קורנליוס פאדג'

"אתה מסונוור," אמר דמבלדור, וכעת קולו עלה, הילת הכוח סביבו נהייתה מוחשית, ועיניו שוב רשפו, "מסונוור מאהבת התואר שניתן לך, קורנליוס! אתה מייחס יותר מדי חשיבות, וכך תמיד עשית, למה שנקרא טוהר הדם! אתה אינך מסוגל להכיר בכך שאין זה משנה באיזה מעמד אדם נולד, אלא מה קורה איתו כשהוא גדל!" - אלבוס דמבלדור לקורנליוס פאדג', הספר הרביעי. השר קורנליוס אוסוולד פאדג', חבר מסדר מרלין מדרגה ראשונה, היה שר הקסמים משנת 1990 עד שנת 1996. במסגרת תפקיד זה, הייתה לו הסמכות והשליטה המלאות על משרד הקסמים, גוף הממשל המרכזי של קהילת הקוסמים הבריטית. פאדג' החל את הקריירה שלו במשרד בתור ראש לשכה במחלקה לאסונות קסם. לאחר מכן, הוא החליף את מקומה של מיליסנט בגנולד ומונה לשר הקסמים, ועל-כן הוטלה עליו האחריות להיפגש עם ראש ממשלת המוגלגים כשהדבר היה הכרחי. בשנת 1993, לאחר מספר התקפות על ילידי מוגלגים בבית-הספר הוגוורטס בשל פתיחתו של חדר הסודות, פאדג' שלח את רובאוס האגריד לאזקבאן כדי להראות לציבור שמשרד הקסמים פועל לקידום המצב העגום, על-אף שהאגריד היה חף מפשע. בין השנים 1993 ל-1994, קורנליוס פאדג' נאלץ להתמודד עם בריחתו של האסיר סיריוס בלק מאזקבאן; מכיוון שפאדג' סבר כי בלק מהווה איום על קהילת הקוסמים, הוא הציב סוהרסנים בהוגוורטס ובהוגסמיד. למרות זאת, בלק הצליח להיחלץ בעור שיניו, ולחמוק מהסוהרסנים. במהלך חופשת הקיץ של אותה שנה, פאדג' אירגן את אליפות העולם בקווידיץ' ואת טורניר הקוסמים המשולש יחד עם לודו בגמן ועם ברטמיוס קראוץ' האב. למרות מותו של סדריק דיגורי בטורניר וטענותיו של הארי פוטר, פאדג' סירב לקבל את הידיעה בדבר שובו של הלורד וולדמורט, מכיוון שקבלתם של דברים אלה הייתה איום ממשי על עולם הקוסמים שקידם במו ידיו. במקום זאת, הוא ניצל את השפעתו על עיתון "הנביא היומי" במטרה להכפיש את שמם של הארי ושל דמבלדור, שכן פאדג' האמין שדמבלדור חומד בתפקיד השר, ולכן מקווה לפגוע במעמדו. עם זאת, בסופו של הקרב במחלקת המסתורין, פאדג' היה עד להתגלמותו של וולדמורט, ונאלץ להודות באמת. בעקבות זאת ובהתאם לדרישת הציבור, הוא התפטר. את תפקיד שר הקסמים תפס רופוס סקרימג'ר, אך לפאדג' נותרה היכולת לייעץ וליצור קשר עם ראש ממשלת המוגלגים בנושא מלחמת הקוסמים השנייה, במידה והדבר יידרש.

ביוגרפיה

חיים מוקדמים
פאדג' למד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. בשנים שלפני היותו שר, פאדג' כיהן בתור ראש לשכה במחלקה לאסונות קסם. בשנת 1981, הוא היה בין הראשונים שהגיעו לזירה בה סיריוס בלק הרג לכאורה את פיטר פטיגרו, אך למעשה הופלל על-ידי פטיגרו עצמו. פאדג' שמע את צחוקו המטורף של בלק, וזכר במשך שארית חייו את החור הגדול שנפער באמצע הרחוב.

אלבוס דמבלדור היה המועמד המוביל להמשיך את דרכה של מיליסנט בגנולד בתפקיד שר הקסמים, שכן רבים קיוו לראותו בעמדה זו, אך הוא עצמו סירב מספר פעמים. לאחר מכן, נראה היה כי ברטמיוס קראוץ' הוא שיזכה בתפקיד, הודות לשיטותיו היעילות בלחימה נגד אוכלי המוות, אך בסופו של דבר, פאדג' הוא שנבחר להחליף את בגנולד. למרות היבחרותו, פאדג' מעולם לא שכח את רמת האהדה לה זכה דמבלדור בבחירות אלה.

שר הקסמים

"אז קורנליוס פאדג' הזקן קיבל את התפקיד. פשלונר כזה אני עוד לא ראיתי. כל בוקר הוא שולח המוני ינשופים לדמבלדור כבודו ומבקש ממנו עצות."
- רובאוס האגריד על פאדג' כשר הקסמים, הספר הראשון.

