קריצ'ר

"קריצ'ר הוא מה שקוסמים גידלו אותו להיות, הארי," אמר דמבלדור. "כן, יש לרחם עליו. חייו היו אומללים לא פחות מחייו של ידידך דובי. הוא אולץ לעשות כמבוקשו של סיריוס, כי סיריוס היה נצר אחרון למשפחה שהיה משועבד לה, אבל הוא לא חש כלפיו שום נאמנות אמיתית. ועל אף כל מגרעותיו של קריצ'ר, יש להודות שסיריוס לא עשה דבר כדי להמתיק את חייו של הגמדון." - אלבוס דמבלדור על קריצ'ר, הספר החמישי. קריצ'ר היה גמדון-בית קשיש, אשר במשך מרבית חייו שירת בנאמנות רבה את משפחת בלק. לאחר מכן, קריצ'ר הועבר לבעלותו של הארי פוטר, עקב מותו של סיריוס בלק ב-1996. קריצ'ר חיבב במיוחד את וולבורגה בלק, והתייחס אליה כאל גבירת הבית. במותה של וולבורגה ב-1985, נתלה דיוקנה בטרקלין בית המשפחה, ומתוכו היא המשיכה לצעוק לו פקודות. אף על פי כן, בית המשפחה הוזנח עם מותה; קריצ'ר ניקה מעט את הבית, אך לעיתים רחוקות מאוד. קריצ'ר היה נאמן ביותר גם לרגולוס בלק, ולמענו נלחם בקרב על הוגוורטס, יחד עם גמדוני-בית נוספים. הוא מתואר כבעל קמטי עור רבים, כמי ששערות לבנות באוזניו וכבעל קול עמוק ומקרקר. ביוגרפיה תחת בעלותו של רגולוס בלק ב-1979, רגולוס בלק הציע ללורד וולדמורט לעשות שימוש בגמדון-הבית שברשותו, קריצ'ר; זאת בעקבות פנייתו של וולדמורט לאוכלי המוות בדבר הצורך שלו בגמדון-בית. רגולוס חש כבוד גדול במתן שירות לאדון האופל. וולדמורט הוביל את קריצ'ר למערת ההורקרוקס וחייב אותו לשתות את השיקוי שבגומחת המערה, כדי שוולדמורט יוכל להחדיר אל תוך הגומחה את קמיעו של סלזאר סלית'רין. השיקוי, אותו שתה גם דמבלדור בהגעתו למערת ההורקרוקס, גרם לקריצ'ר לחזות בחזיונות איומים, ללקות בכאבי בטן עזים ולהתייבש. וולדמורט עזב את המערה, והותיר מאחוריו את קריצ'ר. קריצ'ר נאלץ לשתות ממי האגם שבמערה - לא ניתן היה לזמן מים במערה, ולסבול מתקיפות החיז"לים. וולדמורט שכח שלגמדוני-בית יכולות קסם יוצאות דופן, או שלחילופין חשב שקסמיה של המערה לא יאפשרו לאף אחד להתעתק ממנה; קריצ'ר התעתק מהמערה בהצלחה, כיוון שרגולוס פקד עליו לחזור לבית המשפחה במיצוי משימתו.

רגולוס שמע מקריצ'ר את שעשה וולדמורט, ופקד עליו לקחת אותו למערת ההורקרוקס. רגולוס שתה את השיקוי בעצמו, בעוד שקריצ'ר, בהתאם להוראותיו, החליף בין הקמיע של סלית'רין לבין קמיע מזויף; לאחר מכן, חזר לביתו וניסה להשמיד את הקמיע האמתי. כך השאיר את רגולוס למות במערה. בשניות האחרונות בהן קריצ'ר היה במערה, הוא הספיק לראות את החיז"לים מושכים את רגולוס אל תוך מי האגם. רגולוס פקד על קריצ'ר שלא לגלות לבני משפחתו כיצד נהרג. קריצ'ר מילא את כל פקודותיו של רגולוס, למעט השמדת ההורקרוקס - על אף ניסיונותיו הרבים, הקמיע נותר שלם. ייתכן שחוסר יכולתו למלא את אחד מציווי בעליו, גרמה לקריצ'ר לחלות בנפשו; בשנים הבאות, קריצ'ר מלמל לעצמו בקול ונותר נאמן ומסור לדיוקנה של וולבורגה בלק.

