאותו כישף כדי שיהפוך למפתח מעבר.

כשהארי והמתחרה השני, סדריק דיגורי, נגעו בגביע ביחד, שניהם שוגרו אל בית הקברות של הנגלטון הקטנה. אז, דיגורי נהרג על פי פקודתו של הלורד וולדמורט, ודמו של הארי נלקח בתור מרכיב אחרון לשיקוי שיחזיר את וולדמורט לכוח מלא. באופן בלתי מוסבר, הארי הצליח להימלט ולחזור להוגוורטס.
כשזה קרה, קראוץ', שעוד היה בדמותו של מודי, לקח את הארי מחוץ לשדה הראייה של דמבלדור (דבר שמודי האמיתי לא היה עושה בסיטואציה טראומתית כזו). בנקודה זו גילה המנהל שזה לא היה מודי שהיה בבית הספר השנה. אלבוס דמבלדור, סוורוס סנייפ, ומינרווה מקגונגל הכניעו במהירות את אוכל המוות, שגילה להם את תוכניותיו של וולדמורט תחת השפעת הווריטסרום.

למרות כל הראיות החותכות, שר הקסמים קורנליוס פאדג' סירב להאמין לכך שהלורד וולדמורט חזר לכוח, והורה לסוהרסנים לתת לקראוץ' את נשיקת הסוהרסן לפני שהוא הספיק למסור את עדותו לפני הקסמהדרין. בגלל קוצר הראייה של פאדג', דמבלדור הקים מחדש את מסדר עוף החול.

"סדריק הפגין רבות מן התכונות המייחדות את בית הפלפאף," המשיך דמבלדור. "הוא היה חבר טוב ונאמן, תלמיד חרוץ, שהאמין בהגינות ובצדק. מותו השפיע על כולכם, בין אם הכרתם אותו או לא."
- אלבוס דמבלדור מדבר על סדריק דיגורי, שאיבד את חייו בזמן טורניר הקוסמים המשולש.

המתיחות בינו לבין משרד הקסמים
משרד הקסמים החל להכחיש את טענותיהם של דמבלדור ושל הארי בנושא חזרתו של הלורד וולדמורט; למעשה, דמבלדור הודח מתפקידיו כמכשף ראשי בקסמהדרין וכמגוואמפ עליון בקונפרדציית הקוסמים הבינלאומית כעונש על העובדה שהוא אינו נשאר בקו אחד עם משרד הקסמים. דמבלדור הכריז שזה לא משנה לו, כל עוד לא מורידים את תמונתו מהקלף של צפרדעי השוקולד. לפני תחילתה של שנת הלימודים, דמבלדור הפך להיות שומר הסוד של מפקדת מסדר עוף החול, ווידא שחבריו של הארי לא מוסרים לו כל מידע על פעילויות המסדר.

דמבלדור החל לחשוש מהקשר בין הלורד וולדמורט לבין הארי, ונמנע מקשר איתו באופן מכוון במשך השנה. כשהסימנים של החיבור הפכו לברורים יותר ויותר, דמבלדור ביקש מסוורוס סנייפ ללמד את הארי הלטת הכרה, במקום לעשות זאת בעצמו, כי חשש שוולדמורט ייצפה במחשבות שלו דרך הארי.

המשרד החל להתערב בניהול הוגוורטס, ממנה את העוזרת הבכירה לשר, דולורס אמברידג', בתור מורה להתגוננות מפני כוחות האופל. אמברידג' ופאדג' לאט לאט העבירו חוקים ששללו יותר ויותר זכויות מהמנהל, מעבירים אותן אל אמברידג' בעצמה, כאשר מונתה לתפקיד חדש בשם "מפקחת עליונה על הוגוורטס". בתגובה לכך שאמברידג' ומשרד הקסמים אוסרים על התלמידים להשתמש בכשפי הגנה, הארי, רון והרמיוני מקימים קבוצה שמטרתה להתאמן בהתגוננות מפני כוחות האופל. הקבוצה ידועה בשם "צבא דמבלדור".

כשהקבוצה נחשפה, דמבלדור לקח על עצמו את האשמה, מציין שהשם של הקבוצה הוא "הצבא של דמבלדור, לא הצבא של פוטר". כשפאדג' מודיע לדמבלדור שהוא עצור, דמבלדור גובר בקלות על אלו שהיו אמורים להיות סוהריו בקסם אחד, ויורד למחתרת, עובד באופן מלא למען המסדר. כשדמבלדור עוזב, אמברידג' מחליפה אותו בתפקיד מנהלת הוגוורטס.

