סיקור כלי||גיטרה חשמלית,

[Nothing is Beatle-proof]

שם כלי הנגינה: גיטרה חשמלית
קבוצת כלי הנגינה: כלי פריטה, כלי מיתר
תיאור צורתו של הכלי בכלליות: יש לו צוואר ועליו 6 מיתרים (יש כאלו עם יותר), על גוף הגיטרה יש כפתורים רבים וחיבורים (למגבר וכו')
כלים נוספים במשפחת כלי הנגינה של הכלי: גיטרה, עוד, נבל, בוזוקי ועוד

גיטרה חשמלית היא גיטרה בעלת פיקאפים מגנטיים הממירים את תנודות מיתרי המתכת לזרם חשמלי. את האות המתקבל מן הפיקאפים מזינים לתוך מגבר לשם הגברת הצליל. הגיטרה החשמלית היא כלי נגינה מרכזי בבלוז, ברוק, במטאל. הגיטרה החשמלית הראשונה פותחה בשנת 1931 על ידי אדולף ריקנבאקר.
בעוד שהפקת הצליל של גיטרה אקוסטית מסתמכת על תיבת תהודה, הצליל של הגיטרה החשמלית נסמך על אות חשמלי המופק מהתקנים המכונים פיקאפים. הפיקאפים קולטים את תנועתם של מיתרי הגיטרה המתכתיים באמצעות שינויים בשדה המגנטי שהמיתרים מעוררים. האות החשמלי המופק מהם תלוי בתדירות התנועה של המיתרים. עיצוב האות החשמלי מתבצע באוסף של מכשירים אלקטרונים שחיבורם נקרא "שרשרת אפקטים". שרשרת האפקטים מתחילה מהגיטרה ומסתיימת במגבר. בגיטרה עצמה, יש מספר גורמים האחראים לצליל המופק, ביניהם העצים ממנו היא עשויה, סוג הפיקאפים המותקנים בה וסוג המתכת ממנה עשוי הגשר שלה.
המכשיר המשמש להגברת האות החשמלי והמרתו לצליל נקרא מגבר. מגברים מאפשרים לשלוט בתכונות שונות של הצליל.
בדגמים המוקדמים, המכשירים כללו שפופרות ריק - התקנים ששימשו באותו זמן להגברת אות חשמלי. עם התפתחות האלקטרוניקה, מגברים מסוג זה נזנחו אך לאור ההבדל בצליל, חזרו להשתמש בהם.
מגברים קיימים בדגמים קטנים וניידים, בעלי הספק נמוך, מגברים ביתיים גדולים יותר, ועד מגברי־ענק מקצועיים להופעות, הבולטים בגודלם על הבמה.
כל גיטריסט המעוניין לעצב צליל ייחודי משלו, מסוגל לעשות זאת בעזרת בקרים המכונים תיבות אפקט או אפקטים. התקנים אלקטרוניים/חשמליים אלו מבצעים שינויים באות החשמלי ותכונותיו, שבסופו של דבר מתבטא בשינויים בצליל.
קיימים עשרות דגמים בסיסיים של תיבות אפקטים, כולל תיבות מוגדרות מראש לחיקוי צלילים שמאפיינים גיטריסטים מפורסמים או ז'אנרים ספציפיים. נוהגים לשלב תיבות אפקטים רבות בחיבורים שונים, חיבורים המכונים "שרשראות אפקטים". שילוב של תיבות אפקטים רבות, ברמות שונות לכל אפקט, יוצר גיוון רב ומאפשר לכל גיטריסט לבחור את הצליל שהוא מעוניין בו.
בשנות ה־60, גיטריסטים החלו לעוות את הצליל של הגיטרה באמצעות הגברת הגיין או עוצמת הצליל, של הקדם מגבר. האפקט הנוצר היה של "קיטום" האות האלקטרוני.
השלב הבא, הופעתן של תיבות האפקטים שהרחיבו עוד יותר את מגוון הצלילים של הגיטרה, היה רק עניין של זמן. תיבות אפקטים היו נתונות בתוך מארז מתכתי וכללו לחצן גדול וגס המאפשר להפעיל או לכבות את המכשיר באמצעות דריכה וזאת מהסיבה הפשוטה שידי הגיטריסטים צריכות להיות פנויות לנגינה בגיטרה, בעוד שהם חופשיים לעשות שימוש ברגליהם. לגיטריסטים רבים השימוש בתיבות האפקטים הפך לחלק קריטי ביצירותיהם, לעיתים עוד יותר מהגיטרה עצמה.
בשנות השמונים והתשעים, הושגה הצלחה בתכנון אפקטים אלקטרונים־דיגיטליים ומבוססי תוכנה, המסוגלים לחקות באיכות משופרת את האפקטים שהושגו בעבר באמצעים אנלוגיים, ביניהם מגברי שפופרות ריק.
הודות להתפתחות של המחשבים האישיים, בתחילת העשור הראשון של המאה ה־21 יצאו לשוק כרטיסי קול המאפשרים חיבור של הגיטרה למחשב. כמו כן, יוצרו תוכנות ייעודיות להדמיית אפקטים והאינטרנט אפשר הפצה של תוכנות חופשיות כאלו וקבצים השומרים בתוכם הגדרות לאפקטים שמשתמשים אחרים יצרו. תוכנות מסוג זה מאפשרות לנגנים מתחילים והן לנגנים מקצועיים להתנסות בשימוש באפקטים. למרות יתרונותיהם היחסיים של אפקטים דיגיטליים, גיטריסטים מקצועיים רבים מעדיפים לעשות שימוש באפקטים אנלוגיים, משום צלילם המיוחד.
אפקטים פופולריים
דיסטורשן - אפקט הנותן סאונד "מלוכלך" ו"אגרסיבי", פופולרי במיוחד בנגינת רוק, מטאל או בקטעי סולו. אפקט מאוד שכיח, נמצא ברבבות קטעי מוזיקה פופולרית.

