אוכלי המוות

"זה היה אוסף משונה של טיפוסים; תערובת של חלשים שחיפשו הגנה, שאפתנים שחיפשו איזו תהילה משותפת, ובריונים שנמשכו למנהיג שיוכל ללמד אותם דרכי התאכזרוית מתוחכמות יותר."
- אלבוס דמבלדור על חבורתו של טום רידל - אוכלי המוות.

אוכלי המוות (אבירי ולפורגיס, במקור) הוא שם שניתן לכל תומכיו של הלורד וולדמורט. הקבוצה מורכבת בעיקר מקוסמים ומכשפות שדמם טהור, שהתמחו באומניות האופל מבלי להתחרט או לחשוש מפני חוק הקוסמים. לורד וולדמורט השתמש בקבוצה נבחרת זו של קוסמים ומכשפות במהלך מלחמות הקוסמים הראשונה והשניה, והכליל אותה בתור הכוח המובחר שלו. הם בדרך כלל לבשו ברדס שחור, וחבשו מסכה דמוית נחש עם חריצים, בכדי להסתיר את פניהם. רק למובחרים מתוך מעגל אוכלי המוות הוטבע האות האפל בזרועם השמאלית. כשוולדמורט נגע באחד מהאותות, כל אחד מהם הרגיש זאת, וזה היה להם סימן כי עליהם להופיע לצידו של מנהיגם.

היסטוריה

מקור ומלחמת הקוסמים הראשונה

רמוס לופין: "בפעם האחרונה שלוולדמורט היה כוח הוא השמיד כמעט את כל מה שיקר לנו."
סיריוס בלק: "לפני ארבע-עשרה שנים היה לו צבא עצום תחת פיקודו. לא רק קוסמים ומכשפות, אלא גם כל יצורי האופל."
- רמוס לופין וסיריוס בלק במלחמת הקוסמים השניה, 1995 (הסרט החמישי).

עד 1970, אבירי ולפורגיס (שמאוחר יותר נקראו "אוכלי המוות”), קבוצה שנוסדה על ידי טום ואנדרולו רידל, הייתה ידועה בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות כאיכותית ומשפחתית; כמעט כל תלמידי סלית'רין גויסו אליה. בפועל גייס טום צבא של קוסמים ויצורים אפלים, בידיעה שההורקרוקס המוחבא יעניק לו חיי נצח, ובמטרה להפיל את משרד הקסמים ולשלוט כרצונו, בדרכו שלו.

אוכלי המוות בגלגולם הראשון

אוכלי המוות פעלו במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה ותקפו קוסמים, מכשפות ומספר לא מבוטל של מוגלגים. לעיתים קרובות, אך לא תמיד, פעולות התקיפה האלה אורגנו על-ידי אוכלי המוות בפקודתו של וולדמורט.
בזמן שמשרד הקסמים לא חווה התמוטטות נראית לעין באחת-עשרה שנות המלחמה, אוכלי המוות החלו לתקוף משפחות קוסמים בולטות. כתוצאה מכך, פחד התפשט ברחבי קהילת הקוסמים; מסדר עוף החול, שנוסד על-ידי אלבוס דמבלדור, המשיך בהתנגדות.

בעיצומה של המלחמה, סוורוס סנייפ דיווח ללורד וולדמורט על חלק מהנבואה, ששמע בזמן שהקשיב לשיחה שהתנהלה בין דמבלדור לבין סיביל טרלוני. סיביל חזתה שהארי פוטר, הבן של ההילאים ג'יימס פוטר ולילי פוטר, או נוויל לונגבוטום, בנם של ההילאים פרנק לונגבוטום ואליס לונגבוטום, יהיה האחד שישמיד את הלורד וולדמורט.
וולדמורט תקף באופן אישי את משפחת פוטר, משום שראה בהם את הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לו. הוא בחר בהארי על-פני נוויל משום שהארי היה חצוי-דם, בדיוק כמוהו. למרות שבית הפוטרים היה מוגן תחת לחש הפידליוס, וולדמורט הצליח לחדור לשם משום שג'יימס בחר בחברו הוותיק, פיטר פטיגרו, כשומר הסוד, שבגד בו והסגיר את הסוד לוולדמורט.

סנייפ נכשל בשמיעת הנבואה בשלמותה, כולל את החלק בו וולדמורט עצמו יסמן את היריב כשווה לו. למרות שוולדמורט הרג את ג'יימס ואת לילי - אף על פי שסנייפ ביקש שירחם עליה - הקללה הממיתה פסחה מעל הארי וחזרה הישר אל וולדמורט, הורסת את גופו. הודות לביצועיו המוצלחים באומניות האופל, הצליח וולדמורט לשמור על נשמתו ולהימלט.

עם היעלמות מנהיגם, אוכלי המוות שקעו באיטיות לתוך כאוס. רבים נתפסו ונכלאו ללא משפט כתוצאה מעמדתו הנוקשה של שר הקסמים, ברטי קראוץ' האב. סיריוס בלק, שהואשם בביצוע פשעיו של פטיגרו, נתפס ונאסר באזקבאן ללא משפט. מיד לאחר מכן נתפסו גם בלטריקס, רודולפוס ורבסטאן לסטריינג', יחד עם ברטי קראוץ' הבן, משום שעינו את הזוג לונגבוטום עד כדי איבוד השפיות בניסיון להוציא מידע בנוגע למקום המצאותו של אדונם. הם נאסרו ונשלחו לאזקבאן, אבל בלטריקס הכריזה בגאווה שאדון האופל יקום שנית.