"סדריק דיגורי נרצח בידי הלורד וולדמורט."
לחישה בהולה עברה באולם הגדול. אנשים בהו בדמבלדור בפיות פעורים, בזעזוע. הוא נראה שלו לגמרי כשהסתכל עליהם עד שגוועו המלמולים.
"משרד הקסמים," המשיך דמבלדור, "אינו מעוניין שאספר לכם את הדבר הזה. ייתכן שאחדים מהוריכם יהיו מזועזעים מכך שעשיתי זאת - בין אם משום שאינם מאמינים שהלורד וולדמורט חזר, או מפני שאינם סבורים שצריך לספר על כך לצעירים שכמותכם. אבל אני מאמין שהאמת עדיפה בדרך-כלל על שקרים, ושכל ניסיון להעמיד פנים שסדריק מת כתוצאה מתאונה, או טעות כלשהי שעשה, היא פגיעה בכבודו."
- דמבלדור מבהיר את עמדתו של משרד הקסמים בעניין מותו של סדריק דיגורי.

מלחמת הקוסמים השנייה
לאחר שוולדמורט עלה שנית בזמן טורניר הקוסמים המשולש בשנת 1994, הארי ודמבלדור טענו שהוא חזר ולא הצליחו לגרום לאנשים להאמין, מה שגרם לאנשים לכנות אותם שקרנים. דמבלדור ידע על חזרתו והעביר את המסר למסדר עוף החול, אנשים שכרתו יחד ברית להילחם בלורד וולדמורט ואנשיו במלחמת הקוסמים הראשונה, וכעת חזרו בעקבות חששותיו של דמבלדור לקרבתה של מלחמת הקוסמים השנייה.

"בזמני, ראיתי דברים שהיו איומים לגמרי... עכשיו, אני יודע שאתה תראה דברים גרועים יותר."
- אלבוס דמבלדור אל הארי פוטר ("הארי פוטר ומסדר עוף החול" - הסרט).

הקרב במחלקת המסתורין
כפי שדמבלדור חשש, וולדמורט הפעיל את הקשר בינו לבין הארי. וולדמורט השתמש בלחש "לגלימנסי", כדי ליצור חיזיון בו הסנדק האהוב של הארי, סיריוס בלק, נתפס על ידי וולדמורט בעצמו ומעונה על ידו במחלקת המסתורין. הארי, רון והרמיוני, יחד עם חבריהם מצבא דמבלדור ג'יני וויזלי, לונה לאבגוד ונוויל לונגבוטום, נחפזים למשרד הקסמים בתקווה להציל את סיריוס.
ששת התלמידים נפלו למערב שהוצב על ידי אוכלי מוות, שקיוו לכפות על הארי להעביר אליהם את התיעוד לנבואה עליו ועל אדון האופל; היות ורק אלו שהנבואה קשורה אליהם יכולים להוריד אותה מהמדף, וולדמורט מבין שמסוכן מידי בשבילו להיכנס ללב משרד הקסמים בימים אלו. למרבה המזל, סוורוס סנייפ הזעיק מספר חברי מסדר, סיריוס בלק, נימפדורה טונקס, אלאסטור מודי, רמוס לופין וקינגסלי שאקלבולט שמגיעים למחלקת המסתורין ונלחמים באוכלי המוות.

לקראת סיום הקרב, דמבלדור מגיע באופן אישי ותופס את כל אוכלי המוות הנותרים מלבד בלטריקס לסטריינג', שהרגה את סיריוס ונמלטה אל רחבת הכניסה. לאחר שכבל את אוכלי המוות בקללה נגד התעתקות, דמבלדור מגיע לרחבת הכניסה של משרד הקסמים, שם הוא מוצא את בלטריקס לסטריינג' שהתאחדה עם וולדמורט בעצמו, מנסים להרוג את הארי.
וולדמורט מנסה לפגוע בהארי עם קללת ההרג, אך המכה נמנעה; דמבלדור הפיח במהירות רוח חיים בפסל מוזהב ששימש כמגן מהקללה. הוא הנפיש את שאר הפסלים ממזרקת האחווה הקסומה כדי ללכוד את בלטריקס, וכדי להזעיק את פקידי משרד הקסמים. כתוצאה מכך, התפרץ דו-קרב עז בין דמבלדור לוולדמורט, שני הקוסמים החזקים ביותר בזמנם. הם הפגינו ידע עמוק בקסם, אך וולדמורט נאלץ לנטוש את הקרב לאחר שדמבלדור כלא אותו בתוך כיפת מים.
לאחר שוולדמורט נכשל, הוא השתלט במהירות על גופו של הארי, מקווה שדמבלדור יקריב את הנער כדי להרוג אותו. עם זאת, בגלל שהארי עוד היה באבל על מותו של סנדקו, כוחה של האהבה אילץ את וולדמורט לשחרר אותו. וולדמורט לקח את בלטריקס איתו כשנכשל, אך לא לפני שהוא נראה על ידי פקידי משרד הקסמים, וביניהם גם שר הקסמים קורנליוס פאדג', שלבסוף נאלץ להודות שדמבלדור דבר אמת בהכרזותיו על כך שהלורד וולדמורט חזר. דולורס אמברידג' הוצאה לצמיתות מהוגוורטס, ודמבלדור שב לנהל את בית-ספר הוגוורטס.

