האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

שנת ההיפוגריף 2024

דרושים חברים חדשים להנהלת הפורומים!

 
נושא נעול פרסם נושא חדש פרסם סקר

 ארס \ אשכול הרשמה, הארי פוטר, פנטזיה
פורסם ב: Nov 26 2018, 10:10 AM
צטט הודעה




בוגר הוגוורטס
*********

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 21208
חרמשים: 133690
מגדר:female
משתמש מספר: 38229
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 25.02.2012


מ"ת זה נכתב על ידי הדס (Violet Baudelaire) ומיועד לשימושה בלבד. תודה רבה לחלי על הרעיון.
המ"ת מבוסס על שבעת ספרי הארי פוטר. לא כולל המחזה "הילד המקולל".


ארס
"עברו כחמישים שנה מאז גלגולם הראשון של "אוכלי המוות", אז "אבירי ולפורגיס", ועשרים שנה מאז "הקרב על הוגוורטס", שלקח את המנהיג שלהם ופירק אותם. בסיום אותו קרב היו שנתפסו ונכלאו באזקבאן, היו שהצליחו לברוח והיו קומץ שקיבל חנינה. כמה מהם נמצאים כאן בקהל. אתם בוודאי חושבים שאוכלי המוות לא קבוצה מספיק חזקה, הרי הם הפסידו במלחמת הקוסמים הראשונה וגם בשנייה. אני יכול להסכים עם הטענה, ואני אגיד לכם את הסיבה לזה- הם לא היו מספיק טובים. כן, אני מודה בזה. אוכלי המוות ניסו להשמיד את המוגלגים והקוסמים בני המוגלגים, להפוך את עולם הקוסמים לטהור דם ולהשתלט עליו- ונכשלו. אך ניסיונותיהם לא היו כלל לשווא. כל מה שהם הספיקו לעשות במהלך חמישים השנה הללו סללו דרך לדורות הבאים, ואני מאמין שהם אלו, כלומר אתם ואני, שיכולים להצליח לגרום לזה באמת לקרות. הלורד וולדמורט, המנהיג הנעלה, בוודאי רצה במקרה של כישלון שמישהו ימשיך את החזון שלו. אז לקחתי את המושכות, ולכן אני מכנס אתכם כאן היום. לצערי כרגע לא אוכל להראות את פניי ולספר לכם את סיפורי, אך אני מבטיח שזה יגיע בבוא היום. בינתיים קראו לי "ארס", כשמו של אל המלחמה במיתולוגיה היוונית. יחד אתכם נוכל להיות חזקים יותר, חכמים יותר ומלומדים יותר. אנו לא נעשה את הטעויות של אבותינו, אלא נמצא דרכים חדשות וטובות יותר להשיג את מטרותינו. אני קורא לכם להצטרף אליי ולרדוף אחר הצדק האמתי!"

אז מה קורה כאן?
בחור אנונימי בשם ארס החליט להקים שוב את אוכלי המוות ולצאת למלחמת קוסמים שלישית. אלו רק שמועות כנראה, כי משרד הקסמים מכחיש אותן לחלוטין. יש האומרים שזה מפני שארס עבד בעבר במשרד הקסמים, אולי אפילו עוד עובד שם. אי אפשר לדעת מה נכון ומה לא, אבל כל עוד יש שקט הקוסמים מנסים לשמור על רוגע. ההורים שלכם מנסים לא לדבר על זה בבית, ובבית הספר אין יותר מדי התייחסות לנושא. עד אתמול בעצם, כאשר תלמיד רייבנקלו בשנה ב נמצא מוטל מת בחצר.

אבל מי אנחנו בכלל?
אתם קוסמים תלמידי הוגוורטס. התחלתם את הלימודים שלכם לשנת 2018-2019 לפני שלושה חודשים. הלימודים התחילו כרגיל בלי שום הפרעה עד אתמול. ומה הקשר שלכם למה שקרה? את זה אני לא יכולה לספר לכם כרגע.

חוקים
אל תדגדגו דרקון ישן.
חוק השליטה. כל עוד אתם לא אני, אתם אחראים אך ורק על הדמויות שלכם. לא על דמויות משנה ולא על הדמויות של האחרים.
חוקי הפורום והחוקים הגלובאליים תקפים גם כאן.
אתם לא פעילים מסיבה לא מוצדקת - הדמות שלכם תהפוך לאוכלת מוות.
נא לא להספים. לא להגיב על אשכול ההרשמה יותר מפעם אחת ולא להגיב על הוראות שלי מספר פעמים. אם יש לכם שאלה, יש הודעה פרטית בשביל זה.
לא השקעתם - הדמות שלכם תאבד את האף. זה כבר לא אופנתי בימינו.
שמרו על הפה. אתם יכולים לקלל, אבל לא את השחקנים האחרים, אלא את הדמויות שלהם, אולי. אותו דבר לגבי אלימות במשחק.
מה שאתם יודעים, הדמות לא בהכרח יודעת. אני אקרא ואוודא שאתם מפרידים בין הידע שלכם לידע של הדמות.
התייחסו בכבוד למקום ממנו הדמות באה. אני לא מגבילה אתכם במדינות או במוצא למרות שהמ"ת מתרחש במקום מסוים. אז אם הדמות שלכם, לדוגמה, הגיעה מחוף השנהב, אז השם שלה והתרבות שלה יתאימו לזה. דמויות שמעוותות את התרבות של המדינה שלהן לא יתקבלו. אל תחששו לחפש מידע באינטרנט.
תהינו happy.gif

טופס

CODE
[COLOR=RoyalBlue][B]שם וכינוי:[/B][/COLOR] שלכם כמובן. בלי בצד, אחרת אני פשוט לא אקרא את הטופס.
[COLOR=RoyalBlue][B]שם הדמות:[/B][/COLOR] בהתאם למוצא.
[COLOR=RoyalBlue][B]גיל הדמות:[/B][/COLOR] 14-18, אם אתם מעוניינים במשהו אחר לשלוח ה"פ.
[COLOR=RoyalBlue][B]מגדר:[/B][/COLOR] כל דבר שתרצו, אפילו חד קרן.
[COLOR=RoyalBlue][B]מוצא \ ארץ הדמות:[/B][/COLOR] כל דבר הולך. שימו לב - הדמות שלכם חייבת לדעת אנגלית מפני שהיא לומדת בהוגוורטס.
[COLOR=RoyalBlue][B]שנה בהוגוורטס:[/B][/COLOR]
[COLOR=RoyalBlue][B]בית:[/B][/COLOR]
[COLOR=RoyalBlue][B]סטטוס דם:[/B][/COLOR]
[COLOR=RoyalBlue][B]שרביט:[/B][/COLOR]
[COLOR=RoyalBlue][B]פטרונוס:[/B][/COLOR] (במידה והדמות יודעת לעשות)
[COLOR=RoyalBlue][B]מראה:[/B][/COLOR] מינימום 8 שורות. מראה מושקע שיתאר את הדמות שלכם כפי שאתם רואים אותה בדמיונכם, מכף רגל ועד ראש. תארו את הגוף שלה, את סגנון הלבוש, את סגנון האיפור ועוד.
[COLOR=RoyalBlue][B]אופי:[/B][/COLOR] מינימום 15 שורות. כתבו על התכונות הטובות של הדמות שלכם וגם על הרעות. מה הדמות אוהבת ומה לא. כל דבר שילמד אותנו על האופי שלה ואיך היא מתנהגת.
[COLOR=RoyalBlue][B]רקע:[/B][/COLOR] מינימום 20 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות.
[COLOR=RoyalBlue][B]הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם:[/B][/COLOR] לא בצבע שמישהו מעליכם בחר, כמובן. ולא ב-RoyalBlue.
[COLOR=RoyalBlue][B]סטטוס התקדמות:[/B][/COLOR] כאן תוכלו לדווח על ההתקדמות שלכם בטופס- אילו חלקים סיימתם, מה מצב ההתקדמות וכו'.
[COLOR=RoyalBlue][B]הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא:[/B][/COLOR]

שמורים
תםוש, Nico di Angelo - ונוס קארו (סלית'רין)
יובל Len - מקסימילאן אדווין ריצ'ארדס (סלית'רין)
מאיו, Ice Cream, אנסטסיה ספסקי (הפלפאף)
חלי, Sunny Baudelaire, הייאג'ו לוסי יו ת'ומאס (הפלפאף)

רשומים



--------------------

הדס - הנהלת האתר ועוד הרבה תפקידים לשעבר
אין חתימה, תרקדו.

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 26 2018, 10:37 AM
צטט הודעה




Blink, and the years fall away like leaves
********

פרטי משתמש
קבוצה: אחראית תוכן
הודעות: 15450
חרמשים: 94521453
מגדר:female
משתמש מספר: 57621
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 03.06.2016


