מלחמת אחים || ריקטו

[ריקטו סמפרה]

קטע שכתבתי לחבר. רציתי להראות לו איך אני כותב.

שימו לב: הקטע הזה מדבר הרבה על יהדות. כתבתי אותו כחרדי, אם זה מפריע למישהו-שלא יקרא.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדמעות לחלחו את דפי הסידור הקטן.
דמעותיה של אם.
דמעות של צער. של כאב. של דאגה. של פחד.
המלחמה בעיצומה, אך אפילו להתפלל איזה צד ינצח, היא לא יכולה.
משני עברי המתרס ניצבים יקיריה. שני בניה.
דמעות הדאגה לשלומם הגשמי, התערבבו עם דמעות ישנות. דמעות של "וזכני לגדל."
הבכור קם שנה קודם לכן, ועבר למדינה הסמוכה. הוא שינה פרופיל, הפך לאזרח רשמי וגדל בחממה יהודית נפלאה. צומח בתורה ועולה במהירות במעלות בית א-ל.
הוא היה חוזר לביקורים. לא כ"כ תכופים, אבל גם לא בתדירות נמוכה במיוחד.
אחיו, הקטן ממנו אך בשנתיים, היה קופץ עליו בשעת חזרתו, והם היו לומדים "חברותא."
הם למדו גם דרך הטלפון-כל יום. אבל ימי הביקור שלו היו ימים של חג. ימים של צוותה. שבת אחים גם יחד.
ואז פרצה המלחמה.
כאזרח רשמי-הוא גוייס לצבא. חייל ה', במדי צבא מגוהצים. את הגמרא, החליף רובה ואת הציצית-שכפ"ץ.
אחיו גויס לאותה מטרה,-מצידו השני של הגבול.
מלחמת אחים.
לא כי יש להם רצון.
לא כי יש להם ברירה.
ובתווך נותרה אמא יהודיה מתפללת. שישמור ה' על בניה.
רוצה שצד אחד ינצח. שהשני.
--------------------
כדורים שורקים בינות לראשים. ובתוכם.
במלחמה יש הרוגים.
בידיעה זו, אין די כדי להוריד את הזעזוע.
בינות לגופות והפצועים, רץ בחור ישיבה. רובה בין ידיו ושפתיו ממלמלות.
תמיד הוא יכול להרוג יהודי. אבל זה לא הזמן לחשבונות.
מצידו השני רץ אחיו, רובהו בידו. פולט מוות. הגנה על חיים.
חייל-כחייל, נלחם. רץ, יורה...
הוא מגיע לחורבה הניצבת מולו. אש יוצאת משברי קירותיה.
הוא עובר את הקיר. עופרת מפלחת את חזהו.
הוא מסתובב תשעים מעלות, פולט צרור.
אוייב נפגע, לב נקרע.
העיניים מצטלבות.
האחים נופלים איש על רעהו. דמעות מוחות פיח מלחיים.
לא דמעות של צער. כאב או פחד.
"בגן-עדן נשב בצוותא. שבת אחים גם יחד. נלמד בחברותא."
-מלמול בשפתיים סדוקות.
"שמע ישראל" נלחש בלאות.
או חברותא, או מיתותא.

[נבוט]

ואוווו!
טוב, אני יכולה לומר על הקטע המהמם הזה המון דברים...
אבל... הייתה לי עכשיו צמרמורת.
צמרמורת זה פשוט לא דבר שאפשר להתווכח איתו או לגרום לו להיות בכוונה,
זה רק אם משהו באמת נוגע בי...
אז, קח את זה כמחמאה רצינית.

אני מתפעלת כל פעם מחדש מהרמה הגבוהה ביותר של הכתיבה שלך.
כל קטע שלך, הוא כמו פצצה!

נגמרו לי המילים!

[ריקטו סמפרה]

תודה רבה!
וואו!

[מלאך לבן]

וואו מהמם!
אין מילים...

[ריקטו סמפרה]

תודההההההההההה!!!!!!!!!

[בבון1]

ואוו,
כתבת את זה בצורה ממש מרגשת,
אתה באמת כותב מאד יפה

[ריקטו סמפרה]

תודה רבה!

[נבוט]

זה מרגש כל פעם מחדש
סתם לא.
סתם כן.
סתם לא.
סתם כן.

הודעה זו נערכה ע"י כריס רוטשילד ב Sep 14 2020, 01:22 AM

[זרע שמשון]

בהחלט יש לך את זה. נהנתי מכל רגע.