חיפוש ההורקרוקסים
מאוחר יותר, דמבלדור החל לחפש מידע על עברו של וולדמורט. הוא עשה את זה על ידי שאלות לאנשים שהכירו אותו כילד או כמתבגר, וקיבל מהם את הזיכרונות החזקים ביותר שלהם מוולדמורט. הוא אסף זיכרונות מבוב אוגדן, ממורפין גונט, מהוראס סלגהורן, ומגמדונית הבית הוקי. בעזרת הזיכרונות האלו, ובשילוב עם זיכרונותיו שלו, דמבלדור גילה שוולדמורט יצר שישה הורקרוקסים, וגם גילה מה הם יכולים להיות: היומן של טום רידל, הטבעת של ואנדרולו, הספל של הלגה הפלפאף, הקמיע של סלזאר סלית'רין, הנחשית נגיני ועוד חפץ של רוונה רייבנקלו, שהתגלה מאוחר יותר כעטרת המפורסמת שלה.

בקיץ 1996, דמבלדור השמיד את אחד ההורקרוקסים בבית של משפחת גונט. דמבלדור הגיע להנגלטון הקטנה, כשמצא את שרידי הבקתה, מכוסה בשיחים ועשבים. וולדמורט הטיל כשפים חזקים ורבים על ביתו של סבו. דמבלדור הציג מספיק יכולות קסומות חזקות שאפשרו לו לעבור את המכשולים ללא פגע. כשמצא את ההורקרוקס, טבעת שהייתה שייכת לואנדרולו גונט, הוא ראה שאבן בטבעת הייתה אחת מאוצרות המוות, אבן האוב. לאבן הזו, על פי האגדה, יש כוח להחזיר את המתים (אך במציאות, רוח של האנשים חוזרת במקום). תשוקתו לראות את משפחתו המסכנה לרגע אחד בלבד גרמה לו לשים את הטבעת על אצבעו, שוכח שהטבעת קוללה על ידי וולדמורט. הקללה התפשטה במהירות, וללא היכולות הכבירות של דמבלדור הוא היה מת בתוך רגעים ספורים. למרות הפציעה, דמבלדור ממשיך בהריסת האבן, ויחד עם זה, בהריסת נשמתו של וולדמורט.

דמבלדור חוזר במהירות להוגוורטס, שם יכולותיו של סוורוס סנייפ כולאות את הקללה בכף ידו. מכל מקום, סנייפ ודמבלדור ידעו שהקללה תתפשט במוקדם או במאוחר לשאר הגוף. בידיעה שהקללה תהרוג אותו, דמבלדור מבקש מסנייפ, עם בבוא הזמן, שהוא יהיה זה שישים קץ לחייו במקום דראקו מאלפוי, שקיבל משימה להתנקש בחייו של המנהל בכדי שנשמתו של הילד לא תיקרע. סנייפ מאוחר יותר מתנגד למשימה, אך דמבלדור מזכיר לו שזו הדרך היחידה למנוע ממנו סבל גדול.

במשך שנת הלימודים של 1996-1997, דמבלדור מעביר להארי חלקים חשובים מהידע שלו, שיעזרו לו לסיים את חייו של אדון האופל. דמבלדור מקיים שיעורים פרטיים עם הארי, ומעביר לו במסגרתם חלק גדול מהידע על עברו של וולדמורט, חייו, וההורקרוקסים.

מערת ההורקרוקס
לאחר חיפושים רבים, איתר דמבלדור עוד הורקרוקס של וולדמורט במערה, שבתור יתום, הוא ביקר פעם. כפי שהבטיח, דמבלדור הסכים להארי להתלוות אליו למערה ולעזור לו להשמיד את ההורקרוקס. הם עזבו את הוגוורטס בערב, והתעתקו אל מחוץ למערה, ולא יכלו להיכנס בגלל כשפי ההגנה שמגנים עליה. כשהם היו בפנים, דמבלדור איתר את ההגנה השנייה על ההורקרוקס; פתח נסתר שמופיע רק אם משלמים כופר דם. לאחר מכן הם מצאו את עצמם בחדר עצום שבתוכו אגם תת-קרקעי. במרכז האגם ניצב אי בודד שזהר באור ירוק. לאחר ניסיון כושל של הארי לזמן את ההורקרוקס, דמבלדור מגלה סירה מוסתרת שמאפשרת לחצות את האגם בבטיחות. בזמן שהם שטים בסירה, הארי מגלה את קו ההגנה השלישי על ההורקרוקס: האגם היה מלא בחיז"לים, שתקפו את כל מי שנגע במי האגם. דמבלדור הסביר להארי על השימוש באש כבחירה בנשק נגד החיז"לים, למקרה שזה יהיה חיוני.