שם וכינוי: חלי, Sunny Baudelaire
שם הדמות: הייאג'ו לוסי יו ת'ומאס (Hye-Jo Lucy Yu Thomas). הייאג'ו יו זה השם המקורי שלה, לוסי זה השם שההורים המאמצים שלה נתנו לה ות'ומאס זה שם המשפחה שלהם. כולם קוראים לה הייאג'ו.
גיל הדמות: 15.
מגדר: סיסג'נדרית, לסבית
מוצא \ ארץ הדמות: נולדה וגדלה בדרום קוריאה בבוסאן, עברה לבריטניה בגיל 10.
שנה בהוגוורטס: חמישית, היא נולדה ב31.8.03, מה שהופך אותה לקטנה ביותר בשכבת הגיל שלה.
בית: הפלפאף
סטטוס דם: היא מאומצת ולכן לא יודעת
שרביט: עשוי מעץ הדובדבן, שזה סוג העץ שממנו עשויים שרביטים בעיקר של תלמידי בית הספר לקסם ביפני מאהוטוקורו - מה שמעצבן את הייאג'ו כי היא קוריאנית ולא יפנית, אלא אם כן אמא שלה הייתה יפנית והיא לא יודעת. ליבת השרביט היא נוצה של עוף חול, האורך שלו הוא בערך 14 וחצי והוא גמיש. (הלכתי לקחת שאלון שרביטים בשם הייאג'ו בפוטרמור שתדעו)
פטרונוס: פרפר
מראה: על אף השם המעורב שלה, הייאג'ו היא קוריאנית שלמה. השם המעורב הוא רק בגלל העובדה שהיא מאומצת, ושהאבות שלה נתנו לה את השם הזה. אז כן, מבחינת מראה היא לחלוטין קוריאנית. העובדה שהיא קוריאנית, או אם לדייק, אסייאתית, הופכת אותה לבולטת במיוחד בנוף של הוגוורטס. גם בשנת 201X הרוב הגדול של הוגוורטס הוא ממוצא לבן מתוקף העובדה שבית הספר הוא בבריטניה, ככה שהייאג'ו ממש בולטת. אי אפשר לומר שהייאג'ו לא יפה, או אם לדייק, חמודה, אבל רבים מתלמידי הוגוורטס רואים אותה קודם כל בתור התלמידה האסייאתית, ורק אחרי זה שמים לב לאיך שהיא באמת נראת.
להייאג'ו יש שיער שחור, כיאה לקוריאנית. מדובר על שחור ממש, לא חום שאפשר לבלבל עם שחור, אלא ממש שחור. כמו הגלימות שהייאג'ו לובשת בהוגוורטס, אולי טיפה שונה כי בכל זאת מדובר על בד אל מול צבע שיער. השיער של הייאג'ו גם חלק, אבל היא לא מפסיקה לנסות לגרום לו להיות קצת פחות...חלק ומשעמם, בין אם זה בקרמים ומוצרים של מוגלגים ובין אם זה בקסם. ככה שהשיער של הייאג'ו לא נראה חלק בצורה מחרידה, אלא קצת יותר בעל נפח וקצת יותר קרוב לשיער גלי, אבל כזה שרואים בבירור שהשתמשת במשהו כדי שהוא יראה ככה. לא תמיד יש לה כוח להתעסק בו, ואין לה כוח לשמור עליו כל שעות היממה, אז לפעמים בכל זאת ניתן לתפוס אותו במצב החלק במיוחד הרגיל שלו. הייאג'ו חושבת שהשיער שלה דיי משעמם (על אף שהוא בולט), ולכן היא עשתה בו פס אחד צבוע בקסם, בצד הימני של השיער שלה, מהשורש ועד לקצה. כרגע הצבע שלו הוא כחול, אבל היא צובעת אותו בקסם לצבע אחר כל פעם שמתחשק לה. הצבע היחיד שהיא לא תצבע את הפס הזה בו הוא צהוב, וזה כדי לא לגרום לו להשתלב עם הצבע של הבית שלה, הפלפאף. השיער של הייאג'ו לא ממש ארוך, אבל הוא גם לא כל כך קצר. השיער שלה מגיע בערך עד המותניים שלה, והיא בדרך כלל לא אוספת אותו, אלא אם כן היא צריכה לכתוב סיכומים רבים או להתעסק בשיעור כמו שיקויים ולא מתחשק לה שהשיער יהפוך לחלק מהשיקוי. יש לה גם פוני, הוא אומנם לא כל כך מלא ברמה שאי אפשר לראות את המצח שלה, אבל הוא כן מכסה את המצח שלה בצורה לא מלאה. הוא מגיע כמעט עד לעיניים שלה, אבל לפעמים, כשהיא ממש צריכה להתרכז, היא אוספת אותו עם סיכות שחורות פשוטות. אפילו שהיא בדרך כלל לא אוהבת לאסוף את השיער, תמיד תמצאו גומייה על היד שלה וסיכות בתיק או בכיס של הגלימה שלה.
הפנים של הייאג'ו לא כל כך שונות מפנים של קוריאניות אחרות, אבל יש בהן איזה שהוא קסם (קלטת? קלטת?). הגבות שלה מוסתרות חלקית על ידי הקצוות של הפוני שלה, אבל זה לא שצריך ממש להסתיר אותן, הן סתם גבות רגילות. לא עבות ולא דקות. העיניים של הייאג'ו הן, כמה מפתיע, מלכסונות. הן קצת גדולות, מה שמשווה לה מעט מראה של ילדה קטנה, אבל הן לא ספק מלוכסנות. הצבע שלהן הוא כמובן כהה ושחור, מה שקצת מתסכל אותה למען האמת. היא חשבה לשים עדשות בצבעים כדי שהיא תיראה קצת פחות משעממת ובו זמנית שונה, אבל היא הגיעה למסקנה שזה לא יעזור כי העובדה שהעיניים שלה מלוכסנות מסגירה אותה. בניגוד להרבה אסייאתים, יש להייאג'ו ריסים ארוכים יחסית, אפילו מאד ארוכים. יש שימצאו את העיניים של הייאג'ו יפות, אבל הייאג'ו אישית לא ממש סובלת אותן, לא על פני השטח בכל מקרה. האף של הייאג'ו קטן יחסית, אבל החלק החשוב ביותר בפנים שלה, בעיקרון, הן השפתיים שלה. הפה שלה אם לדייק. הייאג'ו היא מהאנשים שיש להם פה מאד גדול, אבל לא בצורה שגורמת לך להיראות מוזר או כמו חייזר לחלוטין. השפתיים שלה לא עבות ולא דקות, והצבע שלהן הוא ורוד בהיר קצת חיוור שיש ללא מעט אנשים, אז מה כל כך חשוב בפה של הייאג'ו? העובדה שכשהיא מחייכת, החיוך שלה פשוט ענקי, והיא נראת כמו מפלצת חיוכים ענקית. החיוך שלה תמיד נראה כאילו הוא עלול לברוח מהפרצוף שלה, וזה פחות או יותר נכון לגביה. אם הייאג'ו תעיד על עצמה שאם החיוך שלה היה יכול, הוא היה בורח. בהתאם לכך יש להייאג'ו גם שיניים ישרות ולבנות, שהיא דואגת לטפל בהן יפהה כדי שלא תחייך ותבריח חס וחלילה את כל הסביבה שלה. אה, ויש לה גשר. לחברים שלה היא טוענת שההורים שלה פשוט התעקשו שלא תטפל בשיניים שלה בקסם כי זה מסוכן ונאלצו "להיעזר" באנשים מוגלגלים למרות שזה ירידה ברמה, אבל זה פשוט כי ההורים שלה הם למעשה זוג מוגלגלים וזה כל מה שהם מכירים. להייאג'ו יש טבלה עד היום שבו היא תוכל להיפטר מהגשר, וכל יום היא מדביקה מדבקה צבעונית בלוח שנה שלה וסופרת מחדש את הימים עד שהיא תוכל להוריד את הגשר, אפילו שהיא יכולה לומר לכם מתוך שינה כמה ימים נשארו וכמה ימים ישארו בעוד שבוע וכמה ימים נשארו לפני חודש. גם עם הגשר להייאג'ו יש חיוך מקסים שאי אפשר להתעלם ממנו, וכיוון שהיא מחייכת כל כך הרבה היא ידועה ברחבי הוגוורטס בזכות החיוך שלה בנוסף לעובדה שהיא אסייאתית. עוד משהו שמדגיש את החיוך שלה הוא העובדה שאין לה כל כך הרבה לחיים. זה לא בגלל רזון קיצוני, על אף שהיא רזה, פשוט אין לה לחיים כל כך בולטות. הן גם לא מה שאפשר לקרוא "לחיים שקועות", אלא משהו…. בין לחיים קצת שקועות ללחיים שאפשר לקרוא להן באמת לחיים. הן פשוט שם, במילים אחרות הדבר האחרון שצריך לדבר עליו בפנים של הייאג'ו הן האוזניים שלה, שהן מחודדות וקטנות ובולטות ונראות כמו אוזניים של אלף, פרט לעובדה שהיא לא כזו, עד כמה שידוע לה. זו עוד סיבה שבגללה הייאג'ו לא אוהבת במיוחד לאסוף את השיער שלה, על אף שהן בולטות גם אם השיער שלה פזור והיא נראת כמו אחד משבעת הגמדים של שלגייה עם הכובעים שלא מסתירים את האוזניים, רק שאין לה כובע והן בולטות מהשיער במקום.
הגוף של הייאג'ו הוא החלק האחרון שיש לדבר עליו. הייאג'ו קצת מעל 1.60, גובה ממוצע יחסית, אבל היא חושבת שיש סיכוי שהיא עוד תגבהה קצת למרות שהיא בת 15. היא חושבת ככה בעיקר בגלל העובדה שהיא לא מפותחת במיוחד. זה לא שאין לה חזה וירכיים וכל הסיפור הזה, מן הסתם יש לה, אבל גם אין לה הרבה. יש כאלה שאומרים שהיא נראת כמו משהו שבדרך להיות אישה, ויש כאלה שפשוט יגידו שהיא אישה שלא התברכה במיוחד. בקיצור, היא בגובה ממוצע אבל לא מפותחת במיוחד. היא גם יחסית רזה, אולי קצת יותר מידי רזה למען האמת. זה לא שהיא לא אוכלת - אומנם היא צמחונית ולא אוכלת דברים שיתקעו לה בגשר, אבל היא אוכלת הרבה. כנראה שהיא פשוט מהילדים האלה עם מערכת עיכול שעובדת לטובתם קצת יותר מידי. אין לה תכשיטים רבים, רק צמיד שהאבות שלה נתנו לה והיא מפחדת ממש שישאלו אותה עליו, כי היא תצטרך למצוא שקר. הצמיד הזה הוא צמיד תליונים (כמו פנדורה אם מישהו צריך דוגמה מוחשית) עם תליונים שונים בצבעים שחור וצהוב שהם הכינו לה ושלחו לה כשהם שמעו שזה הצבעים של הבית שלה. יש שם תיליון של לב צהוב, אחד עם דבורה כי דבורה זה צהוב ושחור, אחד עם משפחה של שני אבות וילדה עם בגדים צהובים ושיער שחור, את השם שלה בקוריאנית בצבע שחור, גירית (גם בגלל מה שהם שמעו ממנה) ומפתח שנראה כמו המפתח של הבית שלה, גם בצבע צהוב, שהמטרה שלו להזכיר לה שיש לה תמיד לאן לחזור. הצמיד הזה נמצא על היד הימנית שלה כדי שלא יפריע לה לכתוב ולעשות קסמים, ופה נגמרים התכשיטים שלה. הזרועות והרגליים שלה מאד רזות, אבל פחות אפשר לשים לב לזה עם המדים הארוכים של בית הספר. אין להייאג'ו כל כך הרבה צלקות, אבל כן יש כמה. יש כמה ברגליים שלה מתוקף העובדה שהיא התרוצצה בלי סוף בתור ילדה ובגלל התפרצויות הקסם שלה שהיו רבות וגרמו לתאונות. הידיים שלה נקיות, כנראה כי הצלקות מכל התאונות שלה עברו כבר שם. הדבר האחרון בהחלט שצריך לומר על הייאג'ו זה שהיא בהירה יחסית לקוריאנית, אבל ביחס לכל הבריטים סביבה היא ממש בולטת ולא בגלל בהירות, אלא ההפך. לא משנה כמה בהירה היא תהיה, העובדה שהיא אסייאתית, או במילים ממש ממש לא יפות וגזעניות שאל תגידו לעולם בקול רם, "אדם צהוב", היא בולטת. הייאג'ו חולמת שיהיה לה עור בהיר כמו כל הילדות הבריטיות שהיא רואה, ומכאן ניתן להבין שזה עוד משהו שהיא לא כל כך אוהבת בעצמה. כל הסיפור הזה טיפה עצוב, כי הייאג'ו לא שונאת את העובדה שהיא קוריאנית ולא מתביישת בזה, היא פשוט שונאת את העובדה שהיא כל כך בולטת בבריטניה. עמוק בלב היא אוהבת את השיער החלק והעיניים המלוסכנות והמאפיינים הלא בריטיים שלה, אבל העובדה שהיא בולטת כל כך בתוך תלמידי הוגוורטס מפריעה לה.
