בוודאי ישנו שם || תהילה, ..

אתם אוהבים אותי,
מעריכים אותי,
כמו שאני מעריכה אתכם?
אתם חושבים עלי,
מתעניינים בי,
באותה המידה שאני בכם?

אני מקלפת עוד קליפה,
ואז חובשת עוד אחת.
כמו פרפר אני מתכנסת בכנפי, במחשבותי.
לאחר שפגעו בי,
ירו בי כדורים.
פצעו בי כל כך, כל כך הרבה פצעים.
הלב שלי כבר מזמן נשבר,
שום דבר לא אותו דבר.
נגמרו לי הכוחות,
צריכה הרבה, הרבה תפילות.

כל היום רק מחפשת אהבה
מרימה את השטיחים ומנערת מהאבק.
מי ירצה אותי כמו שאני, בדיוק כמו שאני?
לא חזקה, אני נשברת,
כל היום רק רודפת ורודפת.

אני מקלפת עוד קליפה,
ואז חובשת עוד אחת.
כמו פרפר אני מתכנסת בכנפי, במחשבותי.
לאחר שפגעו בי,
ירו בי כדורים.
פצעו בי כל כך, כל כך הרבה פצעים.
הלב שלי כבר מזמן נשבר,
שום דבר לא אותו דבר.
נגמרו לי הכוחות,
צריכה הרבה, הרבה תפילות.

אשת חיל מי ימצא?
כי אני לא רוצה יותר לחפש תאהבה
שלכם.
רוצה חופש.
רוצה לנשום.
תביאו לי מקום,
כי בוודאי ישנו שם.
לא רוצה להעלות יותר
עשן.

אוקי דוקי
סוווווווו
אני מת על הפזמון. באמת אדיר. ואני גם אוהב איך שבכל שיר את מתחילה בצורה שגורמת לי לחשוב "זה יהיה שיר עם רק בתים? או שיר עם פזמון?" וזה יוצר אצלי ציפייה שאני נהנה ממנה מאוד.
אז כמו שאמרתי הפזמון מוש
והעובדה שאת מביאה לרגע נקודת מבט של מישהי שנשברה, שממוטטת, שלא יכולה - זה מדהים. זה מראה שיש לך את היכולת לכתוב מיותר פרספקטיבות, וזו תכונה חשובה למישהו שכותב.

כאן הפריע לי האנטר ולא הבנתי למה שמת אותו. אני חושב שעדיף להשאיר את "שלכם" למעלה, אבל מה שתרצי.

אבל כאן זה מעולה
אולי בגלל שסה בסיום, אבל אהבתי את זה מאוד.
מחכה לקרוא עוד!

תודה ממש 3>
עכשיו שאמרת באמת גם אני לא הבנתי למה עשיתי אנטר. אני אשנה ואני נשמעת ככ מתנצלת אבל באמת זה ככה:(
ובאמת תודה שאתה יושב וכותב ולא מתעצל:)