האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

HPortal מאחל חג פסח שמח וכשר!

CSS Overriding Default Text Selection Color
מצנפת המיון
ברוך הבא Guest המערכת זיהתה אותך כלא ממויין, תוכל להתמיין כאן
 

פאנפיקים אחרונים
שם הפאנפיק: -pain-
עודכן ב: 25.04.2024

שם הפאנפיק: ✨חכמה בלי גבולות✨
עודכן ב: 25.04.2024

שם הפאנפיק: בית הספר למפלצות ספרים
עודכן ב: 24.04.2024

שם הפאנפיק: צ'ו לבדה
עודכן ב: 24.04.2024

שם הפאנפיק: אובר קורקשן
עודכן ב: 24.04.2024

 

תגית YouTube
שינוי באופן השימוש בתגית "YouTube" בפורומים. לפרטים נוספים לחצו כאן
 

יומנו של טום רידל

"אתה רוח רפאים?" שאל הארי, מבולבל.
"זיכרון," אמר רידל בשקט. "זיכרון שנשמר בתוך יומן במשך חמישים שנה."
- טום רידל להארי פוטר על היומן, הספר השני.

יומנו של טום רידל היה יומן ריק מתוכן שוולדמורט, אשר בזמנו היה עוד נער בשם טום רידל, הפך להורקרוקס. אירוע זה התרחש בשנת 1943, במהלך שנתו החמישית של טום רידל בבית-ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. למעשה, היומן היה ההורקרוקס הראשון שוולדמורט אי-פעם יצר.
לפני תבוסתו הראשונה של וולדמורט בשנת 1981, היומן הועבר לרשותו של אוכל המוות לוציוס מאלפוי, אשר שמר אותו בחשאי עד שנת 1992, בה השתיל אותו בחפציה של ג'יני וויזלי בסמטת דיאגון לפני תחילת שנת הלימודים השנייה של הארי פוטר.
היומן עשה שימוש ביכולתו הקסומה בכדי להשתלט ולאלץ את ג'יני וויזלי לפתוח את חדר הסודות בפעם השנייה.
היומן נהרס על-ידי הארי פוטר בשנת 1993, סוף שנת לימודיו השנייה, באמצעות שן המכילה ארס בסיליסק.

יומנו של טום רידל
יומנו של טום רידל, מתוך תערוכה בכנס קומיק-קון 2010

היסטוריה

הפיכת היומן להורקרוקס

"היומן, כפי שהעדת בעצמך, הכיל את ההוכחה לכך שהוא היורש של סלית'רין; אני בטוח שוולדמורט ייחס לו חשיבות עליונה."
- אלבוס דמבלדור להארי פוטר על חשיבותו של היומן לוולדמורט, הספר השישי.

במהלך שנתו החמישית של טום ואנדרולו רידל בהוגוורטס, השתמש בלחשננית במטרה לפתוח את חדר הסודות, אשר נבנה על-ידי סלזאר סלית'רין. הוא השתמש ביכולת זו, בנוסף, כדי לדבר ולהורות לבסיליסק להטיל אימה וטרור על בית-הספר בכך שירדוף אחר תלמידים בני-מוגלגים. לבסוף, תלמידה בשם מירטל נהרגה על-ידי הבסיליסק והפכה לרוח רפאים אשר מכונה "מירטל המייללת". רידל השתמש ברצח זה כדי להפוך את יומנו להורקרוקס וכדי לטמון בו חלק מנשמתו.

לאחר מותה של מירטל, הפרופסור לשינוי צורה אלבוס דמבלדור החל לחשוד ברידל. רידל הבין כי אין זה בטוח יותר לפתוח את חדר הסודות, היות שבית-הספר עלול להיסגר אם תלמיד נוסף יפגע, ולכן הפליל את רובאוס האגריד ואת האקרומנטולה אשר גידל כחיית מחמד, הרעגוג, בפשעיו. בנוסף לנשמתו, טמן רידל ביומן כוחות נוספים, כדי שבעתיד ניתן יהיה לפתוח את חדר הסודות מחדש באמצעותו.

כעבור מספר שנים תשאל רידל את הפרופסור לשיקויים, הוראס סלגהורן, על הורקרוקסים, ועל האפשרות ליצור הורקרוקסים מרובים. מושפע מהכריזמה ומדברי החוכמה והחנופה, הסביר סלגהורן לרידל את המעט שידע.