תחת בעלותם של סיריוס בלק ושל מסדר עוף החול

"עוד כשאימצנו את כיכר גרימולד 12 בתור המפקדה שלנו, הזהרתי את סיריוס שיש לנהוג בקריצ'ר אדיבות וכבוד. אמרתי לו גם שקריצ'ר עלול להיות מסוכן. אני לא חושב שסיריוס התייחס לזה ברצינות, או אפילו שאי-פעם ראה בקריצ'ר יצור רגיש ופגיע לא פחות מבן-אנוש."
- אלבוס דמבלדור לאחר מותו של סיריוס, הספר החמישי.

קריצ'ר היה נאמן רק לקוסמים טהורי דם, ולוולבורגה בלק בפרט. לעומת זאת, לאחר מותה, סיריוס בלק הוא שנהפך לבעליו של קריצ'ר, למרות שנחשב לבוגד דם והוגלה ממשפחתו. קריצ'ר התנהג בקרירות כלפי סיריוס וכלפי כלל חברי מסדר עוף החול, שעשו שימוש בכיכר גרימולד 12 כמפקדה. אף על פי כן, קריצ'ר נאלץ לשרת את סיריוס. לא פעם נתפס גמדון-הבית בעודו גונב חפצים יקרי ערך של משפחת בלק בעת ניסיונות הניקיון של חברי המסדר, ושומר אותם במאורתו שבארון המטבח. סיריוס נהג לקחת את החפצים בחזרה ולזרוק אותם, כשהוא גוער בקריצ'ר ומתאכזר אליו.

"פרחח מגעיל, עומד פה בביטחון כזה. הארי פוטר, הילד שעצר את אדון האופל. חבר של בוצדמים ובוגדי-דם כאחד."
- קריצ'ר והארי פוטר בפגישתם בכיכר גרימולד 12, הסרט החמישי.

לקריצ'ר, שהיה גמדון-הבית אשר שירת את מסדר עוף החול, הייתה נטייה להקשיב לוועידותיהם הסודיות והחשובות של חברי המסדר. על כן, נאסר עליו לשוחח על נושאים בוערים. בדצמבר 1995, כשקריצ'ר צפה בהגעתם של הארי וילדי משפחת וויזלי למפקדה בעזרת מפתח מעבר, זאת עקב פציעתו של ארתור וויזלי; ציווה עליו סיריוס להסתלק. סיריוס התכוון שקריצ'ר יעזוב את המטבח, ואילו קריצ'ר עצמו פירש את הפקודה כעזיבת הבית. לכן, קריצ'ר עבר לביתם של משפחת מאלפוי, קרובים של משפחת בלק. קריצ'ר שוחח עם נרקיסה מאלפוי ועם בלטריקס לסטריינג', שנולדו למשפחת בלק. הוא סיפר להן מספר פרטים שלא נראו לו חשובים במיוחד, אך הובילו בסופו של דבר למותו של סיריוס. נרקיסה ובלטריקס נהגו בקריצ'ר בעדינות על מנת להשיג את שיתוף הפעולה עמו. לכן, כשהארי פוטר השתמש ברשת הפלו כדי ליצור קשר עם כיכר גרימולד 12 ולשאול על נוכחותו של סיריוס, קריצ'ר שיקר וענה שסיריוס אינו בבית. השקר של קריצ'ר שכנע את הארי שחזיונו בדבר עינויו של סיריוס במחלקת המסתורין הוא אכן חיזיון אמתי, והארי התכוון להצילו עם חבריו. השתלשלות האירועים הללו הובילה לקרב במחלקת המסתורין, במהלכו בלטריקס הרגה את סיריוס.

קריצ'ר מצחצח את מסגרת הדיוקן של וולבורגה בלק

תחת בעלותו של הארי פוטר

"תן לו פקודה," אמר דמבלדור. "אם הוא עבר לבעלותך, הוא יהיה מוכרח לציית. אם לא, נצטרך לחשוב על דרך אחרת למנוע ממנו לעבור לגבירתו החדשה."
"מסרב, מסרב, מסרב, מסרב!"
קולו של קריצ'ר גבר והפך לצרחה. הארי לא ידע מה להגיד מלבד, "קריצ'ר, סתום כבר!"
- הארי פוטר, אלבוס דמבלדור וקריצ'ר בבית משפחת דרסלי. הספר השישי.

