מורפין גונט

"לחש, רחש, נחשונת,
על גחון זוחלת,
תהיי ילדה טובה, או מורפין
יחברך לדלת."
- מורפין גונט מדבר לחשננית.

מורפין גונט (1925-1943) היה קוסם טהור-דם משושלת סלזאר סלית'רין. הוא היה בנו של ואנדרולו גונט, אחיה של מרופי גונט ודודו של טום ואנדרולו רידל. לאחר שכישף את טום רידל האב (ועוד כמה מוגלגים נוספים שחיו ליד ביתו בעיירה הנגלטון) משום שאחותו הייתה מאוהבת בו, מורפין נכלא באזקבאן למשך שלוש שנים. כשחזר הביתה, אביו ואחותו כבר מתו. בשנת 1943 נפגש מורפין עם אחיינו שהרג את המשפחה מצד אביו, ואחיינו שינה את זיכרונו של מורפין כך שהוא האמין שהוא עצמו הרוצח. מורפין מת באזקבאן, אך לא לפני שאלבוס דמבלדור גילה את האמת על רצח משפחת רידל.

ביוגרפיה

חיים מוקדמים

"הבקתה הזאת שייכת לקבצן אחד בשם גונט ולילדים שלו. הבן מטורף לגמרי – את צריכה לשמוע איזה סיפורים מספרים עליו בכפר -"
הנערה צחקה. הצלצולים והלמות הפרסות הלכו וקרבו. [...]
"טום," אמר שוב קולה של הנערה, ונשמע כה קרוב עד שברור היה כי הם עומדים ממש ליד הבית, "אולי אני טועה – אבל יכול להיות שמישהו מיסמר נחש מת לדלת?"
"אלוהים אדירים, את צודקת!" אמר קולו של הגבר. "זה כנראה הבן, אמרתי לך שהוא מעורער בנפשו. אל תסתכלי על זה, ססיליה, אהובתי."
- טום רידל האב וחברתו מדברים על בית גונט.

מורפין חי עם אביו ועם אחותו בצריף קטן ליד הנגלטון. לאחר דורות של זיווג בני משפחה בבית גונט נגרם פגם במשפחה, אשר הפך את מורפין לחסר יציבות ואלים. הוא כמעט דיבר אך ורק לחשננית ולעתים קרובות הפחיד מוגלגים כולל טום רידל האב לאחר שמורפין הבחין כי אחותו צופה בו בעניין. הוא, כמו אביו, היה מתעלל במרופי.

המאסר הראשון

"היא אוהבת להסתכל על המוגל הזה, היא תמיד עומדת בגינה כשהוא עובר, מציצה עליו מתוך השיחים, נכון? ואתמול בערב – ישבה לה שם בחלון וחיכתה לו שיעבור בדרך הביתה, נכון? אבל אני הראיתי לו מה זה, אבא! תפסתי אותו בקללה כשהוא חלף פה, והוא לא נראה כל-כך יפה עם הפריחה הזאת על כל הפנים שלו. נכון, מרופי?"
- מורפין לאחותו על התאהבותה בטום רידל האב.

ההתנהגות האלימה של מורפין הובילה אותו בסופו של דבר לתקוף איש ממשרד הקסמים, בפרט תקיפת טום רידל האב ומוגלגים אשר תקף אותם בקללת פריחה. בוב אוגדן, ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם, נשלח לזמן את מורפין לשימוע, אך מורפין וואנדרולו התנגדו באלימות, כולל ירי קללה שגרמה למוגלה צהובה לזרום מאפו של אוגדן. כאשר אוגדן חזר עם תגבורת, מורפין וואנדרולו נעצרו. מורפין קיבל עונש של שלוש שנים באזקבאן בעוד אביו היה כלוא במשך שישה חודשים.
בעודם כלואים, מרופי וטום רידל נישאו, ככל הנראה באמצעות שיקוי האהבה שהשקתה אותו. היא מתה זמן קצר לאחר לידת בנה, טום ואנדרולו רידל. ואנדרולו חזר מהכלא לבית ריק ומת לפני שבנו שוחרר מאזקבאן. כאשר מורפין חזר לבסוף, הוא מצא את אביו מת, ולכן הוא הפך להיות היורש האחרון של משפחת גונט וירש את הצריף ואת טבעת חותם המשפחה, הירושה האחרונה שלהם. במהלך השנים חי מורפין במצב הרבה יותר מצער מתמיד משום שמרופי כבר לא הייתה שם בכדי לנקות את הבית. מורפין נתן לשיערו לצמוח והתאמץ רבות בכדי להשיג מזון מאובק ומעופש, וניסה לכסות ולהסתיר את עצמו בתוך הבית.

המאסר השני ומוות

"מורפין לא היה צדיק, אבל לא הגיע לו למות כפי שמת, נענש על מעשי רצח שלא הוא ביצע."
- אלבוס דמבלדור על מותו של מורפין.