דיליי, רוורב, אקו - נותנים אפקט של הד, צליל החוזר על עצמו הרבה פעמים, כמו במערה, אולם קונצרטים וכו'. יכול להדהד הרבה פעמים, כאילו יש יותר מגיטרה אחת מנגנת או לדמות חללים פתוחים שונים. גיטריסטים ידועים שהשתמשו באפקט זה הם: דייוויד גילמור (מלהקת פינק פלויד) ובריאן מיי (מלהקת קווין).

וואה וואה - אפקט המופעל על ידי דוושה. פעולתו של האפקט נעשית על ידי חיתוך תדרים הגבוהים, כך שנוצר צליל המזכיר דיבור של בנאדם. גיטריסטים ידועים המשתמשים באפקט זה הם: ג'ימי הנדריקס, קירק האמט (מלהקת מטאליקה) וג'ון פרושיאנטה (מלהקת הרד הוט צ'ילי פפרס).

קורוס, או פלנג'ר - אפקט שמדמה צליל של "מקהלה". האפקט לוקח את הצליל הבודד של הגיטרה, מעתיק אותו, מעוות אותו קצת, ומנגן אותו במרווח קצר מאוד אחרי הצליל המקורי. הסאונד שמתקבל הוא של צליל יותר "חם" ו"הרמוני".

בוסטר - אפקט שמגביר את עוצמת האות החשמלי המועבר מהגיטרה למגבר, לפני הגעתו אל המגבר. משמש בעיקר להגברת צליל הגיטרה בסולואים וקטעי Lead.

פייזר - אפקט המבצע פעולה דומה לזו של אפקט הוואה־וואה, אך בקצב מוגדר מראש ובאופן אוטומטי.

בין הגיטריסטים המפורסמים שתכננו גיטרות בעלות אפקטים מובנים אפשר לציין את ג'ימי פייג', ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, פרנק זאפה, ג'ו סאטריאני, סטיב ואי, אינגווי מלמסטין, דייוויד גילמור, סיד בארט, אדי ואן היילן, קורט קוביין, בריאן מיי, ג'ון פטרוצ'י, פיט טאונסנד ובאקטהד.

