שרשור שהיה חמיד כשהייתי נוביקית!, עם אריאל:)

אוקיי הנה קוד

והנה של הדמות שלי:

שם: לילי גריי
גיל: 15.5
שער: שער מתולתל, שחור לא לגמרי, חום באמצע, ובלונד לא כזה מורגש בסוף.
עיניים: שתי עיניים תכלת כזה (לורליי ורורי סטייל)
סגנון לבוש: טינאייג'רי כזה, חולצות בטן כאלה וסקיני ג'ינס
אופי: נחמדה מאוד, הילדה המקובלת בחבורה, "מלכת הכיתה".
חברים הכי טובים: השם של הדמות שלך לקראת הסוף , ג'יימס בלאק, מאיה משהו

אני גם רוצה להיות בת, זה בסדר?

שם: אליסון (אלי) סמית
גיל: 15
שער: חום בהיר
עיניים: ממ צבע משתנה כזה, בשמש יותר ירוק ובחושך יותר כחול
סגנון לבוש: חסר ייחוד
אופי: שקטה, חכמה כזאת והשאר בשרשור
חברים הכי טובים: אין לה ככ, אבל כנראה הדמות שלך לקראת הסוף

ברור זה סבבה שגם את בת
רוצה להתחיל?

אממ רגע
על מי מהן ישתלטו?

אולי על הג'יימס הזה שהמצאתי?
וכאילו הן שתי בנות הפכים, יצטרכו לשתף פעולה בשביל להציל אותו?

יו מהמם
בהוקינס?

מה שבא לך

טוב אז נגיד שכן
וזה 10 שנים לפני/אחרי אילבן וכל השאר סתם כדי שנהיה מיוחדות
---
הייתי בטוחה ששברתי את השעון המעורר ההוא, אבל הוא בכל זאת צלצל, אז קמתי

אתמול מאיה ישנה אצלי, היא התעוררה בשש והעירה גם אותי.

השעה הייתה שש. וחיכתה לי נסיעה ארוכה באופניים.

אני ומאיה סיימנו להתארגן בשבע וחצי, והחלטנו להגיע לבית הספר היום באופניים, קראנו גם לג'יימס ואמרנו שניפגש בעץ שלנו.

סיימתי להתארגן בחמש דקות ויצאתי מהבית. כרגיל, לא הייתה סיבה לחשוב שההורים שלי יתייחסו לזה.

יצאנו מהבית, נסענו באופניים בערך עשר דקות עד שהגענו לעץ, ג'יימס כבר היה שם.

הרגשתי שאני כבר נצח על האופניים, ואז הגעתי לעץ הגדול ההוא שאף אחד לא יודע מה הסוג שלו. וכמובן, כמו בכל בוקר, עמדה שם חבורת ילדים שלא העיפה בי מבט שני.

ראינו את הילדה הזאת מהכיתה, ופשוט המשכנו לדבר, אני ומאיה שמענו רעש מוזר כזה, וראינו שהילדה הזאת נפלה מהאופניים, צחקנו עליה, ושהסתובבנו בחזרה, ג'יימס לא היה שם.