כשהגיעו אל האי, הם הבחינו בקערה מלאה בשיקוי ירוק זוהר. את ההגנה האחרונה הזו לא היה אפשר להעלים, להזיז, או לשאוב; מישהו יהיה חייב לשתות את זה כדי להגיע אל ההורקרוקס ששוכב בפנים. דמבלדור מצווה על הארי לעזור לו לשתות את כל השיקוי, לא משנה מה תהיה ההשפעה שלו, ואפילו אם הוא ייאלץ את דמבלדור לשתות בכוח. דמבלדור שתה וראה חיזיון על הקרב בינו לבין גלרט גרינדלוולד, אברפורת' דמבלדור ומותה של אריאנה. כמו כן, קרביו נשרפו והוא חש צמא קיצוני. הוא אפילו צעק "הרוג אותי!" כאשר הם סוף סוף הגיעו אל הקמיע. הארי השתמש בלחש אגואמנטי כדי לזמן לדמבלדור מים, וזה הוכיח את יעלותו עד שהמים נעלמו כשדמבלדור ניגש לשתות זאת. בייאוש, הארי מילא כוס של מים מהאגם. לאחר שדמבלדור שתה אותה, חיז"ל יוצא מהאגם והתכוון להרוג אותם. הארי נבהל ומנסה להשיב מלחמה עם מספר רב של קללות וכשפים, שביניהם אימפדימנטה וסקטוסמפרה, אך אף אחד מהן לא הזיקה בגלל שהחיז"ל לא הרגיש כאב. דמבלדור, לאחר ששב להכרה, יצר טבעת אש מסביבם ודחה את החיז"לים, מאלץ אותם לחזור לאגם בעוד הארי נמלט אל הסירה.

הארי משתמש בחתך קטן בידו כדי לפתוח את הפתח הנסתר, וכשהם יוצאים מהמערה הם מתעתקים בחזרה להוגסמיד. מכל מקום, הם לא מצאו מנוחה שם, כי הקרב על מגדל האסטרונומיה כבר החל. דמבלדור והארי לוקחים מטאטאים מהבר של רוזמרטה, ועפים אל המגדל.

מותו - הקרב במגדל האסטרונומיה
כשהגיעו למגדל האסטרונומיה, דמבלדור והארי (שהיה תחת גלימת ההיעלמות) התעמתו עם דראקו מאלפוי, ולפני שהארי הספיק לחשוף את עצמו, דמבלדור שיתק אותו עם קללת נעילת-גוף מלאה. מאלפוי פורק את דמבלדור מנשקו, ומודה שהוא, דראקו, היה אחראי על התקיפות של התלמידים במשך כל השנה, ושוולדמורט ציווה עליו להרוג את דמבלדור. דמבלדור מצידו, מגלה שהוא ידע כבר שדראקו הוא זה שעמד מאחורי השרשרת המקוללת ויין הדבש המורעל, אך אישר לו להישאר בהוגוורטס כי ידע שוולדמורט יהרוג את דראקו אם ידע שתפקידו נחשף והוא סולק. דמבלדור מציע לדראקו עזרה, ומבטיח לו שדראקו ומשפחתו יוחבאו במקום שבו וולדמורט לעולם לא ימצא אותם.
דראקו לא מצליח להביא את עצמו בסופו של דבר להרוג את דמבלדור, אפילו לאחר הגעתם וחיזוקם של מספר אוכלי מוות, אשר הוברחו אל הטירה על ידי דראקו. סנייפ - אשר הוזעק על ידי הפרופסור קווירל כדי לעזור למסדר עוף החול - הגיע למגדל האסטרונומיה, ולאחר תחנוניו של דמבלדור, שלא חשפו את כוונותיו האמיתיות של סנייפ, הוא השתמש בקללת ההריגה, הורג את המנהל ומפיל את גופתו מהמגדל.

"סוורוס.. בבקשה.."
- דמבלדור מפציר בסנייפ שיסיים את חייו, כפי שסיכמו.

לאחר המוות
לאחר מותו, המוניטין של דמבלדור נמרח קצת על ידי ריטה סקיטר, שכתבה ביוגרפיה מעליבה בשם "חייו ושקריו של אלבוס דמבלדור". הביוגרפיה תיארה אותו בדרכים זדוניות, ובאחת מהן נטען שדמבלדור התעקב ביציאה לקרב עם גרינדלוולד בגלל שעדיין חש חיבה אליו.

למרות מותו, זו לא הייתה הפעם האחרונה בה ראה הארי את דמבלדור. לאחר שגילה שהוא בעצמו הוא הורקרוקס (וולדמורט עשה זאת בטעות כשניסה להרוג אותו), הארי הלך באומץ אל המחנה של וולדמורט כדי להיהרג. אך קללת ההריגה של וולדמורט שוב נכשלה במטרתה להרוג את הארי.
במקום, הארי נכנס למין איזו-לימבו (האזור שבין גן עדן לגיהינום, לפי הנצרות), שם הוא דיבר עם רוחו של דמבלדור. דמבלדור הסביר להארי כל מה שהוא לא אמר לו כשהיה בחיים: אוצרות המוות, חברותו עם גלרט גרינדלוולד, ועוד מספר דברים.
לאחר שסיים להסביר את הכל, דמבלדור והארי נפרדים: הארי פונה אל עולם בן התמותה ודמבלדור עולה על רכבת, עוזב את העולם לנצח. הוא היה המנהל היחיד שנקבר בשטחי הוגוורטס. הדיוקן שלו נשאר גם הוא בהוגוורטס. בנו השני של הארי וג'יני פוטר נקרא אלבוס סוורוס פוטר, על שמם של דמבלדור וסוורוס סנייפ.

