בתוח עולם אחר, פאנפיק

פרק 1

לפעמים אני מדמיין את עצמי במקומו, שאני הגיבורה שמצילה את כולם.
להיות מפורסמת, לרוץ מהם, לעשות קסמים ושיהיה לי חברה בנפש, חברה שמבינה אותי.
*********************

היה זה יום חם מאוד, השמש הייתה מסנוורת, עלים נושרים, רוחות סתוויות, עננים לבנים בשמים הכחולים פשוט יום יפה.
עכשיו אני כבר בת 90 ועדיין צעירה בנפשי יכולה לרקוד עם מתחשק לי ,לרוץ להתעמל אבל לצערי גופי הוא מגבלתי. שומעת את כל הלחשושים רואה את האור, נופלת לאט לאט על האדמה השלווה ועוצמת את אני. הנשמה מתעתקת מהגוף, עפה לי בין החולות עוברת לי ליד הים רק עפה ונחתת.

*************

כשפתחתי את עניי גיליתי את עצמי ביער שלו ויפה, אני עצמי הייתי יפה בגוף של נערה כמו בילדות
מטיילת לי, לא יודעת איפה אני, זה נראה כאילו אני בגן עדן מקווה שחלומותיי יתגשמו. אולי ואולי לא.
"היי את!" מישהו צעק אלי, הסתובבתי. "את!" הוא צעק שוב.
רק בהיתי בו. ראיתי גבר יפה עם שער חום , עיניים חומות יפות, חיוך מושלם, רץ באלגנטיות אלי.
"כן?" שאלתי.
"מי את?" הוא שאל. האמתי שכבר אין לי מוסג מי אני... אני זוכרת את כל 90 שנותיי ,את ילדי, את בעלי שמת מזמן, את היותי ילדה מקובלת. אך איני זוכרת כבר מי אני ומה שמי.
"מי את?" הוא שאל שוב. החלטתי לתת לעצמי שם
"ג'יני, מי רוצה לדעת?"
"אראגון, מה את עשה כאן?" הוא שאל אך אני הייתי בעולם אחר. אראגון? איזה מין שם זה? זה שם מוכר... אבל איך?
"מה את עשה כאן?" הוא שאל בקול חזק יותר שהחזיר אותי למציות.
"לא יודעת".
"איפה את גרה?"
"לא יודעת"
"את יודעת איזה ארץ זו?"
"לא"
"אה....הבנתי. בואי איתי" אמר ומפני שלא היה לי משהו לעשות או מפני שלא ידעתי איפו אני ומה אני עושה פה הלכתי אחריו.

אני לא יודעת, יקירתי, אם את מודעת לחוק שבטא זה חובה בפורום. אין לך בטא, ולא ציינת את הפרטים. וגם - אם אין לזה פאנדום זה אמור להיות מפורסם בסס"ש.
מועבר, ואם יש עוד שאלות אל תהססי לפנות אליי בהודעה פרטית

זה פאנדום הירושה
אבל אין בטא ופרטים, אני הרבה יותר מממליצה לך להעביר (:

אוו... זה מסתורי, כמו שאני אוהבת O.O
ממש ממש יפה ^^
**הערה אחת- בתוך זה עם ך'...

אוקייז, מור, אני מטומטמת, אז תעבירי בבקשה חזרה לפאנפיקים (:

פיק מדהימי,כבר קראתי במערכת הפאנפיקים