סיריוס הוריש את כל שבבעלותו לבן סנדקותו, הארי; ביניהם גם את קריצ'ר. הארי, שביקש לנתק את קשריו עם קריצ'ר, פקד עליו לעבוד במטבחי הוגוורטס עם שאר גמדוני-הבית, בהצעת דמבלדור. שם יוכל לשים לב למעשיו עם גמדוני-הבית האחרים. החלטה זו הייתה לטובתו של הארי, שכן קריצ'ר, יחד עם דובי, גמדון-בית נוסף שעבד בהוגוורטס, עקב אחרי דראקו מאלפוי. הארי, שחשד במזימותיו של מאלפוי, ביקש זאת. קריצ'ר סלד מהארי בתקופה זו, ונענה לפקודותיו רק כיוון שחויב לעשות זאת. לכבוד חג המולד של 1996, קריצ'ר העניק להארי קופסה עם רימות.

"ראית את זה כבר פעם, קריצ'ר?"
"זה הקמיע של אדונילי רגולוס."
"אבל היו שניים, לא ככה? איפה השני?"
"זה היה פה, בבית הזה."
"איפה זה עכשיו? מישהו לקח את זה?"
"הוא בא בלילה. הוא לקח הרבה דברים, בין היתר את הקמיע."
"מי? מי עשה את זה, קריצ'ר?"
"מנדנגוס... מנדנגוס פלצ'ר!"
- הארי שואל את קריצ'ר על מיקום הקמיע של סלזאר סלית'רין, הסרט השביעי.

ב-1997, הארי הכריח את קריצ'ר לספר לו על רגולוס ארקטורוס בלק, אותו זיהה בהצלחה בתור רא"ב – האדם שגנב את הקמיע של סלזאר סלית'רין ממערת ההורקרוקס. קריצ'ר סיפר להארי, לרון והרמיוני את הסיפור על שני הקמיעות ועל כשלונו בהשמדת הקמיע. הוא הוסיף וסיפר שמנדנגוס פלצ'ר גנב את הקמיע האמיתי; הארי העניק לו את הקמיע המזויף של רגולוס כדי שיאתר את מנדנגוס. בעקבות קבלת חפץ שהיה בבעלות משפחת בלק, קריצ'ר שינה באופן דרסטי את יחסו אל הארי; הוא אף שיפר במעט את יחסו להרמיוני, אותה כינה בעבר 'בוצדמית'. השערותיה של הרמיוני התבררו כנכונות: הוא נהג בנחמדות לאלו שהתייחסו אליו באופן ראוי.

בבוקר היום בו ניסו הארי, רון והרמיוני לפרוץ למשרד הקסמים כדי למצוא את הקמיע האמתי של סלזאר סלית'רין, קריצ'ר הכין להם ארוחת בוקר שהורכבה מלחמניות חמות ומקפה, והבטיח להגיש להם פשטידת בשר חמה בחזרתם. לעומת זאת, לאחר שהצליחו לקחת את הקמיע האמתי ועמדו לברוח ממשרד הקסמים, הארי, רון והרמיוני כבר לא היו יכולים לחזור לכיכר גרימולד, כיוון ששיתפו בטעות את יאקסלי בלחש הפידליוס. הארי והרמיוני הסיקו שזימון של קריצ'ר יהיה מסוכן מדי, כיוון שכיכר גרימולד הפכה ככל הנראה להיות בשליטת אוכלי המוות.

מקום הימצאותו של קריצ'ר בתקופה הקרובה אינו ידוע. זמן מה לפני פרוץ הקרב על הוגוורטס קריצ'ר הצליח לחזור למטבחי הוגוורטס.

"להילחם! להילחם! להילחם למען אדונילי שלי, מגן גמדוני-הבית! להילחם באדון האופל, בשמו של רגולוס האמיץ! להילחם!"
- קריצ'ר מוביל את גמדוני-הבית במהלך הקרב על הוגוורטס, הספר השביעי.

קריצ'ר הוביל את גמדוני-הבית של הוגוורטס בקרב נגד אוכלי המוות, במהלך התקיפה על הוגוורטס. את התקיפה הקדיש ל"הארי פוטר, מגן גמדוני-הבית", ולאדונו המנוח רגולוס, שמת בניסיון להתנגד ללורד וולדמורט – דבר שעשה על אף שהיה אוכל מוות.

