אנשים עם כוחות על. וזהו., עם אורי. וזהו.

טופס:

יאיי, שירשור

שם: פייר מרטין (שם צרפתי)
רקע:פייר נולד בפריז שבצרפת, וחיי שם את כל חייו (הוא בן 28). חייו לא היו רגילים, כיוון שאמא שלו מהגרת מאלג'יריה, שעברה לצרפת וקיבלו אזרחות לאחר זמן רב כשהתחתנה עם אביו של פייר. תמיד התייחסו אליו כלא צרפתי אמיתי, בגלל צבע עורו הכהה, וזה שאמו היא מהגרת. הוא חיי בסביבה עוינת נגדו ולכן היה חייב להצטיין בכל דבר כדי להצליח. הוא סיים את הלימודים בהצטיינות, ואחרי זה התגייס לצבא הצרפתי כדי לתרום למדינה שלו ולזכות ביוקרה. אחרי זה הוא עשה תואר ראשון ושני ביחסיים בינלאומיים באוניברסיטת פריז, וכל זה לפני גיל 28.
אופי: פייר הוא שאפתן מאוד, תחרותי וציני. הוא עוקצני מאוד ולא נוטה להתחבר בקלות בעקבות היחס עוין שחש כשהיה צעיר. למרות זאת הוא חכם מאוד, ונחמד לאנשים שאליהם הוא כן מתחבר.
מראה: פייר הוא גבר בגובה 1.85 מטר, עם עור כהה (בגלל אמו) ושיער שחור מסורק לצד והוא תמיד לובש משקפיים. יש לו צלקת קטנה על הלחי בעקבות מתקפה של אנשי ימין קיצוני עליו בגלל צבע עורו, והוא נושא אותה בגאווה דווקא, להראות שהוא ינצח את הימין ולא מפחד מהם.
גיל: 28
כוח: שינוי חומרים לחומרים אחרים. למשל הפיכת אבן לזהב, או הפיכת עץ למים. הוא גילה את הכוח שלו רק אתמול

שם: מישל ~שמשפחה כלשהו~
רקע: היא ילדת שמנת, גם מצרפת. אני לא ממש טובה בלכתוב רקע, אז תתמודד. מה שחשוב לדעת שהיא ילדת שמנת קצת מפונקת שהכל בא לה בקלות יחסית.
אופי:חברותית מאוד וכמעט תמיד מאושרת.
מראה: יש לה פנים די יפות, עם אף מושלם ועיניים כחולות גדולות. יש לה שיער ארוך בצבע חום בהיר, כמעט בלונד. יש לה צבע עור לבן כמעט כמו שלג. היא בגובה 1.80 מטרים והיא מקווה תמיד שהיא תמשיך לגבוהה. לובשת בעיקר ג'ינסי סקיני גבוהים וחולצות רגילות או חולצות בטן.
גיל: 26
כוח: שולטת על דברים בעזרת המחשבה. יכולה להזיז דברים ולכבות ולהדליק דברים אלקטרונים מרחוק.

יאללה תתחיל

יאללה אני מתחיל.
--------------
רצתי את ריצת הבוקר הקבועה שלי, על יד נהר הסן. הייתי מסוחרר לגמרי, והרגשתי רע ממש.
מאז מה שקרה אתמול אני עדיין בהלם מוחלט, קיוויתי שלפחות הריצה תעזור לי להירגע

החלטתי לצאת להליכה. יש לנו עיר ככ יפה, למה לא להנות ממנה? שמתי את הטלפון שלי בכיס האחורי של הג'ינס האפור שלבשתי ויצאתי להליכה ליד הנהר.

היא מודעת לכוחות שלה הרבה זמן?
----------------
הריצה לא השיגה את מטרתה. היידים שלי עקצצו מרוב אנרגיה, והלחץ שלי רק גבר. סביבי החלו להופיע טיפות מים זעירות, כנראה הפכתי את האוויר למים בטעות.
אני מנסה להירגע ונושם עמוק. פייר, תירגע! אני אומר לעצמי.

שכחתי לציין את זה? ממש זכרתי שחשבתי על זה. כן, כבר חצי שנה.
---------
לא ככ שמתי לב לסביבה שלי כשהלכתי, כולי מרוכזת בנהר. התנגשתי במישהו. "ס.. סליחה."

מרוב לחץ לא שמתי לב לסביבה, והתנגשתי במישהי. התנצלתי מהר כמובן ובאתי להמשיך בדרכי כשראיתי שנגעתי בכף היד שלה, וכנראה הפעלתי את הכוח שלי בטעות, כי היד שלה החלה להיראות כמו אבן.

"מ.. מה קורה לי?" מילמלתי בלחץ.

"אממ שיט, אני אתקן את זה, איכשהו..." מילמלתי. ניסיתי לגעת שוב ביד, והתפללתי שזה יעזור.

האבן רק המשיכה להתפשט עליי. אחרי מחשבה של כמה שניות הבנתי מה אני צריכה לעשות. הסתכלתי על היד שלי והאבן נעלמה לגמרי מהיד שלי. "מי אתה בדיוק ומה קרה לי ביד?"

"אני פייר, נעים להכיר" אמרתי והושטתי לה את היד.
"בעצם אולי עדיף שלא נלחץ ידיים..." אמרתי במבוכה. "אני אנסה להסביר מה קרה כאן, אבל גם את חייבת לתת כמה הסברים..." הוספתי.

ציחקקתי. "שנעלה אלי? יש לי פה דירה לא רחוק"

"וואי וואי, את ישירה. אחלה סגור, נבוא אלייך" אמרתי בחיוך עוקצני מעט.

"אתה לא רוצה לדבר על זה במקום ציבורי ושיאזינו לנו, נכון?" אמרתי, מתחילה ללכת לכיוון הבית שלי.