נשאר לכם עוד שעות ספורות לחיות.
ראשי הממשל מוסרים כי יש להתבצר באזורים המוגנים שהוכנו מבעוד מועד, ולהצטייד בחבילת טיטולים למבוגרים.
כי אנחנו פשוט הולכים להפיל אתכם מהרגליים.

קוראים יקרים,
בכל גיליון אני אומר שהפעם הגענו לשיא, ושהפעם עבדנו קשה במיוחד. הפעם, אני אומר זאת מתוך מחשבה שלאחר עבודה קשה, ולא מתוך סיפוק שלאחר עבודה קשה.
ראשית כל, באמת הגענו לשיא חדש. רשימת המדורים והכתבים התחדשה - גם אם למראית עין הכל נראה לכם רגיל. קראו את הכתבות כדי להבין עד כמה השתנו פניו של המגזין בחודשים הבודדים שבהם הוא לא היה איתנו. צפו בסרטון הוידיאו כדי להבין לאיזו רמה הגענו. אפילו הפרטים הקטנים מעידים על שיפור גדול - הסרטון של הגיליון הוא הראשון שאנו מעלים באיכות HD.
שנית כל, הפעם באמת עבדנו קשה. זה היה אחד החודשים הכי עמוסים בחיים שלי מבחינת לימודים ומבחינה רגשית. תוסיפו לכל אלו גם את הלחץ הרגיל של העמידה בלוח הזמנים של הגיליון, את נשף אנשי השנה ואת כל שאר האירועים שהייתי מעורב בהם, ותקבלו מתכון נהדר לכישלון. אבל לא נכשלתי, וגם אף אחד מהכתבים שעומדים מאחורי הגיליון הזה לא נכשלו. מי ייתן והגיליון הזה שמתפרסם ביום הראשון של השנה החדשה יהיה האות לשנה המוצלחת של כולנו. מי ייתן שנשבור שיאים נוספים השנה!
קריאה מהנה,
ירין.

"מקווה שיום יבוא ונגלה אם זה בן או בת,"

ובכן, שלום.
קוראים לי גיא. הצרה היא שאני לא יכול להגיד לכם שאני בן 14, היות ורק מחר יש לי יום הולדת. מתוקף הנסיבות, אציג עצמי כבן 13 מיישוב שכוח אל כלשהו ברחבי הארץ, כאילו שחסר כאלה.
זה התחיל כשאדר התפנתה (הערת הצוות: פונתה) מתפקידה כמסקרת האירועים שמתקיימים בקהילה, ובאל כורחי הוכרחתי למלא את מקומה. מיד לאחר מכן, נאמר לי שעלי לכתוב כתבה על התוצאות של נשף אנשי השנה. זה הסתיים כשקיללתי את יום היוולדה של קורל, על שום כמות הקטגוריות שפתחה.

חבר השנה בהנהלת האתר
ובכן, החלטתי לפתוח את הכתבה בראיון מפתיע עם אדם שאין לו דבר ולא חצי דבר עם המגזין האינטרנטי הזה.
אנכי: ירין, התפקיד שלך הוא בלי ספק התפקיד המאתגר באתר. מהם הפרויקטים שעבר האתר בחסותך?
ירין: התפקיד שלי מורכב למעשה משני חלקים: אחראי תוכן ואחראי הנהלה גבוהה. במסגרת התפקיד אני אחראי על אנציקלופדיית התוכן והמידע, וכן על כתיבת התכנים המופיעים באתר: העמודים הקשורים לקטגוריית האתר והפורומים, העמודים הקשורים לקטגוריית מדיה, הטקסטים של מערכת הדו-קרב וכן הלאה.
תחום ההנהלה הגבוהה הוא כל מה שקשור בפאן הניהולי - האחראיות עליו היא שמגדירה אותי כבעלים בפועל. אני אחראי על הרכב ההנהלה הגבוהה ועל התפעול שלה. אני לא עושה את הדברים בעצמי - זה היה נורא אילו הייתי משקר ואומר זאת, אבל אני זה שנותן את אותות הפתיחה וזה שדואג לכל מה שלא נמצא תחת קטגוריות מסודרות כמו פעילויות ופרויקטים. זה דורש בעיקר לקחת יוזמה ולראות את כל האינטרסים - של האתר, של המשתמשים ושל ההנהלה.
אני עומד מאחורי העיצוב החדש, עמודי המידע של האנציקלופדיה ושל האתר עצמו, תכנון של מערכת הדו-קרב, ספיישל שלוש שנים של פעילות, חלק משיתופי הפעולה.. ותתפלאו, גם מאחורי HPmagazine.
אנכי: תודה על שחסכת מאיתנו פרטים. איך אתה מרגיש עם כניסתך לרשימה? אתה לוקח את הניצחון כמובן מאליו?
ירין: אני לא אפול בטריקים האלה שלך ואציג את עצמי כאדם שהאף שלו הולך לפניו. תמיד נעים להיות מועמד ולזכות בהערכה, אבל מובן שאני לא רואה את הניצחון כברור מאליו.
אם כך, מחשש לקבלת באן IP תמידי, נטשתי באופן זמני את שיחותי עם ירין, אליהן שבתי רק לאחר פרסום התוצאות.