איננו יודעים בוודאות אם קריצ'ר שרד את הקרב על הוגוורטס, אך הארי, שקיווה לישון בסיום הקרב, תהה אם קריצ'ר יוכל להכין לו כריך. מחשבה זו מאשרת את קיומו של קריצ'ר גם לאחר המלחמה. ייתכן שהמשיך לעבוד במטבחי הוגוורטס, שהחל לשרת את משפחת פוטר או שאולי שילב בין עבודות אלו.

הארי פוטר מראה לקריצ'ר את הקמע המזויף של רגולוס בלק

מראה חיצוני
בדומה לשאר גמדוני-הבית, מידותיו של קריצ'ר היו קטנות ממידות בן אדם. קריצ'ר מתואר כבעל אף בשרני וגדול המזכיר חוטם חזיר, עיניים אדומות, קפלי עור רבים ושיער לבן הצומח מאוזניו 'העטלפיות'. כמו כן, דובי שבר כחצי משיניו של קריצ'ר כשחבט בפניו ב-1997, אולם ייתכן שהשיניים צמחו בחזרה באמצעות קסם כלשהו.

אישיות ותכונות

"אני לא מבין אותך, קריצ'ר," הוא אמר לבסוף. "וולדמורט ניסה להרוג אותך, רגולוס מת בניסיון להפיל את וולדמורט, אבל אתה שמחת להסגיר את סיריוס לוולדמורט? שמחת ללכת לנרקיסה ולבלטריקס, ולמסור דרכן מידע לוולדמורט..."
"הארי, קריצ'ר לא חושב בצורה כזאת," אמרה הרמיוני ומתחה את דמעותיה בגב ידה. "הוא עבד. גמדוני-בית רגילים ליחס רע, אפילו אכזרי; מה שוולדמורט עשה לקריצ'ר לא רחוק כל-כך מהיחס הרגיל. מה לגמדון כמו קריצ'ר ולמלחמות הקוסמים? הוא נאמן למי שמגלה כלפיו חמלה [...] אמרתי כל הזמן שהקוסמים עוד ישלמו על היחס שלהם כלפי גמדוני-הבית. טוב, וולדמורט אכן שילם... וכך גם סיריוס."
- הארי והרמיוני משוחחים על קריצ'ר, הספר השביעי.

קריצ'ר היה נאמן מאוד למשפחת בלק כולה, למעט כלפי סיריוס בלק, אותו הוא שנא. עם זאת, שנאתו כלפי סיריוס הייתה מוצדקת במידה מסוימת, כיוון שסיריוס התייחס אליו באופן איום. קריצ'ר היה קשור מאוד לאחיו של סיריוס, רגולוס בלק, ונפגע קשה בעקבות מותו. קריצ'ר היה לרוב תקיף, מריר ואומלל; הוא נהג להעליב אנשים שונים ואף את בעליו. קריצ'ר כינה את הרמיוני לעיתים קרובות 'בוצדמית'.

כמו מרבית בני משפחת בלק, קריצ'ר האמין שילידי המוגלגים וש"בוגדי הדם" נחותים מ"טהורי הדם". בשל אמונה זו, קריצ'ר הטיח בהרמיוני עלבונות על אף שניסתה להיות נחמדה אליו. הוא למד בהדרגה לכבד את ילידי המוגלגים ואת "בוגדי הדם", ואף עיוות את גופו במעין הצדעה להרמיוני, זאת לפני עזיבתם של השלושה וחדירתם למשרד הקסמים. קריצ'ר היה נאמן מאוד לאנשים שהתייחסו אליו בטוב-לב ובכבוד, כפי שהתמיד לעשות רגולוס בלק. בהמשך, הוא נעשה נאמן גם כלפי הארי פוטר ונהיה חברותי כלפיו וכלפי רון והרמיוני. לעומת זאת, הוא נהג בחוסר נאמנות לאלה שנהגו בו ברשעות. בשל כך, נעשה קריצ'ר אחראי במידה מסוימת למותו של סיריוס בלק; אילו סיריוס היה מתייחס לקריצ'ר באותו האופן בו התייחס אליו אחיו, מותו יכול היה להימנע.

