עשרה גיליונות נמצאים מאחורינו, במהלך כל אחד מהם הצלחנו לשבור כל שיא אפשרי בכל הנוגע לכתבי-עת שמפורסמים בפורטל הארי פוטר הישראלי. ועכשיו אנו שואלים את עצמינו - איך אפשר להזכיר שבירת שיאים, מבלי לציין את הגיליון שבפניו אתם עומדים כעת - גיליון ה-11 של פורטל הארי פוטר הישראלי, שחושף בפעם הראשונה ראיון וידיאו בלעדי עם האחת והיחידה, הקול הישראלי מאחורי דמותה של בלטריקס לסטריינג' - עדי קוזלובסקי!

קוראים יקרים,
מעולם לא דימיינתי את עצמי ניצב אל מול גיליון שבראשו נישאות תמונותיו של הארי פוטר, והוא סובב כולו סביב דמותו של הילד הממושקף עם צלקת הברק.
לא היה צורך במילים כדי להבהיר את זה. לא היה צורך במילים כדי להעביר את המחשבה הזאת מהאחד אל השני, פשוט כי היא הייתה עמוק בתודעה של כולנו. כל אחד מאיתנו פחד לבטא את המחשבה הנוראית הזאת במילים, לטעום את המילים הללו בלשונו, לעמוד את טעמן המריר.
הפשטות של זה תמיד החרידה אותי במובן מסוים. זה היה פשוט כל כך, טיפוסי כל כך, כמו תהליך טבעי שאי-אפשר לעצור, גלגל של שלג שמתגלגל במורד הר. אם תנסה לעצור אותו, תיקבר תחתיו ותישאר לנצח בין המעמקים האפלוליים.
אולם אני מזכיר את התופעה הזאת בלשון עבר, אבל ברור לכולנו שזה קורה גם עכשיו, ממש ברגעים אלו, עם כל יום שעובר, עם כל שעה שעוברת, עם כל נשימה ונשיפה שלנו. תקופתו של הארי פוטר הסתיימה. הארי פוטר נעלם, כאילו נשאב בחזרה אל בין דפיו של הספר ממנו הוא יצא לראשונה, צד את ההורקרוקסים ולוחם את מלחמתו, תופס בליבינו ומסרב לעזוב. משהו גבר עליו, אולי היו אלה שרידיהם של אוכלי המוות המרושעים, אולי היה זה משהו אחר לחלוטין, אבל משהו בהחלט גבר עליו. כי היום כולנו יודעים, היום אף אחד מאיתנו כבר לא פוחד לבטא את המחשבה הזאת במילים: הארי פוטר הולך ומסתלק מעולמינו.
תמיד הגדרתי את כתבי-העת השונים שעסקו בכל הקשור להארי פוטר ככישלון אחד גדול, ומעצם היותם קיימים. קהל היעד של כל כתבי-העת האלו הם גולשי פורטל הארי פוטר הישראלי. מעריצים אדוקים של הקוסם הממושקף, כאלו שבמשך שנים קראו את כל אחד מכרכי הסדרה מספר פעמים, נתנו את דעתם באשר לסדרת הספרים ובאשר לסדרת הסרטים, קראו את דעותיהם של אחרים וציפו במתח למכתב בעל הכתב הירוק-נטוי מהוגוורטס. היו בינינו שכבר אספו כסף לקראת הנסיעה אל לונדון ואפילו כאלה שניסו להבין אם זה בכל-זאת בטוח לגמרי לרוץ באופן מוזר כל כך אל קיר מוצק עשוי בטון.
הייתי משוכנע שאף אחד מאיתנו, שהוא לא מבקר ספרות מכובד, לא יצליח להעלות על כתב מאמר מרתק אודות הארי פוטר וחבריו. החריץ שמקשר בין עולמינו לבין עולמו הקסום של הארי פוטר הולך ונסגר, אין תיאוריה שלא נכתבה, אין כתבה שלא נקראה, ואין מעריץ שבאמת נשאר מעוניין לאחר התקופה הארוכה בה הארי פוטר היה הרודן ששלט בכולנו בשלטון יחיד. שלטון יחיד, נו באמת.
ועכשיו בחזרה אל המציאות: כתב-העת שהגדיר את עצמו כמתפרסם בפורטל הארי פוטר הישראלי ועוסק בענייניו של פורטל הארי פוטר הישראלי - וללא כל קשר להארי פוטר, מפרסם בפעם הראשונה דבר מה הקשור לספרים, לסרטים, לדמויות או לשחקנים עליהם כולנו, ללא יוצא דופן, גדלנו. האם זה אמיתי?
ללא רבב של ספק, כן. כי תקופתו של הארי פוטר לא הסתיימה, הארי פוטר מטיל את כשפיו ממש כאן, בעולמינו שלנו, ולא חושב לרגע לחזור אל עולם הקוסמים ממנו הוא הגיע לראשונה עם הארי פוטר ואבן החכמים. החריץ אינו נסגר, הוא הולך ומתרחב, ואנו נכנסים אליו בכל פעם מחדש, נכנסים לרגע קטן ומיד יוצאים בחזרה.
העולם הקסום אליו נפלנו לפני קרוב לעשר שנים לא חדל מלהתקיים. כדור של שלג לא יכול להתגלגל לעד, בשלב מסוים הוא מתנגש במשהו מוצק יותר, חזק יותר, ולבסוף הוא מתפרק. העצם המוצק ורב העוצמה הזה, הוא אנחנו.
שלכם,
ירין.

