הכומר השמן

"לסלוח ולשכוח. אני אומר, צריך לתת לו הזדמנות שניה – " - הסלחנות האופיינית של הכומר השמן. הכומר השמן היה קוסם שלמד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בצעירותו, ומוין לבית הפלפאף. הוא היה אדם עליז ומאוד סלחני. הוא הקדיש את חייו לדת, ואחרי מותו חזר להוגוורטס כרוח הרפאים של בית הפלפאף. ביוגרפיה חייו "מקווה לראותכם בהפלפאף! פעם זה היה הבית שלי, אתם יודעים." - הכומר השמן לתלמידי השנה הראשונה לפני טקס המיון ב-1991. הכומר השמן נולד לאחר שנת 982, במקום כלשהו באיים הבריטיים. בגיל 11, הכומר הפך לתלמיד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות שבסקוטלנד. הוא מוין לבית הפלפאף ולמד את אמנויות הקסם בשבע השנים שבאו לאחר מכן. בנקודה מסוימת בחייו, הכומר השמן הצטרף לכמורה כחלק מפקודתו של קבצן דתי. ככל הנראה, בהתחשב הופעתו החיצונית, הכומר ידע תפנוקים במאכל ומשקה. הכומר מת בזמן כל שהוא לפני תחילת שנות ה-90, ככל הנראה כתוצאה ממוות טבעי.

לאחר מותו
הכומר השמן חזר מהמתים כרוח רפאים, וחזר לטירת הוגוורטס, שם הפך לרוח הבית של ביתו הקודם, הפלפאף.

שנת הלימודים 1992-1992: זמן קצר לפני סעודת פתיחת השנה ב-1 בספטמבר, 1991, הרוחות נתקלו בתלמידי השנה הראשונה המחכים לפרופסור מקגונגל, בזמן שהם דנים בשאלה - האם על פיבס להיות רשאי להשתתף בסעודה. הכומר התרגש לראות את התלמידים החדשים, וחייך אליהם. מאוחר יותר הוא נכח בסעודה, ונפנף בשמחה כלפי תלמידים שמוינו לבית הפלפאף, כמו חנה אבוט.
בשני בספטמבר, למחרת, הכומר השמן רדף את מסדרון הלחשים בקומה השלישית, וזימר בקול בעודו מרחף מסביב.

ניקולס דה-מימזי פורפינגטון: "אדוני הכומר, האם לא נראה לך שכבר נתנו לפיבס את כל ההזדמנויות שהגיעו לו? הוא מוציא לכולנו שם רע, אתה יודע, אפילו שלמעשה הוא אינו רוח-רפאים רגיל – רגע, רגע, מי הם כל האנשים האלה פה?"
רוח-רפאים לבוש בצווארון דמוי אקורדיון ומכנסי טייטס שם לב לנוכחותם של התלמידים החדשים. איש לא ענה.
הכומר השמן: "תלמידים חדשים! רגע לפני המיון, אני מניח?"
- הכומר השמן וניקולס דה-מימזי פורפינגטון נתקלים בתלמידי שנה ראשונה ב-1991.

שנת הלימודים 1992-1993: בערב ה-31 באוקטובר, 1992, הכומר נכח במסיבת יום-המוות החמש-מאות של סר ניקולס דה-מימזי פורפינגטון, שם היה עסוק בדיבור עם אביר שחץ מזדקר ממצחו.
בשנה הזאת, הכומר נצפה משוטט סביב גרמי המדרגות הנעים בהוגוורטס.

הם חלפו על פני להקה של נזירות עגמומיות למראה, איש עוטה סמרטוטים ושלשלאות לרגליו, וכומר שמן, רוח רפאים עליזה מהפלפאף, שניהל שיחה עם אביר אשר חץ מזדקר לו מתוך מצחו.
- תיאור מסיבת יום-המוות החמש מאות של סר ניקולס דה מימזי פורפינגטון.

שנת הלימודים 1994-1995: בצהרי ה-1 בספטמבר, 1994, רוחות הוגוורטס התכנסו כדי להחליט האם על פיבס להיות רשאי להשתתף בסעודת תחילת השנה. הכומר השמן רצה לתת לו עוד הזדמנות, אבל גם ניקולס דה-מימזי פורפינגטון וגם הברון המגואל התנגדו לכך. כתוצאה, פיבס המיט חורבן על המטבחים, מתיז מרק לכל עבר ומפזר סירים ומחבתות בכל מקום.

