הקדמה
____
לפני עידנים, זו היתה התקופה שלנו.
לפני עידנים, כשבני האדם השלטוניים עוד לא החריבו את העולם הנפלא של העבר והחליפו אותו בעולם המושחת ומלא הטכנולוגיה שלהם.
לפני עידנים, כאשר עולמנו היה קסום ומלא טוב, ואני יכול לתאר לכם אותו! שדות בשלל צבעים ורוגע אינסופי, יצורים קסומים ומדהימים ללא קץ! דרקונים, חדי קרן ומגוון עצום ואינסופי שלהם, תחושות שמחה היו בכל מקום, זה היה כמו חלום קיים! אבל הכול השתנה כאשר בני האדם השלטוניים רצו יותר, הם שרפו וכרתו הכול, הקימו טכנולוגיה והרסו את עולמנו, כל הזנים הקסומים כמעט נכחדו! וכך… כך גם הזן שלי! השבט שלי, המכיל כשלושה משפחות בלבד, הוא האחרון שנותר.
אנחנו זן מיוחד מבין היצורים הקסומים: אנחנו נראים בדיוק כמו בני האדם מלבד העובדה שאנו שולטים בכמה יסודות: מים, ברק, אוויר, אש, אדמה וקרח.
הבוקר התעוררתי שוב בתוך הר איפשהו, שבו אנו חיים על מנת שלא נראה מה עשו בני האדם לעולמנו.
הזן שלי לא צריך לאכול, ולכן פשוט הלכתי לדבר עם כולם, כשראיתי את מצב רוחם העצוב שאלתי את אמי ״מה קרה אמא?״ ״עוד יער גדול הושחת״ היא ענתה, ״אבל… אבל הפעם זן אחד נכחד באופן סופי: הלילרים״ אמרה אמי כששמעה בעיניה.
הייתי מזועזע, הלילרים היו יצורים טובי- לב שירפאו כל מה שהיה בסביבתם, והמעשה הזה שבר אותי.
החלטתי שאני אקדיש כל מה שאני יכול בשביל להחזיר את העולם למה שהיה.
____________
תכתבו עם אתם קוצים שאמשיך