אופי: הייאג'ו ילדה חברותית, אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו. על אף שהיא קצת מוזרה ולא תמיד מחוברת, היא חברה של הרבה אנשים - מהשכבה מעל, מהשכבה מתחת, אפילו מסלית'רין יש לה הרבה חברים. לא ברור מה יש בהייאג'ו שגורם לה להצליח להתחבר ככה לכל אחד על אף שהיא כזאת עוף מוזר, אבל משהו בה פשוט גורם לזה. היא אף פעם לא תשפוט אדם על פי המראה שלו גם הוא נועץ בה מבט מרושע, והיא לא תשפוט בן אדם על פי איך שהוא מתנהג אליה בפגישה הראשונה שלהם גם אם הפגישה הראשונה הייתה כשהוא העיף אותה במדרגות בכוונה. אפילו אחרי שנים של העלבות והתרחקות מצד ילדי בית הספר ובית היתומים שלה בדרום קוריאה, הייאג'ו עדיין מאמינה מאה אחוז באנשים. היא מאמינה שכל אחד הוא אדם טוב, לא משנה כמה חרא הוא יהיה אליה או לאנשים אחרים. קשה ממש לשכנע אותה שמישהו הוא בן אדם רע - צריך להיות ממש ברמה של וולדמורט או משהו כדי לשכנע אותה בזה. במילים אחרות, הייאג'ו חברותית כי היא תמימה כמו ילדה קטנה. זה בדיוק ההפך ממה שהייתם מצפים ממנה, אבל זו מי שהיא. התמימות של הייאג'ו יכולה לעלות לה ביוקר הרבה פעמים, אבל למזלה יש לה מספיק חברים שיזהירו אותה שהיא בוטחת באנשים קצת יותר מידי כשזה מסוכן. לא אכפת לה שהיא תמימה - ככה היא יצרה לעצמה הרבה חברים, גם כאלה שנראים מרושעים מבחוץ אבל הם רכים מבפנים. יחד עם העובדה שהיא תמימה וחברותית, באה גם העובדה שהיא אופטימית. היא תמיד עם חיוך על הפנים, אלא אם כן משהו ממש ממש ממש רע קרה. היא פשוט תמיד שמחה. כשהייאג'ו לא מחייכת, אז אפשר לדעת שמשהו ממש לא בסדר בהוגוורטס. היא מחייכת מהשניה שהיא קמה בבוקר עד השניה שהיא הולכת לישון. האופטימיות הזו יכולה לעצבן למוות כמה אנשים, אבל לא אכפת לה. החיים בהוגוורטס מדהימים סך הכל, אז למה לא לחייך ולהראות את זה? חלק ממנה עדיין לא תופס שלפני חמש-שש שנים בערך לא הייתה לה משפחה, והיא לא ידעה שהיא מכשפה.
הייאג'ו כל כך אופטימית ושמחה שהיא גם מעופפת לגמרי. זה, למען האמת, לא תמיד רע. אפשר לומר שיש לה הפרעת קשב, אבל זה אף פעם לא אובחן אז אי אפשר לדעת את זה בוודאות. היא אף פעם לא מרוכזת לגמרי בשיעורים, אפילו אם זה דברים שהיא אוהבת כמו לחשים ושינוי צורה שהיא ממש טובה, שלא לדבר על שיעורים כמו שיקויים ותולדות הקסם שם צריך ממש להקשיב. היא לא תלמידה גרועה למרות הכל, היא פשוט לא מאה אחוז בלימודים. היא כמו עפיפון או ענן - אם לא תחבר אותה לקרקע, היא תעוף לה. בדרך כלל יש חברה אחת או שתיים על המשמר שיעירו את הייאג'ו מהחלומות בהקיץ שלה על צבעים יותר יפים לקדרות בשיעור שיקויים או האם יש חיים על מאדים, לפני שהיא ממש תקלקל לעצמה את הציון בגלל שהיא ענן. אם בהוגוורטס היו תעודות, הייאג'ו הייתה מקבלת את ההערה של "את צריכה להתרכז יותר" מכל המורים, מאה אחוז. קשה לה גם לשבת בשקט - עוד משהו שמאפיין הפרעת קשב. אם אי פעם תשבו בכיתה ותשמעו מישהו מתופף על השולחן או מזמזם לעצמו, זו הייאג'ו. אבל היי, לאף אחד לא אכפת לשמוע את הייאג'ו מזמזמת שירי כריסמס בדצמבר במקום להקשיב לבינס. המקום היחיד שבו הייאג'ו קשובה באמת זה הקווידיץ' - הייאג'ו המחפשת של בית הפלפאף. העובדה שהיא קטנה יחסית (משקל וגובה) עוזרים גם, אבל אי אפשר להכחיש שיש לה כישרון מלידה. פעם, כשהייאג'ו הייתה בעונש על זה שהיא שפכה למישהו את השיקוי על הנעל וכמעט גרמה לו לאבד רגל, היא ניסתה לחפש ולראות אם ההורים שלה אולי היו בהוגוורטס ואולי שיחקו קווידיץ' גם, אבל זה ממש קשה כי היא לא יודעת כלום על ההורים שלה. פרט לשם המשפחה שלהם, בכל מקרה. הנקודה היא, שהייאג'ו המחפשת של הפלפאף והיא גם מחפשת דיי מוצלחת. היא פשוט נולדה כדי להיות חלק מהעננים, כמו שהקפטן של הקבוצה שלה טוענת. היא מרגישה הרבה יותר חלק מהאוויר והעננים והשמיים מאשר חלק מהאנשים שצריכים להיות על הקרקע. היא חולמת על להיות הקפטן של קבוצת הקווידיץ' של הפלפאף יום אחד, והיא מקווה שהיא תצליח כי היא יודעת שלהיות מדריכה בבית שלה זה משהו שלא יקרה לעולם.
הייאג'ו אוהבת את המשפחה שלה ולא רוצה להיות שקרנית, אבל אין לה ברירה. היא לא שיקרה עד שהיא הגיעה להוגוורטס - להפך, היא הייתה ילדה מאד כנה והייתה אומרת כל מה שעובר לה בראש גם אם זה לא היה טוב. אבל מהר מאד היא הבינה שפשוט אין לה ברירה - קודם כל, היא אסייאתית, מה שכבר הפך אותה לשונה ולמטרה קלה להצקות. אחרי זה, יש את העובדה שהיא לסבית, שאומנם היא לא ידעה את זה כשהיא התחילה עם השקר אבל זה גם לא מוסיף לשמה הטוב במיוחד. ואז יש את הבעיה הגדולה שהיא לא יודעת מה סטטוס הדם שלה. אם היא הייתה יתומה שהייתה יודעת שהיא חצויית דם או בת מוגלגלים, סבבה. אבל היא הבן אדם היחיד בכל הוגוורטס, עד כמה שידוע לה, שאין לו מושג אם הוא חצוי דם או טהור דם או כלום ושום דבר. מעבר לעובדה שזה ממש מבאס, זה גם מוציא אותה ממש גרוע. סטטוס דם זה משהו חשוב בעולם הקוסמים, כולם יודעים את זה. ולכן היא התחילה את השקר שלה - שהיא בת למשפחה טהורת דם חשובה בדרום קוריאה שרק רצתה את החינוך הכי טוב שיש לבת שלהם, אז הם עברו לאנגליה ושלחו אותה להוגוורטס. היא שומרת על הסוד הזה יותר ממה שהיא שומרת על השרביט שלה, ועד כה היא לא פישלה. היא דואגת לכתוב להורים שלה רק כשהיא ממש לבד, היא שולחת להם מכתבים רק כשהיא ממש ממש לבד, היא שומרת את כל המכתבים שלהם בקופסא שנעולה בקסמים ובמקום סודי כדי שאף אחד לא ימצא (כי אין לה לב להשמיד אותם) והיא עושה פשוט הכל כדי שאף אחד לא יגלה שהיא לא יו הייאג'ו טהורת הדם הקוריאנית. היא אפילו לא אמרה לאף אחד שהשם השני שלה זה לוסי, וששם המשפחה השני שלה זה ת'ומאס. היא דאגה שכל המורים ידעו להשתמש ביו במקום בת'ומאס ופה נפטרה הבעיה, יחד עם העובדה שכמעט אף אחד כבר לא זוכר שהקריאו את כל השם שלה בטקס המיון ושהשם שלה הוא לא רק הייאג'ו יו. אבל לוסי ת'ומאס זה שם משל עצמו, ככה שלמוח של רוב האנשים קל פשוט לחשוב שהם זוכרים שם של שתי תלמידות כשם של תלמידה אחת משום מה. עד כאן הכל נשמע בסדר, אבל לכל שקר יש מחיר. ואם מדובר בשקר כל כך גדול כמו השקר של הייאג'ו, המחיר גדול. הייאג'ו מרגישה שהיא מסתובבת כל החיים עם אבן ענקית על הלב, אפילו סל אבנים - היא מרגישה כפוית טובה ומגעילה שהיא מעזה לשקר על האנשים שבלעדיהם היא לא הייתה מוצאת משפחה, שלא לדבר על זה שהיא לא הייתה מכירה את הוגוורטס. ככה שהייאג'ו מסתובבת עם רגשות אשמה תמידיים על מה שהיא עושה ואומרת, והיא תמיד מנסה לשכנע את עצמה שאין ברירה אבל זה לא עוזר. ככה שמתחת לחזות השמחה, החברותית והמעופפת של הייאג'ו יש ילדה שמרגישה ממש רע עם עצמה, שמרגישה כמו האדם הכי שקרן ומגעיל שיש. היא לא חושבת שהיא ראויה למישהי כשהיא כזאת שקרנית מגעילה, והאמת שהיא בקושי חושבת שהיא ראויה להורים המקסימים שלה שעבדו כלכך קשה כדי שהיא תוכל להיות שלהם. ככה שבמילים אחרות, הייאג'ו לא תופסת מעצמה יותר מידי ורואה את עצמה כבן אדם הכי נורא על האדמה. בגלל זה היא גם לעולם לא תעשה צעד לכיוון קארו - היא לא ראויה לה בכלל לדעתה.
חשוב לציין שהייאג'ו גם מאד רגישה. היא נפגעת בקלות, היא שמחה בקלות... אל תופתעו לראות אותה בוכה אם מישהו מספר סיפור עצוב שכל אדם אחר היה מצליח להחזיק את הדמעות בו. בגלל זה היא גם לא אוכלת חיות - רק מלחשוב על הסבל שהן עוברות ומה שקורה להן כדי להגיע לצלחת והעובדה ש, וול, הורגים אותם... היא לא מסוגלת. הרגש היחיד שקשה להוציא מהייאג'ו זה כעס, פשוט כי היא נותנת לאנשים מיליון הזדמנויות עד שהם באמת עושים משהו שיעצבן אותה. היא לא מוכנה לסבול אנשים שצוחקים על סבל של אחרים, על הקהילה הגאה או על אנשים ששונים מהם בכללי.
לסיכום, הייאג'ו היא מה שאפשר לומר "טיפוס מעניין". מדובר בילדה שמחה ומעופפת שיכולה לדבר איתך על דברים שלא קשורים אפילו בקצת לנושא השיחה שלכם לפני רגע, זאת שהמורים אומרים שהראש שלה במקום אחר ובכל זאת היא יודעת לתפוס סניץ' מתוך שינה. מבפנים היא שונאת את עצמה וחושבת שהיא נוראית, אבל כלפי חוץ היא סתם ילדה חמודה, מוזרה ולא מזיקה.