ניקולס דה-מימזי פורפינגטון: "יש לכם מזל שהסעודה בכלל מתקיימת הערב, אתם יודעים. היו קודם בעיות במטבח".
"למה, מה קרה?" אמר הארי, תוך כדי לעיסת נתח מכובד של סטייק.
ניקולס דה-מימזי פורפינגטון: "פיבס, כמובן. הבעיות הרגילות, אתם יודעים. הוא רצה להשתתף בסעודה - טוב, זה פשוט לא בא בחשבון, אתם יודעים איך הוא, חסר-נימוסים לגמרי, לא מסוגל לראת צלחת אוכל בלי להפוך אותה. קיימנו מוצעת רוחות- הכומר השמן רצה לתת לו הזדמנות - אבל הברון המגואל, בתבונה רבה לדעתי, סירב בכל תוקף".
- ניקולס דה-מימזי פורפינגטון מספר להארי פוטר, לרונלד וויזלי ולהרמיוני גריינג'ר על מועצת הרוחות.

שנת הלימודים 1995-1996: ב-1995, דיוקן של הכומר נתלה במסדרון הקומה הראשונה. הוא נהג לרדוף את האיזור הזה לעיתים קרובות במהלך שנה זו.
אחרי העברת תיקון מספר 28 לחוק החינוך ב-21 באפריל 1996, הכומר השמן ראה את דולורס אמברידג' מנסה לגשת למשרד המנהל, אולם ללא תועלת, משום שהוא חתם את עצמו בפניה. מאוחר יותר, הכומר סיפר על כך לארני מקמילן.

"דמבלדור יחזור בקרוב," אמר ארני מקמילן בבטיחון בדרך חזרה משיעור תורת הצמחים, אחרי שהאזין בעניין לסיפור של הארי. "הם לא הצליחו להרחיק אותו סופית בשנה השניה שלנו, והם לא יצליחו בזה גם הפעם. הכומר השמן סיפר לי..." - הוא הנמיך את קולו ללחישה כך שהארי, רון והרמיוני נאלצו לרכון כלפיו כדי לשמוע - "... שאמברידג' ניסתה לחזור למשרד שלו אתמול בלילה אחרי שחיפשו אותו בטירה ובמדשאות. היא לא הצליחה לעבור את הגרגול. משרד המנהל חסם את עצמו בפניה." ארני שלח חיוך זחוח. "מתברר שהיא תפסה שם התקף זעם רציני..."
- ארני מקמילן מספר להארי פוטר, לרונלד וויזלי ולהרמיוני גריינג'ר את מה שהכומר השמן סיפר לו אודות פרופסור אמברידג'.

שנת הלימודים 1996-1997: אלבוס דמבלדור, מנהל הוגוורטס, נהרג, כמתוכנן, בידי סוורוס סנייפ, ב-30 ביוני 1997. רוחות הוגוורטס נכחו בהלוויתו שהתקיימה בתחילת יולי; ככל הנראה, גם הכומר השמן נכח באירוע.

אסופה יוצאת-דופן של אנשים כבר התיישבה על כמחצית מן הכסאות: בלויים וחגיגיים, זקנים וצעירים. [...] גם רוחות הרפאים של הטירה היו שם, אף שבקושי נראו באור-השמש החזק; היה ניתן להבחין בהם רק כשזזו, כמעין רטט באוויר הבוהק.
- תיאור הלוויתו של אלבוס דמבלדור.