העשב שלנו ירוק יותר / אדר:
להיכנס לאינדקס דפי המידע של האתר זה פשוט וקל, אפילו בשביל אביה, אבל לגלות מה עומד מאחוריו דורש טיפה יותר מאמץ.
אפילו חידות "הידעת" של בזוקה לא מספקות את המידע על האנציקלופדיה, אבל אני פה בשביל לברר.

אם תחפשו לתומכם מידע ב-Google על רון וויזלי הכתמתם, על אלבוס דמבלדור הזקן עם הזקן, על הרמיוני גריינג'ר החרשנית או על דראקו מאלפוי הבלונדיני, דמויות המהוות דמויות מפתח בספרי הארי פוטר, תוכלו למצוא בקישור הראשון עד הרביעי, את דף המידע של HPortal על הדמות.
המידע הזה תקף גם על דפי המידע של שחקני הסרטים, ביניהם רופרט גרינט, טום פלטון ובוני רייט.
אז דפי המידע מצליחים, אבל בזכות מי ומה?
אחד הגרומים הוא צוות התוכן של האתר, שנבחר בקפידה וגם מטופח בקפידה.
הרי צריך לדשן ולהשקות צוות כזה היטב, אחרת איזה סיבה תהיה לכמה בני נוער לשבת ולאסוף מידע ייחודי לאתר?
הדשן האיכותי שבו מטופל הצוות מורכב משני חומרי גלם עיקריים - משכורת והטבות. המשכורת של הכותב או הבטא בעבור דף מידע אחד יכולה להגיע עד ל-8,500 חרמשים(!) ועד ל-35 נקודות בית ספר, דבר הגורם לכתיבה מצד הכותבים ולפריחה של האנציקלופדיה. ההטבות שמקבל הצוות מתבטאות בין השאר במרכיבים כמו נפח תיבת ההודעות - נפח גדול פי חמש מתיבת הודעות של משתמש רגיל. נראה אם תצליחו לעשות את החישוב לבד.
דבר נוסף שגורם לבני נוער לשבת מול המחשב ולכתוב, היא שטיפת המוח שהם עוברים. ולא, לא צריך לדווח לרשויות עליה.
בשטיפת המוח המצוינת לעיל, מנהל הפרויקט מסביר להם את החשיבות של האנציקלפודיה ושל האתר עצמו.

"אנחנו לא פורום, אנחנו קודם כל אתר, ואז פורום!
כאשר האתר יהיה תוסס בחלקו, החלק השני של הפורומים יהיה תוסס גם הוא."

הטעימה הקטנה מההסבר, שאכן מספיקה כדי להבין את הסגנון של ההמשך, באה להראות לכם כיצד מרגיש הצד של הצוות התוכן.
גורם נוסף שגורם להצלחתה של האנציקלופדיה הוא ירין, בעלים ומנהל הפרויקט.
כדי להבין מה עומד מאחורי הפרויקט, שאלתי אותו מספר שאלות:

כשהתחילה כתיבתו של הפרויקט, ויקיפדיה כבר עמדה על רגליה, והיו בה ערכים רבים בנושא הארי פוטר. מדוע בכל זאת התחילה הכתיבה של האנציקלופדיה הזאת, מה היה הגורם העיקרי?
"אף אחד לא חשב מעולם שמשתמש כלשהו יהנה מקריאת תכנים ודפי מידע - ולא משנה מה הנושא שלהם. אני חושב שזה ברור לכולם.
לפרויקט הזה יש מטרה מאד ברורה. הוא נועד לקדם את האתר. אני חושב שכל מי שהריץ בשנה האחרונה את אחד מהערכים של האנציקלופדיה במנוע החיפוש Google נתקל בעמוד מידע של HPortal כבר בעמוד התוצאות הראשון. כאשר מעריץ נלהב של הסדרה מחפש את "אלבוס דמבלדור" ב-Google ולוחץ על הקישור השלישי - הדקות שעוברות בין הלחיצה על הקישור ועד להירשמות של המשתמש לאתר ספורות.
חוץ ממנועי חיפוש, אני לא חושב שאתר כלשהו יכול לכבד את עצמו ולהגדיר עצמו כאתר רציני מבלי שיהיה בו לפחות מאגר קטן של מידע על אותו נושא עליו מדבר האתר. אצלינו זה בא לידי ביטוי בעידכונים ובידיעות החמות שמתפרסמות בעמוד הראשי ואיך לא - באנציקלופדיה."

