| גרסאות ופורמטים של האשכול
לחץ כאן בכדי להציג את האשכול בפורמט הרגיל |
| HPortal - פורטל הארי פוטר > סיפורת ושירה > צעדים | מיקה |
| פורסם ע"י: Pipe Dream Jun 3 2017, 10:51 AM |
| אזהרת פאמסלאש? ממש בקטנה ~.~ אתן הולכות ביחד על המדרכה האפורה, מדברות על החיים. כלומר, על בית ספר. כיף להתלונן על מערכת החינוך, היא אחד הדברים שאת הכי שונאת בעולם (את שונאת אותה אפילו יותר מאת עצמך), ולא היית שורדת אותה אם ניצן, החברה הכי טובה שלך, לא הייתה שם בשבילך. היא הדבר הכי נפלא בעולם הזה, טובה מידי בשביל כולכם. את אוהבת אותה כל כך - את האופי שלה וההתנהגות שלה והמראה שלה (את רוצה לבהות בעיניים החומות-ירוקות שלה לנצח) - שזה כואב. כי החברה לא מקבלת זוגות חד מיניים, לא שאתן זוג. הלוואי שהייתן, את בטוחה ברגשות שלך אבל את לא יכולה להיות בטוחה ברגשות שלה, גם אם נדמה לך שהיא מפזרת סימנים. לכן את לא לוקחת את הצעד הראשון, את מפחדת שהוא יהפוך לאחרון ושמה שיש ביניכן יהרס. את לא רוצה לאבד אותה, אז את מסתפקת במצב הקיים, למרות שאת כל כך רוצה להחזיק איתה ידיים תוך כדי הליכה, לתת לה חיבוקים יותר ארוכים מהמקובל, לקרב את השפתיים שלך אל שלה כשאף אחד לא רואה. אבל אלה תקוות שווא לדברים שלעולם לא יתממשו. את מאבדת לרגע ריכוז בשיחה שלכן, ושמה לב שהצעדים שלכן מתואמים. רגל-רגל, מכנס שחור ארוך עם נעל סגולה ליד מכנס כחול ארוך עם נעל שחורה. את מתנערת ומבקשת מניצן במבוכה לחזור שוב על המשפט האחרון שאמרה, מתפללת בליבך שלא תשאל מה הסיח את דעתך. היא לא שואלת, להקלתך. אתן ממשיכות ללכת בשכונה בצעדים מתואמים, משתמשות במעברים בין בניינים שמעט אנשים מכירים. באזור עם עצים יש ספסל שנמצא ביניהם ורוב הזמן פנוי, כי לא הרבה יודעים שהוא שם. גיליתן אותו מזמן באחד מהשיטוטים שלכן, ואתן נוהגות לשבת עליו באופן קבוע ולדבר (גם על דברים שהם לא בית ספר). שקט שם, והשמש שמסתננת דרך העלים הירוקים של העצים יוצרת אווירה חמימה. את מרגישה בטוחה שם, כאילו זאת הבועה הקטנה שלכן. הפעם ניצן מדגימה לך את התנועות החדשות שלמדה השבוע בחוג הריקוד שהיא הולכת אליו. את לא רוקדת בעצמך, אבל כיף לך לצפות בה. השיער החום הארוך שלה זז איתה והצעדים שלה מדויקים ויוצרים תבנית יפה, יצירת אומנות. את מניחה שזה נראה יותר מרשים כשהיא זזה בתיאום עם בנות החוג שלה, אבל את בכל זאת מתפעלת. את תוהה אם מערכת היחסים שלכן היא גם ריקוד, משהו שמתפתח בצעדים קטנים, לפעמים מכיל קפיצה, עד לתוצאה המיוחלת. אבל לא, סביר להניח שזה לא נכון. מערכת היחסים שלכן היא כנראה תרגיל לולינות של הליכה על חבל מתוח בגובה רב, משהו שדורש זהירות מירבית כדי שהתוצאות לא יהיו נוראיות. את רוצה בכל זאת לקוות שזה ריקוד, גם אם אין בו קפיצה, גם אם ההתקדמות היא רק בצעדים קטנים קטנים. רק שהסיום יהיה זה שאת מקווה לו, זה ששווה את כל המכשולים שבדרך ומשאיר אותך מתנשפת מהמאמץ אבל מאושרת. ~.~ הסוף כושל ניסיתי לשים יותר דגש על תיאורי מראה בעקבות הערה של דפנה (ואחת מהדמויות אפילו קיבלה שם) אשמח לת"בים |