כתוצאה משנים בהן חי בבדידות, קריצ'ר לא טרח לנקות עוד את בית משפחת בלק; גם כשמסדר עוף החול עשה שימוש בבית בתור מפקדה, קריצ'ר ניקה רק לעיתים רחוקות מאוד. הוא נהג לגנוב חפצים שונים שהזכירו לו את נאמנותו למשפחת בלק. שהותו הארוכה בבית משפחת בלק ערערה מעט את נפשו. רון וויזלי וסיריוס בלק טענו שקריצ'ר הוא משוגע של ממש. רון אף סבר ששאיפתו הגדולה ביותר של קריצ'ר הייתה שראשו ייערף ויוצג לראווה על קרש עץ, כפי שנעשה לאמו. אומללותו ושגעונו של קריצ'ר נגרמו ככל הנראה משילוב של שתיית המשקה המייאש במערת ההורקרוקס, מותו של רגולוס בלק, חוסר הצלחתו במילוי פקודת אדונו להשמיד את הקמיע, חייו הבודדים לצד הקמיע, דיוקנה של וולבורגה ואכזריותו של סיריוס.

לפי מנהג משפחת בלק, ראשיהם של גמדוני-הבית ששירתו את המשפחה נכרתו והודבקו על קרש. קריצ'ר ורון שניהם ביטאו את רצונם כי מנהג זה ייעשה גם לקריצ'ר. בהמשך, רון התחרט על אמירה זו.

בסופו של דבר, לאחר שקיבל בחזרה את הקמיע המזויף שרגולוס החליף בהורקרוקס האמתי של וולדמורט, קריצ'ר הפך פחות עוין ויותר עליז משהיה אי פעם בשנותיו האחרונות. כתוצאה מכך, הוא קיים שוב את החובות שציפו ממנו לבצע - כמו ניקוי המטבח המוזנח. קריצ'ר גילה גם אומץ לב בהובלת גמדוני-הבית אל תוך המהומה בקרב על הוגוורטס.

יכולות קסם ומיומנויות

• קריצ'ר ניחן ביכולת התעתקות. בדומה לשאר גמדוני-הבית, הוא היה בעל היכולת להתעתק, אפילו באזורים בהם ההתעתקות לא התאפשרה, כמו במערה שהכילה את אחד מההורקרוקסים של וולדמורט, ואף באדמות הוגוורטס. כמו כן, קריצ'ר הצליח לבצע התעתקויות תוך שהוא גורר עמו אדם נוסף.

אטימולוגיה
שמו של קריצ'ר (Kreacher) נגזר ככל הנראה מהמילה האנגלית ליצור - "Creature"; מילה שדומה למילה הגרמנית "Kriecher" שמקורה במילה "Kriechen" - לזחול או להתגנב.

מאחורי הקלעים

• טימותי בטסון דיבב את דמותו של קריצ'ר בעיבוד הקולנועי ובמשחק הוידאו של "הארי פוטר ומסדר עוף החול".
• סיימון מקברני החליף את טימותי בייטסון בעיבוד הקולנועי ובמשחק הוידאו של "הארי פוטר ואוצרות המוות", זאת עקב מותו של בייטסון ב-2009.
• דמותו של קריצ'ר הופיעה בטיוטות הראשונות של העיבוד הקולנועי של "הארי פוטר ומסדר עוף החול", אך הושמטה כדי להוריד מאורכו של הסרט. הדמות חזרה שוב לסרט לאחר שמחברת סדרת הארי פוטר, ג'יי. קיי. רולינג, קראה את הטיוטות ועמדה על כך שהדמות תופיע בשל חשיבותה בהמשך הסדרה.
• החלק בו הארי פוטר מתוודע לעובדה שהוא יורש את קריצ'ר ושולח אותו להוגוורטס, הושמט מהסרטים.
• דמותו של קריצ'ר בסאגת הארי פוטר הושוותה לדמותו של גולום בטרילוגיית שר הטבעות, בשל חוסר נכונותן של הדמויות לשרת את הדמות המרכזית בסיפור. ניתן להשוות גם בין רצונו של קריצ'ר להגן על החפצים היקרים של משפחת בלק לבין רצונו של גולום להחזיק בטבעת.
• קריצ'ר הוא גמדון-הבית היחידי המופיע בסדרת הספרים ששמו לא מסתיים באות י' או Y.
• בניגוד למתואר בספר, קריצ'ר לא בוכה בעיבוד הקולנועי של "הארי פוטר ואוצרות המוות"; בעיבוד הקולנועי הארי כלל לא מעניק לו את הקמיע המזויף, כיוון שחשיבותו בסרטים קטנה מאוד ביחס לחשיבותו בסדרת הספרים. לעומת זאת, במשחק הוידאו, הארי מעניק לו את הקמיע.