ההזדמנות האחרונה || שירי

[Roz~]

ההזדמנות האחרונה || שירי

שם הפיק: ההזדמנות האחרונה
שם הכותב: שירי
פאנדום: הארי פוטר
דירוג: pg
שיפ: כרגע הארי / ג'יני
ז'אנר: הרפתקאות ומטח
ויתור זכויות: אני מוותרת על כל הזכויות לג'יי קיי רולינג

פרק ראשון
שני אוכלי המוות צעדו באפלה, כמעט לא מודעים אחד לשני.
"הזדהה!" צעק אחד מהם בשרביט מורם.
סנייפ הסיר את הברדס מעל ראשו.
"הירגע, יאקסלי." אמר בקול צונן.
"הוכיח לי שזה אתה!" הטיח בו יאקסלי בחזרה.
"מורדורסומה!" קרא סנייפ, ואות האפל הופיע ירקרק בשמי הלילה השחורים.
הם המשיכו לצעוד יחד עד שהגיעו לשער של אחוזה גדולה.
"כפות ידיים, בבקשה!" קרא השער המכושף. סנייפ ויאקסלי נגעו קלות בלוחית הזיהוי שעמדה ליד השער, והוא נפתח בקול חריקה.
הם המשיכו בצעדים מדודים בשביל הגישה, עד שהגיעו לבית גדול וחשוך. רק בחדר יחיד דלק האור.
הם נכנסו לתוך הבניין, ומשם המשיכו לחדר הקטן.
"יאקסלי, סנייפ! הגיע הזמן..." וולדמורט חיכך את כפות ידיו בהנאה מרושעת.
"על מי נטיל את הכישוף קודם?" שאל בזימה, וולדמורט התבונן באורחים .
"עמוד סנייפ!" הוא ציווה.
סנייפ נעמד.
"אימפריו!"
אור ירוק הבזיק ומילא את החדר, וצלילותו של סנייפ אבדה.

הארי התעורר לפתע, נוטף זעה .
"מה קורה פה?" שאלה ג'יני, מנומנמת.
"ג'יני! יש לי שוב הזיות על וולדמורט..." הוא התנשף.
דבריו של הארי העירו אותה מיד.
"מה? על מה אתה מדבר? וולדמורט מת כבר 13 שנה, כבר 13 שנה לא כואבת לך הצלקת, כבר 13 שנה אין לך הזיות!-" ג'יני עצרה לרגע את שטף דיבורה.
"הארי, הוא מת בדיוק היום לפני 13 שנה..." היא אמרה קפואה. "יכול להיות שזה קשור?"
"אולי..." לחש הארי.
"למה שלא תביא את "המראה"?" שאלה.
"אביא אותה עכשיו!" אמר הארי בהחלטיות והתעתק.
לאחר שהארי התעתק, הלכה ג'יני לחדרם של ג'יימס ואלבוס. היא התבוננה בהם באהבה, שנמהלה בדאגה להארי.
היא כיסתה כל אחד מהם, ונשקה להם ברוך. לאחר מכן היא ירדה למטבח. היא רצתה להתיישב על הכיסא, רק שמישהו כבר היה שם...

[פוטרית~]

לא תגיבו לי?

[Wonderful]

התחלה מעניינת יש לסיפור.

אהבתי את התיאורים, כתובים מצויין.
העלילה זורמת, וקל להתחבר אליה.

ישנו קמצוץ של מתח.
למרות שלא הכל ברור בסיפור.
אך את זאת את כנראה שומרת להפתעה.

ממ, הפריעו לי כמה דברים:
בהתחלה. כשזיהה אוכל המוות את סנייפ.
האישור השני היה מיותר "זהו אכן אתה." אישר יאקסלי, וכיבה את האות בלחישה. (מיותר, עדיף ללא האישור שלו. )
דבר שני:
על מי נטיל את הכישוף קודם? עמוד סנייפ!"
הניסוח שגוי, אין מעבר בין פעולה לפעולה. וזה מבלבל.
עדיף לכתוב ככה:
"על מי נטיל את הכישוף קודם?" שאל בזימה, וולדמורט התבונן באורחים "עמוד סנייפ" הוא ציווה.

זהוץ אין לי יותר הערות.

רק שתמשיכי, אני מעוניינת!

[פוטרית~]

תודה, אקח את ההערות לתשומת ליבי.

[Sweet_About_Me]

אני מסכימה עם ההערות מעליי =]
אהבתי מאוד, אני אעקוב.