1990
בשנת 1990 פאדג' מונה לתפקיד שר הקסמים, וניהל את פגישתו הראשונה עם ראש ממשלת המוגלגים, שמטרתה הייתה להציג את עצמו ולהסביר את קיומו של עולם הקסם. פאדג' קיווה שהשניים לא ייאלצו להיפגש שוב; הוא ציין שהוא כמעט והושלך מהחלון, לאחר שראש הממשלה הגיע למסקנה שפאדג' נשלח כדי לנסות לחבל בקריירה שלו.

בימיו הראשונים של פאדג' בתור שר הקסמים, הוא היה מעט חסר ביטחון, ושלח מכתבים רבים לאלבוס דמבלדור, בתקווה לקבל ממנו עצות.

לפי כתב-העת "הפקפקן", פאדג' ביקש לכבוש את גרינגוטס - בנק הקוסמים - כדי להרוג גובלינים בדרכים שונות, כמה מהן מגוחכות למדי, כמו למשל: הטבעתם, הפלתם מבניינים גבוהים, הרעלתם ואף אפייתם בפשטידות. בעקבות הידיעה הזו, הוא זכה לכינוי 'אימת הגובלינים'. עם זאת, בשל העובדה ש"הפקפקן" הינו צהובון, תיאוריה זו שנויה במחלוקת, וככל הנראה אינה נכונה.

1993
באביב 1993, לאחר ארבע התקפות על קוסמים ומכשפות ילידי מוגלגים, פאדג' הופיע בהוגוורטס ושלח את רובאוס האגריד לאזקבאן, כדי לנקוט באמצעי זהירות ולא כדי להעניש את שומר הקרקעות. פאדג' הבטיח להאגריד שברגע שאדם אחר יימצא אשם, הוא ישוחרר מיידית. דמבלדור ניסה לשכנע את פאדג' שכליאתו של האגריד לא תשנה דבר, אך פאדג' עמד על שלו. באותו זמן, לוציוס מאלפוי, יושב-ראש חבר המנהלים של בית הספר, דאג להשעייתו של דמבלדור, השעייה שפאדג' ניסה למנוע אך נכשל. בסופו של דבר, חפותו של האגריד הוכחה והוא שוחרר מאזקבאן.

באותו הקיץ, סיריוס בלק ברח מאזקבאן, וכתוצאה מכך התערערה יציבותו הנפשית של פאדג', והוא פתח במגמה של קבלת החלטות שגויות. כמה שבועות לפני בריחתו של בלק, פאדג' ביקר אותו בתאו במהלך סיור שערך באזקבאן, והופתע ממראהו הטוב ביחס לשאר האסירים.

פאדג', שהיה משוכנע שבלק ייתפס תוך זמן קצר, הזהיר את ראש ממשלת המוגלגים, וביקש שהמוגלגים יפקחו את עיניהם ויתרמו גם הם לחיפוש אחר בלק; משרד הקסמים הקים קו-חם מיוחד עבור המוגלגים, במטרה לקבל עוד מידע על האסיר הנמלט. בשל הקשר בין בלק להארי פוטר, פאדג' נמנע מלספר להארי את האמת, דבר שהיה שגוי לדעתו של ארתור וויזלי.

כשהארי עזב את ביתם של הדרסלים וירד מאוטונוס הלילה, בניסיון לברוח מקרובי משפחתו המוגלגים לאחר שגרם לניפוחה של דודתו מארג', פאדג' עצר אותו מחוץ לפונדק הקלחת הרותחת. הוא הבטיח להארי שהבעיה טופלה; מארג' כווצה על-ידי חברי הצוות לביטול מעשי קסם בלתי-מכוונים, וזיכרונותיה מהאירוע נמחקו. כשהארי שאל את פאדג' מה יקרה לו עכשיו, הוא נענה שעליו לא לדאוג, ושלא יוטלו עליו עונשים בשל נסיבות האירוע. למעשה, פאדג' מנע מהארי לקבל עונש, מכיוון שהוקל לו כל כך לראות שהארי עדיין היה בין החיים. פאדג' ביקש מהארי להעביר את שארית הקיץ בקלחת הרותחת ולא לחזור ללונדון המוגלגית, כדי להבטיח את בטיחותו של הקוסם הצעיר. הארי הסכים, ושאל את פאדג' אם יוכל לחתום לו על טופס האישור ליציאה להוגסמיד, אך פאדג' סירב באי-נוחות. לאחר מכן הוא נפרד מהארי, ועזב את החדר.

במטרה מוטעית להגן על שלומם של התלמידים, פאדג' מיקם סוהרסנים מסביב לבית הספר, שכמעט וגרמו לתוצאות טרגיות. לדעתם של המורים, וכמוהם גם מאדם רוזמרטה מהוגסמיד, נוכחותם של הסוהרסנים הסיחה את הדעת, וגרמה לחוסר-נעימות רבה. הארי בעצמו נתקל כמה פעמים בסוהרסנים תוקפים.