| פורסם ע"י: Buffy Summers Jun 3 2017, 11:19 AM | ||
| אז בכלליות: ממש אהבתי את הקטע, את הסיפור האישי שלה שהיא אוצרת בלבה. אהבתי את ההתייחסות לצעדים המתואמים שלהן בזמן ההליכה, אולי רמז לכך שהן מתואמות בתחושותיהן, זה המסר שאני קיבלתי מכך, אבל כל אחד יכול לפרש את זה אחרת - אולי הן הולכות לאותו כיוון באותם צעדים מתואמים אך פונות לצדדים שונים בסופו של דבר - כמו פונקציה? הפתיחות בקטע והערפול יחד הדיוק שמגיע במידה, היו מדהימים. אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך בכללי. בקושי יש לי הערות, ואיך? את כותבת נפלא. גם העובדה שהיא רוקדת רק לה - ולא עם כולם בהופעה כבירה, גורמת לי להרגיש כאילו ניצן איננה בורג במערכת אלא יותר מכך.
התחברתי למשפט, יכולתי להרגיש אותו במוח מתחבר לי לחוויות האישיות. אולי אני קצת קטנונית אבל הייתי משנה את 'זאת' ל'זו', כדי שזה ייראה כיותר מיוחד עבורה. לא עוד צעד, אלא קפיצה. בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך וזה קטע שאני אוהבת במיוחד. הערה קטנה שלא ממש קשורה לסיפור, כתבת 'אזהרת פאמסלאש' בתחילת האשכול ואני חושבת שלא היית צריכה. אפילו לא הייתה נשיקה, זו מערכת יחסים מורכבת כשאר מערכות היחסים. דווקא אהבתי את הסוף. בכל מקרה, אני מקווה לקרוא בקרוב עוד דברים מדהימים שלך. שלך, אאלכס 3> |
| פורסם ע"י: Hot Chocolate Jun 3 2017, 12:46 PM | ||||||||||||
טוב, זה מהמם כמו כל הקטעים שלך (ולא הרגת אותן או משהו, ייאיי) ומאוד ניהניתי לקרוא, ותיאורי המראה באמת הוסיפו. זה יצא לך ממש טוב לדעתי - גם אם זה לא הקטע הכי טוב שכתבת עד עכשיו, אבל זה בעיקר כי פשוט היו כאלו שאהבתי יותר וזה ממש לא אומר שזה פחות טוב - והתיאורים והדימויים מצוינים. הסוגריים שהיו בכל מיני מקומות באמת הוסיפו לקטע לדעתי, ורק חלקן קצת קטעו את המשפט והפריעו לי לקריאה - אני ממליצה לך לנסות אולי לעבור על הקטע ולהחליף אותן במקפים בחלק מהמקומות. חוץ מזה, היו כמה דברים בפיסוק שדי הפריעו לי - יכול להיות שזו רק אני, אבל היו כל מיני מקומות שאני חושבת שהיה עדיף לשים נקודה במקום פסיק.
כאן לדוגמא, אני חושבת שכדאי לך להוסיף נקודה לפני ה'כלומר' ואולי להוסיף 'על' לפני ה'בית ספר'. אם את מעדיפה לא להוסיף נקודה, אני חושבת שכדאי לך לנסות לפחות להחליף את הפסיק שאחרי ה'כלומר' במקף או משהו כזה. בכל מקרה, יכול להיות שזו רק אני - החלטה שלך.
