באטל כתיבה, קלישה VS מני

באטל כתיבה
קלישה VS מני

היי חברה', כמו שאתם אולי יודעים, ניתן לעשות באטלים בנושאי כתיבה פה בפוורם, על כן אני וקלישה כתבנו כל אחד מאיתנו קטע חמדמד ברוח התקופה- טילים, חמאס, אזעקות ומה שביניהם, ואתם תצטרכו לכתוב בתגובות, את הקטע של מי הכי אהבתם, ולמה.

החוקים ברורים- הבאטל ינעל בעוד שלושה ימים והמנצח לא יזכה בכלום, 7-0 לטובת אחד מהמתמודדים הינו ניצחון טכני, הנה הקטעים, ושיהיה לכם לבריאות, אגב, מני התמקד בהומור, וקלישה התמקדה בעצב, אז כיף חאלק! הנה הקטעים, תכריעו!

הקטע של קלישה:

האזעקה מפלחת את הלילה באותו צליל צורם, עמום, שגורם לליבי לדלג על פעימה ולכאוב באופן מחליא כל כך. אני עדיין לא בהכרה מוחלטת, לא קולטת, מנסה להבין מה הצליל הנורא, שמתפשט בגופי וחודר לכל תא. כל גופי זועק אלי מבעד למסך של ערפל, ואני מרגישה שאני אמורה לדעת מה קורה, אבל אני לא יודעת... אני שומעת צעקות, של אמא ושל חירות שמתחילה לבכות, ועוד קולות, קולות דיבור, קולות צורמנים שמתערבים במוחי במקהלה של צפירות מכאיבות... אבא אומר משה, ואמא קוראת בשמי, ומישהו מנער אותי, אבל אני לא מצליחה לקלוט... למה בית החזה שלי כואב כל כך? מדוע הגוף שלי דרוך פתאום? מה הכעס על עצמי שאני לא קמה?.. אני יודעת שאני אמורה לדעת מה קורה, מה לעשות, אבל אני לא מצליחה להיזכר... חירות ממשיכה לבכות, אבא אומר עוד משהו, האדם האלמוני ממשיך לנער אותי... וברקע האזעקה, מבעיתה מסיבה לא ידועה, ממשיכה להדהד... הענן הערפל אופף את ראשי, אני מנסה להמשיך להבין, לחדור אותו, לקלוט מה קורה...
קול כלשהו קורא בשמי, אומר לי להתעורר, לרדת מהמיטה, לבוא כבר... הידיים מנערות אותי, נעשות גסות ובהולות משניה לשניה... הקולות מתחזקים, מתערבבים במוחי, ואני שומעת רגליים מכות על הקרקע באלפי הדהודים מכאיבים ודלת נפתחת...
ולפתע העולם נצבע באדום, והכול מסתחרר... העפעפיים שלי נפתחים, מערבולת של צבעים באלפי גווני אדום מחליאים מתערבבת מולי ומרקדת ריקוד מסעיר... האזעקה זועקת, היד ממשיכה לנער, מישהו צועק, היא קמה, והידיים אוחזות בי בכוח וסוחבות אותי בעירפול חושים מוחלט.
הכול מתחיל להתייצב, אני חשה טעם מר בפה, קווצות שיער מכות בפני ופוגעת בעיני... אני מתנערת וצועקת על האדם שמחזיק אותי שיעזוב כבר, קופצת למטה ומתעלמת מהכאב העז שמתלווה לפגיעה ברצפה... אני לא יודעת למה הפעם זה כל כך קשה, כל כך מבהיל, למה הפעם ידי רועדות כל כך כשאני פותחת את ארון הנעלים ותופסת את הסנדלים ביד חלשה, מכניסה לתוכם את רגלי ברעד, בקושי, ויד מושכת אותי החוצה...
קולות השכנים מהדהדים, מראות מתערבבים, הכול מתערפל שוב... אנחנו יורדים במדרגות בריצה, שתים שתים, לכיוון המקלט... עוד אנשים יורדים לצידנו, אני לא מזהה...
ופתאום זה נפסק, הקול הצורמני. והדממה מפחידה יותר מהרעש... אנחנו נכנסים למקלט, לפני אמא וחנן, חירות ממררת בבכי על הרצפה לידם... ופתאום הרצפה הרבה יותר קרובה אלי, ואני נופלת, נופלת ונופלת ולא יכולה להיעצר... אני מנסה לשלוח ידיים אבל לא מצליחה, חשה בכאב קר כשהראש שלי נוחת על קרשי עץ חדים, שומעת את הקולות המבוהלים של ההורים שלי...
מה זה הבום שנשמע כעת, כל כך קרוב? מהו העשן הכבד שמתערפל סביבנו? מדוע פתאום אני מתקשה לנשום, למה הכול זוהר באדום וצהוב?
אני שומעת סירנות, צעקות אנשים. בומים ממשיכים להישמע, הפעם רחוקים יותר. חזי מתמלא עשן, אני משתעלת ומנסה לנשום, אבל לא מצליחה. כל הגוף שלי רועד. חירות בוכה, חנן זועק וקולות מתערבבים במקהלה שוקראת את שמי... אני מנסה להגיד להם שאני כאן, שיעזרו לי, אבל לא מצליחה להוציא מילה...
השחור מתקרב שוב, העפעפיים נעצמים. הכול נודם, דממה חרישית שאין להפרה. הגוף שלי כבר לא קיים, אני כבר לא קיימת... נשאר רק ריק שחור שבולע הכול, והד אזעקה מרה, שלמרות שאני לא מצליחה להיזכר מדוע, אני יודעת שהיא הרסה את הכול.