באוקטובר, פאדג' יודע בדבר פריצתו של בלק להוגוורטס בליל כל הקדושים. פאדג', שהאמין שבלק מסתתר בהוגסמיד או מסביב לה, ערך חיפוש באזור בעזרת הסוהרסנים, בתור אמצעי בטיחות הכרחי. בדצמבר, הוא הגיע אל בית-הספר, ועצר לשתות בפונדק שלושת המטאטאים יחד עם הפרופסורים מקגונגל, פליטיק והאגריד. לאחר שהזמין גם את רוזמרטה להצטרף אליהם, פאדג' הסביר את הקשר שבין בלק לוולדמורט, ושבלק הוא זה שחשף את מקום מחבואם של הפוטרים. בהמשך, פאדג' הוסיף שלפי דעתו, תכניתו של בלק הייתה למצוא את וולדמורט ולהחזירו לכוחו. לאחר מכן, פאדג' עזב את הפונדק לטובת פגישה עם דמבלדור. ללא ידיעתו, הארי פוטר צוטט לשיחה זו, והושפע ממנה בצורה משמעותית כל-כך, עד שקיווה להזדמנות להרוג את בלק.

קורנליוס פאדג': עם לוציוס מאלפוי ואלבוס דמבלדור בבקתה של האגריד, בקלחת הרותחת, עם מינרווה מקגונגל ומאדם רוזמרטה בהוגסמיד

1994
פאדג' הגיע פעם נוספת להוגוורטס בחודש יוני, הפעם בשל שתי סיבות; הראשונה היא כדי לבדוק התפתחויות בפרשיית בלק, והשנייה היא כדי להימצא בהוצאתו להורג של בקביק ההיפוגריף. בשעה שתיים בצהריים, פאדג' נכח בערעור שהגיש האגריד על עונשו של בקביק, אך הוועדה להשמדת יצורים מסוכנים לא שינתה את החלטתה. בשעה חמש באותו היום, פאדג' חזר לבקתתו של האגריד כדי לצפות בהוצאה להורג, אך כשמקנייר - המוציא להורג - יצא מהבקתה כדי לבצע את העונש, בקביק נעלם משל בלעה אותו האדמה.

כשסוורוס סנייפ הביא את הארי, רון, הרמיוני ובלק לבית-הספר לאחר האירועים שהתרחשו בצריף המצווח, פאדג' הודיע לו שינסה לארגן עבורו את קבלת אות מסדר מרלין מדרגה ראשונה. רגעים ספורים אחר כך, פאדג' נכנס לאגף בית החולים לאחר ששמע את צעקותיו של הארי; הארי והרמיוני ניסו לשכנע את פאדג' שפיטר פטיגרו איננו מת. לאחר כמה דקות, כשפרופסור דמבלדור הגיע כדי לדבר עם הארי והרמיוני בפרטיות, פאדג' החליט להיפגש עם הסוהרסנים ורק לאחר-מכן עם דמבלדור.

כשפאדג' יודע בכך שבלק ברח שנית, הוא, סנייפ ודמבלדור חזרו מיד לבית החולים, שם סנייפ דרש מהארי בזעם להסביר את ההיעלמות הפתאומית. עם זאת, פאדג' הגיע למסקנה שלא ייתכן שהארי היה מעורב במקרה, ועזב כדי ליידע את משרד הקסמים במתרחש, וכמו-כן הסכים להוציא את הסוהרסנים מגבולות בית הספר לאחר ניסיונם לנשק את הארי בלילה הקודם.

במהלך חופשת הקיץ, פאדג' התבקש לארגן שני אירועים מרכזיים בעזרתם של לודו בגמן וברטמיוס קראוץ' האב: גמר גביע הקווידיץ' וטורניר הקוסמים המשולש.

הוא נפגש פעם נוספת עם ראש ממשלת המוגלגים, כדי ליידע אותו על העברתם של היצורים הקסומים אל תוך גבולות המדינה לכבוד קיומו של הטורניר.

בגביע הקוסמים המשולש, פאדג' בירך את הארי לשלום בדרך אבהית למדי, והציג אותו בפני כמה קוסמים זרים, כמו למשל שר הקסמים הבולגרי. כמו כן, הוא בירך את משפחת מאלפוי בלבביות.

בסיומו של המשחק, פאדג' הרגיש כעוס ביותר כשהבין שהשר הבולגרי ידע את השפה האנגלית, ושתיקשורם דרך שפת הסימנים כלל לא הייתה הכרחית. יחד עם השר הבולגרי, פאדג' לחץ את ידיהם של שחקני שתי הקבוצות.

1995-1996

הארי לא האמין למשמע אוזניו. תמיד ראה בפאדג' אדם חביב, אולי מעט נפוח, מעט יהיר, אך בסך-הכל טוב-מזג. אבל כעת ניצב לפניו קוסם נמוך וכועס, שסירב, חד-וחלק, להכיר באפשרות שעולמו המסודר והנוח יכול להתערער - להאמין שוולדמורט יכול לעלות שנית.
- חוסר האמון של הארי בהכחשותיו של פאדג' בנוגע לחזרתו של וולדמורט, הספר הרביעי.