אנכי: אז ירין, האם הופתעת מפרסום התוצאות?
ירין: האמת, לא הייתי גורם אובייקטיבי במיוחד בנוגע אליהם. צפיתי כמעט בכל יום בתיבת ההודעת של המשתמש אליו שלחו את ההצבעות. לא חישבתי את מספר הקולות או משהו כזה עד לחישוב הרשמי שנעשה ביום סגירת הקווים, אבל היה לי איזשהי תחושה שאתה זוכה... ככה שכן, אפשר להגיד שהופתעתי.
אנכי: ולסיכום, מהו התחום שלדעתך התקדם הכי הרבה השנה? האם הבחירות משקפות את זה?
ירין: תראה, השנה עברנו מספיק שינויים גם לחמש שנים. ההנהלה הגבוהה עברה שינוי גדול כשכל המבנה הישן שלה שונה. הצגנו לראשונה השנה פעילויות שלא מביישות אותנו, והקפיצה ברמה של הסיור הוירטואלי - אפילו רק בחודשים האחרונים - הייתה גדולה יותר מהמון דברים שאני זוכר. אז אני נמנע מהשאלה באלגנטיות.

נוב השנה
בשלב זה החלטתי בליבי לפנות אל אדם כריזמטי, מהפכני. מסוג האנשים שבאו, עשו שינוי בעולם, הפכו אותו על פניו, והלכו בהילת כבוד מנצחת. אנשים שימלאו דפים על גבי דפים, אשכולות על גבי אשכולות, הררים של מילים, רק כדי לספק את תאוותי לתשובות מעמיקות. כך יצאתי לדרכי, מחפש אחר אדם ראוי. ובכן, לא מצאתי אותו. אבל השגתי את מרים.
עבדכם הנאמן: אז ספרי לי, מרים (ice eyes), איך את מרגישה כמועמדת בקטגוריית נוב השנה?
מרים: אני מרגישה מעולה במעמד הזה.מהרגע שניכנסתי לאתר ראיתי שיש פה נובים,ודי התחברתי איתם.מבחינתי,להיות נוב השנה זה מצויין.אחת הקטגוריות שאני באמת רוצה להיות בהן.בקיצור-אני מרגישה מעולה.
עבדכם הנאמן: אם כך, האם תוכלי לספר לנו את הסוד? הסוד המסתורי, הגנוז, המצמרר. מהו הסוד בלהיות נוב?
מרים: הסוד שבלהיות נוב?זו שאלה מוזרה.זה כמו לשאול את שושאן איך היא כל כך מוכשרת בכתיבה.זה פשוט מה שאני.לא צריך להתאמץ כדי להיות נוב,פשוט...לא יודעת,נולדים עם זה?
ובכן, תודה מרים על התשובות המספקות.

לאחר פרסום התוצאות, חזרתי שוב, וכמובן שלא יכולתי לפספס את ההזדמנות לשאול עוד כמה שאלות שפשוט חייבים לקבל עליהם תשובה.
עבדכם הנאמן: מרים, האם התבאסת מפרסום התוצאות?
מרים: אני די מבואסת.אבל לא משנה,היא זכתה אז זה אומר שמגיע לה.מקווה שיום יבוא ונגלה אם זה בן או בת.
עבדכם הנאמן: גם אנחנו מקווים בכל ליבנו. האם לדעתך את נובית יותר מהמנצחת? פחות?
מרים: לדעתי אני בדיוק כמוה בנוביות.אני לא חושבת שהיא הכי נובית מכל אלו שהיו מועמדים.שיראל פי אלף יותר ממנה,אבל הו קארס.

משתמש השנה
טוב, לאחר הזכייה הכפולה המפתיעה-בהחלט בקטגוריית משתמש השנה, החלטתי לצטט לכם ראיון כפול עם הזוכות: קורל - Born This Way, ותמר - Dont Stop Me Now.
נובית בהכחשה: תמר, מה דעתך על בחירת המשתמשים? מה את חושבת שהביא אותך להיות משתמשת השנה לשנת 2010?
תמר: לא יודעת, זאת הייתה הבחירה שלכם. אה, וברור שזכיתי כי אוהבים אותי P:
נובית בהכחשה: וקורל? מה כללה הפעילות שלך השנה בפורומים ובאתר? מה לדעתך הביא אותך להיות משתמשת השנה לשנת 2010?
קורל: השנה, בין ניהול קבוצת "The Potter Family" לבין עלייתי להנהלת הפורומים הייתי ראש בית גריפינדור. ואני יכולה להגיד שמכל הזמן הזה בפורטל זה היה הדבר הכי כיף שעשיתי כאן. הדבר היחיד שעליו נורא הצטערתי כשעליתי להנהלת הפורומים היה העזיבה של גריפינדור. אני שמחה על התקופה הקצרה ההיא שבה הייתי ראש בית. הייתי מאושרת כשראיתי שאני גריפינדורית השנה.
נובית בהכחשה: האם ציפיתן לזכייה? מה הייתה ההרגשה?
תמר: לא ציפיתי. ידעתי שהצביעו לי, אבל לא ידעתי שכל כך הרבה. זה תמיד נחמד לזכות במשהו.
קורל: בכלל לא ציפיתי, ונורא הופתעתי כשראיתי שהצביעו לי בקטגוריית משתמש השנה. זכיתי יחד עם תמר, ואני אישית הצבעתי לה. זה מוזר וגם משמח.