הקטע של מני:

"שמעו, רבותי, בעצם, רק אתה פה, אחמד, אנחנו חייבים לקבל את כל התקציב המדיני לירי הטילים! בלי התקציב אנחנו מחוסלים" אמר בזעם יושב ראש תנועת "חמאס" בפרלמנט העזתי, לישראלים כופרים, הנה הסבר קצר: הפרלמנט העזתי מונה 45 מושבים, את כולם מחממים חברי תנועת חמאס, על כן ראה אחמד אבסורד קטן בדברים.
"יא מפקד, יא ראש בטטה, בוא נעביר הצבעה בוועדת הכספים להעברת התקציב- הרי יש לנו רוב בפרלמנט! מה רע?" שאל הפקיד הבור.
"נו באמת..." רטן המפקד, "מהפרלמנט אני מפחד? אני לא רוצה שהעם יגלה, על כן נצטרך להזדרז עם ההצבעה ותוך דקות ספורות להעביר את התקציב כחוק לידינו, מבין, אני אתנדב להציע את החוק, עלינו לכתוב אותו מתומצת ומקוצר ולקוראו כמו מהירות הטיל החדש שלנו, זה קריטי, מה יהיה ניסוח החוק?" שאל המפקד הלחוץ.
"לדעתי" אמר הפקיד המלומד "הנוסח יהיה כך: 'מעתה כל תקציב המדינה יעבור לידי החמאס לירי טילים על האויב הישראלי ולריכשת פצצות G5 מסוג אולטרה כחול, הצבעה!' זה יוצא הקראה של עשר שניות בקצב מהיר" אמר הפקיד הנבון.
"זה ארוך מידי, באמצע המשפט ההצבעה תודלף לעיתונאים ויתחילו לזרוק אבנים על הבניין, קצר דרסטית!" רטן המפקד.
"'כל תקציב המדינה יעבור לטילים נגד ישראל', הצבעה!, זה לוקח כ-5 שניות בהקראה בקצב מזורז, מתאים?" שאל הפקיד.
"לא! כבר במילים הראשונות נצטרך לרדת למקלט, העזתים לא טיפשים, ברגע שיבינו מה אנחנו מתכננים הם לא יתנו לנו לסיים את ההצבעה! קצר יותר!" אמר המפקד בקול בהול.
"מממ, ככה טוב? הנה הנוסח: 'מעתה כל התקציב המדיני לחמאס, הצבעה!'" הקריא הפקיד.
"לא" נענע המפקד בראשו, החדים שעיתונים ינתקו את החשמל כבר במילה 'המדיני', קצר עוד קצת" רטן המפקד.
"הנה הנוסח המעולה, אדוני: 'התקציב לחמאס, הצבעה!' ככה טוב?" שאלה הפקיד המלומד והקצת עצבני את מפקדו.
"יפה, אחמד, זה יוצא בהקראה מהירה 2 וחצי שניות, כמה זמן ייקח לזרוע הצבאית להתייעץ ולמרוח? אתה יודע שהם לא ששים אלי קרב מאז ההפצצה האחרונה..." אמר המפקד לפקיד.
"45 שניות שלמות! הם מעוניינים במשבר כלכלי, אדוני, אבל נשרוד את זה אם נבזבז אחוז קטן מכספי המדינה לפצצת אטום קטנה להשמיד את המפגינים עד לסוף ההצבעה, אנחנו בכל זאת מדינה דמוקרטית! לא נגזול את התקציב ללא אישור פרלמנט! כמה זמן ייקח לשמאל המתון להתייעץ?"
-"שלוש וחצי שניות, מהירות האור"
-"וחתימת פרוטוקול?"
-"2 דקות ו-3 שניות, אדוני"
-"בראשי תיבות, כן?"
-"בוודאי"
-"כמה סך הכול?"
-"שלוש דקות ועשרים שניות להעברת התקציב כולו, כולל אריזה"
- "הכסף ארוז?" שאל המפקד.
-"בשטרות של מאה, אדוני" ענה מאפסן הכסף הכללי.
- מעולה, זמן שיא לחקיקת חוק דמוקרטי מדיני" אמר המפקד בסיפוק.
-"בהחלט, אנחנו מאוד מצטיינים בדמוקרטיה ובחופש הביטוי, דוגלים בזה!" אמר הפקיד בגאווה לא מוסתרת.
-"מעולה, ניפגש בוועדת הכספים, בוא נתאם שעונים לקראת הפגישה, מה השעה אצלך?" שאל המפקד.
-"אצלי 10, בעוד שעה הפגישה, אדוני"
-"אצלי כבר 11, מילא, נגיד ש10 וחצי" אמר המפקד במבט לשעון.
-"אז ניקח 10 וחצי, אשמח אם תפעיל לי תזכורת ליום שני על מנת שאוכל להגיע בזמן לוועדה לשימור הדמוקרטיה" אמר השר בסיפוק ותלה את כובעו.