"לאנשים בעלי מוח מאורגן, המוות נתפס בסך הכל כעוד הרפתקה גדולה."
- אלבוס דמבלדור.

מראה חיצוני
דמבלדור היה גבוה ורזה, עם שיער כסוף ארוך וזקן (שגדל בשנותיו המאוחרות). יש לו עיניים כחולות בורקות, שבדרך כלל נוצצות בחביבות ושובבות. בזמן הפעמים בהן הוא כועס, עיניו בוערות בכחול קר. עיניו מתוארות כמה פעמים כ'חודרות' אל המתבונן.
לדמבלדור יש אף ארוך ועקום, שנראה כאילו הוא נשבר לפחות פעמיים. (ההשערה היא שהאגרוף שנתן לו אברפורת' דמבלדור בהלוויתה של אריאנה אולי שיחק תפקיד בעיצוב אפו של דמבלדור). אצבעותיו ארוכות והן מיומנות בהחזקת שרביט. יש לו משקפיים בצורת חרמש ומגוון רחב וצבעוני של גלימות, מסגול עד לאדום ארגמן. הוא טען בעבר שיש לו צלקת על הברך השמאלית שלו בצורת מפה מדויקת של הרכבת התחתית בלונדון. לא ידוע אם הפרט הזה מדויק או לא.

בשנה האחרונה לחייו, ידו של דמבלדור צולקה כשענד את הטבעת של ואנדרולו גונט, שהוטלה עליה קללה. אם סנייפ לא היה מתערב בריפוי הקללה, דמבלדור היה מת באופן כמעט מיידי. למרות זאת, ידו השמאלית קיבלה מראה שחור ומת, ושום דרך רפואית לא הייתה יכולה לשנות זאת. על פי סנייפ, הקללה תתפשט בסופו של דבר, ודמבלדור נידון למות בעוד פחות משנה. אין זה ידוע אם המראה החרוך של היד התפשט לכל הגוף.

"אתה יודע, כבוד השר, אני חולק על דמבלדור בנושאים רבים... אבל צריך להודות שיש לו סגנון..."
- פיניאס ניגלוס.

אישיות ותכונות
לוקח בחשבון שהוא הקוסם החזק ביותר בעולם, דמבלדור היה אדם משונה אך נדיב, וקוסם טיפוסי-טוב בסגנון מרלין. הוא כמעט כל הזמן משרה על הסביבה אווירה של רוגע ושלווה, ולעיתים נדירות מציג רגשות עזים כמו כעס או פחד; במקום זאת הוא משדר רוב הזמן שביעות רצון או שובבות. למרות אופיו הנעים, יש האומרים כי אלבוס דמבלדור הוא היחיד שאי פעם הלורד וולדמורט ירא מפניו.

"ברוכים הבאים," אמר. "ברוכים הבאים לשנה חדשה בהוגוורטס. לפני שנפתח בסעודה, הייתי רוצה להגיד כמה מילים, ואלו הן: פטפוטים! בלאבוש! קוקו! שפיץ! תודה." והוא שב להתיישב במקומו. כולם מחאו כפיים והריעו. הארי לא ידע אם מתאים לצחוק או לא.
"יכול להיות שהוא קצת - משוגע?" הארי שאל את פרסי בזהירות.
"משוגע?," אמר פרסי. "הוא גאון! הקוסם הכי טוב בעולם! אבל כן, הוא קצת משוגע. תפוחי-אדמה, הארי?"
- הארי פוטר ופרסי וויזלי על אלבוס דמבלדור.

בקלף השוקולד של דמבלדור כתוב שהוא נהנה ממוזיקה קאמרית, ושחקן מיומן בכדורת. הכרטיס גם מגלה שיש לו חיבה מיוחדת לממתקים קסומים ולא-קסומים כאחד. לעיתים קרובות הוא בוחר את הסיסמת כניסה למשרד המנהל על שם אחד מהממתקים האהובים עליו. הוא אינו אוהב את סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים לאחר שנתקל באחת בטעם קיא בצעירותו. הוא חובב סריגה, ופעם סיפר להארי שאף פעם אין לו מספיק גרבי צמר. טעם הריבה האהוב עליו הוא פטל.

בתור קוסם מפורסם, דמבלדור הראה מספר רב של דוגמאות לקסמים יוצאים מן הכלל. תכונותיו כקוסם מורכבות ממחשבה פיקחית ועדינה, שמאפשרת לו להבין את טבע האדם ולהגיע להבטים טובים יותר באנושות (ביטחון, אהבה וחברות), וזו אחת ממגרעותיו העיקריות של וולדמורט. מלבד יכולותיו ומעלותיו הרבות, דמבלדור מעולם לא היה גאוותן, בעל חשיבות עצמית או נפוח על כך שהוא נמצא בכוחותיו מעל המכשפים החזקים של היום. למרות העובדה הזו, דמבלדור היה מודע לכך שכוחותיו שונים משל האחרים, ולא היסס להזכיר זאת במקרים שבהם זה היה חשוב.