רקע: על אף שהרבה יכולים לומר שהחיים של הייאג'ו לא היו כל כך קלים בחלקם הראשון (או ברובם, אם לדייק) הייאג'ו לא ממש רואה זאת. היא נולדה בדרום קוריאה, בבוסאן, לזוג שאין לה מושג אם הם היו קוסמים, רק אחד קוסם או שאף אחד מהם לא קוסם. היא לא יודעת עליהם כלום כיוון שהיא עדיין לא יכולה לפתוח את תיק האימוץ שלה, וגם אם כן, היא יודעת שלא יקראו להם "אני קוסם!" או משהו כזה, שלא לדבר על זה שהיא לא בטוחה אם יהיה שם מספיק פרטים בכלל בשביל זה. בכל מקרה, הייאג'ו נולדה ביום קריר (בדרום קוריאה קר בקיץ, מה לעשות) כשכולם היו עסוקים בחיים שלהם ובשגרה שלהם, שכן שנת הלימודים בקוריאה לא מתחילה בספטמבר. להגנת ההורים הביולוגים של הייאג'ו, הם לא זרקו אותה לרחוב מיד. הם דאגו שתהיה במצב טוב יחסית, ורק אחרי שספטמבר כבר הגיע והייאג'ו הייתה במצב מספיק סביר כדי שהם ינטשו אותה, הם השאירו אותה באמצע הלילה בכניסה לאחד מבתי היתומים בבוסאן. מזג האוויר עדיין היה קריר יחסית לתינוקת בת כמה ימים באותה התקופה, אבל הייאג'ו, איך שהוא, אולי בגלל שהיא מכשפה, שרדה יחסית בלי בעיה. סתם, זה פשוט הגירסא שהיא רוצה להאמין לה. האמת היא שהם פשוט עטפו אותה טוב כדי שלא תתקרר. אחראים, אמרנו? בכל מקרה, מצאו אותה למחרת בבוקר כשפתחו את הדלת של בית היתומים, ואף אחד לא היה מופתע כי ילדים שננטשים בכניסה לבית יתומים זה לא עניין כזה גדול בשבילם. ההורים הביולוגים האחראים של הייאג'ו דאגו להשאיר גם פתק שבו רשומים הפרטים שלה - העובדה שקוראים לה יו הייאג'ו והעובדה שהיא נולדה ב-31.8 - וגם פרטים שלהם, כדי שיהיה אפשר לשים בתיק האישי שלה. הם לא היו מעוניינים שלא יהיה לה דרך למצוא אותם לגמרי, כנראה. הייאג'ו לא יודעת על זה, כי היא לא אמורה לדעת. בכל מקרה, מהר מאד הייאג'ו הפכה לחלק מבית היתומים בבוסאן - בתור תינוקת לא היה ממש קשה להשתלב, אחרי הכל. ההורים הביולוגים האחראים שלה גם דאגו לשים אותה בבית יתומים שידוע כמקום טוב, ככה שהייאג'ו אף פעם לא סבלה מרעב או צמא. הבעיה עם בתי יתומים, כפי שמחקרים רבים בפסיכולוגיה כבר הוכיחו, היא שהתינוק צריך מישהו שאפשר להיקשר אליו מבחינה ריגשית ונפשית כדי שהוא יגדל בצורה טובה, ובבתי יתומים הרבה פעמים חסר את הדברים האלה. במקרה של הייאג'ו, למזלה, הייתה את הדמות הזו אליה היא יכלה להיקשר ריגשית - גברת קים. הייאג'ו לא יודעת מה השם הפרטי שלה, אבל היא זוכרת בבירור ששם המשפחה הוא קים (טוב, כל אדם חמישי בדרום קוריאה נקרא קים).
גברת קים טיפלה בהייאג'ו באדיקות מהיום הראשון. הייאג'ו לא זוכרת את עצמה בתור תינוקת מן הסתם, אבל כבר אז היה לה הרבה אנרגיה והרבה סקרנות. באורח קסם ממש היא תמיד הייתה מוצאת דרך לצאת מהעריסה הגבוהה שלה ולהסתובב בבית היתומים, להגיע לכל מיני חורים שיש בהן עכברים ועוד כל מיני דברים מוזרים. גברת קים תמיד הייתה שם כדי להחזיר אותה למקום, ולבדוק שהיא לא עשתה לעצמה שום נזק. בתור פעוטה היו להייאג'ו דיי הרבה חברים בבית היתומים, דבר שישתנה בהמשך. כנראה שאז לא היה אכפת להם שהיא קצת מוזרה ושלפעמים קורים סביבה דברים שאי אפשר להסביר. אבל הדבר שהייאג'ו הכי זוכרת היא גברת קים, בעיקר בגלל שהיה ברור שלגברת קים אכפת הכי הרבה ממנה. היא תמיד הייתה בודקת שהייאג'ו אכלה, שהייאג'ו נקייה, שהייאג'ו לא מצאה את עצמה במקום מוזר שוב... היא הרגישה ממש כמו אמא שלה, אפילו שכולם דאגו להבהיר להייאג'ו מהרגע הראשון שאין לה הורים. הם השאירו אותה בבית היתומים כי הם לא רצו אותה. מה שהייאג'ו לא ידעה היא שגברת קים הייתה סקיבית, ושהייאג'ו סיקרנה אותה - כי כבר מגיל צעיר היה אפשר לראות את הקסם בה.
בכל מקרה, העניינים התחילו להסתבך טיפה מבחינת הייאג'ו כשהיא הגיעה לכיתה א'. עד כה היא הספיקה לצבור כבר אין ספור סימנים וחבורות מכל השטויות שהיא עשתה, והיא הייתה חברה של כולם בערך בבית היתומים. לא שהיא בטחה בזה יותר מידי, כי הרבה אומצו. היא, משום מה, לא. כנראה שהיו ילדים שהיו פשוט מעניינים יותר, או שמה לעשות, לא כל כך הרבה אנשים רצו לאמץ ילדים כשיש להם כאלה משלהם. הכי קרוב שהייאג'ו הגיע היה ללכת לתקופת ניסיון בכמה בתים, אבל ברגע שמשהו לא היה נראה לה פתאום היו קורים דברים מוזרים - השיער של האישה הנחמדה שרצתה לאמץ אותה היה הופך לכחול, הכיסא שעליו ישבו האנשים הנחמדים שהתלוננו על זה שהייאג'ו משתמשת ביד שמאל כדי לאכול (הערה: הרבה אסייאתים עדיין באמונה הזאת ששמאליים הם השטן) נעלמו משום מקום, ומה לא. בקיצור, הייאג'ו חזרה לבית היתומים כל פעם, לזרועות של גברת קים שאמרה לה שלא נורא והכל בסדר. העניין הוא, שגברת קים הייתה מאד מבוגרת עוד כשהייאג'ו רק הגיעה לבית היתומים. ואומנם היא רצתה לעבוד עד היום האחרון בחיה או לפחות עד שיאמצו את הייאג'ו, אבל זה לא היה אפשרי. גברת קים הייתה חייבת לצאת לפנסיה בשלב מסוים, או אם לדייק, כשהייאג'ו הגיעה לגיל שש. הייאג'ו, יש לציין, לגמרי לא ראתה את זה בא. היא בדיוק עמדה להתחיל כיתה א', ופתאום גברת קים סיפרה לה שהיא עוזבת. עוזבת עוזבת, כלומר, הייאג'ו לא תראה אותה כל יום. היא הבטיחה להייאג'ו שהיא תבוא לבקר כמה שהיא יכולה, אבל הייאג'ו הייתה כל כך רגילה לאנשים הולכים ולא חוזרים שהיא לא באמת האמינה. על פני השטח הייאג'ו התנהגה כאילו היא בסדר עם זה, אבל האמת היא שזה שבר אותה. לא משנה כמה ילדים היו סביבה ולא משנה כמה עדיפה חברה של אנשים בגילך על פני אנשים מבוגרים, גברת קים הייתה הבן אדם שהיא הכי הייתה קרובה אליו. אבל על פני השטח היא לא אמרה כלום ופשוט הלכה משם, כאילו לא אכפת לה. ואז היא הגיעה לכיתה א' כמו שנאמר בתחילת הפסקה, ושם דברים כבר פחות הלכו לטובתה. אולי הילדים בבית היתומים לא כל כך שמו לב למוזרות של הייאג'ו, אבל הילדים שלא באו מבית היתומים וגם ככה ראו באור לא משהו את כל הילדים האלה חסרי ההורים, לא יכלו להתעלם מהעובדה שהייאג'ו מוזרה. הם התרחקו ממנה עוד לפני שהיא גרמה לנעליים של מישהו להינמס, ואחרי שהתחילו לקרות סביבה דברים מוזרים הם בכלל שנאו אותה. בבת אחת גם הילדים בבית היתומים התרחקו ממנה והתחילו לקרוא לה מוזרה, והיא מצאה את עצמה לחלוטין לבד, עם אנשים שקוראים לה בשמות מכל כיוון ואף אחד שיתמוך בה.
אז השנים הבאות עברו על הייאג'ו לא כל כך בנוח. היא התחילה להסתובב לבד גם בבית היתומים וגם בבית ספר, בכל מקום העליבו אותה והציקו לה וכל פעם כשהציקו לה ממש המחברות של המציקים הפכו לצפרדעים או ארוחת הצהריים שלהם הפכה לברוקולי. הדבר התחיל להשתנות כאשר הייאג'ו פגשה לראשונה את מי שיהיו לעתיד ההורים שלה - ארתור ומאט. יותר נכון, היא פגשה קודם כל את ארתור, כי שיעור אומנות הגיע לפני שיעור אנגלית. על פי השמות אפשר להבין שהם לא היו מי יודע מה קוריאנים, וזה אכן נכון. הם היו זוג לבן מבריטניה שעבר לקוריאה - שניהם היו מורים, ושניהם לימדו בבית ספר שהייאג'ו למדה בו. ארתור לימד ציור, ומאט לימד אנגלית. מכירים את המורים האלה שברור שיש להם תלמיד מועדף? אז ככה היה עם שניהם, ואצל שניהם זה היה עם הייאג'ו. היא כלל לא ידעה שהם ביחד - בגיל הזה היא אפילו לא ידעה שבנים יכולים לחיות יחד כזוג, שלא לדבר על זה שלא היה לה שום מודל של משפחה באופן כללי בראש - אבל מה שהיא כן ידעה זה שהם היו ממש נחמדים ותמיד צחקו מהבדיחות שלה ואמרו לה שיש לה חיוך יפה. אומנם הם לא ידעו קוריאנית מדהים, אבל הם חיוכים ותפיחות על הראש כל אחד יכול להבין. מאט ידע יותר טוב כיוון שהוא לימד שפה, ואילו ארתור גם ככה דיבר דרך צבעים וציורים. הייאג'ו לא הייתה ציירת ממש מוכשרת, אבל לפתע היא התחילה ממש להתייחס לשיעורי אנגלית ואומנות, שלפני זה לא עניינו אותה במיוחד. היא הייתה בערך בת שבע אז, ואחרי שנה שהיא הרגישה לבד דברים התחילו להסתדר. לא היה להם מושג בכלל שהייאג'ו יתומה, עד שהם רצו לספר להורים שלה על כמה הילדה שלהם מוכשרת ומשתדלת והבינו שאין עם מי לדבר, במילים עדינות. הייאג'ו מצאה את עצמה מציירת ציורים בסיסיים ביותר בהפסקה כדי להראות לארתור, או מתרגלת בהפסקות אנגלית כדי שהיא תדע הכי טוב ותהיה המצטיינת של הכיתה. חשוב לציין שאילו להייאג'ו היו הורים, יכול להיות שהם היו אומרים שהקשר הזה לא בריא ושזה לא בסדר שילדה בת שבע כל כך תרצה תשומת לב משני מורים גברים. אבל לא היה להייאג'ו אף אחד, אז זה עבר חלק. היא אפילו התחילה פחות להתייחס לילדים שהיו זורקים לה כדורי נייר רטובים על השיער או מדביקים לה מלא מסטיקים על השולחן, מה שאומר שגם התאונות המוזרות שקרו לילדים הללו פחתו.