שנת הלימודים 1997-1998: ב-1 באוגוסט, 1997, אוכלי המוות של הלורד וולדמורט השתלטו על משרד הקסמים. ב-1 בספטמבר, 1997, סוורוס סנייפ מונה למנהל הוגוורטס בזמן שאוכלי המוות אלקטו ואמיקוס קארו הפכו למורים ללימודי מוגלגים ולהתגוננות מפני כוחות האופל, בהתאמה.
האחים קארו הופקדו על המשמעת והענישה בהוגוורטס, אשר היתה קטלנית. סביר להניח שהכומר, כמו ראשי הבתים, ניסה להגן על התלמידים מפני אלקטו ואמיקוס.
ב-2 למאי, 1998, הקרב על הוגוורטס פרץ לאחר שהלורד וולדמורט הבין שהארי פוטר היה במקום. הרוחות, ככל הנראה כולל הכומר השמן, נכחו בכינוס באולם הגדול, שבו הפרופסור מקגונגל הורתה על פינוי תלמידים קטינים וקינגסלי שאקלבולט הכין את המשתתפים לקרב. מאוחר יותר, הרוחות התאספו באולם הגדול, מצטרפות לקהל המתאבל על המתים.

התקרה המכושפת באולם הגדול היתה חשוכה וזרועת כוכבים. מתחתיה, לאורך ארבעת שולחנות הבתים, ישבו תלמידים פרועי שיער, חלקם לבושים בגלימות מסע, חלקם בחלוקים. פה ושם הזדהרו כפנינים רוחות הרפאים של בית הספר. כל העיניים, חיות כמתות, היו נעוצות בפרופסור מקגונגל, שדיברה אליהם מן הבמה המוגבהת שבקצה האולם. מאחוריה עמדו המורים הנותרים, לרבות הקנטאור הצהבהב, פירנזה, ושאר חברי מסדר עוף החול שהגיעו במטרה להילחם.
- הפרופסור מקגונגל מנחה את התלמידים ואת הרוחות רגעים ספורים לפני הקרב על הוגוורטס.

הכומר השמן: באולם הגדול - מתוך הסרט הראשון, במדרגות הלולייניות - מתוך משחק המחשב

הופעה חיצונית

"...נראה כמו כומר נמוך ושמן..."
- תיאורו.

כרוח-רפאים, הכומר השמן היה לבן כפנינה ושקוף למחצה. היה לו שיער חום קצר, עם חלקת קרחת קטנה. במבט ראשון הוא נראה כנזיר, משום שלבש גלימה מאפיינת המהודקת למקומה בחגורת-חבל. הוא היה שמן ונמוך, ובדרך-כלל נשא עמו ספל גדול.

אישיות ותכונות

השולחן הימני פרץ בקריאות הידד ומחיאות כפיים, וחנה הלכה לשבת עם חבריה לבית הפלפאף. הארי ראה את רוח הכומר השמן מנופף לה בשמחה.

הכומר היה מאוד עליז ומסביר פנים, ובירך בשמחה תלמידים חדשים בהוגוורטס. הוא בנוסף נטה למצוא ערך בכל אדם למרות למרות חסרונותיו, כפי שניתן היה לראות בהתעקשותו כנגד שאר הרוחות להתיר לפיבס להשתתף בסעודות תחילת השנה, למרות כל מעשיו הרעים. הוא מופיע כאדם די חברותי, בפגישתו ובשיחתו עם שאר הרוחות במהלך מסיבת יום-המוות החמש מאות של סר ניקולס דה-מימזי פורפינגטון. נראה שהוא התגאה בביתו, הפלפאף, כשהוא נזכר בשמחה ב"ביתו הישן" בזמן שבירך תלמידי שנה ראשונה.

מאחורי הקלעים

• את הכומר השמן גילם השחקן סיימון פישר-בקר בעיבוד הקולנועי לספר "הארי פוטר ואבן החכמים", שהיה גם הסרט היחיד בו הוא השתתף.
• הכומר השמן הוא רוח הרפאים היחידה שסיפור מותה לא סופר.
• שמו של הכומר השמן הוא ככל הנראה משחק מילים של המונח "מחבת עמוקה" (באנגלית: Fat Friar – הכומר השמן, Fat Fryer – מחבת עמוקה), כלי שנועד לטיגון מאכלים בשמן עמוק, כמו צ'יפס. הוא מזוהה עם אוכל, כמו הכומר השמן ובית הפלפאף באופן כללי.
• לחילופין, שמו של הכומר השמן יכול להיות מחווה לדמותו של הנזיר טאק (באנגלית: הכומר טאק), כמו גם לדמות ההיסטורית רוברט סטאפורד, כומר אמיתי שדבק בו הכינוי "הנזיר טאק" בשנת 1492.