האם בעת תחילתו של הפרויקט, חשבתם שהיא תגיע למספר כזה של ערכים?
"אם אנחנו כבר מדברים על ראשית הפרויקט, כדאי שכולם ידעו שאני לא המנהל הראשון שהוצמד אליו וגם לא המנהל השני שהוצמד אליו.
פרויקט אנציקלופדיית התוכן והמידע של HPortal הוקם בסביבות חגיגות השנה לקהילה. מי שיזם אותו והיה אחראי עליו בשלב הראשוני היה תומר.
באותו תקופה אני הייתי מנהל פורום וכותב בפרויקט (וגם כתב בנביא היומי ומנהל פורום הסרטים-השחקנים אם זה באמת מעניין מישהו). מסיבה לא ברורה, הפרויקט הועבר בשלב מסוים לידיים של סתיו.
אחרי כמה חודשים הועלתי לדרגת "מנהל גלובאלי" ומשם, למרות שלא היו לי גישות להעלאה ועריכה של דפי מידע, ניהלתי את הפרויקט הזה.
אני לא אשקר - הפרויקט בכלל ואיכות הכתיבה בפרט היו מתחת לכל ביקורת, זה עוד בלי שאציין את הצורה בה הועלה התוכן לאתר - ללא כל סדר ממשי ומבנה קבוע. הדפים היו פזורים באתר והטקסט היה מופיע כשהוא צבעוני (טוב, כולנו יודעים שסתיו הכניס לנו המון צבע לאתר - לא רק במובן אחד).
על כל פנים, לא עבר זמן רב עד שקיבלתי גישה לעריכת דפי תוכן באתר ושיפצתי את העמודים. אני כותב את ההודעה הזאת ושם לב משורה לשורה שאני נשמע ממש, איך לומר - חש - אבל לא, העבודה היא לא שלי ואני מהווה רק חלק מאד קטן במה שנקרא אנציקלופדיית התוכן והמידע. צוות שלם של כתבים, בטאים ועוד המון משתמשים אחרים כתבו ויצרו יחד את האנציקלופדיה הזאת. אם נאמר את האמת - לא היה לנו מושג כמה ערכים נחוצים לנו, פשוט עבדנו בכל שלב על שיפור של ערכים קיימים וכתיבה של ערכים חדשים. אף פעם לא באמת התייחסנו למספר."

מה לדעתך ההבדל בין הערכים על עולם הארי פוטר, ספריו וסרטיו, שיש בויקיפדיה לבין הערכים שיש באנציקלופדיה שלנו?
"אם אנחנו כבר ברוח חגיגות של 100 ערכים לאנציקלופדיה שלנו, ראוי לפני הכל לדבר על ההרחבה והמימדים של האניציקלופדיה. הרחבתה של האנציקלופדיה וכתיבת ערכים חדשים הם נושאים שמעסיקים אותנו בכל שלב, תוך התייחסות מתמדת לשיפוץ ולשיפור ערכים חדשים. הערכים שלנו נכתבים רק על ידי מעריצים נלהבים של הסדרה - כאלה שגולשים זה כבר זמן רב באתר מעריצים גדול על הסדרה, מתעדכנים באמצעות מערכת עידכונים וחדשות וחיים ברוח סדרת הספרים המכושפת.
ויקיפדיה היא מייזם נהדר ללא כל ספק - ואני לא מנסה להישמע ציני, אולם כשמדובר בהארי פוטר, HPortal תמיד היה ותמיד יהיה במקום הראשון. (טוב, לפחות בישראל. גם לנו יש מתחרים!)"

אני בטוחה שכל אחד מכם יחשוב "אה, סתם מנסים לקדם את האניציקלופדיה וסתם עושים מזה עניין", אבל אם תיכנסו לערכים שלנו ובו זמנית לויקיפדיה, תבינו על מה המהומה.
ובנתיים, כולם יסכימו שהאנציקלופדיה מספיק מגוונת, פורחת וצבעונית גם בלי עזרתו של סתיו.

