שיעור 2 - הקללות שאין עליהן מחילה
שלום לכל התלמידים וברוכים הבאים לשיעור נוסף של התגוננות מפני כוחות האופל. לאחר שלמדנו בפרק הקודם מה הוא בעצם אופל ועוד הגדרות שיעזרו לנו בשיעורים הבאים, היום אנחנו מתחילים יחידה חדשה העוסקת בקללות שאין עליהן מחילה. על שתיים מהן נעבור בשיעור כעת, ואת השלישית תלמדו מהפרק השני בספר הלימוד שלכם. יחידת הלימוד הזו היא אחת מהמעניינות ביותר במקצוע זה, ולכן אני מצפה להקשבה לאורך כל השיעור.
אימפריוס
קללת האימפריוס (אימפריו) היא קללה חזקה ואפלה, ונחשבת מאחת משלוש הקללות שאין עליהן מחילה. כאשר הטלתה מצליחה, הקללה מציבה את הקורבן לחלוטין בשליטת מטיל הקללה, והופכת את הקורבן לצייתן ללא עוררין. יש לציין, שאדם בעל כוח רצון יוצא דופן יכול להתנגד לכך. העובדה שניתן להתגונן ישירות מפני הקללה הזו, הפכה אותה לייחודית בין הקללות שאין עליהן מחילה.
קללת אימפריוס הומצאה במהלך ימי הביניים המוקדמים. לאחר רפורמה של מועצת הקוסמים למשרד הקסמים, הוטלו הגבלות הדוקות יותר על השימוש בסוגים מסוימים של קסמים, וקללה זו נכללה גם כן בתוכן. קללת האימפריוס נחשבה על ידי המשרד כקסם אפל, ויחד עם הקללות קרושיאטוס וקללת ההרג, הוכרזו "שאינן ניתנות למחילה" ב -1717. השימוש בכל אחת משלוש הקללות האלו על בן אדם יגרור מאסר עולם באזקבאן, אלא אם כן קיימות הוכחות מספקות לכך שמטיל קללת האימפריוס היה בעצמו תחת קללת אימפריוס כאשר הטיל את הקללה. יוצאות דופן זו הינה פרצה בה השתמשו קוסמים אפלים רבים בעת עמידה למשפט על שימוש בקללה, במיוחד לאחר מלחמת הקוסמים הראשונה.
במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה, כשברטמיוס קראוץ' האב היה אחראי על המחלקה לאכיפת חוק לקסמים במשרד הקסמים, הוא נלחם באלימות, ואפשר שימוש בשלוש הקללות שאין עליהן מחילה להילאים כנגד אוכלי המוות כדי לנצח במלחמה. כמובן שאישור זה בוטל לאחר שהמלחמה הסתיימה, כיוון שכבר לא היה צורך בכך. באותה תקופה אוכלי מוות רבים, כמו לוציוס מאלפוי, קורבן יאקסלי ועוד, טענו שהם שירתו תחת לורד וולדמורט רק בגלל קללת האימפריוס שהופעלה עליהם. בעוד שטענותיהם התקבלו, ניסו נציגי משרד הקסמים לקבוע מי באמת נמצא תחת הקללה ומי שיקר רק כדי לחמוק מעונש. עם זאת, הם לא היו מושלמים בהוכחת הונאה. מאלפוי, מקנאיר וכמה אחרים עדיין חמקו מעונש בזכות השקר הזה.
אפשר לספר עוד רבות על ההיסטוריה של קללת האימפריוס, הרי שמסוף מלחמת הקוסמים הראשונה ועד היום נעשו שימושים נוספים בה, אך לאור החוסר בזמן אנחנו נעצור כאן ונעבור לסקירה נוספת על השפעת הקללה על מי שעליו הוטלה הקללה. בניגוד לקללת קרושיאטוס, להיות נתון לקללת האימפריוס זו לא בהכרח חוויה מייסרת או לא נעימה. למעשה, ההפך הוא הנכון. הקורבן של קללת אימפריוס נמצע לרוב במצב רגוע, דמוי טראנס, שבו כל תחושת אחריות וחרדה נמחקת, בדומה להיפנוזה. רוב האנשים תחת הקללה נמצאים תחת פיקודו של המטיל, ולא יכולים להתנגד לכך לכל הפחות, ומבצעים מעשים רבים שבדרך כלל לא היו מסוגלים או לא היו מוכנים לעשות. כמו כן, תחת שליטת המטיל, נראה שהקללה מעניקה לקורבן את כל הכישורים הנדרשים על מנת להשלים את המשימה שהוטלה עליו לבצע, כגון כוח פיזי מוגבר, ידע מורחב, או היכולת להטיל קסמים שלא היו מצליחים בעבר.
ויקטור קרום, בעת השפעת קללת האימפריוס שהוטלה עליו על ידי ברטי קראוץ' הבן
קרושיאטוס
קללת הקרושיאטוס (קרושיו), שהידועה גם כקללת העינויים, היא קללה נוספת מתוך הקללות שאין עליהן מחילה. כאשר היא מבוצעת בהצלחה על יצור חי או בני אדם, הקללה גורמת לכאב פיזי עז ומעיק לקורבן, ועלולה גם לגרום לשיגעון אם הקורבן נחשף לה לזמן ממושך. העונש על שימוש בקללה זו על בן אדם אחר הוא מאסר עולם באזקבן, אלא אם כן הייתה ראיה מספקת שהמטיל עשה זאת תחת השפעת קללת האימפריוס. בניגוד לאימפריוס, בחלק על קרושיאטוס נתמקד דווקא בשימושיה לאחר מלחמת הקוסמים הראשונה, ופחות על הרקע המוקדם יותר של הקללה.