באביב 1995, פאדג' התבקש להחליף את מר קראוץ' בתור שופט בטורניר הקוסמים המשולש; אף אחד לא ידע מה עלה בגורלו של קראוץ', שהפסיק להגיע למקום עבודתו.

כשהארי יצא מהמבוך ששימש למשימה השלישית של הטורניר יחד עם גופתו המתה של סדריק דיגורי, פאדג' הודיע לקהל על שאירע, וניסה לגרום להארי לשחרר את סדריק. הוא הציע לקחת את הארי לבית החולים, אך דמבלדור דחה את ההצעה, ורצה שהארי יישאר במקומו.

כשפאדג' התוודע לעובדה שאוכל המוות שהיה אחראי לרצח, ברטי קראוץ' הבן, נתפס, הוא הרגיש שבטיחותו האישית מוטלת בסכנה, וזימן אליו סוהרסן, שליווה אותו אל תוך הטירה. אותו סוהרסן שאב מאוחר יותר את נשמתו של ברטי קראוץ' הבן, והשאיר את גופו ריק מנפש, וכך קראוץ' הבן לא היה מסוגל למסור עדויות על חזרתו של וולדמורט. היעדר זה של הוכחות סייע לפאדג' לסתור את דבריו של דמבלדור בשנה הבאה.

"אבל אם אתה מתכוון לפעול נגדי-"
"אני מתכוון לפעול נגד אדם אחד בלבד," אמר דמבלדור, "וזה הלורד וולדמורט. אם גם אתה נגדו, קורנליוס, משמע שנותרנו באותו צד של המתרס."
- פאדג' ואלבוס דמבלדור, הספר הרביעי.

פאדג', שחשד שדמבלדור עצמו חושק בתפקיד שר הקסמים, סירב לקבל את האזהרה על חזרתו של וולדמורט. החלטתו של פאדג' הושפעה גם בידי כתבותיה של ריטה סקיטר על הארי, שהעלו את האפשרות שהוא הזה הזיות, ולכן עדותו הייתה - בעיניו של פאדג' - לא אמינה. כשהארי החל לציין את שמותיהם של אוכלי המוות שחזרו לוולדמורט, הוא ציין רק שמות של כאלה שזוכו מאשמה בידי הקסמהדרין, ועל-כן פאדג' חשב שהארי השתמש בגיליונות קודמים של "הנביא היומי". את הצעותיו של דמבלדור, לפיהן יש לגרש את הסוהרסנים מאזקבאן ולשלוח שליחים לענקים, פאדג' מצא מגוחכות במיוחד, והשניים הגיעו להסכמה שדרכיהם נחצו; פאדג' המשיך לנקוט בצעדים שהתאימו לו, בעוד שדמבלדור פעל במידיות כדי לשחזר את מסדר עוף החול. לפני עזיבתו את הוגוורטס, פאדג' היה מנומס מספיק כדי להעניק להארי את הכסף שזכה בו בעקבות הזכייה בטורניר.

"ראית איך קורנליוס פאדג' התנהג אחרי שאתה-יודע-מי חזר, הארי. מאז הוא בכלל לא שינה את עמדתו. הוא פשוט מסרב להאמין שזה קרה."
"אבל למה?" שאל הארי נואשות. "למה הוא מתנהג בטמטום כזה? אם דמבלדור- "
"אה, טוב, פה קבור הכלב," אמר אדון וויזלי בחיוך חמצמץ. [...] "אתה מבין, פאדג' חושב שדמבלדור זומם להדיח אותו. הוא חושב שדמבלדור רוצה להיות שר הקסמים במקומו."
- נימפדורה טונקס, ארתור וויזלי והארי פוטר משוחחים על פאדג' ב-1995, הספר החמישי.

במהלך הקיץ, פאדג' ניצל את השפעותיו על "הנביא היומי" כדי ליצור קמפיין שמטרתו להכפיש וליצור חוסר אמון בין ציבור הקוסמים לבין הארי פוטר ואלבוס דמבלדור, ממנו פאדג' חשש שהוא זומם להדיחו מתפקיד השר.

פאדג' הבהיר שכל מי שחולק את דעותיו עם דמבלדור יפוטר ממשרד הקסמים. כמו-כן, הוא ערך כמה שינויים דרסטיים בחוקה כדי לתת לעצמו עוד פריבילגיות והטבות, כמו למשל הפיכת מקרה פשוט של קוסמות בקרב קטינים למשפט בפני כל חברי הקסמהדרין, ובפזיזותו לשנות חוקים מסוימים, הוא אף התעלם מכמה חוקים אחרים. בנוסף, הוא מינה את פרסי וויזלי לעוזרו המתלמד ולרשם בית המשפט, במטרה לרגל אחר משפחת וויזלי, שהייתה נאמנה לדמבלדור. אמנם פרסי קיבל את התפקיד, אך הוא ערק ממשפחתו בשל מריבה קודמת.