אחיינו של מורפין בא לעיירה הנגלטון ללמוד על משפחתו, בקיץ 1943. הוא נפגש עם מורפין, שסבר כי זר זה נראה כמו "המוגל ההוא", בהתייחסו אל טום רידל האב. הוא סיפר לו על מה שהתרחש בין המוגל לבין מרופי, דבר אשר הכעיס את רידל הבן עד שהביא אותו לנקודה של נקמה. לאחר שהימם את מורפין, טום הלך לבית משפחתו ורצח את אביו, סבו וסבתו בעזרת הקללה הממיתה, תוך כדי שימוש בשרביטו של מורפין. הוא הסתיר את פשעיו על-ידי שינוי זיכרונו של מורפין, וגרם לו להאמין שהוא הרוצח.
כאשר משרד הקסמים חקר את הפשע, מורפין הודה בחופשיות ונידון למאסר עולם באזקבאן. הם בדקו את השרביט של מורפין כדי לראות מה הקסם האחרון שעשה, וראו שזה היה הקללה הממיתה. בשל עדות זו והווידוי שלו, המשרד לא ראה צורך בחקירה נוספת באמצעות לגילמנס או וריטסרום. לפני שעזב, טום לקח את טבעת חותם המשפחה ממורפין וענד אותה כמו פרס בהוגוורטס, מעשה שהוביל את מורפין לקונן על זה שאבא שלו יהרוג אותו בשל אובדן הטבעת למשך שארית חייו. הטבעת הפכה בסופו של דבר לאחד מההורקרוקסים של טום.
אלבוס דמבלדור ביקש לשחרר את מורפין מהכלא לאחר שהצליח לחלץ את הזיכרון האמיתי של פגישתו עם אחיינו טום, ונקבע כי חובל בזיכרון שלו. דמבלדור מיד ניצל את הזיכרון האמיתי כדי לערער על שחרורו של מורפין מאזקבאן. לרוע המזל, בשלב זה מורפין נחלש עד כדי-כך שהוא מת לפני שהספיקו לבדוק את הזיכרון. הוא נקבר ליד הכלא לצד אסירים אחרים אשר מתו בין כתליו של הכלא.

תיאור פיזי

"לאיש שעמד מולם היה שיער סבוך, מלוכלך ומעופר כל-כך, עד שאי-אפשר היה להבחין בצבעו. כמה משיניו היו חסרות. עיניו היו קטנות וכהות ופזלו כל אחת לכיוון אחר. אדם אחר היה אולי נראה מצחיק כך, אך לא הוא; הרושם שעשה היה מפחיד, והארי הבין את אוגדן כשפסע עוד כמה צעדים לאחור לפני שהתחיל לדבר."
- הארי פוטר בזיכרון של בוב אוגדן על מורפין.

מורפין היה מתואר כבעל שיער עבה, סבוך ומלוכלך, שיניים חסרות ועיניים כהות קטנות שפזלו לכיוונים מנוגדים. הארי חשב שמראה כזה צריך להיות מצחיק, אך מורפין נראה מטורף להחריד. בפגישה עם בוב אוגדן, נציג משרד הקסמים, נופף מורפין בשרביט ביד אחת ובסכין ביד השנייה. לאחר עזיבתו של אחותו ומות אביו, מורפין נתן לשיערו וזקנו לצמוח כך שכיסו את עיניו ואת פיו.

מורפין גונט ואוגדן (הספר השישי)

אישיות ותכונות
דורות של נישואין בין בני משפחת גונט גרמה לפגם גנטי במורפין, אשר הפך אותו לאדם אלים ומופרע. מורפין חלק את אותה אידיאולוגיה עם אביו שאהב לענות מוגלגים בקסם, ללא אכפתיות כלפי החוק, הקהילה, או כל אחד אחר מלבד אביו שאותו כיבד, בעיקר משום ששניהם היו גזענים-אלימים וטהורי-דם. בגלל שמרופי הייתה 'בוגדת-דם' היה מורפין מעליב אותה. לאחר בריחתה מן הצריף, הוא העליב אותה באכזריות וקרא לה "גנבת" בגלל שגנבה את התליון של סלית'רין. יתר על כן היה מורפין סדיסטי; הוא אהב לענות נחשים ולמסמר אותם על הדלת למרות הזיקה כלפיהם.

יכולות קסם ומיומנויות

• קסמים אי-מילוליים: מורפין היה מיומן בכשפים ובג'ינקס עד שהיה יכול אפילו לעשות אותם ללא דיבור; מיומנות שקשה מאוד לשלוט בה. הוא תקף את בוב אוגדן עם ג'ינקס שגרם למוגלה צהובה לזרום מאפו, ללא שימוש בקול. הוא גם הטיל קללה על טום רידל האב אשר כיסתה אותו בפריחה כואבת, אם כי לא ידוע אם זה היה באופן מילולי או לא. הוא גם שלח קללה אי-מילולית באוגדן אשר שלח קסם רלאשיו בכדי למנוע מאנדרולו גונט לחנוק את בתו.
• לחשננות: כמו עם שאר בני משפחתו, מורפין ירש את היכולת לדבר עם נחשים מהאב הקדמון שלהם, סלית'רין. מורפין היה בקיא בשפה מספיק כדי לתקשר עם משפחתו בזמן שאוגדן היה נמצא בחדר איתם.

אטימולוגיה

• השם מורפין (Morfin) הוא שיבוש של "מורפי" (Morfey). שם המשפחה אנגלו הוא בצרפתית ופירושו "האומלל" או "ביש מזל".