ובכן, כאן מסתיימים הראיונות. לפניכם מוצגת הרשימה המלאה של הזוכים בנשף משתמשי השנה של שנת 2010. משתמשים יקרים - מיהם המשתמשים שעשו לנו את השנה?

משתמש השנה 2010:
מקום ראשון: קורל - Happy Ending בתיקו עם תמר - Dont Stop Me Now.

חבר השנה בהנהלת האתר:
מקום ראשון: ירין - RaDBoy עם 44% מהקולות!
מקום שני: גיא - Wonderland עם 33% מהקולות!
מקום שלישי: רום - Mr Bean עם 13% מהקולות!
מקום רביעי: דנה - AreYouAfraid עם 10% מהקולות!

חבר השנה בהנהלת הפורומים:
מקום ראשון: ליאת - Mrs.Norris עם 80% מהקולות!
מקום שני: ירדן - A Christmas Carol עם 18% מהקולות!
מקום שלישי: מאי - London עם 2% מהקולות!

גרפיקאי השנה:
מקום ראשון: נטע - Do Ya עם 50% מהקולות!
מקום שני: יהונתן - JBStyle עם 19% מהקולות!
מקום שלישי: בר - ברווש אלמוריש(: עם 17% מהקולות!
מקום רביעי: ליאת - Mrs.Norris עם 14% מהקולות!

מנהל הפורום של השנה:
מקום ראשון: אלה - Sunshine עם 31% מהקולות!
מקום שני: שושן - FAG HAG וזהר - Fairy Tale עם 27% מהקולות!
מקום שלישי: נוי - Sereinity עם 24% מהקולות!
מקום רביעי: מתן - Invincible עם 18% מהקולות!

סופר/משורר השנה:
מקום ראשון: שושן - FAG HAG וזהר - Fairy Tale עם 53% מהקולות!
מקום שני: אור - Billy Brown עם 21% מהקולות!
מקום שלישי: מור - Unstoppable עם 16% מהקולות!
מקום רביעי: נועה - Midnight Boom עם 10% מהקולות!

פרופסור השנה:
מקום ראשון: טל - Winter, הפרופסור לשיקויים, עם 44% מהקולות!
מקום שני: אנה - liolelv, הפרופסור לטיפול בחיות פלא, עם 28% מהקולות!
מקום שלישי: מתן - Invincible, הפרופסור לגילוי עתידות בשנת הלימודים הקודמת, עם 22% מהקולות!
מקום רביעי: מאיה - BlackBird, הפרופסור לשיקויים בשנת הלימודים הקודמת, עם 6% מהקולות!

כינוי השנה:
מקום ראשון: ירדן - A Christmas Carol, עם הכינוי "The Yardenlon God Loves Claude Hooper Bukowski Prutner Petti Patety the Adardas HaRashi No Longer Nassog HaHanihaim Russia Mishpatektit", עם 52% מהקולות!
מקום שני: שארון - Beautiful Nightmare, עם הכינוי "Kapara On Me", עם 33% מהקולות!
מקום שלישי: מאי - London, עם הכינוי "London" ועם 10% מהקולות!
מקום רביעי: נוגה - Bulletproof, עם הכינוי "Ur So Gay" עם 5% מהקולות!

זוג השנה:
מקום ראשון: מתן - Invincible, וונסה - Talking To The Moon, עם 74% מהקולות!
מקום שני: רום - Mr. Bean וליל - Supermassive Black Hole, עם 16% מהקולות!
מקום שלישי: אסתי - Death Rock ויניב - Inferno, עם 10% מהקולות!

פעילות השנה:
מקום ראשון: תעלומת המורה לשיקויים, פרי עטה של דנה (AreYouAfraid), עם 65% מהקולות!
מקום שני: תעלומת קשר עין, פרי עטה של ליאת (Mrs.Norris), עם 27% מהקולות!
מקום שלישי: תעלומת הראי של ינפתא, פרי עטו של ירין (RaDBoy), עם 5% מהקולות!
מקום רביעי: תעלומת צפרדעי השוקולד, פרי עטו של ירין (RaDBoy), עם 3% מהקולות!