יצירת האומנות שמאחורי הסרטים - המוזיקה / ליעד:
ראשית, בכדי להינות מהכתבה ככל שניתן, נבקשכם קודם כל להפעיל את הרמקולים במחשב שלכם, ולשמוע את קטע השמע הבא מהאתר YouTube, שיתנגן ברקע תוך שתקראו את הכתבה.

לקטע שאתם שומעים עכשיו, שהוא גם רצועת השמע המפורסמת ביותר מסדרת סרטי הארי פוטר, קוראים "Hedwig's Theme".
קטע זה הולחן על-ידי ג'ון וויליאמס, אשר הלחין גם את פס-הקול של שלושת הסרטים הראשונים בסדרה.
ג'ון ווילאמס, הלחין סרטים רבים, בינהם "טום סוייר", "כנר על הגג", "סופרמן", "מלחמת הכוכבים", "אינדיאנה ג'ונס", "אי. טי", "שכחו אותי בבית", "רשימת שינדלר", ורבים אחרים.
וויליאמס זכה ב-5 פרסי אוסקר, 71 פרסי גראמי ו-3 פרסי גלובוס הזהב, והוא מנגן על פסנתר, טרומבון, חצוצרה וקלרינט.
פס-קול הסרט הראשון, המכיל בתוכו את הקטע שאתם שומעים עכשיו, הועמד לאוסקר בשנת 2002, ואף נמכר בקנדה בלמעלה מ-50,000 עותקים, הישג אשר זיכה אותו במעמד זהב מטעם איגוד תעשיית ההקלטה של קנדה.
"Hedwig's Theme" מופיע בכל סרטי הארי פוטר, והפך לקטע הפס-קול הראשי של סדרת הסרטים, אשר שולב בדרך כלל בסצנות הפתיחה, הסיום, וכמובן בטריילרים.
כמו כן, למרות שג'ון וויליאמס הלחין רק את פסי-הקול של שלושת הסרטים הראשונים בסדרה, קטעי פס-הקול שלו לסצנות של הוגוורטס, משחקי הקווידיץ', סימטת דיאגון, הקטעים הכוללים את וולדמורט, וכו' - משולבים בחלקם גם בשאר הסרטים בסדרה.
את פס-קול הסרט הרביעי בסדרה, הלחין פטריק דויל.
פטריק דויל ידוע גם בתור מי שהלחין את "אראגון", "האי של נים" ו"המלט".
פס-קול הסרט הרביעי שילב בתוכו, יחד עם קטעים חדשים שכתב פטריק דויל, גם קטעי קול שהולחנו על-ידי ג'ון וויליאמס ועובדו מחדש על-ידי דויל.
את פס-הקול של הסרטים החמישי והשישי, הלחין ניקולאס הופר.
בדומה לדויל, שילב ניקולאס קטעים מפסי-הקול של סרטים קודמים שעברו עריכה שלו, יחד עם קטעים חדשים משלו כמובן.
בכל פסי-הקול של סדרת הסרטים, ניתן לראות ההקפדה על אותו סגנון מוזיקה, המשלב תמיד מוזיקה קלאסית, עם מסתורין ומתח.
ג'ון וויליאמס, למרות שהלחין רק את פסי-הקול של שלושת הסרטים הראשונים, הוא בעצם זה ששם את הבסיס למוזיקה בכל סדרת הסרטים.
הקטעים שהלחין, ובייחוד הקטע הראשי של הסדרה, אותו קטע שאתם שומעים עכשיו, זכו לשבחים רבים מצד אישים בכירים ביותר בתעשיית המוזיקה והקולנוע בעולם, ובצדק.
פס-קול סדרת הסרטים, והקטע הספציפי שאתם שומעים כעת, זכו לא פעם לכינויים כגון "גאוני", "יצירת מופת", "מוזיקה שתשאיר חותם לשנים הבאות", וכו'.
המוזיקה בסרטי הארי פוטר, למרות שמקבלת התייחסות, לא מקבלת מספיק הערכה, שכן ניתן לומר כי ללא ספק היא תורמת נתח משמעותי ביותר לטיב הסרטים.
רק לשם המחשה, תארו לכם שהקטע שאתם שומעים עכשיו לא היה חלק מסדרת הסרטים.
תארו לכם שהסרט היה נפתח עם מוזיקה משעממת, במקום המוזיקה המדהימה והמותחת שאתם שומעים עכשיו.
האם הסרט היה אותו דבר? האם החוויה הייתה באותה רמה?
התשובה ידועה לכולנו.
לכן, בפעם הבאה שתצפו בסרטים, תקדישו טיפה יותר תשומת לב למה שמתנגן ברקע, ובמקום להתרכז במה שונה הסרט מהספר, או בדברים שוליים אחרים, תקדישו מחשבה ליצירת המופת המסתתרת בסרטים, יצירת המופת של ג'ון וויליאמס והמלחינים שאחריו - המוזיקה.