כאן אני ממליצה לך אולי במקום הפסיקים אחרי ה'כל כך' ולפני ה'שזה' לשים מקפים.
אני לא יודעת אם שכחת כאן את המ' או שזה בכוונה 'תואמים', אבל אני כן חושבת ש'מתואמים' יותר יתאים כאן.
אני חושבת שכדאי לך להחליף את ה'שרוב' ב'ורוב', כי כבר השתמשת בש' במשפט הזה.
יש לך כאן שגיאת הקלדה, שכחת את הה' לפני ה'חום'.
ה'היא' אמור להיות 'את' או שהכוונה כאן לניצן? אם הכוונה לניצן אז זה קצת לא ברור. בכל מקרה, זה באמת קטע מאוד מאוד יפה וכמו שאמרתי התיאורים מצוינים ובאמת הוסיפו, ואני ממש מצטערת אם פגעתי ומחכה לקרוא עוד קטעים שלך. |
| פורסם ע"י: Felis Fuscus Jun 3 2017, 14:14 PM |
| וואו. אני ממש אהבתי את הקטע הזה ומאוד התחברתי אליו והוא ריגש אותי. אבל אני ילדה שאכפת לה מהדברים הקטנים ביותר אז ממש סליחה אם זה מעליב אותך איכשהו, אני רק רוצה לעזור לאנשים איכשהו 3: את עשית יותר מדי פסיקים במקום נקודות, ויותר מדי סוגריים. ופחות מדי אנטרים. אהבתי את התיאורים שבקטע והייתי כזה: "אמג, זה מושלם." אני חייבת להגיד שמאוד התחברתי אליו כי זה די סוגשל מה שאני מרגישה בחיי היום יום שלי אז אני מבינה את זה לגמרי. אהבתי את הקטע הזה שאת אמרת שהן מתואמות זה פשוט ריגש אותי כל כך. אבל לפעמים התיאורים לוקחים את הקטע למקום שונה ממה שמדובר עליו, או שאולי זאת רק אני. ככה לפחות הרגשתי. טוב אני בסך הכל ניסיתי לעזור. זה באמת יצא יפה מאוד וממש אהבתי את הקטע D: |
| פורסם ע"י: Finn Nelson Jun 3 2017, 14:31 PM |
| אפתח ואומר שהתיאורים שלך טובים. לפעמים צריך עוד ליטוש פה ואיזה מילת קישור שם - אבל בגדול תיאורים טובים מאוד. בניגוד למה שאת חושבת, אני חושב שהסיום, הפסקה האחרונה, הייתה ממש מקסימה. האנלוגיה הייתה נפלאה וזה ממש חמוד מעבר לכך. יש דבר אחר מרכזי בקטע הזה שמפריע לי - זה המבנה שלו. הוא בלוקי כזה, מקשה אחת גוש אחד. קשה לגשת אליו לקריאה, וגם כאילו אני מרגיש שפסקאות היו יותר מארגנות את הקריאה ותורמות לקטע גם מבחינת התוכן. יש מקומות שבמקום פסיק מתאים בהן מקף או נקודה, אבל זה יותר שיקולים שלך - הם לא היו כל כך קריטיים בעיניי. זה הכל. הרבה זמן לא הייתי פה ונהניתי לקרוא. בהצלחה בהמשך |
| פורסם ע"י: Pipe Dream Jun 3 2017, 14:39 PM |
| וואו המון תודה לכולכם על התגובות לילי - את צודקת בכל ההערות שלך ותיקנתי לגבי האנטרים, אני מודעת לזה שיש לי נטייה לשים פחות מידי, אז אשמח אם תמליצו לי איפה להוסיף אנטרים כדי שהקטע יהיה יותר נוח לקריאה |
| פורסם ע"י: Nico di Angelo Jun 3 2017, 15:11 PM | ||