בין המלחמות

"אדון האופל יעלה שנית, קראוץ'! השלך אותנו לאזקאבן, אנחנו נמתין לו! הוא יעלה שנית ויבוא בשבילנו, הוא יגמול לנו פי כמה מכל שאר תומכיו! אנו לבדנו נותרנו נאמנים לו! אנו לבדנו ניסינו למצוא אותו!"
- בלטריקס לסטריינג' במשפט נגד אוכלי המוות ופעולותיהם.

חלק מאוכלי המוות הצליחו להתחמק מעונש בטענה שהיו תחת קללת אימפריוס, כמו לוציוס מאלפוי, או על-ידי הסגרת אוכלי מוות אחרים, כמו איגור קרקרוף.
רוב אוכלי המוות הסתירו את נאמנותם לוולדמורט ומשום כך לא ניסו לאתרו, אך קומץ אוכלי מוות, כמו הלסטריינג'ים וברטי קראוץ' הבן, שמרו בקנאות אמונים לאדונם והמשיכו לחפשו; הם לכאורה תוגמלו על-ידי וולדמורט בעבור נאמנותם. אחרים, כמו איבן רוזיור, נלחמו עד מוות בעוצריהם.

התפרצויות של אוכלי המוות התקיימו, אם כי לעיתים נדירות, במהלך שלוש-עשרה שנות היעדרותו של לורד וולדמורט. אחת הבולטות ביותר היא זו שהתקיימה באליפות העולם ה-412 בקווידיץ' בשנת 1994, במהלכה אוכלי המוות תקפו את מחנה הקוסמים והמכשפות וכן משפחת מוגלגים שהייתה בקרבתו. אוכלי המוות נראו מענים ומשפילים את המוגלגים לשם השעשוע.

אוכלי המוות מענים מוגלגים באליפות העולם בקווידיץ'

פרוץ מלחמת הקוסמים השנייה
ב-24 ביוני 1995, לורד וולדמורט חזר סוף-כל-סוף לגוף אנושי, בעזרת שיקוי אפל שהוכן על-ידי פיטר פטיגרו. הגוף היה מעוצב בצורה אנושית, רק שהיה חסר שיער ועם הרבה תכונות נחשיות, כמו חריצים מוארכים במקום נחיריים.

רגעים ספורים לאחר שוולדמורט חזר לצורה אנושית, זימן אליו את תומכיו על-ידי נגיעה באות האפל שבזרועו השמאלית של פטיגרו. חלקם פחדו מכדי לשוב, כמו העריק איגור קרקרוף, בעוד שאחרים מהנעדרים היו מתים או כלואים.
סוורוס סנייפ לא שב בטענה שעליו להראות נאמנות לדמבלדור ולמסדר עוף החול; הוא שב כשעתיים לאחר מכן. למרות שרבים נעדרו, היו גם שהשיבו לקריאה והגיעו. ביניהם היו לוציוס מאלפוי, נוט, קראב וגויל, שלכולם היו בנים בהוגוורטס.

הארי פוטר היה נוכח בעת שיבתו של וולדמורט, ואפילו התעמת איתו בהצגת הפיורי אינקאנטאטם, שחשפה את הקללות האחרונות של שרביטיהם התואמים של וולדמורט והארי. הארי הצליח להימלט, וסיפר לאלבוס דמבלדור על אשר אירע.
שר הקסמים, קורנליוס פאדג', כמו רוב האנשים במשרד הקסמים, סירבו להאמין בשובו של וולדמורט. למרות שהארי פוטר ואלבוס דמבלדור שימשו כקולות מתנגדים, רוב קהילת הקוסמים בחרה להאמין במשרד הקסמים בזכות קמפיין שיצא לטובתם, בעיקר בנביא היומי.

צו הנבואה
מצוידים ביתרון עמדת משרד הקסמים, אוכלי המוות שמרו על פרופיל נמוך בכדי לבסס את מעמדם בעולם הקוסמים. כתוצאה מסירובו של משרד הקסמים להסיר את הסוהרסנים מתפקידם כשומרי אזקבאן, עמדה בה תמך דמבלדור מרגע שיבתו של וולדמורט, אוכלי המוות גייסו את הסוהרסנים לצידם, וגיוסים נוספים התקדמו בקרב הענקים. המרד השקט של הסוהרסנים עודד בריחה המונית מצד אוכלי המוות הכלואים באזקבאן בתחילת 1996.

לפני קיץ 1996, וולדמורט שלח קבוצה של שנים-עשר אוכלי מוות, בהנהגתו של לוציוס מאלפוי, למחלקת המסתורין שבמשרד הקסמים, במטרה לגנוב את הנבואה המדברת עליו ועל הארי פוטר. אם לפני שנים הוא תקף את הארי בהתבסס על מידע חלקי בלבד, וולדמורט חפץ לשמוע את הגרסה המלאה של הנבואה כדי להבין לעומק את טבע החיבור ביניהם. הוא פיתה את הארי להגיע לשם, מלווה בחמישה חברים מצבא דמבלדור, על-ידי שימוש בחיבור ביניהם והצגת תמונות בהן הוא מענה את סיריוס בלק - סנדקו של הארי - היישר לתוך ראשו.

