כתיבה| יעל שרה, לפעילות. מאולתר לחלוטין. בקונספט מיוחד.

בס"ד
בוטא על ידי קלישה
יעל התיישבה מול המחברת כשעיפרון החודים בידה. היתה זאת מחברת יפה שקנתה במיוחד לכתיבה. היא דפדפה במחברת החצי מלאה, מחפשת אחר רעיונות מיצירות שכתבה בעבר. אולי תתקדם באחד משני הסיפורים בהמשכים שלה? אולי תשפר את אחד הקטעים הקיימים? ואולי בכלל תתחיל סיפור חדש?
הראש שלה היה ריק. לא היתה לה אפילו התחלה.
כבר הרבה זמן שהיא לא כתבה. לא היה לה פנאי לכך, ועכשיו סוף סוף יש לה זמן לשבת ולכתוב.
היא לקחה את המחברת ויצאה לסיבוב. השמיים כבר היו חשוכים והאוויר היה קיר. ריחה של האדמה לאחר הגשם מילא את אפה והיא נשמה עמוקות. העולם היה כל כך שקט בשעה הזאת, אורות הישובים הסמוכים מנצנצים במרחק, שלוות רוגע מילאה אותה.
כעת החלו לעלות בראשה רעיונות לכתיבה. האוויר הנקי ניקה גם את מוחה והרעש התמידי החל להשתתק.
פורים היה מקור מעולה לכתיבה. המגילה, המצוות, המסכות והשמחה יוכלו להוות גרעין טוב לסיפור.
היא החלה לחזור בכיוון הרחוב ונעצרה בתחילתו. היה שם שטח קטן של עפר שלרוב שימש מקום למדורות בל"ג בעומר, והנוף התפרש על כל הישובים הקרובים ועל הכביש המוליך לישוב. בחושך, המראה היה נשגב אף יותר.
היא התיישבה ופתחה את המחברת, אך לא הצליחה. כמה פעמים היא התחילה לכתוב את השורות הראשונות של היצירה ובכל פעם מחקה. חלק ממנה רצה לחזור הביתה, אל ביתה החם, שם יכלה להסתגר בחדרה תחת שמיכת הפוך, ולא להישאר לשבת פה, בחוץ, בקור.
היא בהתה באורות שהשתקפו מולה, והחליטה שהיא כותבת, יצא מה שיצא.
בסוף הדף התמלא.
זה היה שיר.
-------
כן, זה עלי, זה משלב כמה מקרים שקרו לי, את מה שקרה עכשיו כשכתבי את זה וכל מני אלמנטים מחיי. מה שיצא זה הדבר המוזר הזה. אה, וכמובן עיפות של אמצע הלילה (למה אני לא ישנה בשעות כאלה?)
יכולים לתבב, יכולים גם לא. זה המקרה המוזר שלי בשעת לילה.
לילה טוב לכולם!

היי,
זה ממש יפה! הכתיבה שלך מצוינת וזורמת. רק כמה הערות:
1) כתבת ”הסיפורי המשך”. צריך לכתוב ”סיפורי ההמשך”. ממליץ לך לתקן.
2) ”המראה היה נשגב אך יותר.” נשמע כמו ניסוח קצת מוזר. אולי שגיאת הקלדה? בכל מקרה אני ממליץ לך לשנות ל”המראה היה נשגב אף יותר”.
3) טוב, זה כבר לא באמת משנה אבל סתם הרגיש לי מוזר לקרוא את המילים ”תחת הפוך”. כלומר אני מבין את כוונתך אבל זה נראה לי תמיד לשניה כמו ישבן הפוך במקום מתחת לשמיכה. אבל זה כבר רק האסוציאציות המוזרות שלי.

הכתיבה מצוינת ואהבתי את הרעיון. המשיכי לנצל את הכישרון שלך!

תודה רבה!
1) תיקנתי
2) זה בהחלט טעות הקלדה תיקנתי גם את זה

הערות טכניות מעצבנות כרגיל:

עם עיפרון החודים בידה.

היא דפדפה במחברת שהיתה חצי מלאה, מחפשת אחר רעיונות מיצירות שכתבה בעבר. אולי תתקדם באחד משני הסיפורים בהמשכים שלה - או שאולי תשפר את אחד הקטעים הקיימים, ואולי בכלל תתחיל סיפור חדש?

כבר הרבה זמן שהיא לא כתבה -/; לא היה לה פנאי לכך, ועכשיו סוף סוף היה לה זמן לשבת ולכתוב.

היא לקחה את המחברת ויצאה לסיבוב. השמיים כבר היו חשוכים והאוויר היה קר, וריחה של האדמה לאחר הגשם מילא את אפה והיא נשמה עמוקות. העולם היה כל כך שקט בשעה הזאת, אורות הישובים המסוכים נצנצו להם במרחוק, שלוות רוגע מילאה אותה.

היא החלה לחזור לכיוון הרחוב ונעצרה בתחילתו.

כמה פעמים היא התחילה את השורות הראשונות ובכל פעם מחקה אותן.

חלק ממנה רצה ללכת הביתה, שכן בביתה היה חם.

שם היה אפשר להסתגר בחדרה תחת שמיכת הפוך, והיא לא היתה נאלצת לשבת בחוץ, בקור.

היא בהתה באורות של ה__ שמולה, והחליטה שהיא כותבת, יצא מה שיצא.

בסוף הדף התמלא -/:/;
היה זה שיר.



זה היה יכול להיות קטע טוב, אפילו מאוד, ואין ספק שהייתי יכולה ליהנות ממנו במצב אופטימלי, אבל לא נהנתי ממנו כל כך, בכנות, והסיבה לכך היא כל השגיאות התחביריות והניסוחים המסורבלים שהכיל הקטע. אני אוהבת את היצירות שלך וגם רגילה לכך שלפעמים יש בהן טעויות פה ושם, אבל כאן זה כבר יותר מדי בולט, כל הזמן. ברמה הבסיסית ביותר - השתמשת לא נכון בסימני פיסוק כל הזמן, בחלקים שאפילוא לא הערתי עליהם כי לא רציתי להיכנס לזה. בהערות הטכניות שלי, אם שמת לב, היה תיקון למשפט עם הדגשות אפילו היתה טעות שפשוט היתה - טעות, שגיאה. אבל גם המשפט עצמו נוסח מחדש, כי הניסוחים שלך היו מבלבלים ולא ברורים.
זו לא סתם הערה קטנה. תשלחי לבטא. אם את רוצה, תשלחי לי - על קטע כזה אני יכולה להגיב תוך עשר דקות וזה כבר מוכן לפרסום, והרבה יותר מהנה ואיכותי לקוראים שלך. ביטוא זה הליך קצר. הבטא ידאג תוך רגעים לכל החלקים הבעיתים שציינתי.
אהבתי את הקטע מתחת לכתיבה עצמה, אבל הקריאה הראשונה לא היתה רציפה בכלל.