קטעים נוספים:
קטע מפס-קול הסרט השלישי.
קטע מפס-קול הסרט הרביעי שהולחן ע"י פטריק דויל (קטע המוזיקה של גמר הגביע העולמי בקווידיץ').
קטע מפס-קול הסרט הרביעי ששולב בו קטעי קול מסרטים קודמים(עד דקה 2:04, קטע קול שהלחין ג'ון וויליאמס ועובד מחדש על-ידי פטריק דויל, מדקה 2:05 קטע שהלחין פטריק דויל).

אביה נגד הארי פוטר / אביה:
עקב אילוצי לימודים - לג'ן מארחת את אביה בכתבה יוצאת מן הכלל. או שלא.

אל תאכלו אותי, אבל אין כל ספק שתופעת ההארי פוטר כאן ובעולם בפרט עברה כל גבול.
תסבירו לי, בבקשה, למה אני צריכה לעבור שטיפה מוחית תמידית על ידי אנשים שמנסים לגרום לי להתמכר טוטאלית לתופעה הזאת?
בחייכם, איזה בנאדם שפוי בעל מוח (אחד כזה אמיתי, לא שמנפחים מברוריה תמרוקים), יעריץ עד כדי טירוף ילד עם משקפיים שחי במציאות אחרת לגמרי ועושה הוקוס פוקוס? כי לפי מה שאני יודעת, במונחים של היום קוראים לזה סכיזופרניה, ולרוב זה מוביל אותך לגמור במוסדות פסיכאטריים, מפונצ'ר לגמרי מהחיים.
מוקפת במעריצים שרופים ואתר ממכר של הארי פוטר, החלטתי לברר סופית למה. למה לעזאזל אנחנו ממשיכים להעריץ בטירוף משהו שלפי ההיגיון כבר היה צריך להעלם בנבכי העבר? למה אנחנו כותבים פאנפיקים על אותם שיפים שוב, ושוב, ושוב, ושוב...? למה אנחנו גולשים באתר של הארי פוטר? והשאלה הגדולה- למה אנחנו חיים בהנחה שכל זה שפוי לחלוטין?!

תוצאות המחקר הארוך והמייגע (זאת אומרת, כניסה לגוגל והקלדת מילות מפתח לחיפוש):
נגיף HP/NOOB123 2010

בכל זאת, יש מאיתנו שעדיין לא נשטפו מוחית בידי כוחות האופל, וישנם מספר הבדלים משמעותיים המבדילים אותם מהנוער הנגוע במחלה.
אז איך אדע אם אני נגוע בנגיף ה HP/NOOB123 2010 ?
הרשימה כלל לא קצרה, אך קיצרתי אותה בעבורכם כי ברור למדי שאם התחלתם לקרא את הטור הזה, יש לכם קצר מוחי רציני ואני לא רוצה שהוא יצא להפסקה לפני שאני מסיימת.
אם אינך כלול באחת מהסעיפים הללו, אתה יכול לנשום לרווחה. אתה יכול להדבק בשפעת החזירים, לחטוף דלקת קרום המוח מחלזונות אפריקאיים, להמחץ על ידי גראד, להתאדות כתוצאה מפצצה אטומית איראנית או סתם להתעוור במהלך צפייה בכמעט מלאכים. אבל הכי חשוב~ אתה חסין לגמרי מפני נגיף הפוטר.
הרשימה כלדהלן:

1. אם אתה יודע לקרא.
2. אם קראת את כל הספרים ונהנית.
3. אם קראת את כל הספרים ונהנת כי אמא רצתה שתהנה.
4. אם הרגשת צורך לראות את הסרטים על אף שידעת כי יהרסו לך לחלוטין את הווי ההארי פוטר שהכרת.
5. אם אתה יודע שראשי התיבות JK אינם Just Kidding אלא ג'ואן משהו... (אין לי מושג ) רולינג.
6. אם לפחות פעם אחת פינטזת על ללמוד בהוגוורטס.
7. אם אתה יודע מה זה הוגוורטס.
8. אם אתה יודע משהו בכלל.
100. אם אתה גולש בפורטל.
101. אם אתה קורא את העדכונים.
102. אם שמת לב שדילגתי על כמה עשרות סעיפים מחמת חוסר יצירתיות משווע.
103. אם אתה קורא את המגזין.
104. אם עשית טעות מרה והתחלת לקרא את הטור הזה.
105. אם הפסקת לקרא את הטור הזה במילים "אביה נגד הארי פוטר".
106. אם המשכת זה אומר שהיית דביל מספיק.