וכאשר הייאג'ו הגיעה לגיל שמונה וחצי בערך, קרה השינוי הבאמת משמעותי בחיים שלה, מהשינויים שאי אפשר לתהות לפעמים מה אם הם לא היו קורים. הכל התחיל כשמאט וארתור רצו לחזור לבריטניה, לחיים הרגילים שלהם אחרי שהם עבדו מספר שנים בקוריאה, ורק כאשר הם כבר היו מוכנים לעזוב הם הבינו שהם משאירים משהו מאחור - את הייאג'ו. טכנית, היא לא הייתה שייכת להם. אבל רק כאשר הם רצו לעזוב, הם הבינו כמה היא הפכה לחלק מחיהם, אפילו שהיא הייתה רק תלמידה שלהם. הזוג תמיד רצה ילדים, אבל הם היו עסוקים כל כך בלהפוך למורים, שלא לדבר על העובדה שהם זוג גאה. לכן הם חשבו על זה, והגיעו למסקנה שהם מעוניינים לאמץ את הייאג'ו. לצערם, זה לא כל כך פשוט. קשה מאד לאמץ ילד קוריאני כשהם בשנה הראשונה בחיים שלהם, אז ילדה בת שמונה וחצי? בגלל בלגן. אבל הם לא רצו לוותר, והם גם לא סיפרו שום דבר להייאג'ו עד שהם היו בטוחים שהם קרובים להצליח במשימה - כדי לא להעלות את התקוות, כמובן. עברה עוד שנה שלמה עד שהייאג'ו בכלל גילתה על כל הסיפור הזה ששינה את החיים שלה מקצה לקצה. ולמזלה הרב של הייאג'ו, הם הצליחו בסופו של דבר. ובגיל תשע וחצי, הייאג'ו מצאה את עצמה על מטוס בדרך לבריטניה. לא היה לה כמעט שום דבר - רק כמה בגדים ודברים שארתור ומאט קנו לה עד שהם יגיעו לבריטניה. בנוסף לזה, על אף שהיא מאד התאמצה ללמוד אנגלית כדי להרשים את המורים שלה, היא עדיין לא ידעה באמת אנגלית. ממש לא מספיק כדי להסתדר בבריטניה. אבל זה היה המצב, ומאט וארתור החליטו שהם ילמדו אותה בבית עד שהיא תוכל ללמוד בבית ספר בלי להסתבך עם השפה וכדומה, והם גם החליטו לקחת לה מורים שידעו קוריאנית כי הם לא ידעו מספיק קוריאנית - על אף שהם מאד השתפרו במהלך השנים ויכלו לתקשר עם הייאג'ו בסדר גמור, הם פשוט רצו את הטוב ביותר לילדה שלהם. וככה הייאג'ו עברה מקוריאה לבריטניה, כשאין לה מושג שזה ישנה את החיים שלה אפילו יותר ממה שהיא חשבה באותם רגעים. הם החליטו להעניק לה את השם לוסי כשם שני בריטי, ונתנו לה גם את שם המשפחה שהם בחרו לעצמם לאחר שהתחתנו - ת'ומאס.
אבל להייאג'ו לא היה כל כך הרבה זמן להתרגל לחיים החדשים שלה. בימים הראשונים ארתור ומאט לקחו אותה לכל מקום שרצתה בלונדון, במטרה שתכיר את הבית החדש שלה, ואחרי זה היא נכנסה לשגרה של לקום בבוקר, ללמוד אנגלית ועוד דברים עד הצהריים, ולאחר מכן היא יכלה לעשות מה שהיא רוצה - ולמעשה ללמוד עוד. בבית היתומים לא היה לה כל כך הרבה מה לעשות, ופתאום היה לה עולם שלם של אפשרויות. היא גילתה על מחשבים - שלא קשורים ללימודים בלבד - היא גילתה על שחמט, על דמקה, על ספרים שהם לא ספרים שיש בספרייה של בית ספר... עולם שלם נגלה בפניה. הכל היה כל כך מדהים וכל כך שונה ממה שהיא הכירה, שהיא הייתה פשוט מאושרת כל הזמן. היא לא הפסיקה לחייך והיה נראה ששום דבר לא יצליח להעלים את החיוך שלה. זה החלק שבו אפשר לספר על משהו נורא שמחק לה את החיוך מהפנים, אבל למען האמת, מה שקרה הוא בדיוק ההפך. כאשר הייאג'ו הייתה בת כמעט 11, בקיץ, הגיע השינוי האפילו יותר גדול בחיים שלה - המכתב מהוגוורטס. כאילו הכל לא הרגיש כמו חלום מדהים שהיא תקום ממנו גם ככה, הא? אבל לא, זה היה אמיתי. ולאחר כמה זמן הגיע מישהו להסביר להם על הייאג'ו, ועל זה שהיא מיוחדת - מכשפה. פתאום כל התאונות המוזרות שהייאג'ו הייתה עושה בעיקר בתור ילדה נשמעו מאד הגיוניות, כאילו כל החלקים בפאזל הסתדרו. כמובן שמאט וארתור היו מופתעים, ולקח קצת זמן לשכנע אותם, אבל זה עבד. ובשעה טובה הייאג'ו ידעה קצת יותר על מי שהיא - על העובדה שהיא מכשפה, בכל מקרה. בדיקה קצרה בספרים שלה (לאחר שהיא קנתה אותם) הבהירה לה שיכול להיות ששני ההורים שלה היו מכשפה וקוסם, ויכול להיות שרק אחד מהם היה, ויכול להיות שאפילו הם לא ידעו שהיא מכשפה! הייאג'ו וכל המשפחה שינו את התוכניות, והתחילו להתכונן לשלוח את הייאג'ו להוגוורטס במקום ללכת לבית ספר רגיל כמו שהם חשבו שהם תיכננו. ויום לאחר יום ההולדת ה-11 שלה, הייאג'ו הייתה על הרכבת בדרך להוגוורטס.
ומכאן אין כל כך מה לספר. הייאג'ו מוינה לבית הפלפאף (מישהו מופתע?), והייתה תלמידה טובה בהוגוורטס, פשוט קצת מעופפת. מהתלמידים שיכולים להיות המצטיינים, אבל הם לא כי אין להם מספיק ריכוז וכוח לזה. העולם מסביב הדהים אותה יותר מידי כדי שהיא תתמקד מאה ועשרה אחוזים בלימודים. אבל להייאג'ו הייתה בעיה, שהובילה אותה להפוך לשקרנית, בערך. כמו שכבר ציינתי, הייאג'ו קוריאנית, והיא בולטת מאד בהוגוורטס. מהר מאד הגיעו שאלות על המשפחה שלה, ושאלות על מי היא ומה היא. והייאג'ו הבינה מהר מאד שהיא למעשה... מתביישת במי שהיא. היא שמחה שהיא מכשפה והכל, אבל היא לא אוהבת את העובדה שאפשר לזהות אותה בשניה בתוך קהל של תלמידים בגלל שהיא אסייאתית. והיא לא אהבה ממש את העובדה שהיא לא יודעת אם היא טהורת דם או חצוית דם או בת מוגלגים, מה שהיה נושא שיחה ממש רחב בקרב הילדים בשנים הראשונות. בהתחלה היא לא ענתה על אף שאלה, ולאט לאט היא הבינה שהיא פשוט תצטרך לשקר. היא לא רצתה לשקר על ההורים שלה, אבל היא ידעה שלומר שיש לה שני אבות לא יסתדר עם העובדה שהם מכשפים - חברת הקוסמים אחרי הכל היא חברה קצת מיושנת, וזה פחות הגיוני. אז בסופו של דבר היא בנתה את הסיפור - היא בת למשפחה טהורת דם חשובה בדרום קוריאה, שרצו לתת לה את ההשכלה הטובה ביותר ולכן עברו לבריטניה. הם שמעו כל כך הרבה על הוגוורטס, שהם היו בטוחים שזה המקום הכי טוב לילדה הקטנה שלהם. הסיבה שיש לה גשר היא שהם לא רצו שהיא תטפל בשיניים שלה בקסמים למרות הכל, ואף אחד לא שם לב שבמשפחה הקטנה שיש בצמיד התליונים שיש להייאג'ו יש שני אבות ולא אב ואם. היא מעולם לא פותחת את המכתבים שהיא מקבלת מהאבות שלה ליד כולם, והיא גם לא כותבת להם חזרה ליד אנשים ושולחת את המכתבים רק כשאין לחלוטין אף אחד בינשופייה, ורק דרך הינשופית הקטנה שלה, שלה היא קוראת באם (ירח בקוריאנית) כי הצבע הלבן אפרפר שלה מזכיר לה ירח. היא הולכת עם השקר הזה עד היום, ואומנם היא מרגישה ממש גרוע לגבי זה, כאילו יש לה אבן על הלב כל הזמן, אבל היא לא מסוגלת לחשוב מה יקרה אם כולם יגלו את האמת. מישהי שלא יודעת את סטטוס הדם שלה זה בטח אפילו יותר גרוע מבת מוגלגים, אחרי הכל. יש לה לא מעט חברים, כולל כמה מסלית'רין - מה שהוביל להתעללות מצד שאר תלמידי סלית'רין בגלל העובדה שהייאג'ו אסייאתית והפלפאפית ומוזרה גם בשביל הוגוורטס. למרות זאת, החברות הכי קרובה שלה היא סוזי מהשכבה מעליה, בסלית'רין, שגם היא קוריאנית חלקית, וקארו, ונוס קארו, מהשכבה שלה בסלית'רין גם. פרט לכך יש לה עוד כמה חברות בבתים האחרים, בעיקר בשכבה שלה, אבל גם אחד או שניים בשכבה מעל ובשכבה מתחת.
הדבר האחרון שצריך לדבר עליו בחיים של הייאג'ו הוא ונוס קארו. להייאג'ו יש קראש ר-צ-י-נ-י על קארו, שהתחיל כשהן עוד היו בשנה הראשונה. טוב, לא לגמרי בשנה הראשונה, אבל הן הפכו לחברות בשנה הראשונה. הפלפאף למדו עם סלית'רין אסטרונומיה, והכל התחיל כשהייאג'ו המגושמת כמעט העיפה על קארו את הטלסקופ שלה. אומנם זה לא קרה, אבל ה"אההה!!!" שהייאג'ו פלטה מרוב לחץ הספיק כדי שקארו תשים לב אליה. ומשהו פשוט התחבר ביניהן, למרות שהן שונות לחלוטין. הייאג'ו הבינה שהיא לא סתם רוצה לנשום את האוויר שקארו נושמת כל הזמן בערך בשנה השלישית, ומאז, וול, היא מאוהבת כאילו נתנו לה שיקוי אהבה. היא לא בטוחה שקארו מודעת לעובדה שהיא מתנהגת פי מאה יותר מוזר ממה שהיא מתנהגת ליד אחרי שהיא איתה (מה שאומר רוב הזמן, כי היא וקארו חברות טובות), והיא לא יודעת אם לקארו יש שמץ של מושג שהיא מרגישה משהו אליה, אבל היא חושבת עליה 90 אחוז מהזמן. היא לא סיפרה להורים שלה על זה (על אף שהאירוניה שבת לשני הומוסקסואלים היא לסבית הייתה משעשעת אותם) ולא סיפרה לאף אחד על זה, אבל כל מי שיש לו קצת שכל יכול להבין. היא לא מפסיקה להציק לסוזי עם "מה קארו עשתה כשלא הייתי לידה?? אתן באותו בית את בטח יודעת!!" ו"מישהו?? ראה?? את?? קארו??" ועוד כמה התנהגויות מעצבנות שמתים להחטיף לה עליהן, אבל מה לעשות, הילדה מאוהבת. היא לא יודעת אם היא אי פעם תספר לקארו, והיא לא בטוחה שהיא רוצה - קודם אסייאתית, אחרי זה יתומה לשעבר שלא יודעת את הסטטוס דם שלה ומשקרת לגבי זה, ועכשיו לסבית? זה מתכון לבדיחה גרועה.
הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: הצבע Gold כי אני לא מוצאת שום צבע צהוב אחר נורמאלי
סטטוס התקדמות: בעיקרון סיימתי, אולי אוסיף עוד קצת
הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא: הטופס הזה לא משהו, ממש חיכיתי למ"ת של הארי פוטר ובסוף הכתיבה לא זרמה לי בכלל :/