לאחר מלחמת הקוסמים הראשונה, שלושת הלסטריינג'ים — בלטריקס, רודולפוס ורבסטן, יחד עם בארטי קראוץ' הצעיר — תפסו את ההילאים פרנק ואליס לונגבוטום ועינו אותם בעזרת קללת הקרושיאטוס על מנת לקבל מידע על מקום מסתורו של וולדמורט. השימוש החוזר והממושך בקללה גרם להם להשתגע ולארבעתם אוכלי המוות להיתפס ולהישפט בפני מועצת החוק הקסומה. כולם נמצאו אשמים ונשלחו למאסר עולם באזקבאן. מעשה זה נחשב לאחד המתקפות הנתעבות והקשות בהיסטוריה המודרנית.
בתקופת מלחמת הקוסמים השניה נעשו שימושים רבים בקללה זו. ב-1997, דראקו מאלפוי, בהתקף זעם וחוסר אחריות, ניסה להטיל את הקללה על הארי פוטר. הארי ניסה להשתמש בה על סוורוס סנייפ בקרב על מגדל האסטרונומיה אך נמנע מלהגות את הקסם עקב שימושו של סנייפ בביאור הכרה (עליה נלמד ביחידה הבאה).
כאשר לורד וולדמורט השתלט על משרד הקסמים, שלוש הקללות שוב נכנסו לחוק ואופשרו לשימוש, וכל קוסם ומכשפה קיבלו את הזכות להשתמש בהם כרצונם, כפי שהותר במלחמת הקוסמים הראשונה. למעשה, תלמידים בהוגוורטס התאמנו כחלק מהתכנית הלימודים של התגוננות מכוחות האופל תחת ההדרכה של פרופסור אמיקוס קארו (שהיה קוסם אפל), בה הם נדרשו לתרגל את הקללה על תלמידים אחרים שקיבלו עונשים, קארו השתמשו בכך לענישת התלמידים כפי שראו לנכון. מקרה נוסף הוא כשבלטריקס לסטרנג' עינתה באכזריות את הרמיוני גריינג'ר לאחר שהכניעה אותה בקללה זו. לאחר מותו של וולדמורט והמהפכה במשרד הקסמים תחת שר הקסמים החדש, קינגסלי שאקלבולט, שלוש הקללות שוב הוסרו לשימוש ועונשיהן המקוריים שוחזרו.
הכאב שגורמת קללת קרושיאטוס מתואר על ידי הארי פוטר ככאב חמור יותר מ"אלף סכינים לוהטות, שחודרות לתוך העור" ומעבר למה שרוב האנשים יחוו אי פעם. התחושה של הקללה הייתה כה עזה שהאדם שנמצא תחת השפעתה היה מייחל להתעלפות ואף למוות, כאמצעי להימלט מהכאב השורף. הכאב מקללה זו יכול היה לגרום לנזק גופני ונפשי קבוע אם נחשפים לה לזמן ממושך, כמו במקרה של הלונגבוטומים שהוזכרו קודם, שבילו את שארית חייהם בבית חולים סנט מנגו למחלות ופגיעות קסומות בשל הטראומה הנוראית שגרמה הקללה. האירוע הזה נחשב לאחד הגורלות הכי איומים לקורבן, ויש שיגידו אף גרוע יותר אף ממוות. סביר להניח שתוצאות לשימוש בקללה הדומות למה שרואים אצל אליס ופרנק לונגבוטום אינן נדירות אם הקורבן נחשף לקללה ברמה גבוהה לתקופה רציפה.
יש עוד כל כך הרבה לספר על הקללות האלו, אבל השיעור הפך לארוך ולכן נעצור כאן. ממליץ לכולם לקרוא את פרק 2 בספר הלימוד שלכם ולעשות את שיעורי הבית, תקבלו בזכות זה נקודות לבית שלכם. בהצלחה!
שיעורי בית
1. בהתחשב בכך ששלוש הקללות שאין עליהן מחילה (אימפריוס, קרושיאטוס, ואבדה קדברה) נחשבות לכוחות אופל, דונו בהשלכות המוסריות והחברתיות של השימוש בהן. האם יש מצבים שבהם השימוש באחת מהקללות הללו מוצדק? (20 נקודות בית).
2. בהתבסס על המידע שנלמד בפרק השני בספר הלימוד, דונו באופן שבו הקללה ההורגת (אבדה קדברה) שונה משאר הקללות שאין עליהן מחילה. כיצד היא משפיעה על המטיל והקורבן, ומהן ההשלכות האפשריות של שימוש בה? (20 נקודות בית).
3. השוו בין שלוש הקללות שאין עליהן מחילה מבחינת עוצמתן, כוחן והשפעתן על הקורבן ומטיל הקללה. איזו מהן אתם סבורים שהיא הקשה ביותר להתמודדות, ולמה? (28 נקודות בית).
4. השוו בין התיאור של הקללה ההורגת (אבדה קדברה) בפרק השני לבין תיאורי הקללות האחרות שלמדתם עליהן בשיעור. מהן הדמיונות והשוניות ביניהן? (12 נקודות בית).
0 חרמשים
