שירשור אמיתי, עם נריה

[צעד ועוד צעד]

"אה." אמרתי. "טוב, זה בגלל שאתה הגבר ואתה לא יולד." המשכתי.

[הנוב הראשי]

"אמא שלי והדודות שלי הסתדרו מאוד טוב"

[צעד ועוד צעד]

"אני לא הייתי מסתדרת." מלמלתי.

[הנוב הראשי]

"הנוער של היום," מילמלתי בשקט

[צעד ועוד צעד]

"אתה גם בו."

[הנוב הראשי]

"שמונה עשרה וחצי זה נוער?"

[צעד ועוד צעד]

"כן." התעקשתי. "רק לפני חצי שנה סיימת שמינית."

[הנוב הראשי]

"סיימתי אותה לפני שנה..."

[צעד ועוד צעד]

"נו, אז שנה. מי ישמע, כאילו אתה איזה זקן בן שמונים."

[הנוב הראשי]

"בנפש, בן תשעים ליתר דיוק," צחקתי.

[צעד ועוד צעד]

"אז אני בנפשי בת חמש."

[הנוב הראשי]

"עדיין אנשים לא נהרגו מהומור," מילמלתי.

[צעד ועוד צעד]

"ברוך השם." עניתי. "אגב, בא לך שנצא לפעמים?" אמרתי את זה. תמיד הייתה לי הרגשה שאני אהיה הזאת שאתחיל.

[הנוב הראשי]

"למה?"

[צעד ועוד צעד]

אוי לא. "אממ.. אתה יודע, לדבר. טוב, אם אתה עוד לא יוצא.."