--------------------
חלי - 22 - את\היא - אחראית תוכן - א. שנה"ל, הנהלת הפורומים והאתר לשעבר - My Logic

User Posted ImageUser Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 26 2018, 13:44 PM
צטט הודעה




Creature In The Nights
********

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 17576
חרמשים: 35012
מגדר:
משתמש מספר: 56992
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 15.04.2016


שם וכינוי: מאיו, Ice Cream
שם הדמות: אנסטסיה ספסקי (Anastasia Spassky)
גיל הדמות: 14
מגדר: נקבה, סיסג'נדרית
מוצא \ ארץ הדמות: אנסטסיה נולדה ברוסיה, וכשהיא הייתה בת 3 היא עברה אנגליה.
שנה בהוגוורטס: רביעית
בית: הפלפאף
סטטוס דם: חצויית דם. אבא שלה קוסם, אמא שלה לא.
שרביט: 17 אינץ', שערה של ויליה, גמיש וחזק
פטרונוס: חתולה, למדה לעשות בגיל 13 וחצי
מראה: לאנסטסיה יש שיער שחור עד קצת אחרי הכתפיים, בקצוות, כמו שקורה הרבה פעמים השיער הוא יותר בהיר, אז גם אצלה הוא ככה. קצוות השיער שלה הם בערך בצבע חום כהה. אנסטסיה אוהבת ללכת עם בגדים שנוחים לה, אבל רק כאלה יפים. היא לא תקנה בגד מאוד יפה שלא כל כך נוח לה, והיא לא תקנה בגד שמאוד נוח לה איתו והוא לא כל כך יפה בעיניה. בגלל זה קשה לה מאוד למצוא בגדים, כי יש רק מעט מאוד בגדים שמתאימים בול למישהו מסויים.
אנסטסיה לא אוהבת איפור. היא מרגישה כאילו הוא מסתיר אותה מאחוריו ולא רואים את עצמה האמיתית. היא גם לא אוהבת לצבוע שיער, לסלסל שיער, השיער שלה הוא חלק לגמרי. אין לה בעיה איתו, אבל היא לא רוצה להפוך אותו למשהו שהוא לא.
אופי: מינימום 15 שורות. כתבו על התכונות הטובות של הדמות שלכם וגם על הרעות. מה הדמות אוהבת ומה לא. כל דבר שילמד אותנו על האופי שלה ואיך היא מתנהגת.
רקע: מינימום 20 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות.
הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: גוון של אדום יפה, בבקשה.
סטטוס התקדמות: התחלתי קצת את המראה
הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא:לא ראיתי