הארי וחבריו הצליחו להתחמק מאוכלי המוות והנבואה הושמדה בסופו של דבר. קרב התרחש בין אוכלי המוות לבין מספר חברים במסדר עוף החול: אחד-עשר מתוך שנים-עשר אוכלי המוות נלכדו וסיריוס בלק נהרג; וולדמורט ובלטריקס לסטריינג' נמלטו, אך לא לפני שאנשי משרד הקסמים חזו בשובו של אדון האופל.

הקרב על מחלקת המסתורין

תחילת המלחמה
הפשיטה של אוכלי המוות הוכרזה ככישלון בגלל שהחזרה לא הייתה עוד סוד. מרביתם הושלכו לאזקבאן, וחזרתו של וולדמורט אושרה על ידי משרד הקסמים הסקפטי. בסופו של דבר, החשיפה בפני קהילת הקוסמים גרמה לאוכלי המוות להמשיך את סגנון החיים הישן שלהם ואת אמונותיהם. חטיפה, עינוי ורצח של קוסמים ומכשפות, וגם מוגלגים, הן פעולות ששבו יחד עם מלחמת הקוסמים השנייה.

הניצחון בהוגוורטס

"דמבלדור לכוד בפינה! דמבלדור ללא שרביט, דמבלדור לבד! כל הכבוד, דראקו, כל הכבוד!"
- אמיקוס קארו לדמבלדור, ראש מגדל האסטרונומיה.

וולדמורט תכנן להיפטר מאלבוס דמבלדור. ביוני 1997, לקראת סוף שנת הלימודים בהוגוורטס, אלבוס דמבלדור והארי פוטר פעלו כדי להשיג קמיע מתוך מערה מלאה בחייז"לים, באמונה שהוא ההורקרוקס של וולדמורט. לאחר פעולתם התעתקו להוגסמיד וממנה ראו את האות האפל תלוי בשמי הוגוורטס. דמבלדור ופוטר שאלו מטאטאים ועפו למגדל הגבוה ביותר בטירה, מגדל האסטרונומיה.

במגדל, דמבלדור פגש בדראקו מאלפוי. הוא שיתק את הארי, שהיה תחת גלימת ההיעלמות, לפני שמאלפוי פרק אותו משרביטו והחל לספר לו כיצד השתמש בארונית המעלימה בכדי לעזור לאוכלי המוות להיכנס לטירה, ואיך לדבריו אחד מתומכיו של דמבלדור מת (מאוחר יותר יתברר שהיה זה ביל וויזלי, אך הוא לא מת אלא ננשך על ידי אדם הזאב פנריר גרייבק). דמבלדור סיפר למאלפוי שהוא כבר ידע על ניסיונות הרצח הקודמים שלו - השרשרת המקוללת והיין המורעל, שנכשלו בסופו של דבר.

דמבלדור עיכב את דראקו ממעשה הרצח עד שסוורוס סנייפ וארבעה אוכלי מוות נוספים הגיעו. סנייפ שלח בהצלחה את הקללה הממיתה לעברו של דמבלדור בפני ארבעת אוכלי המוות, פנריר גרייבק, דראקו והארי - שהיה עדיין מוסתר. אחרי שדמבלדור מת, אוכלי המוות הצוהלים נמלטו בפקודתו של סנייפ. הארי פוטר, חופשי מקללת הנעילה של דמבלדור, מיהר לרדוף אחר אוכלי המוות ושלח מספר קללות לא מוצלחות לכיוונו של סנייפ. ת'ורפין ראול, מתומכיו של אדון האופל, הצית אש בבקתה של רובאוס האגריד. אוכלי המוות התעתקו כשחצו את שער הטירה.

בין אוכלי המוות היו אלקטו ואמיקוס קארו, יאקסלי, ת'ורפין ראול, גיבון, פנריר גרייבק ובלטריקס לסטריינג'; דראקו מאלפוי הפך אוכל מוות וסומן באות האפל ב-1996. פניו של ביל וויזלי נשארו צלקות. בגלל שגרייבק לא היה בצורת זאב בזמן ההתקפה, ביל סבל רק מתסמינים מינימליים. בצד של אוכלי המוות היה רק מקרה מוות אחד: גיבון מת מהקללה הממיתה.

אוכלי המוות במגדל האסטרונומיה של הוגוורטס

השנה האחרונה

טאקטיקות ותוכניות

"והיא לא הסתפקה בהשחתה וזיהום של מוחות ילדי הקוסמים. בשבוע שעבר פרסמה פרופסור ברבג' מאמר נרגש בנביא היומי, ובו יצאה להגנתם של הבוצדמים. הקוסמים, היא טוענת, צריכים לאמץ אל קרבם את גנבי הידע והקסם הללו. התמעטות טהורי הדם, טוענת פרופסור ברבג', היא דבר מבורך... היא הייתה שמחה אילו כולנו הזדווגנו עם מוגלגים..."
- לורד וולדמורט לועג לפרופסור צ'ריטי ברבג' בפני תומכיו, רגע לפני שהוא הורג אותה.

