פירנזה

"בהצלחה, הארי פוטר," אמר פירנזה. "כבר קרה שטעו בקריאת כוכבי-הלכת, אפילו קנטאורים כבר טעו. אני מקווה שגם זו אחת הפעמים האלו." - פירנזה נפרד לשלום מהארי פוטר בשנת 1992, הספר הראשון. פרופסור פירנזה הוא קנטאור, חלק ממושבת הקנטאורים ביער האסור, ומורה לגילוי עתידות בבית-ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בשנים 1996-1998. עד למרץ 1996, פירנזה חי עם עדר הקנטאורים של היער האסור בגבולות הוגוורטס. בשנת 1992, פירנזה נתקל בהארי פוטר ביער והציל אותו מהלורד וולדמורט, בכך שהפחיד אותו ונשא את הארי על גבו. למרות גבורתו, עדר הקנטאורים ראה זאת כמעשה מביש וחסר כבוד, מפני שהקנטאורים החשיבו את עצמם לטובים מבני-האדם. לאחר ארבע שנים (במרץ 1996), כשטרלוני פוטרה על-ידי דולורס אמברידג', אלבוס דמבלדור, מנהל בית-הספר, מינה את פירנזה לפרופסור לגילוי עתידות כתחליף לפרופסור טרלוני. כשנפגש עם הקנטאורים לאחר המינוי, הם תקפו אותו פיזית וגרשו אותו מהעדר. פירנזה היה נהרג מהמתקפה אלמלא התערבותו של רובאוס האגריד. בשנת הלימודים שלאחר מכן, פרופסור טרלוני שבה ללמד, ודמבלדור הסמיך את השניים לעבוד במקביל, למרות חוסר הנוחות שחשה טרלוני בנוגע לעובדה שהיא נאלצת לחלוק את הכיתות עם קנטאור. פירנזה השתתף בקרב על הוגוורטס, בו נפצע, ולאחר מכן חזר לעדר הקנטאורים שהבין כי אמונה בבני אדם ומתן עזרה להם אינו דבר מביש וגורר קלון.

ביוגרפיה

חייו עם עדר הקנטאורים

"פירנזה!" רעם ביין. "מה אתה עושה? יש בן-אדם על הגב שלך! אין לך בושה? האם אתה חמור פשוט?"
"לא ראיתם מי זה?" אמר פירנזה. "זה הילד פוטר. מוטב שיזדרז לעזוב את היער הזה מהר ככל האפשר."
"מה כבר הספקת לספר לו?" גער ביין. "זכור, פירנזה, נשבענו לא ללכת נגד דרך השמיים. האם לא קראנו את אשר עתיד לקרות בתנועות כוכבי-הלכת?" [...] "קנטאורים עוסקים במה שנחזה! זה לא ענייננו להתרוצץ כמו חמורים ביער בעקבות בני אדם תועים!"
פירנזה התרומם פתאום בכעס על רגליו האחוריות, כך שהארי נאלץ לתפוס בכתפיו כדי לא ליפול.
"האם לא ראית את החד-קרן?" שאג פירנזה על ביין. "האם לא הבנת מדוע הוא נהרג? או שמא הכוכבים לא גילו לך את הסוד הזה? אני הולך נגד מה שמתחבא ביער הזה, ביין. כן, לצידם של בני האדם, בלית ברירה."
- ביין נוזף בפירנזה על כך שנתן להארי לרכב על גבו, הספר הראשון.

פירנזה נולד במושבת הקנטאורים שביער האסור, שם חי פרק זמן מסוים מחייו.
בליל ה-26 במאי 1992, האגריד הכניס את הארי פוטר, את הרמיוני גריינג'ר, את נוויל לונגבוטום ואת דראקו מאלפוי כעונש ליער. מטרתם הייתה לגלות מדוע חדי הקרן של היער נמצאו מתים. דראקו והארי גילו כי הלורד וולדמורט הוא זה שהרג את חדי הקרן כדי לשתות את דמם, ובכך להישאר בחיים עד שיהיה יכול לשתות מסם החיים של אבן החכמים ולהפוך לבן אלמוות. כאשר דראקו ברח באימה, וולדמורט, העטוף בגלימה, הבחין בהארי והשניים עמדו שוב פנים מול פנים. הכאב בצלקתו של הארי גרם לו ליפול על ברכיו, אך אז פירנזה הגיח מהיער ורץ במהירות לכיוון וולדמורט, שברח משם.