--------------------
User Posted Image
GeoGuessr <3

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 26 2018, 14:56 PM
צטט הודעה




קוסם מצטיין
*******

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 11962
חרמשים: 392
מגדר:female
משתמש מספר: 39849
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 05.08.2012


שם וכינוי: יובל len
שם הדמות: מקסימילאן אדווין ריצ'ארדס
גיל הדמות: ,17.6
מגדר: גבר סיסג'נדר
מוצא \ ארץ הדמות: בריטניה
שנה בהוגוורטס: שביעית
בית: סלית'רין
סטטוס דם: טהור דם
שרביט: עץ הובנה עם ליבת נימי לב של דרקון, 13 1/4 ס"מ, לא גמיש.
הובנה:
שרביט העץ השחור הזה בעל מראה מרשים ומוניטין. הוא מתאים מאוד לכל סוג קסם לחימה אוו שינויי צורה.
הובנה הכי מאושר בידיים של אלו עם האומץ להיות עצמם, לעתים קרובות לא-קונפורמיסטים, מאוד אינדיבידואליים ומרגישים בנוח להיות במקום של הזר או האאוטסיידר. שרביט זה היה גם בין קרב מסדר עוף החול וגם בקרב אוכלי המוות.
מניסיוני, ההתאמה המושלמת לשרביט זה הוא מי שיישאר איתן בדעותיו, לא משנה מה יהיה הלחץ החיצוני ולא יזוז מעמדתו.
דרקון:
ככלל, נימי לב של דרקון מייצרים שרביטים עם העוצמה הגבוהה ביותר, מסוגלים ללחשים הדקים ביותר. שרביטי דרקון לומדים מהר יותר מסוגים אחרים. הם יכולים לשנות נאמנות אם הוזכו מהבעלים המקוריים שלהם, תמיד ישמרו על קשר חזק עם הבעלים הנוכחי. שרביט הדרקון הוא עם הנטיה החזקה ביותר לפנות אל אומנויות האופל, אם כי לא יפנה לשם מרצונו. כמו כן הוא מבין שלוש הליבות עם הכי אפשרויות לתאונות, נוטה להיות הפכפך.
אורך: 1/4 13
מרבית השרביטים יהיו בטווח בין 9 ל14 אינץ', שרביטים קצרים או ארוכים יותר נדירים למדי.
לא גמיש:
גמישות או קשיחות של שרביט מציינת את מידת ההסתגלות והנכונות לשינוי של בעל השרביט והבעלים.
פטרונוס: עקרב קאלן דו-גוני. עקרב הנחשב לקטלני, ארסו מסוכן כמעט כמו זה של קטלן עב זנב. מגיע לאורך 18 סנטימטרים ובצבע שחור.
מראה: זה לא שמקסמיליאן לא יכול שלא להראות יפה או מטופח, גם אם הנתונים שלו לא היו כפי שהם עכשיו. כאציל צעיר עם מיטב ההדר והפינוקים הוא נראה לכולם זוהר ויפיפה, גם אם למען האמת הוא לא כזה.
גוון העור של מקסימיליאן הוא גוון בהיר חרסינאי, כמעט שלגייתי. שילוב של היותו בן אצולה שלא צריך לעבוד בשמש ואחד חולני שאסור לו להתאמץ יותר מידי כך שהוא לא יוצא לשמש בין כה וכה. זהו גוון שנחשב ליפה - במיוחד כיוון שהוא מעיד על מעמד רם, ומעמד רם תמיד גורם לאדם להראות יפה יותר בעיני האחרים בגלל הכסף שמעוור אותם. עורו של מקסימיליאן הוא בהחלט עור מפונפן; חיוור כחרסינה. למען האמת ייתכן שיש שיגידו שהוא חיוור מידי, וזה לא שקר. העור שלו כאמור, לבן באופן כמעט שלגייתי, מה שבהחלט ייתכן שיכול גם להשוות לו מראה חלוש. הוא לא נראה כמו בחור שמתרוצץ לו על חוף הים או משחק בייסבול. מקסימילאן הוא בדיוק כמו מה שהוא נראה, מפני שהוא באמת לא מתרוצץ על חוף הים או משחק בייסבול. הוא לא נוטה לצאת לשמש כמעט אף פעם, ומבלה כמעט תמיד תחת גגות ועם חלונות מוגפים.
מאז ומעולם הוא בילה בין קירות ותקרות הרחק מאור שמש היכול לפגוע בו וכך לשזף אותו. הוא חיוור בהרבה מאחיו. בעוד האחרון קיבל גוון חום-זהוב של בריאות ושיזוף, מקסמיליאן נותר חיוור כבובת חרסינה, ובהחלט כשעומד ליד אחיו הוא נראה חולני וחלוש. מעבר לגוון החרסינאי, גם מגע העור של מקמיליאן מעיד על היותו רם מעלה; העור שלו רך ועדין, מהסוג שנשארים עליו סימנים כחולים ואדומים גם מהמגע הקל ביותר. מספיק ללחוץ את האצבע על הזרוע שלו - וכבר יתנוסס לו סימן כחול מפואר, שנראה כאילו הוא הוכה. עורו נקי, מבהיק וחף מפצעונים - אחרי הכל יש לו אפשרות להשיג כל קרם או מלח-טיפוח שרק ירצה - והוא בהחלט משיג. הוא מטפח מאוד את העור שלו, באופן כמעט אובססיבי, באופן כללי הוא מטפח את המראה החיצוני שלו באובססיביות רבה.
פניו של מקסמיליאן ארוכות, ובשילוב עם סנטרו החד יכולות להחשב לנאות למדי. אמנם, עצמות הלחיים שלו נמוכות - מה שהחלט יכול להחשב לגרעון - אך הן חדות ובולטות, ובכך מעניקות מראה מפוסל לפנים שלו, מה שמוסיף לו נופך אצילי.
אפו הוא מבין האיברים שמקסימיליאן הכי פחות מחבב בפניו; הוא בגודל ואורך סטנדרטיים, ישר ברובו, אף לקראת סופו מתעקל מעט מטה - לא משהו מורגש מידי - אבל מקסימיליאן מתעב את העיקול ההוא, שלדעתו בולט ומושך תשומת לב באופן מיידי. כמו כן, הוא מתעב את הבליטה הקטנה באמצע האף שלו - זו בליטה קטנה, ובהחלט לא מכוערת ועצומה כפי שהוא טוען שהיא. אבל היא קיימת.
שפתיו בגודל סטנדרטי, שפתיים רגילות למדי שלא מושכות יותר מידי תשומת לב - שפתו התחתונה עבה משפתו העליונה, לא באופן דרסטי או מוגזם, אלא באופן מוכר ורגיל. השפתיים שלו לא משורטטות במיוחד, הן בעלות צורה קלה ועדינה, חיננית במידה מסויימת. שפתיו חיוורות יחסית לגוון המוכר של שפתיים, אך בהתחשב בחיוורנו הכללי זה לא ממש מפתיע.
שיניו של מקסמיליאן ישרות להפליא ומבהיקות. הוא לא נוטה לחשוף אותן יותר מידי, ויש לציין שהן נחשפות לרוב יותר מכך שהוא חושק אותן או נוהם מאשר מכך שהוא מחייך - אבל אי אפשר להכחיש שהן בהחלט שיניים נאות ובריאות למדי. זה מה שחשוב, בסופו של דבר.
מקסימיליאן לא אוהב את הגבות שלו - עבות מידי, לטעמו. הן בהחלט עבות יותר מגבות ממוצעות, והוא מורט אותן בקפדנות אובססיבית. אמנם, הגבות שלו כן מעט יותר דקות מהמקור - אך רק במעט, אך הן עדיין לא יכולות להחשב לדקות, ואילו כן לעבות. יש לציין שאל אף עוביין הן לא גבות מבולגנות, אלא מסודרות, בין השאר כי ברנדיס דואג שהן יהיו מסודרות. הן בגוון כהה יותר משיערו, ונוטות למעין גוון חום שבולט בהשוואה לשיערו הבהיר.
עיניו משוות לו מראה ילדותי - לא רק בכך שהן גדולות, אלא צורתן; מעוגלת ופעורה, באיזשהו מובן משוות לו מראה מופתע. כמו אחיו, עיניו אפורות, בלי איזשהם גוונים של כחול או ירוק - אין אפילו יותר מידי גוונים של אפור בעיניו, פשוט אפור אחיד. הריסים שמסוככים על עיניו ארוכים למדי, אבל הם דלילים יחסית, מה שייתכן ש'הציל' אותו ממראה נשי קלאסי. מקסימיליאן מחבב את עיניו בסך הכל - מה שאי אפשר להגיד על האוזניים שלו. הוא מתעב את אוזניו - גדולות מידי, ואמנם הן לא בולטות משני צידי פניו כמו ידיות סיר אלא צמודות לראש, אבל הוא עדיין מתעב אותן. והוא משתמש בשיער שלו במידה רבה להסתיר אותן.
אם כבר הזכרנו את השיער שלו - בואו נתאר אותו. השיער של מקסימיליאן בגון בלונד-תות מבהיק, מעין גוון רך ומתוק, ילדותי במידה מסויימת, שיכול הלשוות לו מראה תמים. מקסימיליאן משקיע את מיטב השמפואים, המרככים והקרמים לטיפוח השיער שלו. לצערו הרב, השיער שלו נוטה לשמנוניות. הוא שונא את זה ומשקיע את כל כולו בטיפוח השיער והעלמת השמנוניות. הוא בסך הכל מצליח, כך שהשיער שלו נראה בריא ומטופח, מבהיק וגולש בחן עד סוף עורפו. השיער שלו מסופר במעין תספורת קארה, אבל מהסוג הבוגר ולא הילדותי. יש לו פוני ארוך - עד סוף האף - שהוא די שונא. עד גילא שלוש עשרה הוריו תמיד נהגו לספר אותו כך שיהיה בעל פוני בובה-מצועצע, אמנם הוא לא מסתפר כך יותר, אך הפוני שלו עדיין לא צמח מספיק. לרוב הוא יסיט אותו אל מאחורי אוזנו, והודות להיות שיערו חלק הוא תמיד ישוב ויגלוש על פניו - מה שיעצבן אותו מאוד.