לאחר שדמבלדור היה סוף כל סוף מחוץ לדרכם, אוכלי המוות התחילו בפעילויות נועזות במסע הטרור נגד הקוסמים. אחת מהן הייתה הפלת משרד הקסמים, בעוד שאחרת הייתה לכידת הארי פוטר והריגתו. בזמן שוולדמורט הלך לבצע את משימתו האישית ויצא מטווח ראייתם של עולם הקוסמים, הוא עבד דרך אנשים אחרים, כמו יאקסלי שהוצב במשרד הקסמים וסוורוס סנייפ והאחים קארו שהוצבו בהוגוורטס.

מקום המפגש של אוכלי המוות היה אחוזת מאלפוי, שם היו מגישים דו"חות ומקבלים פקודות. באחד מהמפגשים, וולדמורט אימץ את הדיווח של יאקסלי על משרד הקסמים למרות שהתרשם יותר מזה של סנייפ, בנוגע להעברתו של הארי פוטר מבית הדרסלים. בנוסף על כך, לעג לבלטריקס לסטריינג' וללוציוס מאלפוי על נישואיהם של רמוס לופין, אדם זאב, ונימפדורה טונקס, קרובת משפחה שלהם. בפגישה הזו צ'ריטי ברבג', המורה לחקר המוגלגים בהוגוורטס עד אז, נרצחה על-ידי וולדמורט ונאכלה על-ידי נגיני. וולדמורט גם לקח את שרביטו של לוציוס מאלפוי בכדי להילחם בהארי פוטר, באמונה ששרביטו שלו לא יפעל כמו שצריך.

אוכלי המוות מתאספים באחוזת מאלפוי

הניסיון ללכוד את הארי פוטר

"זה הוא, זה הוא! זה הנכון!"
- אוכל מוות לאחר שהארי פוטר שלח את קללת אקפליארמוס, סימן ההיכר שלו.

בניגוד למסדר עוף החול ולצבא דמבלדור, שידעו שאין לבטוח במשרד הקסמים בנוגע להעברתו של הארי, וולדמורט ידע דרך סנייפ שהארי יועבר מבית דודיו ימים ספורים לפני הגעתו לגיל שבע-עשרה, לפני שכישוף ההגנה שלו יישבר. הפרטים המדויקים של הפעולה הזו לא היו ידועים לאוכלי המוות, אבל סנייפ תמרן את מנדנגוס פלצ'ר בעזרת קסם וכך ידע את התוכנית. הוא העביר מספיק מידע לאדון האופל רק כדי להוכיח את נאמנותו.

כשמספר חברים ממסדר עוף החול ומצבא דמבלדור, שביניהם אלאסטור מודי, ארתור וויזלי, קינגסלי שאקלבולט, נימפדורה טונקס, רמוס לופין, רובאוס האגריד, ביל וויזלי, פלר דלאקור, פרד וג'ורג' וויזלי, מנדנגוס פלצ'ר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר יחד עם הארי פוטר עצמו עזבו את בית הדרסלים, אוכלי המוות תקפו מיד. הם לא יכלו להצביע מיד על הארי פוטר האמיתי, בגלל ששישה מהחבורה שתו שיקוי פולימיצי. זה היה צפוי שהארי יהיה מלווה בחברים החזקים ביותר, ולכן מודי ושאקלבוט הותקפו ראשונים.

במהלך הקרב, סנייפ השתמש בקללת סקטומספרה בכדי לתקוף אוכל מוות שהיה מלפניו, פספס ופגע בטעות באוזנו של ג'ורג' וויזלי. בלטריקס לסטריינג' ניסתה להרוג את טונקס אך לא הצליחה, למרות שטונקס עצמה פגעה ברודולפוס לסטריינג'. אלאסטור מודי נהרג בידי וולדמורט עצמו. מצד שני, מספר רב של אוכלי מוות נפגעו ואחד מהם נהרג בוודאות.

כשהארי השתמש באקספליארמוס, שאוכלי המוות החשיבו כסימן ההיכר שלו, נגד סטן שנפייק, שהיה תחת קללת אימפריוס, הם ידעו שהארי האמיתי נמצא עם האגריד. וולדמורט עצמו עף ללא סיוע של מטאטא והוביל את המרדף אחרי הארי. למרות ניסיונם ללכוד את הארי, הם נהדפו על ידי לחשיו של הארי, אומץ ליבו של האגריד, ולבסוף, כשהארי נכנס לתוך האיזור המוגן על-ידי הכישוף המגן על ביתו של טד טונקס. שרביטו של לוציוס נשבר על-ידי כישוף של שרביטו של הארי, מה שהרגיז את וולדמורט אפילו יותר.

אוכל מוות במהלך קרב שבעת הפוטרים

מפלתו של משרד הקסמים

"משרד הקסמים נפל. סקרימג'ר מת. הם באים."
- קינגסלי שאקלבולט באמצעות הפטרונוס שלו.

