|
|
אוצרות המוות
אוצרות המוות מוזכרים לראשונה בספר השביעי, וכנראה האחרון, בסדרת הספרים המצליחה של הסופרת ג'יי. קיי. רולינג - "הארי פוטר ואוצרות המוות".
אוצרות המוות הם שלושה אוצרות שבמקור שייכים, כמסופר בספרים, לשלושה אחים.
רולינג בחרה לספר על הצורה שבה נוצרו שלושת החפצים בעזרת מעשיית ילדים הלקוחה, כביכול, מספר הילדים "מעשיות בידל הפייטן" (פרי דמיונה של רולינג).
האגדה מספרת על שלושה אחים שהיו מטיילים בדרך מפותלת ושוממת. בשלב כלשהו הגיעו אל נהר שהיה עמוק מכדי לחצותו בשחייה. מפני ששלושת האחים היו לקוסמים מנוסים, בהנף שרביט גרמו לגשר להופיע. האחים החלו לחצות את הגשר אך נעצרו כאשר הגיעו לאמצעו.
באמצע הגשר עמד גבר חפוי ראש. לפי המסופר באגדה, הייתה זו דמותו של המוות. המוות כעס על שלושת האחרים מכיוון שרימו אותו והצליחו לגזול ממנו את שלושת נשמותיהם, מפני שכל מי שחצה את הנהר עד כה טבע. המוות העמיד פני מברך ואמר שיתן לכל אחד ואחד מהם פרס על כך שהיו חכמים דיים בכדי להימלט מפניו.
הראשון שפנה אל המוות היה האח הבכור. הוא ביקש ממנו שרביט שביכולתו לנצח כל שרביט אחר שקיים. המוות פנה אל עץ סמבוק שצמח על שפת הנהר והכין את השרביט אותו ביקש האח הבכור. לאחר שהמוות נתן לבכור את השרביט, פנה אליו האח האמצעי. האח ביקש שתיהיה ביכולתו להחזיר את המתים. |
 |
המוות הביא אבן משפת הנהר ונתנה לאח. המוות אמר כי לאבן יש את היכולת להחזיר את המתים.
לבסוף, פנה המוות אל האח הצעיר שביניהם ושאל מה היה רוצה לקבל. הצעיר היה החכם מבין שלושת האחים ולא בטח במוות. האח ביקש חפץ שבעזרתו יוכל לעזוב את המקום ולברוח מהמוות. בלית ברירה נתן המוות לאח הצעיר גלימת היעלמות ואיפשר לאחים ללכת לדרכם.
בא יום ודרכי האחים נפרדו. האח הבכור הלך במשך שבוע או יותר לכיוונו של כפר נידח בחיפוש אחר אויב. מפני שנשקו היה שרביט הסמבוק, לא היה לו כל ספק שינצח בקרב. האח ניצח את יריבו ופנה לפונדק. בפונדק השוויץ האח בשרביט שחטף מדי המוות עצמו אשר הפך אותו לבלתי מנוצח. באותו הלילה, התגנב קוסם ששמע את דבריו לחדרו בזמן שישן. הקוסם גנב את השרביט והרג את האח. וכך לקח אליו המוות את האח הבכור.
האח האמצעי חזר לחיות בביתו. לאחר שובו, הוציא את האבן שנתן לו המוות וסובבה שלוש פעמים. האח שמח כשלפניו הופיעה אהובתו לה היה אמור להינשא, אך הדבר נמנע מפני שמתה אהובתו בטרם עת. אהובתו הייתה רחוקה ועצובה מפני שמקומה לא היה בין החיים. מרוב חוסר תקווה ועצב, הרג את עצמו האח בכדי לחיות איתה לעד. וכך לקח אליו המוות את האח האמצעי.
אף על פי שהמוות חיפש את האח הצעיר שנים רבות, לא מצאהו. לאורך כל השנים האלו הסתתר האח תחת גלימת ההיעלמות. לבסוף, כשהזדקן, הוריש האח הצעיר את הגלימה לבנו והצטרף אל המוות בשמחה.
אבן האוב: אבן האוב, כמסופר באגדה, זוהי אבן אשר בשלושה סיבובים יכולה "להחזיר" את המתים לחיים. החיסרון הוא שכשיחזרו, לא יהיו שמחים וירגישו אומללים.
שרביט הבכור: שרביט הבכור הוא שרביט בלתי מנוצח. השרביט עובר בין קוסם לקוסם בעזרת רצח בעליו. השרביט זכה במרוצת השנים בשלל כינויים, כשהבולטים שבינהם הם "מטה המוות" ו- "שרביט הגורל".
גלימת ההיעלמות: גלימת ההיעלמות עוברת מבן לאב כבר דורות שלמים. הקסם בגלימת ההיעלמות הוא שהיא מסוגלת להחביא לא רק את בעליה, אלא גם אחרים. גלימת ההיעלמות עמידה וקסם ההיעלמות לא פג.
לאורך השנים נוספו לאגדה פרטים. אחד הפרטים המוכרים ביותר היה שמי שיחזיק בכל שלושת החפצים הקסומים יהיה לבלתי מנוצח ובן אלמוות.
לכל אורך סדרת הספרים, גלימת ההיעלמות הייתה ברשותו של הארי פוטר - מה שמעיד על כך שהיה צאצא של האח הצעיר. דבר נוסף הוא שאלבוס דמבלדור, עד מותו, היה בעליו של השרביט הבכור.
בספר השביעי, במאבק שנערך בהוגוורטס, וולדמורט ניסה להשיג את השרביט בכך שהרג את סוורוס סנייפ.
לבסוף התברר כי בעליו של השרביט הוא בעצם הארי.
הארי יכול היה להיות בעלם של כל שלושת אוצרות המוות לולא ויתר על שניים מהם שהיו בידיו - אבן האוב ושרביט הבכור. בעזרת שרביט הבכור תיקן את שרביטו המקורי ואת האבן השאיר ביער האסור. את שרביט הבכור החזיר למקומו - לקברו של דמבלדור.
הארי היה קוסם שזכה להשתמש בכל אחד ואחד מאוצרות המוות - באבן האוב השתמש כאשר היה בדרכו לוולדמורט (כשחשב שימות), בשרביט הבכור השתמש בכדי לתקן את שרביטו ובגלימת ההיעלמות השתמש לא פעם במהלך סדרת הספרים.
|
|
|
|
0 חרמשים