כאשר הבין פירנזה כמה מסוכן עבור הארי להישאר ביער האסור, הוא נתן לו לעלות על גבו כדי לקחת אותו למקום מבטחים. ביין ורונאן, שני קנטאורים אחרים מהעדר, הגיעו לשם. בעוד שרונאן אמר כי הוא בטוח שפירנזה נושא את הארי על גבו משום שחשב שזה המעשה הנכון, ביין תקף את פירנזה על-כך שנתן להארי לעלות על גבו; עזרה של קנטאור לבן-אדם נחשבת כדבר מביש ואיום בקרב הקנטאורים של היער האסור, ובמיוחד רכיבה של בן-אם על גב קנטאור. לטענתם, הדבר הופך את הקנטאורים לנחותים מבני האדם, והם רצו להוכיח כי אינם נחותים כלל ועיקר. פירנזה כעס על ביין; הוא השאיר אותו ואת רונאן מאחור, ורץ לקצה היער להחזיר את הארי להאגריד, להרמיוני, לנוויל ולדראקו.

פירנזה ביער האסור, פירנזה והארי פוטר ביער האסור

חייו כפרופסור לגילוי עתידות

שנת הלימודים 1995-1996

פרוואטי פאטיל: "פרופסור טרלוני לימדה אותנו אסטרולוגיה! המאדים גורם לתאונות ולכוויות ולדברים כאלה, וכשהוא ניצב בזווית לשבתאי, כמו עכשיו, זה אומר שאנשים צריכים לנהוג משנה זהירות כשהם מתעסקים בחפצים חמים -"
פירנזה: "שטויות של בני אדם. פגיעות קטנות, תאונות אנושיות זעירות. ביקום הרחב אין להן חשיבות רבה יותר משל מסלולי שבילי הנמלים, ותנועת כוכבי הלכת אינה משקפת אותן."
- פרוואטי פאטיל ופירנזה במהלך שיעור גילוי העתידות הראשון, הספר החמישי.

במרץ 1996, דמבלדור מינה את פירנזה לפרופסור לגילוי עתידות כאשר דולורס אמברידג' (המפקחת העליונה של הוגוורטס דאז) פיטרה את הפרופסור טרלוני. לאחר שהסכים לעבוד עבור בני האדם - מעשה הנחשב לבגידה בקרב הקנטאורים - פירנזה גורש מהמושבה. העדר שלו אפילו תקף אותו, גרם לו לפציעות קטלניות וכמעט למוות, שנמנע הודות להתערבותו של האגריד. דמבלדור הפך את כיתת הלימוד לדמויית יער עבור פירנזה, והתלמידים התבקשו במהלך השיעור לשכב על גבם ולצפות בכוכבים שריחפו בתקרה המכושפת של הכיתה. לבנדר בראון ופרוואטי פאטיל תיארו את פירנזה כיפה תואר וחיכו בקוצר רוח לשיעורים שלו, אף על פי שאהבו גם את שיעוריה של הפרופסור טרלוני.

שנת הלימודים 1996-1997

"ערב טוב, יקירתי," אמרה הפרופסור טרלוני אחרי שהצליחה, במאמץ מסוים, למקד את מבטה בלונה. הארי שוב הריח שרי לבישול. "לא ראיתי אותך בשיעורים שלי השנה..."
"לא, השנה אני לומדת אצל פירנזה," אמרה לונה.
"אה, כן, כמובן," אמרה הפרופסור טרלוני בצחקוק של רוגז ושכרות. "או כפי שאני מעדיפה לקרוא לו, הסוס. אפשר היה לצפות, אחרי שחזרתי ללמד, שפרופסור דמבלדור יפטר את הסוס. אבל לא... פיצלו את השיעורים בינינו... זה פשוט מעליב, למען האמת, מעליב."
- פרופסור טרלוני ללונה לאבגוד במסיבת חג המולד של מועדון הסלג-סלבז, הספר השישי.

כאשר המפקחת העליונה על הוגוורטס, דולורס אמברידג', עזבה את הטירה בסוף השנה, פרופסור טרלוני שבה ללמד גילוי עתידות בהוגוורטס. פירנזה, לעומת זאת, לא היה יכול לחזור לעדרו, ולכן המשיך (באישורו של דמבלדור) ללמד במקביל לטרלוני. פירנזה לימד את תלמידי השנה החמישית מבית רייבנקלו. חלוקת השיעורים בין פירנזה לטרלוני גרמה לטרלוני מבוכה ובושה; החלוקה של שיעוריה עם "סוס" נראתה בעיניה כעלבון. בניגוד אליה, נראה כי פירנזה כלל לא הקדיש לטרלוני מחשבה, מלבד כשמצא את קריאת הקלפים שלה "כמעט משעשעת".

לאחר מותו של אלבוס דמבלדור ביום ה-30 ביוני 1997, פירנזה השתתף בהלוויתו של דמבלדור. הוא "עמד כזקיף" על שפת האגם השחור, מכבד את זיכרו של הקוסם שקידם את פניו בברכה ונתן לו עבודה ובית. עדר הקנטאורים של פירנזה הגיע גם הוא מהיער האסור כדי לחלוק כבוד לדמבלדור, אך לא נראה שנוצר קשר בין פירנזה לבין יתר הקנטאורים.