במקרה שאתה אכן נגוע בנגיף, הנה כמה המלצות שכדאי ללכת לפיהן בכדי לנסות ולצאת מזה:
הרשימה כלדהלן:

1. תמצא לעצמך חיים, ודחוף.
2. אממ... זהו OO

עכשיו כשאתם יודעים למה (או לפחות ניסיתם להבין מבין כל הקישקושיאדה הנ"ל) אתם מכורים, אם אתם בכלל נכללים בנגועי הנגיף הנוראי ואם כן, איך לנהוג, אני אאחל לכם חיים מעולים בזמן שאלך לי לכתוב פאנפיק נוסף.

שלכם (או שלא),
אביה, לא נגועה בנגיף פוטר בעליל.

הנסיך חצוי האישיות / ליעד:
זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, זאת לא הפעם השנייה ולא הפעם השלישית - אבל זאת בהחלט הפעם השישית.
כמו תסריט שחוזר על עצמו שישה פעמים, אולפני האחים וורנר מוכיחים לנו פעם אחרי פעם עד כמה גדולה ההשפעה שלהם בכל מה שקשור להארי פוטר.
התורים לרכישת הכרטיסים בבתי הקולנוע כבר מזמן יצאו מפרופורציות ואולמות ההקרנה מלאים עד אפס מקום. הנסיך חצוי הדם, הפרק השישי בסדרת הסרטים הקסומה אודות הילד הממושקף, שוברת כל שיא אפשרי.
אם הצפיפות בבתי הקולנוע, פרימיירות הענק ברחבי העולם והרעש התקשורתי לא מספיקים לכם - הרי שגם האינטרנט מוצף בסיקורים, הורדות וביקורות אודות הסרט.
אני מעריך כי כולכם בוגרי בית ספר יסודי - דבר המקנה לכם את יכולת הקריאה האנושית. בהתבסס על כך, אפשר וודאי להגיד שגם אתם קראתם חלק לא מועט מן הביקורות שנכתבו על הנסיך.
הביקורות מתחלקות באופן ברור לביקורות חיוביות וביקורות שליליות. יצא לי לקרא באופן אישי ביקורת לפיה הסרט השישי בסדרת הסרטים הוא "ללא ספק הסרט הגרוע של הקיץ אם לא של השנה" (שזו הביקורת הגרועה ביותר, אולי למעט האחת שקראה להעמיד לדין את דיוויד ייטס ושאר חבריו הפושעים).
במקביל, קראתי גם ביקורת שהגדירה את הסרט כ"יצירת מופת של ממש. הסרט המוצלח ביותר של חברינו הקוסמים".
אני לא מבקר סרטים מקצועי ואף לא מתיימר להיות אחד כזה. אולם אם שאלתם לדעתי, אני חושב שכדאי שתמשיכו לגלגל את העכבר.

