שלהבת שדים

"זאת לא הייתה דלקה רגילה; קראב השתמש בקללה שהארי לא הכיר: כאשר פנו בסיבוב, הלהבות רדפו אחריהם כאילו הן בעלות חיים ותבונה משל עצמן, ולהוטות להרוג אותם. כעת שינתה האש את צורתה ויצרה להקה שלמה של מפלצות בוערות: להבות בצורת נחשים, כימרות ודרקונים עלו וירדו ועלו שוב. הצטברות הפסולת בת מאות השנים, שממנה ניזונה הדלקה, שוגרה כעת אל מלתעות פעורות והוקפצה על טפרים לפני שעוכלה באש התופת."
- הסבר על שלהבת השדים אותה הפעיל קראב בחדר הנחיצות במהלך הקרב על הוגוורטס.

לחש שלהבת השדים הינו לחש אפל היוצר דלקה פראית. לאחר שהדלקה מתפרצת קשה מאוד לשלוט בה ולא ניתן לעצור אותה או לכבות אותה בעזרת מים רגילים, או בעזרת מים קסומים (מים המיוצרים בעזרת הלחש אגואמנטי). שלהבות האש של דלקה זו חזקות במיוחד וניתן להשמיד בעזרתן הורקרוקסים.

כשלחש שלהבת השדים מופעל נשמעת המיה מאיימת ומופיע נחשול להבות בגודל לא טבעי המעכל את כל הנקרה בפניו. הלהבות של דלקת שלהבת השדים מתחילות כלהבות בגודל לא רגיל ובהמשך משנות את צורתן לצורה אחרת, שהיא לרוב צורת נחש מפלצתי, כימרה, דרקון, רוח, עוף דורס או מוטציה. להבות שלהבת השדים הן בעלות תובנה משל עצמן ויש להן הכוח לעקוב אחר קורבנותיהן. זה שמפעיל את הלחש לא יכול לשלוט בו במשך זמן רב. שלהבת השדים יכולה לשרוף כל דבר העומד בדרכה ללא כל מאמץ.

רוב הקוסמים המנוסים יכולים להפעיל את הלחש אך לא יכולים לשלוט בו במשך זמן רב. הלהבות אותן הם משחררים מקבלות עד מהרה תובנות משל עצמן ויכולות אף להשמיד את הקוסם אשר העיר אותן מלכתחילה. חשוב לציין שקוסם אפל ומנוסה כמו הלורד וולדמורט יוכל לתפעל ולשלוט בשלהבת השדים ללא בעיה.

שלהבת שדים

שימושים מוכרים

"אוהבים את זה כשחם, טינופת?"
- וינסנט קראב, לאחר שהפעיל את לחש שלהבת השדים שבמקור היה אמור להרוג את הארי פוטר, אך לבסוף הרג אותו עצמו.

בשנת 1998, בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות היה תחת שליטתו של הלורד וולדמורט, והפורפסור למגננה היה אוכל המוות אמיקוס קארו. יש האומרים שקראב למד כיצד להפעיל לחש זה בשיעורי המגננה של אותה שנה (שנת 1998). הסיבה שבגללה הוא איננו הצליח לשלוט בלהבות איננה ידועה, אך יש הטוענים שהסיבה שבגללה הוא לא הצליח לשלוט בלחש היא מפני שחסר היה לו ניסיון, או פשוט מפני שהוא הבריז מהשיעורים בהם נלמד כיצד לתפעל את הלחש ולשלוט בו.

במהלך הקרב שהתרחש על הוגוורטס בשנת 1998, הלכו הארי, רון והרמיוני אל חדר הנחיצות כדי למצוא את העטרת של רוונה רייבנקלו. במהלך חיפושיהם בחדר הנחיצות נתקלה החבורה בדראקו מאלפוי ובכנופייתו אשר החליטה להביא את הארי פוטר לוולדמורט ובכך לקבל ממנו תגמול. במהלך המאבק בהארי פוטר ובמהלך הניסיון לרצוח את חבריו, הפעיל וינסנט קראב את הלחש "שלהבת שדים" ואיבד מהר מאוד את השליטה עליו. הדלקה, אותה יצר קראב, הרגה אותו בסופו של דבר.

דראקו מאלפוי וגרגורי גויל הוצלו מהשריפה שיצר קראב בידי הארי, רון והרמיוני אשר בקושי רב הצליחו לחמוק מהלהבות המקוללות המכלות את החדר עד תומו. לאחר שחמקו מן החדר, הם שמחו לגלות שהאש ממנה הם חמקו השמידה את ההורקרוקס (העטרת של רוונה רייבנקלו). הרמיוני טענה שידעה שהלחש מסוגל להשמיד הורקרוקסים, אך שהיה מסוכן מדי לנסות להשתמש בו.

אטימולוגיה
גם בשפת המקור (אנגלית) וגם בעברית, שם הלחש מורכב מצירוף צורות שונות של המילים "אש" ו-"שד".

• בחלק השביעי של הסדרה אנו שומעים לראשונה את השם שלהבת שדים אשר הופעל על-ידי וינסנט קראב, אך זו היא לא הייתה הפעם הראשונה בה לחש זה מוצג בסדרה המכושפת. כישוף זה הופיע לראשונה בספר הרביעי, בו הוא בוצע על-ידי תלמיד דורמשטרנג אשר אש בקעה מקצה שרביטו. הופעה נוספת של הלחש הזה בסדרה הייתה בספר החמישי - "הארי פוטר ומסדר עוף החול", בקרב אשר התרחש בין אלבוס דמבלדור לבין הלורד וודלמורט במשרד הקסמים.
• יש הטוענים שקיים קשר בין הלחש "שלהבת שדים" לבין הלחש סופת האש אותו ביצע אלבוס דמבלדור במערת ההורקרוקס בספר השישי.
• בסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2", גרגורי גויל מפעיל את שלהבת השדים ומת במקום קראב. זאת כיוון שדמותו של קראב לא הופיעה בסרט כלל.
• בסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2", מפעיל הלחש מת בדרך שונה מזו המתוארת בספר. בספר, קראב מת בגלל שהוא לא הצליח לברוח מלהבות הקללה, ואילו בסרט גויל מת בגלל שהוא אחז בכיסא רופף אשר הפיל אותו ישירות לידי מלתעותיה הנוראות של התופת אותה יצר.
• בסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2", העטרת של רוונה רייבנקלו מושמדת בדרך שונה מזו המתוארת בספר. בספר, העטרת מושמדת בגלל שהיא נפגעת משלהבת השדים, ואילו בסרט היא מושמדת על-ידי שיני בסיליסק ומומסת לאחר מכן בלהבות שלהבת השדים.

שלהבת שדים מכלה את יוצרה