באחד באוגוסט 1997, משרד הקסמים נפל, ושר הקסמים, רופוס סקרימג'ר, עונה ונרצח בידי אוכלי המוות. פאיוס ת'יקנס תפס את מקומו כשהוא נשלט על-ידי קללת אימפריוס, שהטיל עליו יאקסלי, ובעצם היווה בובה של וולדמורט. כמו כן, מספר אוכלי מוות נוספים הועסקו במשרד הקסמים.
אוכלי המוות השתמשו במשאבים של משרד הקסמים כדי להגביל את הגנתם של חברי מסדר עוף החול וכדי לתקוף בתים של חברי המסדר ושל בעלי בריתם, כגון המחילה וביתם של טד ואנדרומדה טונקס. למרות שאיש לא נהרג, רבים נפצעו תחת הספק שידעו את מקום הימצאו של הארי פוטר, ובגלל הספק הזה כולם נמצאו תחת מעקב.

תחת שליטתם של אוכלי המוות, משרד הקסמים יצר את הוועדה לרישום בני מוגלגים, גוף רשמי המשפיל ורודף את בני המוגלגים, שהאושמו שלא בצדק ב'גניבת' קסמים, ובסופו של דבר נאסרו ונשלחו לאזקבאן. תעמולה נגד בני מוגלגים ונגד הארי פוטר הופצה; הארי הוחשב כ'גורם שלילי מספר אחד' ועל ראשו עמד פרס של 10,000 אוניות. טאבו הוטל על שמו של וולדמורט במטרה ללכוד את כל מי שהיה אמיץ מספיק כדי לבטא בקול את שמו של אדון האופל בקול.

המנהל סנייפ
הנוכחות בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות הפכה לחובה במהלך שנת הלימודים 1997-1998, כשוולדמורט רצה את כל אוכלוסיית הילדים תחת שלטונו, ולהוציא את בני המוגלגים מכלל התלמידים. תלמידים נדרשו להוכיח את מעמד הדם שלהם, וכל מי שנחשב כבן מוגלגים נשלח לועדה לרישום בני המוגלגים ומשם היישר לאזקבאן.

סוורוס סנייפ מונה לתפקיד מנהל בית הספר, למרות שעמד מול התנגדות קשה מטעם מינרווה מקגונגל ושאר הפרופסורים, וכמובן מכמה מחברי צבא דמבלדור וביניהם נוויל לונגבוטום, לונה לאבגוד וג'יני וויזלי. הם עודדו מרד, הצילו תלמידים מפני ריתוק, ובסופו של דבר הפסיקו להיות נוכחים בשיעורים והתמקמו בחדר הנחיצות.

הקארואים היו גם הם בבית הספר. אמיקוס קארו לימד התגוננות מפני כוחות האופל, כשבפועל הוא דווקא לימד את אומנויות האופל. כל תלמיד מועדף כמו וינסנט קראב וגרגורי גויל עודדו להתאמן בקללת קרושיאטוס על תלמידים שהפרו את חוקי בית הספר. אחותו של אמיקוס, אלקטו, לימדה את השיעור שהפך לשיעור חובה - לימודי מוגלגים, כשלמעשה הקורס הפך למעין שטיפת מוח על עליונות הקוסמים על המוגלגים.

סנייפ והאחים קארו בהוגוורטס

התגרה באחוזת מאלפוי

"אדון האופל קרב ובא, הארי פוטר! מותך קרב! עכשיו, קיסי, אני חושבת שכדאי לקשור שוב את הגיבורים הקטנים האלה, בזמן שגרייבק יטפל בעלמה הבוצדמית. אני בטוחה שאדון האופל ישמח לתת לך את הילדה, גרייבק, אחרי מה שעשית הערב."
- בלטריקס לסטריינג באחוזת מאלפוי.

במהלך ההימלטות של הארי פוטר מפני אוכלי המוות, הוא אמר בשוגג את שמו של וולדמורט, מה שגרם להפעלת הטאבו. הוא, רון והרמיוני נלכדו על-ידי חבורה של חטפנים בהנהגתו של פנריר גרייבק, והובאו לאחוזת מאלפוי, שם התעמתו עם בלטריקס לסטריינג' ועם המאלפויים. לפני שלוציוס ובלטריקס הספיקו לזמן את אדון האופל, בלטריקס הבחינה בחרבו של גריפינדור, ותחקרה את הרמיוני תוך כדי שימוש בקללת קרושיאטוס במטרה לגלות היכן השיגו את החרב. הרמיוני שיקרה וטענה שהחרב מזוייפת, סיפור שהארי שכנע את הגובלין גריפהוק לתמוך בו.
באותו הזמן, דובי גמדון הבית בא להציל את הארי פוטר, רון וויזלי, אדון אוליבנדר, לונה לאבגוד ודין תומאס מהמרתף של משפחת מאלפוי. הוא, הארי ורון הצילו את הרמיוני ואת גריפהוק ולקחו מבחר שרביטים מדיירי הבית לפני שהספיקו להתעתק; דובי נרצח על-ידי בלטריקס.

בתור עונש על כך שזימנו אותו מבלי להחזיק בהארי פוטר, וולדמורט העניש את כל הנוכחים באחוזה ואסר עליהם לעזוב אותה.