חדר הסודות נפתח שנית

"זה מאוד משעמם, להקשיב לכל הצרות השוליות של ילדה בת אחת-עשרה," הוא המשיך. "אבל הייתה לי סבלנות. הייתי מבין, הייתי אדיב. ג'יני פשוט התאהבה בי."
- טום רידל להארי פוטר על שניצל את ג'יני וויזלי באמצעות היומן, הספר השני.

בנקודה מסוימת במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה, לורד וולדמורט השאיר את היומן תחת חסותו של אוכל המוות לוציוס מאלפוי. התכנית הייתה להשתמש ביומן כדי לפתוח מחדש את חדר הסודות, אך וולדמורט נפל לפני מימושה. מאלפוי, שעדיין החזיק ביומן, טמן אותו בחשאי בציוד הלימודים של ג'יני וויזלי בשנת 1992, בתקווה להרוג שלוש ציפורים במכה אחת: לפגוע בתדמית של ארתור וויזלי, לטהר את בית הספר מבני-מוגלגים ולהיפטר מראיה מפלילה להחזקת חפצים אפלים. כאשר בני משפחת וויזלי והארי יצאו לכיוון תחנת קינגס קרוס, ג'יני שכחה בטעות את היומן במחילה. רגע לפני שהגיעו לכביש המהיר, היא נזכרה בו ודרשה שיורשה לה לשוב ולקחת אותו. ג'יני למדה במהרה לתקשר עם טום רידל דרך היומן, למרות שלא הייתה מודעת לכך שמדובר בלורד וולדמורט, או אפילו באדם אמיתי. ג'יני חלקה עם היומן את כל תחושותיה ומחשבותיה העמוקים ביותר - כולל את רגשותיה כלפי הארי פוטר.

פגיעותה הרגשית של ג'יני איפשרה לשבריר נשמתו של וולדמורט להשיג שליטה חלקית במוחה ולגרום לה לפתוח מחדש את חדר הסודות. בעודה נמצאת בסוג של טראנס ולא מודעת למעשיה, נאלצה ג'יני לא רק להשחית את מסדרונות בית-הספר עם הודעות מאיימות אשר נכתבו בדם תרנגולות, אלא גם לשחרר את הבסיליסק ששכן בחדר הסודות ולחנוק תרנגולות כדי למנוע מהנחש למות. הודות למעשיה, תקף הבסיליסק את גברת נוריס - החתולה של פילץ', את קולין קריווי, את ג'סטין פינץ'-פלצ'לי, את ניק כמעט-בלי-ראש, את הרמיוני גריינג'ר ואת פנלופה קלירווטר. כל אלו לא נרצחו על-ידי הבסיליסק, אלא אובנו - היות ולא הביטו ישירות בעיניו.

עם תחילת התקיפות, הארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר החלו לחקור את נסיבות האירועים. תחילה חשדו בדראקו מאלפוי, ששנאתו כלפי בני-מוגלגים הייתה ידועה לכל, אך לאחר שהשתמשו בשיקוי פולימיצי כדי לעקוב אחריו, גילו כי אין הוא מחזיק בידע רב הנוגע לתקיפות. לבסוף הסיקה הרמיוני מהתקיפות ומכיתובי הדם על הקירות כי הבסיליסק, אשר קול התרנגולת הורג אותו, הוא האחראי למאורעות. הרמיוני לא הספיקה לחלוק את מסקנותיה עם הארי ועם רון משום שהותקפה על-ידי הבסיליסק, אך למרות זאת הותירה עבור חבריה רמז עבה;
כף היד הימנית בגופה המאובן של הרמיוני אחזה בפיסת נייר ובה קטע מידע העוסק בבסיליסק. מתחת לקטע המידע, כתבה הרמיוני את המילה "צינורות", ובכך רמזה לחבריה שהבסיליסק הוא המפלצת ושהוא נודד ברחבי בית-הספר באמצעות הצנרת. כמו כן, בזכות העובדה שאחזה בידה מראה, הסיקו הארי ורון שכל אחד מקורבנות הבסיליסק עד כה הצליח להתחמק ממבט ישיר בעיניו, וכך ניצל ממוות.

הארי שמע קולות מוזרים בוקעים מתוך קירות הטירה - לחישות שהביעו רצון להרוג. הוא עקב אחר הקולות במסדרונות הוגוורטס עד אשר הגיע לשירותי הבנות שבקומה השנייה, בהם מצא יומן רטוב אשר נזרק על-ידי ג'יני וויזלי דקות אחדות קודם לכן, בעודה מבינה שהיא האחראית לתקיפות ושהיומן הוא הסיבה לכך. כעבור זמן מה, הארי שוחח עם טום רידל, שהראה לו זיכרון דרך היומן. בזיכרון טום רידל התעמת עם רובאוס האגריד והאשים אותו בהחזקת חיה מסוכנת. הארי הסיק מהזיכרון שהאגריד הוא זה שפתח את חדר הסודות, למרות שבעצם רידל הפליל את האגריד ואת האקרומנטולה שלו, הרעגוג, כדי למנוע מבית-הספר להיסגר.