אם נתעלם לרגע מהעובדה לפיה הדבר נאמר כבר אלפי פעמים (ולא רק על הסרט הספציפי הזה מתוך ששת הסרטים), ארצה להתייחס לנקודה לפיה הסרט, באופן מוחלט - לא תואם את עלילת הספר.
מטבע הדברים, חלק נכבד מהצופים הם למעשה מעריצים אדוקים של שבעת הספרים אשר הגיעו לחזות בדמיונם המוצג על מסך הענק. אם אתם מעריצים שרופים והראש שלכם נעול על תסריט מסוים, לא פלא שתרימו גבה בעקבות כל שינוי קל שבקלים מצד התסריטאי.
אם נסתכל על הסרט כעל סרט בפני עצמו ולא על סרט שמבוסס על ספר מסוים, אני משוכנע שכלכם תגלו באופן חד משמעי שהסרט מכיל את כל המרכיבים שצריך להכיל סרט טוב - הוא מצחיק, מרגש, מפחיד, מותח ומלהיב; וכמובן - ליהוק שחקנים מוצלח.
נראה שהשנים עושות לשלושת הגיבורים שלנו רק טוב. רמת המשחק שלהם השתפרה פלאים ואי אפשר שלא לציין באופן חיובי את הקשר שנוצר בין השלושה - קשר שמרגישים אותו גם אם יושבים מהצד השני של המרקע.
למעט שלושתם, שחקנים נוספים שראוי לציין לשבח הם הם אלו המגלמים את דמותו של סוורוס סנייפ (אלן ריקמן), בלטריקס לייסטריינג' (הלנה בונהם קרטר), ואלבוס דמבלדור (מייקל גמבון).
את יכולת המשחק הפנטסטית של אלן ריקמן ושל הלנה בונהם קרטר הכרנו כבר הרבה לפני זה. שני השחקנים הללו מפגינים פעם אחר פעם כושר משחק יוצא מן הכלל. התחושה מציאותית כל כך עד שניתן לפקפק בעובדה שאלו רק שחקנים ולא הדמויות עצמם שהגיחו מבין דפי הספר.
עם מייקל גמבון הסיפור מעט שונה. אי אפשר להתכחש לעובדה לפיה אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור הוא אדם מיוחד, מיוחד בכל אמות המידה הקיימות. בסרט הנוכחי, כשדמותו של דמבלדור ניצבת במרכז העלילה, קיבלנו את הדמבלדור האולטימטיבי. אני לא יודע באופן מפורש מה גרם לתהליך הזה, אבל נראה שמייקל גמבון הפך להיות דמבלדורי. אולי זאת מחווה לעת סיום ואולי אלו הם השנים שגרמו לשחקן הקשיש להזכיר באופן מפתיע כל כך את דמבלדור, המנהל הנצחי של בית הספר לכישוף ולקוסמות, אבל דבר אחד ברור - הפעם זה פשוט עבד. ובדקות האחרונות של הסרט, כשמורים ותלמידים מאירים את השמים לזכרו של האדם הדגול, הדמות האהבית של סדרת הספרים וסדרת הסרטים כאחד - אי אפשר שלא להזיל דמעה.
כאילו כדי לסכם את עבודת ליהוק השחקנים המופלאה שנעשתה בסרט הזה, אנו עדים גם להירו ופרנק, שני השחקנים שגילמו את טום רידל בצעירותו. פשוט מותירים צמרמורת. עוד בטריילר בו ראינו את טום רידל בן ה-11, עומד לו בבית היתומים כשעל פניו המבט החודר המיוחד שלו. פשוט מעורר השראה.
בתסריט משולבים קטעי הומור, חלקם טובים וחלקם פחות טובים. אבל אין ספק שההומור תורם רבות לסרט זה, שמנקודת מבט חיצונית אמור להיות אפל יותר משאר סרטי הסדרה.
כמובן שאי אפשר להתעלם מהעובדה שהארי, רון והרמיוני כבר מתבגרים, ומתחילים (סוף סוף) לעסוק גם בזוגיות שלהם.
המתח המיני הקל ששורר בין הרמיוני לרון (למרות היותו במערכת יחסים עם לבנדר בראון בחלק מן הסרט) מדגים בצורה מקסימה את יכולת המשחק שלהם שהשתפרה פלאים.
גם יכולת המשחק של דניאל רדקליף (המגלם את הארי) נעשתה קלילה ואמינה יותר. אמנם הייתי מוותר על שניים-שלושה קטעים "קיטצ'יים" מידי בין הארי לג'יני - אך זו כבר דעה אישית.
הייתי שמח להביע דעה גם על האפקטים המדהימים בסרט ועל הנופים המרהיבים שנחשפנו אליהם - אבל לרוע המזל אני חייב לסיים את הכתבה.
אסכם ואומר שלפי דעתי האישית - בחודש יולי האחרון זכינו לצפות בסרט הטוב ביותר שידעה סדרת סרטי הארי פוטר.
לאלו מבניכם שעדיין רוטנים על הקיצוץ בקטעי העלילה מצפים שני חלקיו של הסרט השביעי שעתידים להיצמד לעלילת הספר באופן משמעותי.
ניפגש ב-2011.

קוראים יקרים,
כחלק מהגיליון ה-11 במספרו, מגזין הרכילות והפנאי של HPortal גאה להציג ראיון וידיאו בלעדי עם האחת והיחידה, הקול הישראלי מאוחרי בלטריקס לסטריינג' ומאוחרי שירת בנות הים - עדי קוזלובסקי.
זאת למעשה הפעם החמישית בה מדור "וידיאו פורטליסטי" מצטרף לגיליונות המופת של HPmagazine, והוא הולך ומשתבח.
צפייה מהנה!

לחווית הצפייה המקסימלית, מומלץ לחכות לטעינה מלאה טרם התחלת הצפייה!

רוצים לדעת עוד? בסמוך ליציאת הגיליון - עדי קוזלובסקי מתארחת בפורום HPmagazine!
לחצו כאן למעבר אל האשכול הרשמי.