"אבל אתה חושב שאתה צודק?" שאל הארי.
"מטבע הדברים כן, אבל כפי שכבר הוכחתי לך בעבר, אני עלול לטעות כמו כל אחד אחר. למען האמת, בהיותי - ותסלח לי שאני אומר זאת - חכם קצת יותר מרוב האנשים, הטעויות שלי נוטות להיות ענקיות בהתאם."
- דמבלדור והארי על טעויותיו של דמבלדור.

דמבלדור האמין בטוב שבכל אדם, והתעקש לתת לכל אדם הזדמנות שנייה. לדוגמא, הוא שכר את טרלוני כפרופסור לגילויי עתידות, למרות שיכולותיה כנביאה היו מועטות ולא אמינות, עד שהיא ניבאה את הנבואה הגדולה. באותו אופן, הוא מינה את רובאוס האגריד לשומר קרקעות בבית-הספר כי ידע שאין לו משפחה לחזור אליה. בנוסף, רמוס לופין, אדם זאב, היה פרופסור בהוגוורטס, למרות הרתיעה וחוסר הפוטנציאל מציבור ההורים אם הם היו מגלים. דמבלדור האמין שבכל אחד מהאנשים הללו יש טוב, ועודד את הטוב הזה לצאת החוצה.
ידיעותיו האישיות על האמת של בני האדם הופכות אותו להיות הרבה יותר מסתם דמות טובה. למרות הרקע של סנייפ כאוכל מוות, ולמרות ראיות מפלילות רבות, דמבלדור בטח בו בהרבה משימות חשובות. דמבלדור איפשר בנוסף לדראקו מאלפוי להישאר בבית-הספר, בכוונה לשמור אותו מוולדמורט, והציע לו רחמים והגנות, למרות שהתלמיד טהור-הדם ניסה להרוג אותו במשך כל השנה ופגע בדרך בתלמידים אחרים.
בנוסף לבטחונו בטוהר נשמת האדם, הוא הבין את כוחה של האהבה. נראה שהוא הבין את זה לאחר הטרגדיה הגדולה שקרתה לו עם חיבתו לגלרט גרינדלוולד, שאותו דמבלדור לא רק אהב אלא גם העריץ את רעיונותיו החדשניים.
דמבלדור הראה לפטוניה דרסלי חמימות, כשבילדותה הוא שלח לה הסבר עדין במכתב למה היא לא יכולה להתקבל לבית-הספר לכישוף ולקוסמות כמו אחותה לילי אוונס. מקרה זה הוא חריג, שמנהל בית הספר מראה לילדה מוגלגית מחווה של נדיבות.
הוא סיפר להארי שכשהוא מביט בראי של ינפתא הוא רואה את עצמו מחזיק זוג גרביים חדשים, משהו שאף אחד לעולם לא מביא לו למתנת יום הולדת, למרות שלמעשה דמבלדור ראה את אמו ואחותו בחיים, אביו חופשי ובחיים, ואותו ואת אחיו ביחסים קרובים יותר. עצבותו של דמבלדור על אובדן משפחתו מגלה לנו כמה באמת הוא אהב אותם.
דמבלדור הודה בפני הארי שהוא הסתיר ממנו את העובדה שטרלוני חזתה שהוא הקוסם היחיד שיוכל להשמיד את הלורד וולדמורט. הוא עשה את זה מתוך אהבה, והגנה על הארי מפחד בילדותו. מאותה סיבה, הוא הסתיר מהארי את זהותו האמיתית במהלך חייו המוקדמים עם הדרסלים.

לאלבוס דמבלדור הייתה תאווה להוראה ולימוד. השאיפה שלו לא הייתה להצטרף למשרד הקסמים, כמו שרבים חשבו שיעשה, אלא ללמד ולהפוך לפרופסור. הוא עודד את התלמידים לפתח צמא לידע, ועל דעת אנשים רבים הוא נתפס כמנהל הטוב ביותר שנראה בהוגוורטס.
דמבלדור היה ידוע בחוש ההומור השובב שלו. הומור זה היה נחשב לעיתים לבלתי הולם לדעתם של מורים מסוימים, כגון מינרווה מקגונגל, שהייתה רצינית כל הזמן. דמבלדור השתמש בהומור הזה כדי לגרום לאנשים להרגיש יותר בנוח בנוכחותו.

"אפילו אני, אלבוס דמבלדור, יכול למצוא את זה קל ביותר לסרב לשימוש בגלימת היעלמות; מה שמוכיח שאפילו אני, חכם ככל שאהיה, יכול להיות טיפש כמו כל אחד אחר."
- אלבוס דמבלדור, "מעשיות בידל הפייטן".