בהמשך, ג'יני, אשר הבחינה ביומן בין ספריו של הארי, גנבה את היומן מחדרו מתוך חשש שרידל יסגיר בפניו את סודותיה. זמן קצר מאוחר יותר, היא נעלמה. ג'יני אולצה לכתוב על הקיר שליד השירותים בקומה השנייה איום על חייה ולנעול את עצמה בחדר הסודות. בכך ניצב בית-הספר שוב בסכנת סגירה.

ג'יני וויזלי כותבת ביומן של טום רידל הארי פוטר כותב ביומנו של טום רידל
ג'יני וויזלי כותבת ביומנו של טום רידל, הארי פוטר כותב ביומנו של טום רידל

השמדת היומן

"לא למדת ממני כלום? מה תמיד אמרתי לך? לעולם אל תבטחי במשהו שחושב בכוחות עצמו אם את לא יודעת איפה הוא מחזיק את המוח שלו!"
- ארתור וויזלי נוזף בביתו, ג'יני, הספר השני.

הארי חזר לשירותי הבנות והצליח לפתוח את חדר הסודות. הוא, רון והפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל גילדרוי לוקהרט, עשו את דרכם לחדר. לוקהרט, שלא הייתה לו כל כוונה ממשית להילחם בבסיליסק ולהציל את ג'יני וויזלי, ניסה להטיל על הבנים לחש שכחה באמצעות השרביט השבור של רון, אך הלחש חזר אליו ומחה את כל זיכרונותיו. הארי המשיך בדרכו אל החדר, בו חזה בג'יני מחוסרת ההכרה שוכבת על הקרקע, ולצידה בבבואת הזיכרון של טום רידל, שיונקת ממנה כוח וממשיות. טום חשף את האמת על זהותו ועל התכנית שלו, ולבסוף שחרר את הבסיליסק. הארי הביס את הבסיליסק בסיוע עוף החול של דמבלדור, פוקס, ובאמצעות החרב של גודריק גריפינדור. הוא השתמש באחד מניבי הבסיליסק כדי להשמיד את היומן. רעל הבסיליסק השמיד את ההורקרוקס, מאחר והוא מהווה את אחד החומרים הבודדים שביכולתם להשמיד הורקרוקסים.

דמבלדור: "[...] כאשר וולדמורט גילה שהיומן הוחרב ורוקן מכל כוחותיו, מספרים שהכעס שלו היה דבר נורא לחזות בו."
הארי: "אבל חשבתי שהוא רצה שלוציוס מאלפוי ימצא דרך להגניב את היומן לתוך הוגוורטס?"
דמבלדור: "כן, כך הוא רצה, לפני שנים, כאשר היה בטוח שיוכל לייצר עוד הורקרוקסים. ועדיין, לוציוס היה אמור להמתין לאישורו של וולדמורט, והוא מעולם לא קיבל אותו, כי וולדמורט נעלם זמן קצר אחרי שמסר לידיו את היומן. כנראה הניח שלוציוס לא יעז לעשות שום דבר עם ההורקרוקס, רק לשמור עליו היטב, אך הוא סמך יותר מדי על פחדו של לוציוס מפני אדון שנעלם לפני שנים ושלוציוס חשב שהוא מת. כמובן, לוציוס לא ידע את האמת על היומן. אני מבין שוולדמורט סיפר לו שהיומן יגרום לחדר הסודות להיפתח מחדש באמצעות כישוף משוכלל. אילו ידע לוציוס שהוא מחזיק בידו חלק מהנשמה של אדונו, ללא ספק היה נוהג בו יתר כבוד - אבל במקום זה הוא ניצל את התוכנית הישנה לקידום מטרותיו שלו; כאשר שתל את היומן אצל בתו של ארתור וויזלי הוא קיווה להטיל קלון על ארתור, להדיח אותי מהוגוורטס ולהיפטר מראיה שעלולה להפליל אותו, הכול במכה אחת. [...]"
- דמבלדור להארי על היומן ברשות לוציוס מאלפוי, הספר השישי.