בצעדי ענק / ליאת:
אחת הדמויות הראשונות שאנו זוכים להכיר בסדרת ספרי הארי פוטר היא דמותו של האגריד, שומר הקרקעות של הוגוורטס. רובאוס האגריד, אותו אחד שמהרגע הראשון מצטייר כאדם גדול עם לב יותר גדול, מעולם לא זכה להערכה הראויה לו באמת.

רובאוס האגריד הוא אדם רחב-מימדים, אשר עובד כשומר הקרקעות בהוגוורטס, ומשנתו השלישית של הארי גם כמורה לטיפול בחיות הפלא. האגריד נולד לאמא ענקית (תרתי משמע) ולאבא קוסם פשוט. אימו נטשה את האגריד מיד לאחר שנולד. כשהיה בן 11 והתקבל ללימודיו בהוגוורטס, אביו נפטר והאגריד הצעיר נותר יתום מאם ומאב. בגיל 13 האגריד הורשע כאשם בפתיחת חדר הסודות, תקיפה ורצח מוגלגים. "חיית המחמד" של האגריד באותה התקופה, הרעגוג - עכביש אקרומנטולה גדול מימדים בעל יכולת דיבור, הואשמה כמפלצת החדר. שרביטו של האגריד נשבר לשניים והוא סולק מלימודיו בהוגוורטס. דמבלדור, מנהל בית הספר גם באותה העת, לא הסכים לכך והותיר את האגריד בשטחי בית הספר, כשומר הקרקעות של הוגוורטס. מיותר לציין שדמבלדור זכה להערכתו הגדולה והכיבוד הנצחי של האגריד כלפיו.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, האגריד הוא אינו דמות פשוטה ורדודה, והוא אף לוקח חלק חשוב בעלילה. למרות הרושם שהוא טיפש מעט (מבטאו ודיבורו המוזר), האגריד עמוק, טוב לב, ואפילו דיי חכם.
כשהארי מגלה לראשונה שהוא למעשה קוסם, האגריד מדריך אותו ומהווה לו מעין מורה דרך בעולם הקוסמים.
כשהאגריד מספר להארי על וולדמורט, ניכר שהוא מבין (בניגוד לדעה הרווחת שהפיץ משרד הקוסמים) שוולדמורט לא אנושי מספיק כדי שיוכל למות. למה?
"אלו פיטפוטי ביצים, אם תשאל אותי. אני אומר שלא נשארה לו מספיק אנושיות בשביל למות." טענה זאת מתגלת לנו כנכונה בספר השישי, כשדמבלדור מלמד את הארי על ההורוקרוקסים של וולדמורט ואומר משהו דומה בעצמו.
האגריד הוא אינו אופטימיסט טיפש. גם כשרוב הסימנים הצביעו על כך שוולדמורט עומד לחזור, הוא מעולם לא חשב שצריך להיכנס לפאניקה, במיוחד כשאתה בצד של דמבלדור. מצד שני, גם ידע שאי אפשר להתעלם מהבעיה.
"מה שיבוא - יבוא. וכשיבוא, אין לנו ברירה אלא להתמודד עם זה."
למרות חיבתו של האגריד למפלצות, זה רק מוכיח כיצד האגריד יודע שצריך לתת הזדמנות שנייה לכל אחד, ולא (כפי שלמד על בשרו) לשפוט לפי המראה החיצוני. גם אם מדובר במלתעות מבעיתות.

פעמים רבות בסיפור ניתן למצוא אנלוגיה עמוקה בין הארי לבין האגריד, שמציין זאת גם כן. הארי יתום, האגריד יתום. האגריד חווה תחושה של חוסר שייכות בבית הספר, וכך, במובנים רבים, גם הארי.
עם זאת, רוב האהדה בספר דווקא מכוונת לדמויות אחרות כמו הארי פוטר עצמו, סיריוס בלק, אלבוס דמבלדור, ועוד רבים אחרים. האגריד מעולם לא זכה למעמד כבוד של "הדמות האהובה". אפילו בסדרת הספרים הארי וחבריו נוטים לשכוח את מידת החשיבות של האגריד בחייהם כשהם שוכחים ממנו (כמו בתחילת הספר החמישי) וכשהם חושדים בו. ולמה זה? כי אנחנו והם עושים בדיוק את הטעות שהאגריד לעולם לא עשה. אנחנו שופטים את האגריד לפי מראהו המשונה, דיבורו, והתנהגותו. אנו רדודים מספיק כדי לא להסתכל מעל פני השטח ולראות את מה שהוא באמת - ענק טוב לב שראוי לכל ההערצה שיש.

© כל הזכויות שמורות -> HPmagazine © | דעתכם חשובה לנו! | Design by Euphoria