השמדת ההורוקרוקסים של וולדמורט
תחת אפם של אוכלי המוות, הארי, יחד עם רון והרמיוני, יצא לחיפוש אחר ההורוקרוקסים של וולדמורט. רגולוס בלק כבר הזיז את הקמע של סלזאר סלית'רין ממקום היחבאו במחשבה שיוכל להשמידו. אלבוס דמבלדור כבר השמיד את הטבעת של וואנדרולו בעזרת חרבו של גריפינדור, והיומן של טום רידל הושמד על-ידי הארי בשנתו השנייה בעזרת שן של בסיליסק. הודות לעזרתו של סנייפ, דרך הפטרונוס, רון וויזלי יכול היה להשיג את חרבו של גריפינדור ולהשמיד את קמע ההורקרוקס.

הארי הסיק מהתנהגותה של בלטריקס באחוזת מאלפוי שאחד מההורוקרוקסים מוחבא בכספת שלה שבבנק גרינגוטס. בעזרתו של גריפהוק, הארי, רון והרמיוני חדרו לבנק הקוסמים ולקחו את הספל של הלגה הפלפאף, בורחים על-גבי דרקון. הספל הושמד מאוחר יותר בידי הרמיוני גריינג'ר בעזרת שן בסיליסק, לאחר שהיא ושרון נכנסו אל חדר הסודות.

לאחר ששמע על חדירתו של הארי לכספת של הלסטריינג'ים, וולדמורט הבין שהוא תר אחר ההורקרוקסים. אחוז בהלה, וולדמורט הגיע למקומות המסתור בהם החביא את ההורקרוקסים, משאיר את הוגוורטס לסוף, ולמעשה חושף בפני הארי את מקום המסתור האחרון.

הקרב על הוגוורטס (ערך מורחב: הקרב על הוגוורטס)

"אם תמשיכו להתנגד לי, תמותו כולכם, אחד אחד. איני רוצה בזאת. כל טיפת דם קסומה שנפשכת היא אבדה ובזבוז.
לורד וולדמורט הוא רחום. אני מצווה על כוחותיי לסגת לאלתר. יש לכם שעה אחת. דאגו למתים שלכם בכבוד הראוי. טפלו בפצועים.
כעת אני מדבר, הארי פוטר, ישירות לליבך. [...] אמתין לך במשך שעה ביער האסור. אם, בתום אותה שעה, טרם באת אלי, וטרם הסגרת את עצמך, הקרב יתחדש. הפעם אצטרף ללחימה בעצמי, הארי פוטר, ואמצא אותך, ואעניש כל איש, אישה וילד שניסו להסתירך מעיני. שעה אחת."
- האולטימטום של וולדמורט במהלך המערכה האחרונה.

וולדמורט, יחד עם אוכלי המוות ותומכים אחרים, תקף את הוגוורטס ואת המגנים עליה במאי 1998. במהלך הקרב, הארי, הרמיוני ורון ניהלו חיפוש אחר ההורקרוקס האחרון: העטרת האבודה של רוונה רייבנקלו, בחדר הנחיצות. היא הושמדה בטעות על-ידי קללת שלהבת השדים של וינסנט קראב. באותו הזמן אוכלי המוות ותומכים אחרים הסתערו על הטירה; פרד וויזלי מת מפיצוץ שנגרם בידי אוגוסטוס רוקווד. רמוס לופין ונימפדורה טונקס נהרגו בקרבות עם אנטוניו דולוחוב ועם בלטריקס לסטריינג', בהתאמה. וולדמורט ונגיני הרגו את סוורוס סנייפ באמונה שזה מה שיהפוך את וולדמורט לאדון אמיתי על שרביט הבכור, ואז הציב אולטימטום לצד האחר: הארי יסגיר את עצמו לידיו בתוך שעה, או שכל הנוכחים בהוגוורטס ימותו.

אז הארי פוטר מגלה שהוא עצמו, בטעות, הפך להיות אחד מההורקרוקסים. הוא קיבל ברצון את קללת המוות של וולדמורט במטרה להשמיד את ההורקרוקס שבתוכו, אבל בגלל שההקרבה של אימו הייתה בדמו - אותו הדם שוולדמורט לקח לעצמו במטרה לחזור לגוף גשמי, הארי לא נהרג.
לפני שהארי ניסה להקריב את עצמו, הוא הורה לנוויל לונגבוטום להרוג את נגיני. נוויל שלף את חרבו של גריפינדור וערף את ראשה.

צבא תגבור הסתער על הטירה ואוכלי המוות הובסו, רק כשבלטריקס לסטריינג' (שנהרגה בידי מולי וויזלי) וולדמורט עצמו נהרגו. בגלל שהיה האדון האמיתי של שרביט הבכור, הארי ניצח בקרב האחרון והרג את וולדמורט אחת ולתמיד.

יחד עם מותו של אדונם וההפסד בקרב, מספר אוכלי המוות ששרדו נעצרו, בזמן שאחרים ברחו. לקומץ, כמו משפחת מאלפוי, החטא נמחל. לאחר מותו של וולדמורט, האות האפל נמחק מזרועותיהם של אוכלי המוות והפך לצלקת.

הקרב על הוגוורטס: לורד וולדמורט נלחם בהארי פוטר, אוכלי המוות מסתערים על הטירה, אוכלי המוות שוברים את לחשי ההגנה של הטירה

אידיאולוגיה

"רבים מאילנות היוחסין הוותיקים שלנו נגועים במחלות שתקפו אותנו במרוצת השנים. יש לגזום את האילנות, הלא כן, בכדי לשמור על בריאותם? עליכם לקצוץ את אותם חלקים שמאיימים על בריאות האילן כולו. וכמו במשפחה שלך, כך בכל העולם... נעקור את הנגע שפשט בקרבנו, עד שיוותרו רק אלו שדמם טהור..."
- לורד וולדמורט מציין את יעדיו באחוזת מאלפוי.