היות שהחלק מנשמתו שהוסתר ביומן היה מופרד מגופו זמן כה רב, וולדמורט לא היה מודע לכך שהיומן הושמד, עד אשר הוציא זאת בכוח מלוציוס מאלפוי (שלא ידע שהיומן הוא הורקרוקס) זמן קצר לאחר חזרתו לשלטון ביוני 1995. למרות הסיכונים הידועים שבשימוש בהורקרוקס כבנשק במקום כבמגן, וולדמורט זעם כאשר שמע על חורבנו של היומן, היות שלוציוס פעל למרות שלא קיבל הוראה לפעול, והיות שהקריב את היומן למען הרווח האישי שלו - כדי להרוס את המוניטין של משפחת וויזלי, כדי להדיח את דמבלדור מהוגוורטס וכדי לא להיתפס עם חפץ אפל (באותה תקופה משרד הקסמים ערך חיפושים אחר חפצים אפלים בבתים פרטיים). זאת סיבה אחת מיני רבות לאובדן האמון של וולדמורט במשפחת מאלפוי, לענישתו של לוציוס ולעובדה שהורד בדרגתו.

למרות שוולדמורט לא היה מודע להרס היומן עד לרגע בו לוציוס מאלפוי דיווח לו על כך, הוא ייחס זאת למצבו הבלתי-גשמי בזמן ההשמדה; כתוצאה מכך, הוא לא נקט באמצעי זהירות נוספים כדי להגן על ההורקרוקסים הנותרים, בהנחה שהם מוגנים, עד לפריצה לגרינגוטס - בעקבותיה הוא הבין שמישהו צד אותם.

הארי פוטר משמיד את יומנו של טום רידל
הארי פוטר משמיד את היומן

כוחות

"כל עוד המכל הקסום שלם, חלקיק הנשמה שבתוכו יכול להיכנס ולצאת מגופו של מישהו, אם יש קירבה רבה בין אותו אדם לחפץ. אני לא מתכוונת למגע, זה בכלל לא קשור לנגיעה פיזית בחפץ," היא הוסיפה לפני שרון הספיק להגיב. "אני מתכוונת קירבה נפשית. ג'יני שפכה את כל הרגשות שלה לתוך היומן הזה, וכך היא הפכה את עצמה לפגיעה ביותר. הצרות מתחילות אם מפתחים חיבה כלפי הורקרוקס, או תלות בו."
- הרמיוני גריינג'ר על יכולתו של הורקרוקס להשפיע על אדם.

בתור הורקרוקס, היומן איפשר לכותב בו לתקשר עם הזיכרון של טום רידל בן השש-עשרה, רק באמצעות כתיבה בדפיו הריקים. היומן יכול היה להעביר את הכותב לעולם של זיכרונות, ממש כמו ההגיגית. היומן יכול היה לרוקן את כוח החיים מהקורא בו ולהעביר אותו לזיכרון של טום רידל המאוחסן בו. פעולה זו נועדה כדי ליצור גוף פיזי לזיכרון של טום רידל בן השש-עשרה. ככל שהקשר בין הכותב לבין זיכרונו של רידל התהדק מהבחינה הרגשית, ככה היה לזיכרון כוח רב יותר לעומתו. כחפץ שהכיל את נשמתו של טום רידל, שכנו בו גם כוחותיו הקסומים, כמו היכולת לדבר לחשננית - אפילו מבעד לאדם שעליו השתלט ואשר סייע בפתיחתו המחודשת של חדר הסודות.

לא ברור אם ההורקרוקסים האחרים היו בעלי יכולות דומות, אך עם זאת לתליון של סלזאר סלית'רין הייתה השפעה שלילית על האדם העונד אותו, והטבעת של קדמוס פברל קיללה בצורה אנושה את אלבוס דמבלדור. בנוסף, לא ידוע אם וולדמורט השתמש בקסמים חזקים כדי למנוע את השמדת היומן באמצעים קונבנציונאליים, כפי שעשה עם ההורקרוקסים האחרים, אך סביר שאכן עשה זאת.