נוב השנה:
מקום ראשון: עלומ/ת שם - אשכולית, מנצחת עם 37% מהקולות!
מקום שני: מרים - ice eyes, עם 35% מהקולות!
מקום שלישי: דרור - מעריץמושבע, עם 15% מהקולות!
מקום רביעי: שיראל - Splendid, עם 13% מהקולות!

פרישת השנה:
מקום ראשון: ליאל - Lielonet, עם 63% מהקולות!
מקום שני: דנה - AreYouAfraid בתיקו עם ליעד - System Divide, עם 30% מהקולות!
מקום שלישי: מאי - London, עם 7% מהקולות!

סלית'ריני השנה: תחיה - rock the world!
רייבנקלואי השנה: הדר - Shooting Star!
הפלפאפי השנה: טל - Winter!
גריפינדורי השנה: קורל - Happy Ending!

נתראה בשנה הבאה,
גיא.

לא מורשת ולא נעליים

"טרון: המורשת" זוכה מבחינתי בפרס סרט השנה. בקטגוריית הבטחת שווא.
כשמקלפים את כל שכבות הרעש שמסביב לטרון נותר עוד סרט בינוני שלא מספק את הסחורה. זה לא יפריע לו לגרוף כמה מיליונים.

"טרון: המורשת" הוא למעשה חידוש (סליחה, המשך) לסרט שמרבית האנשים לא שמעו עליו מעולם. אז למה אחרי 28 שנים החליטו להפיק לו עלילת המשך? טוב, קודם כל כי רק במשך הזמן טרון זכה במעמדו. הסיבה השנייה, אם לנסח אותה במילים פושטות, היא העובדה לפיה אולפני דיסני רצו שתשכחו את טרון המקורי. זו הסיבה שהסרט הראשון לא יצא במהודרת תלת ממד (ראה צעצוע של סיפור) או במהדורה מחודשת כלשהי. נהפוך הוא, כל עותק אפשרי הורד מהמדפים. אולי כי זה סרט שאף פעם לא הבינו וגם לא יבינו; פעם בגלל המושגים החדשניים (וירוס מחשבים) והיום בגלל העיצוב הגרוע (גרפיקה, תלבושות, פסקול וכל השאר). כך או כך, בשלב כלשהו היו צריכים בדיסני לחקות את אוואטר, ולא בדיוק הלך להם.
בסרט החדש, נער בשם סאם יוצא לחפש את אביו שנעדר מזה עשרים שנה לאחר שקיבל ממנו מסר. סאם נשאב בעצמו לעולם הרשת (תרגום די טיפשי של "The Grid") ומגלה שאביו לכוד שם. הוא משחק בכל מיני משחקים כדי שיוכל לחיות ופוגש כל מיני אנשים שיוכלו לעזור לו. התסריטאים די חיפפו כי הם ידעו שממילא לא תבינו שום דבר. זה העיקרון של הסרט; לא מבינים בו כלום. אני לא מדבר על סרטים כמו "התחלה", שאת הדקות הראשונות שלהם לא מבינים אבל אחרי שמפנימים תופסים את הקטע. טרון הוא מסוג הסרטים שקורים בו דברים כי הם צריכים לקרות ולא כי משהו גרם להם לקרות.
הבעיה הבולטת ביותר היא האזכורים והרפרנסים שתקועים בכל מקום בסרט. מספיק שתראו סצנה אחת מהמקור ותבינו שהסרט החדש הוא למעשה חידוש. הכל זהה: הקרבות, הרכבת, הטייפקאסט ואפילו משפט שלם שהועתק במדויק.
כמו שאלפרד נובל הביא את פרס הנובל כדי לכפר על הדינמיט, אולפני דיסני הביאו את "טרון: המורשת" כדי לכפר על המקור. כדי לכפר על סצנת האופנועים המוזרה שנראית יותר כמו סנייק, בסרט החדש נכללת גם סצנת אופנועים חדשה (אל תתביישו אם לא תבינו אותה, אני לא יודע מה המעצב חשב לעצמו כשהוא עיצב רצפה על גבי רצפה על גבי רצפה מזכוכית שקופה ונתן לנו להבין לבד איפה כל אחד נמצא בחלל המרחף והלא ידוע הזה). בז'אנר של לא להבין אין הסברים ואין היגיון, יש אירועים שאמורים לקרות ומתרצים אותם במלחמה ברשע.
טרון עומד על שלושה יסודות: העיצוב, הפסקול וג'ף ברידג'ס אחד. העיצוב המדהים והאפקטים המעולים שהם המקור בגרסת 2.0 מתעלים על המון תפאורות ואפקטים בסרטים שראיתי, גם אם הם קצת לא מובנים או שיש פה ושם טעויות.
האולפנים בחרו את דאפט פאנק בתור יוצרי הפסקול שלהם, בחירה די משונה בהתחשב בכך שזהו צמד יוצרים ולא מלחיני פסקול. בדיעבד, זה אחד מהפסקולים הטובים ביותר שהקולנוע סיפק השנה ואחד הפסקולים שאני בטוח אקנה.
ולבסוף, שורד אחד אחרון מהסרט המקורי (אם לא מחשיבים את הופעת האורח הקצרה של ברוס בוקסלייטנר, הלא הוא אלן בראדלי המשתמש של טרון מהסרט הראשון); ג'ף ברידג'ס שמפציץ עם הופעה כפולה: האב הנעלם קווין, שהספיק להתבגר מאז הסרט הראשון ולפתח זקן עבות, והמתוכנת שלו קלו, שעבר הסבה מקצועית ומשחק את תפקיד הרשע הנתעב. לרשע, אגב, יש תכניות כלשהן להקים צבא אפל ולתפוס את הדיסק של קווין, סתם המצאות מטורפות של התסריטאי שלא היה לו מושג מה המטרה של קלו. מה שכל כך מרהיב זה העיבוד שהאנימטורים עשו לפניו של ברידג'ס שנראה כמו בן 30, בעוד שהוא בן 60!