כשהארי הואשם בעשיית קסמים באופן לא חוקי ובנוכחותו של מוגל, פאדג' לקח תפקיד מרכזי בשיפוטו של הארי לפני הקסמהדרין, והמשיך ליצור חוסר אמון בהארי בצורה פעלתנית במיוחד, עד למצב בו שינה את שעת השימוע ואת מיקומו במטרה לגרום להארי להחמיץ אותו. בנוסף לכך, במהלך השימוע הוא עשה שימוש בשיקולים לא רלוונטיים ובהאשמות מושחתות שהתבססו על האשמות קודמות מהן הארי זוכה, ואף ניסה למנוע מהארי את זכותו לומר את גרסתו שלו לאירועים שקרו. רק התערבותה של העדה ארבלה פיג ושל דמבלדור עצמו מנעו את השעייתו של הארי מבית-הספר, אם כי פאדג' ניסה להתעלם מעדויותיהם והצביע בעד הענשתו של הארי.

פאדג', שנשלט בידי הפרנויה, קיווה לצמצם את סמכותו ואת אמינותו של דמבלדור הן בהוגוורטס והן בקהילת הקוסמים כולה; תחילה דאג לכך שדמבלדור יוצג בתקשורת בתור מטורף ותימהוני. זמן מועט לאחר מכן, תת-מזכירתו הבכירה של פאדג', דולורס אמברידג', ניצבה בהוגוורטס בתפקיד הפרופסור החדשה להתגוננות מפני כוחות האופל. אמברידג', בהתאם להוראותיו של פאדג', לימדה את התלמידים בהוגוורטס דרך ספרי לימוד ולא בעזרת קיום של תרגולים מעשיים של לחשי מגננה, מתוך חשש שדמבלדור מתכנן לאמן את תלמידיו וליצור מהם צבא, וכך להשתלט על משרד הקסמים. באמצעות העברת תיקונים לחוק החינוך, פאדג' הרחיב את סמכויותיה של אמברידג', עד שהיה ביכולתו לגרש את דמבלדור מהוגוורטס, ולהעניק לאמברידג' את השליטה בבית הספר.

כשהתרחשה הבריחה ההמונית מאזקבאן, פאדג' המשיך בסירובו להאמין להארי ולדמבלדור, ובמקום זאת הציע שסיריוס בלק היה אחראי לבריחה בשל קשריו עם בלטריקס לסטריינג'. פאדג' לא היה מודע, או שאולי החליט להתעלם, מהעובדה שסיריוס נודה ממשפחתו ומכך שהשניים היו יריבים מושבעים. בורותו של פאדג' ונקיטתו באמצעים חלשים ומוטעים היא שאיפשרה לוולדמורט ולאוכלי המוות שלו לצבור כוח ולבנות מחדש את צבאותיהם, תוך שהם נתקלים בהתערבויות ובבעיות מעטות.

קורנליוס פאדג': חוזה בהארי המבוהל ובגופתו של סדריק דיגורי, מתוודע לצבא דמבלדור עם עמיתיו במשרד הקסמים

הדחתו מתפקיד השר

"אדוני ראש הממשלה, אתה באמת חושב שאחרי כל זה אני עוד מכהן כשר הקסמים?! פוטרתי לפני שלושה ימים! קהילת הקוסמים כולה קראה להתפטרותי כבר לפני שבועיים. בכל תקופת כהונתי לא ראיתי אותם מאוחדים כל כך!" אמר פאדג' תוך ניסיון אמיץ לחייך.
- פאדג' לראש ממשלת המוגלגים על פיטוריו, הספר השישי.

כהונתו של פאדג' הסתיימה ב-1996, כשהוא וכמה מבכירי המשרד ראו את וולדמורט במו עיניהם ברחבת הכניסה של משרד הקסמים, רגעים ספורים לאחר הקרב במחלקת המסתורין. הציבור ואמצעי התקשורת לחצו על פאדג', שנאלץ לקבל את מראה עיניו, ולהתפטר מתפקידו תוך שבועיים, ב-1 ביולי 1996, על שנכשל בראיית האיום של וולדמורט ועל התמודדותו החלשה איתו.

לפני הדחתו, הוא נקט באמצעים נואשים כדי להישאר בעמדתו, וניסה לגרום לדמבלדור לארגן פגישה בינו לבין הארי, כדי שיוכל לשכנע את הצעיר לומר לקהילת הקוסמים שמשרד הקסמים פעל בצורה נכונה ליצירת סדר וביטחון. דמבלדור, שידע שהארי יתנגד בתוקף, סירב לסייע לפאדג'. מעניין לציין שכשרופוס סקרימג'ר עלה לתפקיד השר, גם הוא תמך ברעיון וביקש את עזרתו של הארי. כמו כן, פאדג', שטרם הודח מתפקידו, אוים בידי וולדמורט שעליו להישאר בתפקידו, ולא, יעשה רצח המוני של מוגלגים. פאדג' סירב, ועל-כן הגשר בברוקדייל שבלונדון התמוטט.