באופן אידיאלי, אוכלי המוות חיפשו דרך להשמיד את המוגלגים ואת הקוסמים והמכשפות משושלת המוגלגים, לקחת שליטה ולהפוך את כל עולם הקוסמים לטהור-דם, דבר אירוני למדי בהתחשב בכך שמנהיגם, לורד וולדמורט, היה חצוי-דם: אביו היה מוגל.

לא כל אוכלי המוות יכלו לטעון שהם טהורי-דם, כשלמעשה טהור-דם אמיתי ככל הנראה לא קיים, במיוחד כשהטענה מתבססת על אילן יוחסין סלקטיבי; סביר להניח שלפחות מחצית מאוכלי המוות היו חצויי-דם שדבקו באבותיהם טהורי-הדם. אחד מהם היה סוורוס סנייפ, בנו של מוגל ושל מכשפה טהורת-דם. אם לשפוט לפי תגובתה של בלטריקס לסטריינג' כשהארי פוטר אמר לה שוולדמורט הוא חצוי-דם, סביר להניח שאדון האופל שיקר לתומכיו באשר לדירוג דמו.

"לא ייתכן שכל אוכלי-המוות הם טהורי-דם; לא נותרו בכלל מספיק קוסמים טהורי-דם," התעקשה הרמיוני. "סביר להניח שחצי מהם היו חצויי-דם שמעמידים פני טהורים. רק בני מוגלגים הם שונאים [...]"
- הרמיוני גריינג'ר על אוכלי המוות.

אוכלי המוות גם תקפו טהורי-דם שהתנגדו להם, כמו פביאן וגדעון פרואט, שהיו חברים במסדר עוף החול. מטרותיהם הקבועות היו בני מוגלגים, שאותם שנאו והאמינו שצריכה להישלל להם זכות הגישה לעולם הקוסמים, בהתחשב בכליאה ההמונית של בני המוגלגים במהלך מלחמת הקוסמים השנייה. יכול להיות שחלק מאוכלי המוות האמינו לתיאוריה של התעמולה שלהם, על כך שבני המוגלגים גנבו קסם ממכשפים וקוסמים 'אמיתיים', למרות שזה היה לא יותר מסתם תירוץ בכדי לשלוח את בני המוגלגים לאזקבאן. בכל מקרה, אוכלי המוות החשיבו את בני המוגלגים כנחותים, וכל מי שחלק עליהם נקרא בוגד דם ונחשב לגרוע לא פחות מהם. במקרים חריגים בלבד, בהם בן מוגלגים היה קוסם חזק ומוכשר באופן יוצא מגדר הרגיל, הוא הורשה להפוך לאוכל מוות.

למרות שחלק מאוכלי המוות היו נאמנים באופן קנאי לוולדמורט, כמו בלטריקס לסטריינג' וברטי קראוץ הבן, רובם נראו כמשרתים אותו מתוך פחד. ברגע שבו הובס ב-1981, רבים וויתרו באופן מיידי על נאמנותם ולא חיפשו אחריו במהלך השנים. אלו שהתפרעו בגמר גביע העולם בקווידיץ' ב-1994, נמלטו כשהאות האפל הופיע. ביל וויזלי שיער אז שאוכלי המוות היו מפוחדים יותר מהשאר כשחזו באות האפל. בכל אופן, רובם עמדו לצידו של וולדמורט כשקרא להם לאחר שחזר, וטענו שנאמנתם הייתה נתונה לו לכל אורך השנים.

בתמורה, למרות שחשבו שוולדמורט העריך את השירות שסיפקו ולפעמים התנהג כאילו הם קרובים, וולדמורט לא ראה בהם יותר ממשרתים שניתן לוותר עליהם. וולדמורט היה מוכן אפילו להקריב את משרתו הנאמן ביותר, אם מהלך זה ישרתו כראוי. דוגמה טובה לכך היא סוורוס סנייפ, שוולדמורט היה בטוח שהיה נאמן לו במאת האחוזים, אך הקריב אותו למרות זאת למען מטרותיו. חלק מאוכלי המוות השלו את עצמם בחשיבה שהם לבדם יודעים ומבינים את וולדמורט ואפילו קרובים אליו, אבל וולדמורט לא חשק אפילו פעם אחת בחבר.

להיות אוכל מוות נכרך בחיים שלמים של שירות ללורד וולדמורט. אין לאוכלי המוות שום זכות להגיש 'מכתב התפטרות' כשהמטלות נהיות קשות. אם הם מנסים לערוק הם ככל הנראה נרצחים. סיריוס בלק האמין שאחיו הצעיר נרצח משום הרצון לפרוש משורת אוכלי המוות בעקבות משימה קשה, למרות שמאוחר יותר זה התגלה כהפך הגמור. איגור קרקרוף נטש את אוכלי המוות לאחר שהסגיר כמה מהם למשרד הקסמים, ונרצח שנים לאחר מכן.