לכו לראות את טרון, האכזבה לא טוטאלית. אני קצת הגזמתי כי פיתחתי ציפיות כלפיו, אבל אל תחפשו בו יותר מדי, כי אין. תנסו, אולי תאהבו.

הטריילר המגניב לסרט (שמשולב בו גם הפסקול).
אחד הקטעים היותר טובים מהפסקול.
קטע מהסרט שעוזר להבין את העבודה האדירה של האנימטורים.

כוס פלסטיק גלמודה וערירית

פורטל הארי פוטר הישראלי קיים כבר יותר משלוש שנים, והמשתמשים בו מתחלפים מיום ליום. חלק נרשמים, חלק פורשים, ממש אוכלוסייה מתחדשת. בתוך אותה אוכלוסייה, ישנם משתמשים שנמצאים כאן כבר כמה שנים, והם הדומיננטים באתר: אנשים שכולם מדברים עליהם. חלקנו אוהבים אותם, חלקנו שונאים אותם, ולחלקנו פשוט לא אכפת.

האנשים שמסתתרים מאחורי צג המחשב: החיים האמיתיים על-פי מתן
גילינו המון דברים חדשים כאשר תחקרנו את אחת מחברותיו לכיתה. כל האמת על חייו האישיים של מנהל פורום ספרים.

אנחנו ממש לא בעד חלוקות חברתיות... אבל מובן שלא נשנה סדרי עולם. האם מתן מוגדר כמקובל בין חברי הכיתה שלכם? מה היחס לו הוא זוכה מחברי הכיתה?
יש דעות שונות בכיתה שלנו, המון סוגים של אנשים. לומר את האמת, רובם רדודים. מתן מתחבר לעמוקים שבהם, ואני כנראה בניהם. האנשים שבכיתה שלנו פוסלים נורא מהר על פי לבוש, מראה חיצוני וכדומה.

אני לא יודעת אם אתם מודעים לעובדה הזאת, אבל למתן יש חברה. קוראים לה ונסה והיא גרה בבאר שבע. מה אתם חושבים על זה בכיתה? בכל זאת, אני לא יודעת אם אהבה שמבוססת על קשר אינטרנטי בין זוג ילדים מהקצוות של הארץ היא דבר טבעי.
התגובות משתנות מבן אדם אחד לשני. יש לומר שהם זוג מאוד אוהב ותומך, והם מדהימים. זה לא מפתיע אותי שהם כבר שמונה חודשים יחדיו!

אז איך מתן בפאן הלימודי? מה הציונים שלו?
מתן תלמיד מאוד חרוץ, הוא משקיע גם כאשר הוא מותש, והציונים מראים זאת. הוא בכיתה מדעית.

האם הכיתה מודעת לעובדה לפיה מתן הוא משתמש דומיננטי בפורטל הארי פוטר הישראלי? איך היו מגיבים לו היו יודעים? איך הם מקבלים את זה במקרה שהם כן מודעים לכך?
רוב הכיתה מודעת לכך, אבל שוב - רוב האנשים בכיתתנו רדודים, והם מגיבים אחרת מאנשים עם ראש פתוח איתם מתן מיודד יותר.

אשמח לשמוע כל סיפור מצחיק / שערורייתי שיעניין את הקוראים שלנו.
ובכן, כפי שאתם בטוח יודעים, מתן מאוד אוהב לכתוב. לפני זמה מה, כאשר הוא וחברה שלו חגגו שמונה חודשים יחד, עזרתי לו להלחין את אחד מהשירים שכתב. ממש נכנסנו לכל העניין של השירים, כשמתן התחיל לפתע לכתוב שיר על שטיפת כלים:
"אז אם את לא כוס צעירה,
או צלחת שנשברה
אל תמהרי להיות שמחה
כי רוב הסיכויים שאת
כוס מפלסטיק גלמודה, וערירה."

בהחלט, כשרון גדול. אנחנו גאים בך, מתן.

