תרחישים הגיונים ביקום כלשהו|יעל

שבת אחר הצוהרים, 4:37

יעל משועממת, ועומדת על הספה במטרה להגיע למבחן. קצות האצבעות שלה כבר הפכו מזמן לעמידת פוינט. זיעה ניגרת לה על המצח. הפנים שלה אדומות ממאמץ. היא מותחת את הידים שלה עוד ועוד ועוד.
לבסוף,שיעל כבר הפכה להיות מרקדניות הבלט הטובות בעולם לאחר כמות הזמן שהיא כבר בעמידת פוינט, האמה של יעל, נוגעת בקצה המזגן. אבל ליעל זה לא מספיק. היא נמתחת עוד ועוד, היא שמה מתחת לרגליה כרית, ולבסוף, נוגעת בהולגרמת המספר של של המזגן. שיהיה ברור, זה לא היא קבעה את המעלות.
היא מאושרת. היא צורחת "יש! נגעתי במזגן!"

יעל נופלת מהספה, הכול נהיה שחור, יעל מתעלפת[/FONT]

יעל שוכבת בבית-החולים. דוקטור עדינה מנסה להעיר את יעל. היא פותחת את העינים בבלבול. הדוקטור הנחמדה שואלת אותה בקול רך, "יעל? את בסדר?" יעל מהנהנת בראשה בהנהון בלתי מורגש כמעט.
"מה את זוכרת?" שואלת הדוקטור בנסיון לגשש
הפנים של יעל מוצפות בברק ארגמני "אני הצלחתי!" היא צועקת באושר "אני נגעתי במזגן!"
------
הממ
לא יצא כ"כ טוב.
לא נורא.
תבים?

חח מגניב
זה כל כך הזוי ולא הגיוני וזה מה שעושה את זה כל כך מלהיב
תמשיכי לכתוב

נ''ב. זה נראה לי מוזר לקרוא דוקטורית. כאילו ''דוקטור עדינה מנסה להעיר את יעל'' או ''רופאה עדינה מנסה להעיר את יעל'' נראה הרבה יותר הגיוני...

יאוו
תמיד רציתי לכתוב על מחול וזה מקסיםם
הערות קטנטנות:
המילה "האצבע השלישית" נותנת אסוציאציות שליליות. את יכולה לכתוב "האמה" זה השם שלה.
כדאי לך להחליף כמה פעמים את המילה יעל ב"היא", זה נותן תחושה פחות עמוסה וכיף לקרוא.
זה מעולה!
סליחה סליחה אם פגעתי3>

קטע ממש חביב, יצא לא רע בכלל!
אהבתי את הקונספט היצירתי של כתיבה על משהו שהיה יכול להתרחש ביקום מקביל.

נראה לי התכוונת לכתוב "שיעל".

אני גם לא כל כך בטוח מה זה עמידת פוינט, אבל אני לא מי יודע מה מומחה בבלט אז אני לא כל כך דוגמה חחח
לא ברור לי גם כל כך למה היא התעלפה מזה שהיא נגעה במזגן אבל זאת סצנה די משעשעת סך הכול אז זה נסלח.
סך הכול אהבתי, כל הכבוד!