פאדג' הפך ליועץ ולשליח של ראש ממשלת המוגלגים, מכיוון שהעומס הרב שהוטל על סקרימג'ר מנע ממנו להיפגש באופן ישיר עם ראש הממשלה.

קורנליוס פאדג' חוזה בלורד וולדמורט במשרד הקסמים, כותרת "הנביא היומי" מכריזה על האפשרות שפאדג' יעזוב את תפקידו

מורשת וחיים מאוחרים

"נקוט בצעדים שהצעתי, ויזכרו אותך, בין אם בתפקידך או מחוצה לו, בתור אחד משרי הקסמים האמיצים והגדולים ביותר שהיו לנו אי-פעם. ואם לא תפעל - ההיסטוריה תזכור אותך בתור האדם שטמן את ראשו בחול, ובזאת נתן לוולדמורט הזדמנות נוספת להחריב את העולם שניסינו לשקם!"
- אלבוס דמבלדור, הספר הרביעי.

אחדים, כמו למשל רובאוס האגריד, ראו בפאדג' אדם בעל כוונות טובות, אך לא יעיל ולא מתאים לתפקיד שר הקסמים. רבים התעלמו מחסרונותיו של פאדג', כל עוד הוא קיבל עצות מאנשים סמכותיים ואמינים יותר, ובמיוחד מאלבוס דמבלדור.

כשתוצאות מעשיו לאחר חזרתו של וולדמורט נהיו ידועים בפני הציבור, כמעט קהילת הקוסמים כולה גינתה את כהונתו. פאדג' ציין מאוחר יותר שהוא מעולם לא ראה את הקהילה מאוחדת יותר בזמן כהונתו. בשל חוסר שביעות הרצון הציבורית, פאדג' נודע כאחד מהשרים הפחות מוצלחים בהיסטוריה הבריטית, בדיוק כפי שדמבלדור חזה.

ב-1997, פאדג' היה אחד מתוך רבים שנכחו בהלווייתו של אלבוס דמבלדור. דבר אינו ידוע על חייו של פאדג' לאחר השתלטותו של וולדמורט על משרד הקסמים, אך הוא איבד את עמדתו בתור השליח שבין השר פאיוס ת'יקנס לבין ראש ממשלת המוגלגים, שכן אוכלי המוות ביטלו את שיתוף הפעולה ביניהם לבין המוגלגים.

מראה חיצוני
פאדג' מתואר כאדם שמנמן ונמוך, בעל שיער אפור וסבוך. ניתן היה לזהותו גם בשל סגנון הלבוש המשונה שלו: הוא נהג ללבוש חליפת פסים, עניבה אדומה, גלימת מסעות ארוכה ושחורה, נעליים מחודדות וסגולות ומגבעת בצבע ירוק-לימון.

אישיות ותכונות

"הוא יגרום לכולנו למות, רק כי הוא לא מסוגל להתמודד עם האמת!"
- תגובתה של הרמיוני גריינג'ר לראיון עם קורנליוס פאדג' בנוגע לבריחה ההמונית מאזקבאן ב-1995, הסרט החמישי.

בראשית ימיו כשר קסמים, הופעתו של פאדג' הייתה גאוותנית, אך בו בעת הוא נראה גם כקוסם בעל כוונות טובות, שניסה להתמודד ולהסדיר בעיות, כמו למשל במקרה בו הארי פוטר השתמש בקסם כדי לנפח את דודתו מארג' ב-1993.

נראה כי פאדג' העדיף להיות בקרבתם של אנשים מכובדים, כמו משפחת מאלפוי, מאשר אנשים ממעמד נמוך יותר, כמו משפחת וויזלי, כפי שניתן לראות מידידותו עם לוציוס מאלפוי ומהתעלמותו המוחלטת מארתור וויזלי. כמו כן, על-אף שהיה בעל נטיות פרו-מוגלגיות, הוא ראה בטוהר-דם חשיבות כלשהי.

אמנם פאדג' התחיל את תקופת כהונתו כאדם הרוצה רק טוב, אך עם השנים הוא העדיף לשדר שלום ורוגע כדי לשמור על עמדתו, גם אם הדבר מנע ממנו מלספר את האמת, שעלולה הייתה לשבור את אותה הרגשה של שלווה. הוא לא היסס לשקר באופן חריף ולגרום להוכחות שסתרו את דבריו להיראות סתמיות, ואף להכפיש את שמם של אלה שהעזו להתנגד לו, גם אם לשם-כך נדרש לנצל לרעה את סמכויותיו שבעמדתו ולהעביר שינויים בחוקה, רק כדי להשרות תחושה מאולצת של הצלחה. באופן אירוני למדיי, מעשים אלה דווקא הרסו את המוניטין האישי שלו. עוד לפני הדחתו, פאדג' ניסה לשכנע את הארי לספר לקהילת הקוסמים שמשרד הקסמים פעל בצורה נכונה ודאג לביטחון ולכלכלה של הכלל, על-אף התייחסותו המחרידה להארי באותה השנה, ובנוסף לעובדה שהוא זה שגרם להרחבת האיום שניצב לפני העולם כולו כשסירב לקבל את חזרתו של וולדמורט. מעשה זה מוכיח את מוכנותו של פאדג' להשתמש בשקרים ובהשמצות כדי לשמר את עמדתו, וכמו כן על חוצפתו לבקש טובות מאנשים בהם הוא פגע במשך זמן כה רב.