תוספת - רגע לפני יציאת הגיליון: המרואיינת יצרה איתנו קשר לפני מספר שעות ואיימה כי היא תדאג שי**נו אותנו מאחורה, ושאין לנו מושג עם מי אנחנו מתעסקים. אנו עדיין מנסים לברר באיזו סיבה אמרה את הדברים. מזל שמתן נוהג להסתובב עם העמוקים שבחבורה.

סודות מההנהלה: לא תאמינו מה תמצאו פה
>> מה מסתתר מאחורי נשף אנשי השנה?
כן, כמו בכל נשף גדול, גם אצלנו יש מאבקים וריבים מאחורי הקלעים: גילינו הפעם שאחת מהמנהלות, רונה, הייתה אמורה לארגן את הנשף יחד עם קורל. לאחר שרבה עם הבוס הגדול (שאף אחד מאיתנו לא מכיר, וגם אם כן - אין לנקוב בשמו של המאפיונר), הוא החליט לקחת ממנה את האחריות ולהטיל את מלא כובדה על כתפיה הצרות של קורל.
דיברנו עם האדון, שמיהר לומר שהוא ורונה חזרו ליחסים טובים של בוס ומנהלת, והריב כבר נשכח, גם אם קורל עדיין אחראית לבדה על הנשף.

>> כך יעשה לאיש אשר יבזוז את חרמשי ההנהלה
מי מכם זוכר את שארון, מנהלת פורום דיבורים 13+ וחברה בהנהלת הפורומים לשעבר? לא רק שהצליחה העלמה להסתכסך עם אחדים מצוות הניהול, אלא גם הצליחה לרמות בגדול את המערכת. היות וידעה שבירידה מצוות הניהול היא מאבדת את כל החרמשים שהתפקיד מקנה לה, דאגה לרכוש כמות של 25,000 (לא טעינו במספר) משניי כינוי, בעלות של מיליוני חרמשים.
לאחר שההנהלה הגבוהה הבחינה בנתון יוצא הדופן, שונתה הסיסמא במשתמש של הגברת, וזה האחרון הוחרם לה עד אשר תצליח ההנהלה לאפס את כמות חפציה.

תת המדורים של השבוע (מי מסתתר מאחורי צג המחשב וסודות ההנהלה) הם תת מדורים קבועים. מי יפול ברשת שלנו בגיליון הבא?...
אם אתם מודעים לפרט שיכול לעזור לנו לפתוח את תיבת פנדורה, אל תהססו לשתף אותנו! שלחנו הודעה פרטית ל-HPmagazine ואולי תזכו בחרמשים ומתנות!

קוראים וצופים יקרים!
כשאנו לבושים במגני גוף משוכללים (שקיות זבל, קרטונים וקסדות אופניים) ומצוידים בנשק נגד משוכלל (נבוטי גומי, כפות ומזלגות ממיטב כלי הבית) יצאנו להזהיר את הישראלים מפני אחרית הימים. לוהט בחורף וקפוא בקיץ, המים מתאדים והקרחונים נמסים, סוף העולם בפתח. איך הגיבו האנשים התמימים כשפגשו אותנו עיניהם? צפו ותגלו. תודות מיוחדות: המרכז לנפגעי הנפש.

סרטון זה הוא סרטון הומוריסטי. אין לנו כל כוונה לפגוע באדם כלשהו בניגוד לרצונו. במידה ודמותכם מופיעה בסרטון בניגוד לרצונכם - אנא מהרו ליצור עימנו קשר ונייחס לכך את מלא תשומת הלב.

כשהכול התחיל, הייתי רק ילדה קטנה ומאושרת. החברה הטובה שלי בדיוק התחילה להתמכר לסדרת הארי פוטר המקסימה ומרטיטת הנפשות, ושקענו שתינו, בצירוף חברה נוספת, במציאת כינויים שיוכיחו את אהבתנו לסדרה. אתם לא באמת רוצים לדעת מה היה הכינוי שלי.

בוקר אחד, כשעליתי להסעה מפוהקת ורדומה, התיישבתי לידה והבחנתי בספר כלשהו שקראה. למרבה הפלא, זה לא היה האריפוטר החמישי - כמו שציפיתי שהיא תקרא לאחר שהשאלתי לה אותו.
זה היה ספר חום, מקושט ומוזר. האותיות על הכריכה היו נטולות ברקים, ולא ראיתי עליה ציור של משקפופר. למעשה? לא היו פנים על הכריכה. רק אותיות מוזרות. ארטמיס פאול.
נורות אזהרה נדלקו בראשי. במהלך הנסיעה היא ניסתה לשכנע אותי לקרוא את הספר החדש, אך אני נשארתי נאמנה לרולינג והתעלמתי מתחנוניה. בוגדת.