[Kiss The Rain]

גם אני מסכימה עם ההערת הקודמות .
ההתחלה מאוד מעניינת , והכתיבה טובה .
אני מחכה להמשך .

[פוטרית~]

אני אערוך את זה כשאני אהיה בבית שלי (-:
ותודה!

[severus snape]

תמשיכי הכתיבה טובה וסגנון טוב קיצר אין לי הערות!
בבקשה תמשיכי!!!!!!

[פוטרית~]

אין בעיהD:
אבל באמת רק כשאני אהיה בבית שלי...
עכשיו אני לא יכולה.

[הוגוורטסית בדם]

העלילה ממש יפה, מתה על הפאנפיקים שלך

[FAG HAG]

חמוד מאוד!
הפריע לי ה"הנאה המרושעת" של וולדמורט- שונאת שכותבים שלמישהו יש צחוק מרושע. אין לי שמץ של מושג למה.
שימי לב להערות של ונילה וקחי לתשומת ליבך. אעקוב אחר ההמשך^^

[Roz~]

אין בעיה!
ועומר- D:

[הוגוורטסית בדם]

יש לי רק משהו להעיר
אני חושבת שהמשפט "ג'יני! יש לי שוב הזיות על ולדמורט..." קצת מוזר,
זה כאילו הארי ילד קטן, אני חושבת שהיה יותר מתאים שהארי היה ממלמל "ולדמורט..." או משהו כזה
(אל תיקחי את הרעיון, אני גרועה התיאורים כאלו)

[Roz~]

פרק שני
כיכר גרימולד הייתה שקטה בשעת לילה מאוחרת זו.
הארי התגנב לאיטו ונעמד מול הבתים 11 ו13.
הוא נקש ארוכות בשרביטו על הקיר, והבתים החלו לזוז ולפנות מקום לבית נוסף. בית מספר 12.
"לומוס" הוא מלמל, ואור בוהק נדלק בקצה שרביטו.
הוא נכנס לתוך הבית המלא אבק וקורי עכביש.
"קריצ'ר?" קרא הארי ברחבי הבית, "קריצ'ר?"
"כן, אד- אדונילי?" ענה קריצ'ר חלושות מהמסתור שמתחת למדרגות.
"אוי, קריצ'ר!" קרא הארי בחביבות, "אני זקוק לעזרתך."

~~~

ג'יני הוציאה מהארון שני בקבוקי ברצפת. היא נאנחה וחזרה אל האורח שבא במפתיע.
"אז איך אמרת שקוראים לך?" שאלה.
"לא אמרתי" ציפצף האורח, ושתה את הבירצפת בלגימות גדולות.
"אז למה באת?" שאלה ג'יני, שנסתה לפתוח בשיחה תרבותית.
"כדי להזהיר את המשפחה שלך ואותך" האורח עדיין התרכז בברצפת.
"ממה?"
"אני רוצה משהו בתמורה."
זה כבר עבר את גבול העצבים של ג'יני.
"באמת נראה לך שיש לי כוח לביקורים פיתאומיים באמצע הלילה, לשיחות חסרות פואנטה ולאורח מסתורי שכל מה שמעניין אותו זה כסף?!"
האורח לגם עוד לגימה מהבירצפת.
"בסדר, אני אוריד את עניין התמורה. בכל מקרה, אוכלי המוות רוצים לנקום. הם מתכננים כמה פעולות בכל רחבי אנגליה. הם רוצים להקים יורש לאדון האופל, שינהיג את אוכלי המוות."
ג'יני הייתה המומה מהדברים ששמעה.
"איך אני אדע שזה לא סתם?"
"אני גם לא משתגע להכנס לבתים באמצע הלילה, תאמיני לי.." הוא חייך חיוך שחשף תור שיניים צחורות.
ג'יני לא נראתה משוכנעת.
"האורח הפשיל את שרוולו, ועל זרועו השרירית היה מוטבע אות האפל.
"עכשיו את מאמינה?"
"יש לי בררה?" נאנחה ג'יני.
היא לגמה לראשונה מהברצפת, ונשמה נשימה ארוכה.
"אני צריך להתעתק. לא אוכל לספר לכם עוד. היו שלום!" קרא האורח, ונעלם בקליק קטן אחד, מותיר את ג'יני יושבת המומה על כיסא המטבח.

[הוגוורטסית בדם]

! ג'יני מתה!
זה כל כך יפה אבל כל כך עצוב...
אני חייבת פאנפיק הומוריסטי, עכשיו!