מאחורי הקלעים

  • היומן במקור נרכש בחנות מוגלגים בדרך ווקסהול בלונדון.
  • בהתחשב בתגובתו של דראקו מאלפוי כשמצא את הארי עם היומן, לוציוס מאלפוי ככל הנראה לא הראה את הספר לבנו.
  • ההורקרוקס הוא זה שחשף בפני הארי פוטר את העובדה לפיה לורד וולדמורט הוא טום רידל.
  • בראיון עם ג'יי. קיי. רולינג, היא סיפרה כי אחותה נהגה לספר את סודותיה הכמוסים ביותר ליומנה, וכי הפחד הגדול ביותר שלה היה שמישהו יקרא אותם. כך היא קיבלה את הרעיון שיומן עלול להיות חפץ שיוצא נגדך.
  • ג'יי. קיי. רולינג גם הצהירה, "עכשיו, היומן הוא חפץ מפחיד מאד עבורי, באמת, חפץ ממש מבהיל. זה ספר קטן ומניפולטיבי, פיתוי מיוחד עבור נערה צעירה לשפוך את ליבה בפני היומן. זה לא משהו שאני נטיתי לעשות אי-פעם, אך אחותי כן. הכוח של משהו שעונה לך בחזרה, ובתקופה בה כתבתי לא ביקרתי מעולם בחדר צ'אט אינטרנטי, אבל חשבתי "ובכן, זה מאד דומה". רק להקליד את המחשבות העמוקות ביותר שלך באתר ולקבל תשובה בחזרה, ואתה לא יודע מי עונה לך. וזו הייתה תמיד תמונה מפחידה מאד עבורי, בספר, וחשבתי שזה עבד טוב מאד בסרט. אתה יכול להבין מתי הוא התחיל לכתוב כדי לראות את הדברים האלה חוזרים אליו, ואת הכוח של זה, שחבר הסוד נמצא בכיס שלך."
  • על-פי גרסאות הספר והסרט של "הארי פוטר וחדר הסודות", הארי משמיד את היומן עם ניב הבסיליסק. בגרסה המתקדמת של המשחק ב-GameBoy, הארי דוקר את היומן עם חרב גריפינדור. בגרסאות המחשב והפלסטיישן 2 של המשחק, הבסיליסק פשוט נוחת על היומן.
  • היומן הוא החפץ היחיד שוולדמורט השיג בצורה חוקית לפני שהפך להורקרוקס.
  • לפי דמבלדור, וולדמורט נוטה להשתמש בשלל יקר ערך בצורה קיצונית או בפריטים שהוא חש כלפיהם קרבה רגשית כדי ליצור את ההורקרוקסים שלו, והסיבה שבחר ביומן הייתה ההוכחה הטמונה בו לכך שהוא הוא היורש של סלית'רין. אחרת, הבחירה ביומן הייתה אירונית למדי, שכן מדובר בחפץ נפוץ במיוחד שמיוצר על-ידי אויביו השנואים: המוגלגים.
  • במקום לשמש כמגן, מעצם הגדרת היותו הורקרוקס, שימש היומן כנשק אשר משחרר את הבסיליסק בהוגוורטס. היומן חולק תכונה זו עם הורקרוקס אחר של וולדמורט, נגיני, שנשלחה למשימות מעת לעת.
  • העתקים של היומן משווקים ונמכרים היום כפריט-אספנות מתוך הסדרה.
  • יומנו של טום רידל הוא הפריט האהוב על בוני רייט מהסדרה.
  • בסוף של "הארי פוטר וחדר הסודות", ליומן היה חור קטן בכריכתו הקדמית ושקיעה שיוצאת כלפי חוץ בכריכה האחורית, אבל ב"הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם", מופיע ביומן חור ענקי שחורג פי כמה ממידות ניב בסיליסק. ייתכן שזו שגיאה עלילתית, אך ייתכן שארס הבסיליסק היה חזק מספיק כדי להמשיך לאכל את היומן גם בשנים הבאות.
  • בתסריט המקורי של "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם", ג'יני מצהירה שהחביאה את היומן בחדר הדברים הנסתרים, עליו למדה מפרד ומג'ורג' וויזלי, ואומרת שפשוט קיוותה להשאיר אותו שם. גם אם השורה הזאת הייתה נכללת בסרט, היה מדובר בהתנגשות עלילתית, שכן בספרים פרד וג'ורג' מציינים את החדר רק כארון מטאטאים שהתחבאו בו פעם אחת ומעולם לא ידעו שניתן להשתמש בו בכל עת, עד לחשיפתו של החדר ולשימוש בו במסגרת צבא דמבלדור ב"הארי פוטר ומסדר עוף החול".
  • במשחק "לגו הארי פוטר: שנים 1-4", ג'יני וויזלי משחקת עם הספר, מתעלמת מהארי בכך שהיא מכה אותו בצלעות.

היומן של טום רידל ב"הארי פוטר וחדר הסודות" היומן של טום רידל ב"הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם"
היומן של טום רידל: בסרט השני ובסרט השישי



מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
93 510 347 105


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007