בשלב מסוים התקרית נשכחה. שנה מאוחר יותר, כשהתארחתי אצל חברה, (בוקר. יבש. משעמם. חם.) מצאתי את ארטמיס פאול על אחד המדפים בסלון. כיאה לעלמה שמכבדת את עצמה, ביקשתי רשות לפני שתלשתי את הספר מהמדף וצנחתי לתוכו - הפרק הראשון בסדרה. אחריו קראתי את השני, ואז נתקעתי. אין לה את השלישי. איך היא מעזה?
עברה עוד חצי שנה, במהלכה פגשתי את מיכל (שחלקכם בוודאי מכירים מפורום אומנות). כך או כך, היא פריקית של ארטמיס פאול. היא השאילה לי את חמשת הספרים הראשונים - כל ספרי פאול שיצאו בעברית. עונג מוחלט.
לאחר ששבתי מעולמו של פאול וחבריו, הנה אני כאן. את המורה לא הצלחתי לשכנע בעבודת ההגשה, אבל לכם יש מוח. או לכל הפחות, זה מה שנאמר לי.

ארטמיס פאול / אואן קולפר
אין בני אדם רבים שראו לפרקון או אלף, ויש לכך סיבה טובה.
לבני העם, כך נקרא עם הפיות, יש טכנולוגיה מתקדמת במאות שנים מהטכנולוגיה האנושית, וחלק גדול בה כולל דרכים להתחבא מאנשי הבוץ, או איך שאנו קוראים להם - בני האדם.
לפני אלפי שנים פרצו מלחמות בין אנשי הבוץ לבני העם, ובגלל מספרם של אנשי הבוץ, שגבר על העם ועל נשקו, נאלצו כל היצורים הקסומים לברוח למקום היחיד שרגל אדם לא דרכה בו מעולם. הם ירדו מאות קילומטרים מתחת לפני כדור הארץ, סמוך אל הליבה.

כעבור אלפי שנים, בזמננו, איש בוץ חכם במיוחד גילה את עם הפיות. הוא מחליט לחטוף את הלפרקונית הולי שורט כדי לדרוש כופר ולהחזיר לעצמו את ההון המשפחתי שהלך לאיבוד.
קוראים לו ארטמיס פאול השני, הוא פושע מתוחכם ומבריק, יש לו שומר ראש וחדר מלא בהמצאות טכנולוגיות משוכללות, הוא מתעתע בגדולי הפסיכולוגים בעולם והוא רק בן 12.

ברגע שהולי שורט נחטפת יוצאים בני העם, חבריה למשמר הלפריקונים, לחלץ אותה מידיו של בן האנוש החכם ביותר, והם מפסיקים לשחק לפי החוקים.

ארטמיס פאול הוא רב מכר בינלאומי, סיפור אגדה שנון, מעודכן, מקורי ומלא הומור, שהפך לרב מכר עולמי מיד עם צאתו לאור. הוא גם זכה בשני בפרסים יוקרתיים של ספרות נוער וילדים.
אואן קולפר, הסופר האירי, יצר עולם מורכב ומופלא שבו פיות, טרולים ושאר יצורים מיתולוגיים מסתובבים על פני האדמה ומתחתיה כשהם מצויידים במכשור סופר טכנולוגי, גולשים באינטרנט בדיוק כמונו ומנהלים מערכת יחסים מפתיעה עם בני האדם.

על ארטמיס פאול אומר קולפר: "רציתי לכתוב סיפור שיקרא כמו סרט פעולה. ילדים אוהבים סרטי פעולה, ויש מעט מאוד סרטים כאלה שמתאימים לצעירים. אני מקווה שכשתקראו את הספר, הסרט יוקרן מעצמו בראש שלכם."

ולמה דווקא ארטמיס? "זה השם הכי מסתורי שמצאתי באתר אינטרנט שמכיל שמות של ילדים יווניים..."

קראתי את כל ספרי הסדרה שתורגמו לעברית. הם מצחיקים, מסקרנים, מרגשים ומעבירים את הזמן בהנאה. מומלץ לכל הגילאים.
הספר "ארטמיס פאול" הוא הראשון בסדרה של שמונה ספרים, חמישה מתוכם ראו אור בשפה העברית, השישי בשלבי תרגום. יצאו גם כמה ספרי קומיקס אשר קשורים אל הסדרה, ויש סרט בתכנון.

ארטמיס פאול / אואן קולפר, 272 עמודים, הוצאת כנרת, 2003, ישראל.

רשימת ספרי הסדרה
- ארטמיס פאול.
- ארטמיס פאול והתקרית בקוטב הצפוני.
- ארטמיס פאול וצופן הנצח.
- ארטמיס פאול והמזימה של אופאל.
- ארטמיס פאול והמושבה האבודה.
- ארטמיס פאול ופרדוקס הזמן. (עדיין לא ראה אור בשפה העברית).

לא ברור מי גאון יותר - אואן קולפר או הדמות שהוא עצמו יצר. רוצו לקרוא!

בגדים זה לא רק שחור ולבן

פעם חשבנו שהבנות שולטות כאן, אבל היום אנחנו יודעות זאת. פורום אופנה היה השלב הראשון - בשלב השני אתן צופות עכשיו.