שנת הלימודים 1997-1998 והקרב על הוגוורטס

שולחנות הבתים פונו משם, והחדר היה מלא. הניצולים עמדו קבוצות-קבוצות, חבוקים. על הבמה המוגבהת, מדאם פומפרי וקבוצה של עוזרים טיפלו בפצועים. אחד הפצועים היה פירנזה: דם זלג מגב-הסוס שלו, והוא רעד, לא מסוגל לעמוד על רגליו.
- פירנזה לאחר החלק הראשון של הקרב על הוגוורטס.

פירנזה המשיך ללמד בהוגוורטס בתקופת ניהולו של סנייפ, גם כאשר אוכלי המוות השתלטו על עולם הקסמים.

בערב ה-1 במאי 1998, פירנזה היה בין צוות בית-הספר וחברי מסדר עוף החול שהגיעו להוגוורטס כדי להילחם בוולדמורט ובאוכלי המוות שלו. פירנזה נשאר להילחם בקרב על הוגוורטס, נפצע בו קשה ודימם מגבו; הוא שכב באולם הגדול במשך זמן רב, באזור שהוקדש לפצועים, ולא היה מסוגל לעמוד על רגליו או ללכת בעצמו.

בשל מצבו, ניתן לשער כי פירנזה לא השתתף בחלק השני של הקרב. לעומת זאת, סביר להניח כי היה עד לקרב בין הארי לוולדמורט באולם הגדול ואף צפה במותו ובתבוסתו של וולדמורט, מפני ששכב שם.

בזמן החגיגות השקטות שנערכו לאחר הניצחון, בהם המורים, התלמידים, רוחות הרפאים, ההורים, הקנטאורים וגמדוני הבית ישבו כולם יחד סביב שולחנות הבתים, פירנזה שכב באחת הפינות והתאושש תחת השגחתה של מדאם פומפרי.

חיים מאוחרים
לאחר הקרב, פירנזה התקבל בברכה בחזרה לעדר הקנטאורים שביער האסור, שנאלץ להכיר בכך שנטייתו תומכת בני האדם של פירנזה לא הייתה מבישה, אלא מכובדת.

אישיות ותכונות
פירנזה היה קנטאור בעל תעוזה, שלא היה גאה ומתנשא כשאר בני עמו; רוב הקנטאורים האמינו כי עזרה לבני האדם מטילה קלון על הקנטאורים, אולם פירנזה שמח לתת להארי לרכב עליו ואף לעבוד בתור מורה בהוגוורטס. פירנזה דבק בעקרונותיו, גם במחיר גירוש מהמקום בו נולד וחי. לרוע מזלו, התעקשותו זו כמעט גרמה למותו בטרם עת; שאר הקנטאורים תקפו אותו וכמעט הרגו אותו. פירנזה היה חברותי כלפי האגריד והסתדר היטב עם הארי פוטר (ואף העדיף אותו על-פני התלמידים האחרים, שראו בו איום). כמו כל הקנטאורים, פירנזה ניסה לקרוא את העתיד דרך הכוכבים, ורון תיאר אותו כמורה מעט יותר טוב מטרלוני.

מאחורי הקלעים

• פירנזה גולם על-ידי ריי פירון בסרט "הארי פוטר ואבן החכמים", אך לא הופיע לאחר מכן בסרטים המאחורים יותר בתור מורה לגילוי עתידות, בניגוד למתואר בספרים.
• בספרים, פירנזה מתואר כבעל שיער כסוף ועיניים תכולות. הוא מתואר כיפה תואר בעיניי תלמידים אחדים. בסרט "הארי פוטר ואבן החכמים", הוא בעל שיער שחור ועיניים כהות. מראהו מזכיר מעט מראה מפלץ. כמו כן, הוא לא נשאר עם הארי פוטר ולא נותן לו לרכב עליו.
• ייתכן כי פירנזה מבוסס על כירון - קנטאור מהמיתולוגיה היוונית שעזב את בני מינו, המתוארים כ"פראיים ומלוכלכים", ובמקום זאת עזר לבני האדם ולימד אותם אסטרולוגיה וקסם.

אטימולוגיה
"פירנצה" היא עיר איטלקית גדולה הידועה כבירת מחוז טוסקנה. בעיר זו חי גלילאו גליליי, הממציא המפורסם שעסק באסטרולוגיה ובאסטרונומיה, כפי שפירנזה מלמד אסטרולוגיה בהוגוורטס (בניגוד לשיטות העבודה של טרלוני).