אהבתם? נהניתם? תכריעו! הנה הקוד, הבאטל ינעל ביו שישי בצהריים, מחכים להשתתפות!

שם+כינוי: לוי אבן ישראל
המנצח לפי דעתי: מני
סיבה: (לא חובה) לפי דעתי האישית צחוק עדיף מעצב בתקופה כזו עצובה ממילא, שני הצדדים מאוד טובים, אבל גם הכתיבה של מני יותר טובה, וכמו שאמרתי, צחוק יותר מושך אותי....

וואו, קשה. הכתיבה של שניכם מעולה.

שם+כינוי: דרקונית, סוד סודי
המנצח לפי דעתי:קלישה
סיבה: התיאורים ממש מתחברים, כשקראתי את הקטע הרגשתי שאני ממש נשאבת לתוך הסיפור.

CODE
שם+כינוי:נטע-מיס פרגרין
המנצח לפי דעתי:קלישה
סיבה:האמת היא שזזה היה סופר דופר קשה כי שניהם ממש טובים אבל בחרתי בשל קלישה לבסוף (לא חובה)

שם+כינוי: יובל, בצד.
המנצח לפי דעתי: מני.
סיבה: (לא חובה) אני חושבת שדווקא בזמנים קשים, תמיד יש זמן להומור. לכן הצבעתי לקטע של מני. האמת היא ששניהם היו ממש טובים, ואני חושבת שהקטע שקלישה כתבה היה ממש יפה, אבל גם ממש כואב וקשה מבחינה רגשית. אם כי אני חייבת להודות, גם אני מרגישה ככה לפעמים. בנוסף, לא ממש הצלחתי להבין מה קורה. הכול היה ממש מעורפל. לעומת זאת, מני כתב סיפור נחמד, שגם מתקשר למציאות כמו של קלישה, אבל בצורה יותר רגועה. אהבתי את זה שכתבת את זה קצת כמו מערכון קומדיה.

שם+כינוי: יעל, חפרנית
המנצח לפי דעתי: קלישה
סיבה: היה ממש קשה לבחור כי שניכם כתבתם ממש יפה אבל אני יותר אהבתי את של קלישה כי זה יותר עם תיאורים ורגש

שם+כינוי: אהא.
המנצח לפי דעתי: קלישה
סיבה: הכתיבה שלה פשוט יותר טובה.

שם+כינוי: יונתן, גאון הדור
המנצח לפי דעתי: קלישה
סיבה:

שם+כינוי: נתנאל, נפחלול
המנצח לפי דעתי: קלישה
סיבה: דבר ראשון, אין לי שום כוונה להעליב. רק לעזור.
אני חושב שקלישה היא המנצחת בגלל שהסיפור שלה מלא יותר בתיאורים, אפשר להרגיש אותו יותר חי, אפשר יותר להיכנס אליו. אצל מני, ההתמקדות הייתה יותר בשיחה, פחות במקום, וכך נוצר הרושם שהם כאילו מרחפים בשום מקום. אז אני מצביע לקלישה. מאחל לשניכם הצלחה!

שם+כינוי: אבישג, בצד
המנצח לפי דעתי: קלישה
סיבה: הכתיבה יפה יותר

שם+כינוי: ג'יני, ג'יני 337
המנצח לפי דעתי: קלישה
סיבה: היה ממש קשה לבחור, אבל עם הזה של קלישה יותר קל להזדהות כי, טוב, אני אישית מרגישה יותר פחד ועצב כשיש רקטותצ מאש הומור.
אבל שניהם ממש מעולים, מאד נהנתי לקרוא!

שם+כינוי: תמר, סתכלו בצד
המנצח לפי דעתי: מני
סיבה: (לא חובה) כי לדעתי הכתיבה שלו יותר נחמדה וכיפית, אבל שניכם כותבים מדהים!

תודה רבה על ההצבעה! והמנצח\ת הי\וא...



קלישה! כל הכבוד!

מאזן הקולות עומד על 8-3 לטובת קלישה. תודה רבה לכל המצביעים!

אפשר לנעול:)