הפגם הגדול באישיותו של דמבלדור, כפי שהסביר להארי בשנת 1998, הוא חולשתו לכוח. למרות שרצה להשתמש בכוח הזה רק לטובה, הוא מצא שאלו שהרבה יותר מתאימים לקחת את הכוח הם אלו שמעולם לא רצו אותו. דוגמא לתשוקתו לכוח היא כשגלרט גרינדלוולד תכנן איתו תוכניות להשתלטות על המוגלגים, למרות חששותיו של דמבלדור בעניין, ולהחזיר לקוסמים את השליטה בעולם. דמבלדור התעורר מהפנטזיה הזו כשאחותו האהובה אריאנה דמבלדור נהרגה בזמן הקרב בינו, בין אברפורת' דמבלדור ובין גרינדלוולד.
דמבלדור היה רדוף כל חייו בזיכרונות על חיי המשפחה העצובים שלו, ובמיוחד על מות אחותו, שבסופו של דבר הוביל למותו. כשהוא מצא את הטבעת של ואנדרולו גונט וגילה שהיא אבן האוב, הוא סונוור מהרצון שלו לראות את בני המשפחה המנוחים שלו פעם נוספת. שוכח לגמרי שהטבעת היא הורקרוקס, ועלולה להיות מקוללת, דמבלדור ענד אותה על אצבעו, מפעיל בזאת קללה שהייתה הורגת אותו, וביקש מסוורוס סנייפ לעשות את זה מהר יותר בשבילו.

יכולות קסם ומיומנויות

"אבל סביר להניח שמשרד הקסמים יעלה על עקבותיו בקרוב..."
"אני בספק," צעקה הפרופסור מרצ'בנקס הזעירה, "אלא אם דמבלדור רוצה שימצאו אותו! אני יודעת... בחנתי אותו בעצמי בבחינות הכשיפומטריות שלו בשינויי צורה ובלחשים... הוא עשה עם השרביט שלו דברים שלא ראיתי מימיי..."
- דולורס אמברידג' וגריזלדה מרצ'בנקס משוחחות על דמבלדור.

אלבוס דמבלדור נחשב בפי רבים לקוסם הטוב ביותר בזמנו, וחי תחת הכותרת הזו זמן רב. לאחר שנתו הראשונה בהוגוורטס, הוא נחשב ללא פחות מאשר התלמיד המבריק ביותר שעבר אי פעם בבית הספר. דמבלדור היה ידוע ביכולות הקסם הרבות שלו, ואין ספק שהיה אף יותר חזק מקוסם האופל השני הכי חזק בהיסטוריה, גלרט גרינדלוולד. הוא היה גם הקוסם היחיד שהלורד וולדמורט, קוסם האופל החזק ביותר בהיסטוריה, אי פעם פחד ממנו. הלורד וולדמורט נאלץ לסגת מהקרב ביניהם (אין ספק שבעלותו של דמבלדור על השרביט הבכור עזרה לו רבות, דבר שוולדמורט לא ידע באותו הזמן). לדמבלדור היו הרבה יכולות קסומות, וביניהן:

• העברת מסרים באמצעות פטרונוס: דמבלדור פיתח שיטה של העברת מסרים דרך פטרונוס, שאפשרו למטיל הלחש לדבר דרך הפטרונוס שלו, יכולת שהייתה זמינה רק לחברי מסדר עוף החול.
• גאון ברמה המחשבתית: דמבלדור לא היה רק הקוסם החזק ביותר בזמנו, אלא היה גם גאון שהציג רמה אינטלקטואלית גבוהה, והיה מסוגל להמציא תוכנית משוכללת להבסת, כביכול, המתחרה שלו - הלורד וולדמורט. פעולות אלו התבטאו בעיקר בזמן מלחמת הקוסמים השנייה, בה דמבלדור, שבנה תוכניות אסטרטגיות שונות בעיקר בעזרת מניפולציה מתוחכמת של אנשים שונים (כגון סוורוס סנייפ) לפני מותו, עזר להארי להשמיד את ההורקרוקסים של וולדמורט. חוכמתו, ובסופו של דבר גם חשיבתו האסטרטגית, הייתה אחת מכישרונות המפתח שלו. הידע העצום והנרחב שלו על נושאים כגון אהבה והבנתו שיש דברים שהם יותר גרועים מהמוות, הפכו אותו לאדם חכם הרבה יותר מוולדמורט.
• לוחמה בדו-קרב: דמבלדור היה בעל כישורים יוצאי-דופן בדו-קרב, והיה מסוגל לתפוס מספר אוכלי מוות בבת אחת ולהילחם נגד הלורד וולדמורט בקרב במחלקת המסתורין. אך כישורי הדו-קרב שלו היו בשיאם כשהביס את גלרט גרינדלוולד, שהחזיק בשרביט הבכור (עדי ראייה טוענים שזה היה קרב הקוסמים הגדול ביותר שנערך אי-פעם).
• היעלמות: הוא ניכן ביכולת להעלים את עצמו מהעין ללא גלימת היעלמות. כדי לעשות זאת, דמבלדור השתמש בלחש ההנגזה. הוא גם מסוגל לאתר אנשים בלתי-נראים או לחילופין, תחת גלימת היעלמות בעזרת הלחש "הומנום רבליו".
• הלטת הכרה: דמבלדור ניכן ביכולת הלטת הכרה. הרבה אנשים, ובמיוחד הארי פוטר, הרגישו הרבה פעמים כאילו דמבלדור מסתכל דרך עיניהם אל נפשם, ויודע מה הם חושבים. כמה מתומכיו של וולדמורט, כגון ברטי קראוץ' הבן, ידעו להסתיר את מחשבותיהם ממנו.
• הטלת לחשים אילמים: דמבלדור יכל להטיל לחשים ללא שרביט, והיה בעל יכולות גבוהות בהטלת לחשים אילמים. בעוד שכשאנשים אחרים הטילו לחשים אילמים, כגון אנוטנין דולחוב, התוצאות ירדו בהתאם. דמבלדור היה יכול לבצע קסמים מורכבים מאוד, כגון זימון מאות שקי-שינה לאולם הגדול, בלי להוציא מילה מפיו. בזמן שהיו במערת ההורקרוקסים, דמבלדור הוכיח את יכולותיו בחשיפת ההגנות שלה ללא שימוש בשרביט. הוא גם השתמש בקסם היוצא מן הכלל "ארסטו מומנטום" ללא שרביט, כדי לשמור על הארי מנפילה למותו כתוצאה מהשפעת הסוהרסנים. בנוסף, הוא יכול לכבות נרות ללא שרביט.
• המצאת קסמים: דמבלדור היה ידוע ביצירת לחשים וקסמים שימושיים. הוא היה המשתמש הידוע היחיד בכישוף שיכול לשתק מספר אנשים בבת אחת, והשתמש בו נגד אוכלי מוות בקרב במחלקת המסתורין ללא מאמץ פיזי מצידו.
• משיכה לקסמי אש: הנשק האהוב עליו הוא בלי ספק אש. בקרב שלו נגד הלורד וולדמורט הוא השתמש בחבל בוער; כשהוא הציג יכולותיו לטום רידל הצעיר, הוא עשה זאת על ידי הבערת ארון הבגדים של רידל באש, בלי לשרוף באמת דבר; הוא השתמש, בנוסף, בטבעת אש נגד החיז"לים כדי להרחיק אותם. הוא ידוע גם ביכולת ליצור שלהבת שדים. ידידו הקסום, פוקס, הוא עוף חול, שנולד ומת בלהבת אש. למרות העדפתו של דמבלדור לאש, בקרב על מחלקת המסתורין הוא העדיף להשתמש במים כדי ללכוד את וולדמורט; אם כי פעולה זו לא הייתה בהכרח כדי לפגוע בוולדמורט, אלא בעיקר כדי להגן על הארי.
• דיבור בשפות קסומות: בנוסף לכל הכשרונות הללו, בנוסף לכל הכשרונות הללו, דמבלדור ניחן ביכולת לדבר ימית, ואת שפת הגובלינים, קשקושבלבוש. הוא מבין לחשננית, שפת הנחשים, כפי שהוכיח כשהוא היה עם הארי בזיכרון של בוב אוגדן; מאוחר יותר הוא גם ציטט מילה במילה מתוך זיכרון בלחשננית של מורפין גונט.
• רקיחת שיקויים: דמבלדור מומחה גם ברקיחת שיקויים, וכפי שנכתב בהספד מאת אלפיאס דודג', הוא כתב מאמרים לעיתון "המדריך לרוקח השיקויים".
• מומחיות בלחשים: הוא ידוע כמומחה בלחשים, היות וכתביו פורסמו בעיתון "אתגרים בכישוף". בנוסף, הוא יכול ליצור פטרונוס מוגשם.
• תעופה: לדמבלדור היה כישרון ברכיבה על מטאטאים. זמן קצר לפני מותו, הוא עף אל מגדל האסטרונומיה בהוגוורטס, למרות שהוחלש על ידי שיקוי. הוא יכל בנוסף להטיל לחשים תוך כדי תעופה.

שולף זכורות מראשו, בקרב על מחלקת המסתורין, מעלה את הארון של טום רידל באש - לחש אילם, מביס צבא חיז"לים באמצעות אש

השגיו בקריירה
אלבוס דמבלדור היה אלכימאי מפורסם שעבד עם ניקולס פלאמל, האדם הידוע היחיד שהצליח להפיק את אבן החכמים, והיה שותף באבטחתה. דמבלדור היה מפורסם בגילוי 12 השימושים של דם דרקון. בנוסף, הוא מסוגל להפיק פטרונוס מוגשם, וזה לובש צורת עוף חול.
דמבלדור הגיע לדרגת מכשף ראשי בקסמהדרין ומגוואמפ עליון בקונפרדציית הקוסמים הבינלאומית. הוא ירד מתפקידים אלו בזמן הסכסוך עם משרד הקסמים תחת שלטונו של קורנליוס פאדג', אך הוחזר אליהם לאחר שמשרד הקסמים נאלץ להודות שהוא לא שיקר כשהזהיר על שובו של הלורד וולדמורט. הוא מחזיק בתואר מסדר מרלין, דרגה ראשונה, על היותו מכשף גדול.