נראה כי פאדג' נהג פחות ליזום מהלכים חדשים, אלא העדיף להגיב בצורה פשוטה יותר; פעמים רבות הוא העדיף לחכות עד שפתרון יצוץ, מאשר לקחת אחריות וליצור פתרון בעצמו. בשל אופיו ההססני, הוא ביקש פעמים רבות, ובמיוחד בתחילת הכהונה שלו, את עצותיו של דמבלדור. למרבה הצער, כשפאדג' החליט כן ליזום ולקחת החלטות משלו, החלטות אלה היו שגויות ביותר והובילו לתוצאות הרות אסון, כמו למשל בשליחת רובאוס האגריד לאזקבאן על כך שכביכול פתח את חדר הסודות, רק מכיוון שעברו לא הצביע לטובתו, ועל-אף חוסר הסכמתו של דמבלדור. כמו-כן, פאדג' הציב סוהרסנים בהוגוורטס כדי לתפוס מחדש את סיריוס בלק, מה שהוביל לפגיעות טראומטיות בקרב התלמידים, והארי פוטר כמעט וקיבל מהם את הנשיקה הממיתה בסוף שנת הלימודים. הוא התעקש ללכת עם סוהרסן כדי להגן על ביטחונו האישי בתחקור שנערך לברטי קראוץ' הבן, אף-על-פי שברטי נקשר ונשמר בידי מינרווה מקגונגל, ובעקבות זאת האסיר קיבל נשיקה מהסוהרסן, וכך ההוכחה היחידה לחזרתו של וולדמורט כבר לא הייתה רלוונטית. הטעות הגדולה שהובילה לבעיותיו העתידיות של פאדג' הייתה כשהוא הוביל קמפיין נגד דמבלדור והארי פוטר, וכך מנע מקהילת הקוסמים להגן על עצמה בזמן שלוולדמורט הייתה שנה שלמה לארגן את צבאותיו מבלי שיפריעו לו בדרכו.

עם השנים, הפרנויה של פאדג' נהייתה עזה יותר, והוא החל להאמין שדמבלדור מבקש צרות ורוצה להפילו מתפקיד שר הקסמים. מחשבה זו התבססה על האהדה הרבה והסמכות הגדולה אליה הגיע דמבלדור בעבר ובהווה. פרנויה זו דוכאה במעט, כיוון שפאדג' המשיך להעריך את דמבלדור, ואף קיבל כמה מהחלטותיו המשונות יותר ויוצאות הדופן.

יכולת השיפוט של פאדג' נפגעה מאותה הפרנויה, שהתחזקה שוב כשהוא היה המום מתקריות ומתגליות חדשות שנאלץ להעלים מהן עין; על-ידי התעלמותו מדמבלדור, הוא בסופו של דבר פגע בעצמו. חוסר יעילותו והאמצעים הזניחים שהוא נקט בהם כדי להגן על קהילת הקוסמים גרמה לפופולריות שלו לדעוך: על-אף ניסיונותיו של פאדג' להמשיך בשלטונו, חלק העדיפו להאמין לדמבלדור ולהארי מאשר לו, ובקיץ 1996, הוא הודח מתפקידו בבושת פנים, והוחלף על-ידי רופוס סקרימג'ר, שהיה ידוע בפעלתנות ובלקיחת יוזמה.

יכולות קסם ומיומנויות
על-אף העובדה שפאדג' נאלץ להשתמש בקסם רק לעתים רחוקות, בפעמים בהן הוא כן הראה את יכולותיו הוא עשה שימוש בקסמים מתקדמים ביותר וברמה גבוהה. אף-על-פי-כן, בתחומים מסוימים יכולותיו היו מוגבלות, כמו למשל כשלא הצליח להוריד את הקללה שהוטלה על פניה של מריאטה אדג'קום.

• שינוי צורה: במהלך ביקורו הראשון אצל ראש ממשלת המוגלגים, פאדג' עשה שימוש בכמה לחשים של שינוי צורה, כמו למשל כשהפך ספל תה לגרביל, וכשיצר משום-מקום וויסקי. לחשיו הוטלו בצורה אילמת, מה שמעיד על יכולת גבוהה עוד יותר. בנוסף, פאדג' היה ראש לשכה במחלקה לאסונות קסם, ובשל כך הוא הזדקק לתגובות מהירות וחדות של לחשים שהתבססו על שינוי צורה. שינוי צורה, כפי שמוסכם על-ידי הכלל, הוא אחד מענפי הקסם המסובכים ביותר.
• דו-קרב: פאדג' לחם באלבוס דמבלדור, אך לצידם של דולורס אמברידג', קינגסלי שאקלבולט וג'ון דוליש. דמבלדור הביס את פאדג', אמברידג' ודוליש בקלות רבה, ופגע גם בקינגסלי כדי לא ליצור חשד, שכן קינגסלי היה חבר במסדר עוף החול.

