ה״פרה נותנת חלב, שרשור עם ליה

[בקביק 222]

המתיחה הזאת הייתה רק החימום. חכי חכי, חננה

[lvliya7]

כעבור 10 דקות של דפדוף בספרים ותרגול תנועות שרביט הייתי מוכנה. לפתע נשמע הצלצול ואני רצתי אל כיתת שינויי הצורה, משאירה את המטאטא על מיטתי.

[בקביק 222]

החננה נכנסה לכיתה. אני בעוד שיעור איתה. אוף.

[lvliya7]

התיישבתי בקידמת הכיתה ולמדתי את הלחש במהירות. כל חמש דקות החטפתי מבט לעבר השעון. "שהשיעור יגמר כבר..." חשבתי, "אני חייבת להראות ללינק מה זה...".

[בקביק 222]

שמי לב לאביזר משונה מהתיק של החננה. חחחח... היא חשבה להפיל אותי ברימון של סירחון! עם לינק ג׳פסי לא מתעסקים.
שלפתי את השרביט שלי ליתר ביטחון

[lvliya7]

כשנשמע הצלצול קמתי במהירות מהשולחן והתחלתי לרוץ לכיוון הדלת. לפתע נפלה מתיקי פצצת סירחון שמישהו כנראה תמן בו והתחילה להפיץ ריח נורא. רצתי לעבר הפרופסור כדי להסביר את הדבר.

[בקביק 222]

הפרופסור:״העלמה סטלה, מה זה צריך להיות?! 10 נקודות מרייבנקלו, ועונש״

[lvliya7]

"פרופסור, תקשיבי!" התחננתי אליה. "מישהו תמן לי את פצצת הסירחון בתיק, אני נשבעת שלא התכוונתי להפיל אותה!". כמעט בכיתי מרוב צער על הטעות שלי. "הכל בסדר," הרגיעה אותי הפרופסור, "העונש מבוטל. אדבר איתך בסוף היום".

[בקביק 222]

ואז הוא הוסיף: ״אבל נקודות הבית לא!״
מוזר. לא אני טמנתי לה את זה.

[lvliya7]

רגע הפרופסור הוא בן או בת? אני עשיתי בת...
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הנהנתי אליה ורצתי אל הדלת. כשהגעתי לחדר המגורים קפצתי על מיטתי וטמנתי את פני בכרית, כובשת בכי. אני לא יודעת למה אני מרגישה שמה שעשיתי כל כך רע למרות שלא התכוונתי אליו...
כשקפצתי על המיטה התעלמתי מהמטאטא לגמרי וכשהתרוממתי וניגבתי את עיני הבחנתי בכך שהידית שלו נסדקה, כנראה מכובד משקלי שנפל עליו. "יופי......" מלמלתי ברוגז, "עכשיו גם המטאטא נהרס. הבערתי אותו בעזרת שרביטי וזרקתי את שאריותיו לפח.