| אני הרחתי אופציה לסוף שמח בהתחלה אבל לאאאאאאאא בעיקרון זה היה כתוב טוב, כמו כל דבר שאת כותבת. אהבתי ממש את השימוש בגוף שני (כן, אני והאהבה שלי לגוף שני) ובאמת שזה היה קטע חמוד. לי דווקא לא הייתה בעיה כלשהי עם האנטרים ואני כן חושב שהחלוקה פה הייתה טובה, זה נתן לי תחושה של התחלה-אמצע-סוף כזה וזה תמיד מגניב. מה שכן הייתי צריך לקרוא פעמיים כי היה מבולבל קצת זה המשפט השני. הייתי כותב אותו ככה, האמת:
זה מרגיש לי קצת יותר נכון, כשמשפט הראשון מציין מין עובדה כזאת והשני קצת מרחיב ונותן יותר מידע. החלטה שלך, בסופו של דבר, אבל הוא קצת הפריע לי משום מה. ובדומה לרוני, גם אהבתי את הסוף! הוא כתוב יפה והבתי איך השתמשת בריקוד שם כמין תקווה כזאת שמשהו יהיה טוב בסוף. תמשיכי לכתוב!!! |
| פורסם ע"י: Farseer Jun 3 2017, 18:00 PM |
| טוב, אני מחוייבת להגיב, לא? יאיי ניצן, יש לך שם! זה נהדר. הרבה יותר קל לי להכיר ככה את הדמות, למען האמת יכולתי לראות את התמונה של שתיהן הולכות, אהבתי את התיאור הזה הוא היה קסום. אוקיי, סדר, שניה. העלילה הייתה בהחלט חמודה, אני אוהבת את הסצנות התלושות מהכל האלו, לא יודעת למה. הכרתי את הדמות הראשית לפחות קצת, היא קצת מרדנית כזו וזה נחמד ויותר נחמד שיכולתי להבין את זה ולהתקשר לזה. זה נהדר שהוספת מידע על השיחה שלהן, על הצורה שהן הולכות יחד ועל הרצונות שלה, זה הופך אותה לדמות ממשית יותר שאני יכולה לדמיין. את ניצן בכלל לא הייתה לי שום בעיה לדמיין, יכולתי בהחלט לראות אותה רוקדת וזה מקסים, אני כל כך אוהבת שאני יכולה לראות את זה בקטע. אני לא מתלוננת על אנגסט כי למען האמת זה היה במקום והעמיק את הדמות שזה מה שאנגסט אמור לעשות, הוא אמור להיות הקונפליקט הזה בין תקווה לייאוש והעברת אותו מצויין עם האנלוגיה של הריקוד וההתקדמות וזה שהיא חושבת שאולי אבל לא אבל אולי, אני אוהבת את הבלבול הזה אצל דמויות הוא אמין וקל להבין אותו מהדברים שאנחנו מכירים בחיים שלנו. יופי! אחרי שסיימתי עם זה (ובגלל שהקשבת לי אז זו אשמתך בסך הכל) יש לי עוד אתגר בשבילך, תכתבי סיפור שהדובר הוא קול חיצוני שלא מכניס הרבה מהרגש שלו לסיפור, זה יכול להיות אימון מאוד מעניין לראות בסגנון שלך. יש לי תחושה שראיתי תשעים אנלוגיות לריקוד... למען האמת, זו דווקא הייתה מאוד יצירתית ואהבתי אותה מאוד היא גם השתלבה מקסים בסיפור אז אני לא באמת מתלוננת או משהו אבל היה לי רגע של דז'ה וו ומסיבה לא ברורה זה נכנס לתבב... בכל אופן (תתעלמי מזה^^), קטע ממש מגניב שזרם מאוד יפה ומאוד נהנתי :) |