מאחורי הקלעים

• אוכלי המוות נקראו במקור "אבירי ולפורגיס". ולפורגיס הוא חג שנחגג בחלק ממדינות אירופה בלילה שבין החודשים אפריל ומאי, ופירושו בעברית הוא "ליל המכשפות". בגרמניה החגיגות מתקשרות לעולם העל-טבעי. לפי האמונה, מתכנסות המכשפות בליל ה-30 באפריל בהר ברוקן, ללילה של מוסיקה, ריקודים וסמי הזיה. הראשון במאי 1998 הוא גם היום המלא האחרון של שלטון הטרור של וולדמורט ושל אוכלי המוות. הם בסופו של דבר הושמדו בשני במאי.
• לברדסים שאוכלי המוות לבשו בסרט הרביעי יש דמיון לאלה שלבשו הקו קלוקס קלאן. בסרטים מאוחרים יותר העיצוב השתנה לעיצוב עם מסיכה מלאה וללא קצה מחודד בברדס.
• למרות הנאמנות לאדון האופל, פנריר גרייבק לא היה אוכל מוות רשמי משום שהיה אדם זאב. אף על פי כן, וולדמורט ראה בו ערך כשותף מלא בשורותיו, והרשה לו להתלוות לקבוצה וללבוש את המדים שלה.
• נרקיסה מאלפוי לא הייתה אוכלת מוות בפועל ואף פעם לא סומנה באות האפל, למרות שהייתה נשואה ללוציוס מאלפוי והייתה אחותה של בלטריקס לסטריינג', ששניהם בעלי דירוג גבוה בקרב אוכלי המוות. היא הייתה בעלת בריתם של אוכלי המוות ויכול להיות שלקחה חלק בעינוי המוגלגים בלילה של גביע העולם בקווידיץ ב-1994, העבירה מידע לוולדמורט שהוביל אותו לקרב על מחלקת המסתורין ולרצח של סיריוס בלק, ישבה בפגישתם של אוכלי המוות (כנראה בגלל שנפגשו בביתה, מה שגרם לה לאי-נוחות), והוטל עליה לוודא את מותו של הארי פוטר. עם זאת, היא לא הייתה מחוייבת לקחת חלק בקרבות ואף שיקרה ללא היסוס לוולדמורט לגבי חייו של הארי, מה שהוביל לנפילתו.
• פאיוס ת'יקנס וסטן שנפייק הולבשו כאוכלי מוות כשנלחמו בקרב על הוגוורטס ובקרב על ווינינג תחתית. יחד עם זאת, שניהם היו תחת קללת אימפריוס כך שהם לא נחשבו לאוכלי מוות אמיתיים.
• קווירניוס קווירל היה נאמן לאדון האופל, אך לא היה אוכל מוות במהלך השנים בהם לוולדמורט לא היה גוף ממשי. היות והוא החייה את אדונו, הוא ללא ספק היה הופך לאחד מהם, במידה והיה נשאר חי.
• מספר אוכלי מוות עם אותו שם משפחה הוזכרו בסדרה (כגון לסטריינג', אייברי, מאלסיבר), מה שמוכיח ששבועת אמונים לוולדמורט לא נגמרת באדם עצמו ומועברת לילדים. זה למעשה אפשרי כשלילדים יש את אותן השקפות אידיולוגיות כמו של הוריהם.
• דולורס אמברידג' אף פעם לא הוזכרה בפירוש כאוכלת מוות; ובכל זאת היא הייתה אוהדת פשעים כנגד בני המוגלגים כשמשרד הקסמים היה תחת שליטתו של וולדמורט.
• בזמן שרוב הקבוצה הייתה מורכבת מגברים, שתי נשים הוזכרו בפירוש והן בלטריקס לסטריינג' ואלקטו קראו. אישה נוספת חסרת שם תוארה בפרק הראשון של הספר השביעי אבל סביר להניח שזו הייתה אלקטו.
• בניגוד לאביהם, וינסנט קראב, גרגורי גויל ותיאודור נוט לא הוזכרו כאוכלי מוות רשמיים, למרות שקרב וגויל היו להוטים ללכוד את הארי בעבור וולדמורט בקרב על הוגוורטס.
• בלטריקס הוזכרה בידי הארי כסגנית של וולדמורט, כנראה השנייה בפיקוד אוכלי המוות. היא אכן הפגינה כישרון נהדר בקרב ובמנהיגות, והוסמכה, בעבר, לבצע המון תפקידים חשובים למען אדונה. באופן סמלי, לוציוס מאלפוי וסוורוס סנייפ הופיעו כסגנים של וולדמורט. אצל בלטריקס ולוציוס הופקד הורקרוקס. כל השלושה הורשו לתת פקודות לאוכלי מוות בדרגה נמוכה. בכל אופן, גם לוציוס וגם סנייפ הפסידו את יחסיהם הטובים עם וולדמורט זמן קצר לפני שזה נחל את מפלתו.

*** לרשימת אוכלי המוות הידועים, לרשימת המיתות שנגרמו בידי אוכלי המוות, לרשימת הפציעות ארוכות הטווח שנגרמו בידי אוכלי המוות, לרשימת הפציעות קצרות הטווח שנגרמו בידי אוכלי מוות ולרשימת ההיעלמויות שנגרמו בידי אוכלי המוות -
לחצו כאן.