הגיטרה החשמלית המסחרית הראשונה פותחה על ידי אדולף ריקנבאקר, ג'ורג' ביצ'אם וכונתה 'המחבת' על שום צורתה. היא יצאה לשוק ב־1931. הגיטרות החשמליות הראשונות היו למעשה גיטרות אקוסטיות, אשר להן חוברו "פיקאפים" כאשר התעורר הצורך בעוצמות קול גבוהות. המוזיקה הפופולרית בארצות הברית של אותה תקופה הייתה הביג בנד - אלו היו תזמורות גדולות הכללו סקציות של כלי נשיפה וחטיבת קצב, ולכן ניגנו בווליום גבוה מאוד. הגיטרה החשמלית יכלה להתאים את עצמה לסגנון מוזיקה זה וכך צברה פופולריות. הגיטרות יוצרו על ידי חברות שונות, כמו ריקנבאקר, אודיווקס וגיבסון.
הגיטרה החשמלית המוכרת כיום, היא גיטרה חשמלית הבנויה מעץ מלא, יוצרה לראשונה בצורה מסחרית על ידי ליאו פנדר בשנת 1949. הדגם נקרא "איסקוייר", שהייתה גיטרה בעלת פיקאפ יחיד. המניע הראשוני להסרת תיבת התהודה היה בעיית ה'פידבק': צליל צורמני שנוצר עקב הגברה בלתי-מכוונת של הצלילים הבוקעים מהמגבר בגלל תיבת התהודה. לאחר מספר שנים, נוסף עוד פיקאפ והשם שונה ל"ברודקאסטר" ולאחר מכן שמו שונה ל"טלקסטר" מפני ש"גרץ'" החלו לייצר קודם לכן דגם שנקרא "ברודקאסטר" ונוצר בלבול.
ב־1952 יצא לשוק דגם גיטרה נוסף, על ידי חברת גיבסון, הנקרא גיבסון לס פול, אשר זכה להצלחה גדולה ביותר; וב־1954, חברת פנדר הוציאה לשוק את הדגם סטראטוקסטר, אשר זוכה להצלחה מסחררת החל משנות ה-60 ועד ימינו. ה"סטראטוקסטר" וה"לס פול" הן אבות הטיפוס לרוב גיטרות ה־"solid body" שמיוצרות מאז. הדגמים הנ"ל מיוצרים עד היום אבל בגלל שינויים בתהליכי הייצור ובבעלות על החברות וכן בשל התיישנות העץ, אין אחידות ברמתם של דגמים זהים מתקופות שונות.
ב־2002, חברת גיבסון הכריזה על יצירתה של הגיטרה הדיגיטלית הראשונה. ההמרה לאות דיגיטלי מתבצעת בתוך הגיטרה, והאות המופק מועבר דרך כבל אתרנט. שיטה זו מבטלת את החסרון ברעש הנגרם משימוש בכבלים לא איכותיים ומאפשרת עיבוד אותות עצמאי לכל מיתר נפרד.
ב־2003, יצרנית המגברים "Line 6" שחררה לשוק את גיטרת הואריאקס. הייחוד בגיטרה זו, הוא השימוש בפיקאפים פיזואלקטריים במקום הפיקאפים האלקטרומגנטיים הסטנדרטיים. כמו כן, יש בתוכה מחשב המאפשר לשנות את הצליל המופק מהגיטרה לצליל של גיטרות פופולריות רבות.
בסוף 2007 גיבסון השיקה את הדגם "Gibson Robot" עם טכנולוגיית הכוונון העצמי. טכנולוגיה זו הוחלפה בשנת 2013 בטכנולוגיה דומה בשם Mini E-Tune

לדעתי...

גיטרה חשמלית זה המצאה מדהימה!!!! היא מוסיפה מלא למוזיקה ומאוד שימושית.
קשה לי לדמיין את הרוק בלי גיטרות חשמליות, הצלילים שהגיטרה יכולה להפיק כל כך מגוונים שהם הופכים את השירים להרבה יותר מעניינים וממש כיף לשמוע נגני גיטרה שונים מנגנים עליה, לכל אחד מהם יש סגנון משלו אבל כולם משתמשים בגיטרה חשמלית, מה שלדעתי מרשים (ויפה) ביותר.

מקווה שנהנתם!!!

[Everything I Wanted]

נהדרררר

[Nothing is Beatle-proof]

תודה!

[Smelly Cat]

ממש טוב!!!

[Nothing is Beatle-proof]

תודה!

[אגוז פוקס כהנא]

מגניב!!!

[אנימאגוס של דרקון]

למרות שאין על הביצועים והמשחקים של גיטרה חשמלית.
עדיין א"א בלי אקוסטית.

[ㅂㅈㄷㄱ쇼ㅕㅑㅐㅔ]

ממש יפה!!!!

[אגוז פוקס כהנא]

סיקור ממש טוב