אטימולוגיה

• קורנליוס (Cornelius) הוא שם משפחה רומי עתיק, וייתכן כי מקורו במילה הלטינית 'cornu' שמשמעותה "קרן". שם זה הוא גם שמם של מספר קדושים הנפוצים בפולחן של ימי הביניים בארצות השפלה.
• אוסוולד (Oswald) הוא שם שמקורו בגרמנית עתיקה, ומשמעותו "כוחו של האל". שם זה מרמז על כוחו הפוליטי הרב של פאדג' בקהילת הקוסמים הבריטית, המשתווה כמעט לכוח אלוהי. לשם "אוסוולד" קונוטציה שלילית מאז שנות השלושים של המאה העשרים, בשל המנהיג הבריטי הפשיסט סר אוסוולד מוסלי, שהיה בן בריתו של אדולף היטלר. כמו-כן, נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ון קנדי, נרצח בידי המתנקש לי הארווי אוסוולד בשנת 1963. שני אנשים אלה מרמזים על השפעותיו השליליות של פאדג' על קהילת הקוסמים; סר אוסוולד מוסלי מסמל את חשיבות טוהר-הדם ואת ההבדלים החברתיים, כמו למשל בחיבתו של פאדג' ללוציוס מאלפוי, ולי הארווי אוסוולד מסמל את ניסיונו של פאדג' לפגוע (או "להתנקש") במוניטין של דמבלדור.
• פאדג' (Fudge) הוא פועל באנגלית שמשמעותו לשנות את האמת או להסתיר פגמים כלשהם או דברים שאינם ודאיים. השימוש בפועל מראה כי מעשים אלה נעשים בכוונה, אך לא בהכרח ממקום של רוע-לב או חוסר מוסריות. לפועל משמעויות נוספות:
  • זהו פועל שמשמעותו להתחמק ממתן תשובה ישירה.
  • משמעות המילה פאדג', מלבד מאפה שוקולד מתוק, הוא גם "שטויות", "קשקושים". בתור פועל, למילה גם משמעות של התחמקות או של זיוף. בז'רגון הטכנולוגי, למילה משמעות של ביצוע משימה באופן לא שלם, אך מתקבל על הדעת באופן שולי.

מאחורי הקלעים

• בסרטי הארי פוטר, דמותו של פאדג' מגולמת על-ידי השחקן רוברט הארדי. הדמות מופיעה בסרט השני, בסרט השלישי, בסרט הרביעי ובסרט החמישי.
• דב רייזר מדבב את דמותו של פאדג' במשחק הוידיאו החמישי.
• בין פאדג' לבין ראש הממשלה הבריטי נוויל צ'מברליין נעשו מספר השוואות. צ'מברליין נכנע לאדולף היטלר בוועידת מינכן, והכריז "שלום בזמננו" בטיפשות בשנת 1938, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. על-אף הישגיו האחרים, דבק בצ'מברליין מוניטין היסטורי של אדם שהוליכו שולל. עם זאת, בעוד שצ'מברליין הצליח בסופו של דבר לחמש את בריטניה במהירות, פאדג' לא רק שחסם כל ניסיון להכנות לקראת מלחמה בכוחות האופל, הוא אף הרחיק לכת ואסר הוראת לחשי מגננה בהוגוורטס. באופן אירוני, רוברט הארדי ידוע בגילומו של ווינסטון צ'רצ'יל במיני-סדרת טלוויזיה, ראש הממשלה הבא לאחר צ'מברליין, שהיה כמעט הפוך ממנו בדעותיו ובמעשיו.
• בעיבוד הקולנועי של הספר "הארי פוטר וגביע האש", מושמט הקטע בו פאדג' דורש שברטי קראוץ' הבן ייענש בנשיקת סוהרסנים, כמו גם תחילת הספקות שלו בגרסתם של דמבלדור ושל הארי. חלק זה מופיע בסרט הבא, אם כי עוינותו של פאדג' כלפי דמבלדור וכלפי הארי חריפה הרבה פחות בסרט מאשר בספר - ייתכן שהסיבה לכך היא שקיבל פחות זמן מסך, או פשוט מכיוון שהאנטגוניזם בין הדמויות מובלט הרבה פחות בסרטים כדי לא להרגיז את הצופים.
• בעיבוד הקולנועי של "הארי פוטר ומסדר עוף החול", הדחתו של פאדג' נחשפת, בעוד שבספרים הקוראים מתוודעים להדחה רק ב"הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם".
• שרביטו של פאדג' בסרטים דומה מאוד לזה של פיליוס פליטיק.
• בספרים, פאדג' מתואר מספר פעמים כחובש מגבעת בצבע ירוק לימוני. לעומת זאת, בסרטים, הוא נראה חובש מגבעת שחורה.