מכיוון שרובכם לא מכירים אותי, נתחיל בהיכרות. קוראים לי דנה (או דנהבלגית, מילות הכינוי הפורטליסטי שלי) ואני חיה בבלגיה. אני גולשת באתר מיום היפתחו, אבל מזה שנה איבדתי כל קשר עם המשתמשים האחרים. כל מכרי כבר אינם, אתם... פשוט חדשים מדי ואני כבר לא מצאת פה שום עניין. כשהייתי חברה בהנהלה לפני מספר חודשים, ההצעה להצטרף למגזין כל-כך הפתיעה אותי - שהסכמתי.

אתם מבינים, אופנה היא לא הדבר המלהיב של חיי. אני לא מטורפת על בגדים, לא תראו אותי בחנויות כמו זארה, והסגנון שלי הוא עוף נדיר. ובכל זאת, הנה אני, ישירות מבלגיה, מרצה לכם על מה כן ועל מה לא.

כדי שההכרות שלנו לא תסתיים בכמה מילים שטחיות, אציג לכם את הסטייל שלי - כי גם אם הוא לא המילה האחרונה של שאנל, הוא יחודי ובעיקר... צבעוני.
הבסיס שלי הוא סגנון האימו שאני מאוד אוהבת. זה אומר בדרך כלל המון שחור, מכנסי סקיני וחולצות צמודות, צמידים, חגורות ומשבצות. מה שבאמת מושך אותי אצל אנשי האימו דווקא לא נמנה ברשימה הזאת - זהו השיער. לרוב שחור, נושא גוונים צעקניים כמו ורוד וכחול, מנופח מאוד ומקושט בסיכות. (הערת הצוות: היא לא מתכוונת לציפורים מרחוב סומסום).

לשם הסר ספק, אנשי האימו הם אפרורים למדי. תכלית חייהם היא המוות, ורובם פוצעים את עצמם. ובכן, אני לא כזאת. אני מלאת שמחת חיים, ומה שמושך אותי באנשי האימו הוא בעיקר הלבוש. כדי שלא תוכלו להגיד שאני מסתירה מכם מידע חיוני, אספר שפעם בחיי הייתי אימו. בליל כל הקדושים האחרון, כשהלכתי מחופשת בצורה הבאה.

הסגנון השני שמנחה אותי הוא סגנון ה-FluoKid. פירושו: כל דבר שצועק ומסנוור את העיניים. צהוב (זוהר), ורוד (בוהק), ירוק (זורח). כל הצבעים הזועקים והמפחידים שמעטים מעיזים ללבוש אצלי הם שגרה.

כדי לסבר לכם את האוזן, אספר שהשיא שלי הוא ג'ינס סקיני צהוב שקניתי בביקור האחרון שלי במילאנו, יחד עם זוג נעליים מיוחדות וזועקות איתם הופעתי במפגש אוגוסט. הנעליים האלה הן הפרויקט האחרון של נס"א - כך החזיירים יוכלו לאתר אותנו בקלות. (הערת הצוות: היא לא מתכוונת לנעלי ספיידרמן שמאירות כשאתם הולכים).
נעליים הם האהבה שלי. יש לי מעל 13 זוגות אולסטאר ו-4 זוגות DC. אבל זה כבר לפעם הבאה.

בגדול, הסגנון שלי הוא שילוב בין אופנת האימו לבין FluoKid. להתלבש כמוני זה דבר פשוט.
ג'ינס סקיני צבעוני (ורוד, צהוב, כחול, אדום, אפור או שחור. כל דבר מלבד כחול כהה) עם חגורה תואמת. חולצה צעקנית לרוב, אבל בלי נצנצים, בלי אבנים - רק צבעים. צבעים זה חשוב!
ג'קט כלשהו ישדרג לכם את המראה. הייתי ממליצה לכם על חברות טובות, אבל אני לא בטוחה שיש פריטים שלהם בישראל.
נעלים הם הדבר החשוב - תמיד נעליים שאף אחד לא ילבש בדרך כלל. כמה שיותר צבעים או פשוט נעל שלא רואים הרבה.
מבחינת שיער, אל דאגה. פוני עבה וכהה שנוטה לצד. הוא יגרום לעור שלכן להראות בהיר יותר, מה שמתאים עם צבעי הבגדים.

בכל הנוגע לאיפור: מי היה מאמין, אני אישית לא אוהבת הרבה צבעים על הפנים. האיפור שלי הוא פשוט מאוד. קודם כל, מייקאפ - הכי בהיר שיש, במיוחד אם יש לכן אור בהיר מלכתכילה. עפרון שחור ועבה, איליינר עבה גם הוא, מסקרה, וסומק (אני משתמשת בורוד בהיר, נותן מראה בובתי), וזהו. יש כל כך הרבה צבעים בבגדים, שלא כדאי להעמיס על האיפור.
והרי לכם הסגנון הבלגי שלי.

© כל הזכויות שמורות - HPmagazine -> HPortal.co.il © | דעתכם חשובה לנו!