עשירה וענייה, עם סופי

[רונית השונית]

הפטרתי "היי" לעבר גרטשן והמשכתי בדרכי.
השיעור הראשון הוא שפות ממלכות, כדי שלא אעשה פדיחות כשאורחים מכובדים יבואו. היום התמקדנו במילים "בבקשה", ו-"תודה רבה לך".
אחרי הלימודים, שהיו רגילים, ואחרי שגיליתי שגרטשן נחמדה, ראיתי את הקיר שבני הדודים שלי תמיד סיפרו צ'יזבטים על מה שיש שם.
אומרים שרק מי שבצד השני יודע מה שם.
אבל השנה אני אברר.

[כינוי בעברית]

לא היו לנו שיעורים בכלל, רק משימות. המשימה שלי להיום היא.. טוב, אני לא בטוחה, אבל אני עוברת היום את הקיר. לא משנה מה.

[רונית השונית]

הלכתי עם גרטשן ואמלי - ילדה שהכרתי היום - לחדר האוכל, לארוחת ערב.
"מה יש מעבר לקיר?" שאלתי בעניין.
"לא יודעת," ענו גרטשן ואמלי אחת אחרי השנייה.
הנהנתי והמשכנו.
ארוחת הערב הייתה ארוחה מסורתית בביתי מלוכה.
סלטים כגון: סלט פטריות כמהין סלט כרוב לבן, ודברים כאלה למנה ראשונה.
המנה השנייה הייתה דגים משובחים ביותר, והשלישית בשר עם ירקות ופחמימה.
בזמן הארוחה שרר שקט מופתי, ולאחריה כל הנערים הסתדרו בטור מסודר.
אפשר היה לזהות שזה לפי גילאים, כיוון שבגדי ארוחת הערב היו בוגרים ופתוחים יותר ככל שאתה גדול יותר, לא רק בטירה של בית הספר, בכללי בחיים.
אבל אלכס בטח אוכלת ארוחת ערב עם הבגדים של היום...

[כינוי בעברית]

היו רק 2 ארוחות ביום, צהריים וערב. האוכל היה די נוראי. נראה רע והטעם שלו.. עוד יותר רע. להכל היה טעם של שמן, אבל שמן זול כזה. אחרי ארוחת הערב חזרתי לחדר שלי והחלפתי לשמלה הישנה שבאתי איתה. היא לא פיג'מה, אבל היא לפחות נוחה.

[רונית השונית]

גרטשן ואני נכנסנו לחדר שלנו.
מהר מאוד התחלנו לפטפט אחת עם השנייה כמו חברות ילדות שלא נפגשו שנים רבות.
גרטשן, מסתבר, הייתה הבת של הנסיכה, אמה היא בתה היחידה של המלך והמלכה של אוסטריה.
היא גם סיפרה לי על הממלכה הממושמעת שלה, שמקשיבה לכל ציוץ שלהם.
אני סיפרתי לה על הממלכה שלי, ממושמעת לא פחות... טוב, חוץ מ... חוץ מאלכס.

[כינוי בעברית]

נשכבתי על המיטה שלי ותכננתי איך אני עומדת לעבור את הקיר ומה יש שם..

[רונית השונית]

"את נכנסת להתקלח?" שאלה גרטשן.
לכל תלמיד שנה א' בתיכון ושנה ו' יש מקלחת אישית. אבל התלמידים מאיטליה, שאלו לפחות 28 תלמידים, בגלל שהארמון שלהם פחות מקילומטר מהטירה, אז הם ישנים שם וגם מתקלחים שם. לשאר התלמידים יש מקלחת של שני אנשים.
בטח לאלכס אין מקלחת. ואני צריכה להפסיק לחשוב עליה!
התקלחתי, לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה הנוחה והרכה שלי. בסוף הצלחתי להרדם

[כינוי בעברית]

הצלחתי להירדם במהירות.
--------------------------
תעשי שהם יהיו בהפסקה בצהריים בחצר ליד הקיר כזה

[רונית השונית]

השעון המעורר העיר אותי.
כיביתי אותו בכף ידי.
"איך ישנת?" פהקה גרטשן.
"בוקר, גרץ'." חייכתי בעודי נועלת את נעליי - נעלי בובה.
לבשתי את התלבושת של החצאית קפלים והחולצה הלבנה עם העניבה.
"אז," אמרתי. "קבעת דייט רומנטי כבר עם מייקל?" מייקל היה הילד הנאה ביותר בכיתה שלנו. וגרטשן הזילה עליו ריר, כמו רוב הבנות. הבנתי אותה, הוא חתיך בטירוף, אבל הוא לא הטעם שלי...
"לא, בסוף מסתבר שהוא עם בת דודה שלך." אמרה גרטשן.
"מה!" צעקתי.
"גם אני יודעת להתגרות באנשים."
"זורם לך להפגש עם אמלי ליד הקיר הצהבהב האחורי?" שאלתי. "היא אמרה שיש לה עד שלוש וחצי היום, לנו עד שלוש..."
גרטשן הסכימה, ואמרתי לאמלי בארוחת הבוקר.

[כינוי בעברית]

הצופר ששמו ברמקול העיר אותי. לבשתי את המדים המגעילים של הפנימייה ויצאתי להסתובב ליד הקיר. "מישהו שומע אותי?" צעקתי לקראת הקיר, מסוקרנת לדעת מה יש שם.

[רונית השונית]

אחרי הלימודים הלכנו למקום שקבענו בו.
"...היו משעממים. אבל זה כמו מן בית ספר להליכות." אמרה אמלי.
"זה מה שזה..." אמרתי בגיחוך קל.
הסתכלתי על הקיר שמאחורי גרטשן. שמעתי קול עמום. אבל ראיתי משהו לא עמום בכלל.
"אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!" צווחתי באימה.

[כינוי בעברית]

אחרי שלא שמעתי תשובה, התחלתי לטפס על הקיר. זה היה קל למדי. כשהגעתי לסופו ירדתי בזהירות. כשהגעתי לאדמה, התפלאתי לראות שזה מקום שנראה מלכותי ומטופח.

[רונית השונית]

"מה קרה?" נבהלו חברותיי.
מהר מאוד הגיע המשרת הזה שליווה אותי לחדרי אתמול.
"הכל טוב?" צווח.
"כן... פוביה... פרפרים..." התנשמתי והתנשפתי בכבדות.
ההמולה של כל מי שהגיע התפזרה, ורק אחות בית הספר נשארה.
"בואי," הורתה. לא הייתה לי ברירה, הסכמתי

[כינוי בעברית]

להפתעתי החצר הייתה נקייה מאנשים והתחלתי לחקור בתוך הבניין המפואר הזה.

[רונית השונית]

"את צריכה קצת אויר..." אמרה האחות.
מטומטמת! מה שאני צריכה זה לא לראות יותר פרפרים בחיים!
"את מפחדת גם מעשים?" שאלה האחות בהרמת גבה.
"אממ... לא. רק מפרפרים צבעוניים." אמרתי במבוכה.
נשענו על קיר כלשהו שהיה בחוץ.