מקסימיליאן הוא צר ורזה, גוף צנום ודק. הוא כמובן אוכל בכמות מספקת ואף מעבר לכך הודות להיותו בן אצולה מפונק, אבל החולניות שלו תישאר, לא משנה מה יעשה. יש לציין שהוא לא נראה צנום באופן חולני - הוא לא נראה כחוש או מורעב, אבל הוא צר ודק - הרבה יותר מאשר אחיו החסון. כתפיו אמנם עגולות בצורתן המקורית, אך הודות לגופו הדק הן צרות, מה שמעט מעלים את המראה העגלגל המקורי שלהן. מהן נמשכות זרועותיו הדקות והמעט-עלובות למראה. אי אפשר להכחיש שמקסמיליאן לחלוטין חסר שרירים. כלומר, יש לו שרירים כמו לכל יצור חי. אך אלו שרירים מהסוג שפשוט קיים בכל יצור חי, ולא שרירים של חוזק. שריריו לא נראים לעין כלל וכלל הוא בהחלט ראוי לכינוי 'לפלף'. החזה שלו שטוח ולחלוטין חסר ריבועים, כך גם הבטן שלו. זרועותיו ורגליו כאמור, דקות וחסרות שרירים מנופחים או שרירים הנראים לעין באופן כללי. אי אפשר להאשים את מקסימיליאן. אחרי הכל הודות לחולשתו וחולניותו לא הייתה לא ההזדמנות שהייתה לאחיו להתחזק ולהתחסן, והדבר ניכר עליו ביותר. כמו כן, הוא גבוה מעט, אך נראה גבוה הרבה יותר הודות לגופו הצר.
מסמיליאן מתלבש בהקפדה יתרה, הוא מתעב מראה מבולגן ומנסה תמיד להראות מסודר ואלגנטי. יש לציין שהוא מתובב כמעט תמיד עם צעיף סלית'רין - לא מתוך הצהרת שייכות, אלא כיוון שתמיד קר לו, כך שלעתים הוא גם יחרים את צעיף הגריפינדור של אחיו. בסך הכל, הוא מתחבש כמעט תמיד בכמה שכבות ובבגדים חמים, הודות למערכת החיסון הבלתי קיימת שלו.
אופי: השילוב של החולניות שפקדה עליו להשאר מנותק מבני גילו והטיפוח והפינוק שלהם זכה מלידתו הותירו את מקסימיליאן טיפוס שלא ממש נעים לשהות בחברתו. הוא מפונק עד אימים, כילד לא היה לו הרבה מלבד לשבת על הספה, לכרסם את העוגות שגמדוני הבית הביאו לו ולהאזין לסיפורים של האומנת. הוא רגיל שמצייתים לו, הוא רגיל להשיג את מה שהוא רוצה, והוא ככל הנראה לא ממש עבר את השלב שכל ילד עובר שבו הוא מבין שלא מקבלים הכל. מקסימיליאן עדיין רגיל לקבל הכל, ויכול לחלוטין להתעצבן אם מסרבים לו, באופן די ילדותי אפילו. הפינוק הרב שלו משווה לו תדמית של נער יהיר. במידה רבה אמנם הוא בהחלט יהיר, יש בו את הצד שמעקם אף בבוז על הכל ורואה את עצמו נעלה על כולם. אבל קל מאוד לערער את הביטחון העצמי שלו, שככל הנראה מזוייף במידה רבה. אם ישלחו לכיוונו עלבון או ילגלגו עליו הוא לא יגלגל עיניים ויתעלם. הוא יחזיר בלגלוג משלו - או יתעצבן ממש. כך או כך, ככל הנראה התדמית היהירה והזחוחה שלו היא בהחלט תדמית בלבד ולא האמת.
לרשימת המעלות של מקסימיליאן נוסיף את היותו קנאי. מקסימיליאן קנאי, וככל הנראה חטא הקנאה הוא החטא הקדמון שלו. הוא מסתובב דררך קבע עם הקנאה המרה בלבו. הוא מקנא כדרך קבע - לפעמים יותר ולפעמים פחות, לפעמים באופן שניתן להבחין זאת ולפעמים באופן נסתר מהעין, אך הוא לעולם לא יהיה מסופק ומרוצה. הוא תמיד יקנא באחר, בייחוד בסבסטיאן. ללא ספק מערכת היחסים שלו עם סבסטיאן היא אחת המערכות המתוסבכות: הוא מקנא בסבסטיאן באופן המר ביותר, אבל הוא נזקק לו נואשות. וגם אם לאנשים מהצד נראה לפעמים שהוא פשוט רודה בו - הוא זקוק לו לחלוטין. הוא מסתמך על סבסטיאן וצריך את התמיכה והעידוד שלו. הוא מרגיש חסר ביטחון וחשוף ללא סבסטיאן להתחבא מאחוריו. סבסטיאן הוא ככל הנראה האדם היחיד שהוא בוטח בו ושבאמת אכפת לו ממנו. הוא תלוי בו ופחות או יותר נגרר אחריו לכל מקום.
השהיה המבודדת בטירתם, כשרק גמדוני בית מארחים לו לחברה גרמה למקסמיליאן לפנות אל הספרים, כך שמעבר לאינטליגנציה הגבוהה שעמה נולד הוא פיתח ושייף אותה הייטב הודות לכמויות המידע שליקט. הוא בהחלט חכם למדי, עם מוח חד, הוא מבין דברים די בקלות, ויש לו את היכולת להבין את המתחת לפני השטח, מה שיש מבעד למה שנאמר או נעשה. הוא משתמש בזה בהחלט כנגד מי או מה שירצה. השאפתנות הידועה לשמצה של סלית'רין ניכרת עליו ביותר. לא אכפת לו להפיל בפח ולסובב אנשים על האצבע כדי להשיג מה שהוא רוצה, כדי לעקוף אותם ולעלות מעלה מעלה בסולם. אין לו יותר מידי מצפון או רגשות נאמנות לאנשים אחרים. לא אכפת לו ממש לתקוע סכין בגב למי שסביבו. מה שכן, עד כמה שהוא טקטיקן נהדר ושאפתן, הוא בבחלט לא אחד שעומד מאחורי המעשים שלו ומתמודד עם ההשלכות. הוא לא אוהב עימותים, בהחלט לא, ומעדיף להסתתר מאחורי גבו הבטוח של סבסטיאן כשהוא מסתבך בצרות. יש בהחלט את מי שיגדירו אותו כפחדן. הוא משתדל להמנע מלהיות לבדו, במיוחד בסיטואציות בהן הוא במצב... מסוכן, ועוקב אחרי סבסטיאן ככל יכולתו, גם בשביל לזכות בהגנה וגם מפני שהוא פשוט זקוק לסבסטיאן לידו.
רקע: הוריהם של סבסטיאן ומקסמיליאן נישאו בשידוך, כמו קוסמים-אצילים רבים. אהבה רבה לא הייתה בעת הנישואין, והיא גם לא נוצרה במהלך השנים. מרתה הייתה בת שניה לזוג אציליים שהיו עשירים כקורח, אבל כבת שניה לא היה לה מעמד-ירושה. אלכסנדר היה מבוגר ממנה בתשע שנים, והוא היה בן יחיד. הנישואים הביאו תועלת רבה לשתי המשפחות, אבל קצת פחות לזוג הצעירים.
שנה או שנתיים לאחר נישואיהם מרתה הרתה, היא הסתגרה באגף שלה, וככל הנראה היה מדובר בהריון קשה משחשבו. לעת הלידה נודעה הסיבה: לא היה תינוק אחד ברחמה של מרתה כי אם שניים. כדי למנוע טרגדיה נערך ניתוח קיסרי, שבסופו שכבה האצילה הצעירה מותשת במיטתה, משרתות מכרכרות סביבה, מספיגות את מצחה במים קרים. התינוקות כמובן, קודם נבדקו על ידי רופא. התינוק הראשון היה ורדרד ובריא, במשקל תקין, ובהחלט ללא דופי. התינוק השני קצת פחות. טבעי בהריון תאומים שאחד התינוקות ישתלט על מרבית ההזנה וההפתחות. ובמקרה הזה זה היה סבסטיאן שהתפתח כראוי. הוא היה תינוק שלם ובריא ובמשקל תקין. מקסימיליאן היה עדיין מעוך ורטוב יותר, ובמשקל נמוך מידי. כמובן, כאציל הוא זכה לטיפוח רב כך שהוא שרד יפה, אבל המערכת החיסונית שלו נותרה לא-קיימת.
הוא היה חלש וחולני; השמש הייתה מכאיבה לעיניו, יום אביבי ללא צעיף היה שולח אותו למיטה עם צינון קשה. הדבר הפעוט ביותר היה גורם לו לחלות, והוא ללא ספק היה חלש בהרבה מאחיו, ובעצם מכל ילד בגילו או אף צעיר יותר.
מקסימיליאן זוכר את עצמו צופה מהחלון מעלה באחיו התאום בחצר, יוצא להסתובב בעיר או לפגוש ילדים בני גילו בזמן שהוא עצמו נותר באחוזה המפוארת. השילוב של היותו חלש מכדי לצאת החוצה יחד עם כך שכתוצאה מכך הוא פונק עד אימים גרמו לו לא לסבול את המחשבה שמשהו יקרה בלעדיו - שהוא יפסיד, גרמה לו לאבד עשתונות. זה לא היה פייר. סבסטיאן היה חזק יותר, לסבסטיאן היו חברים, סבסטיאן היה משתתף בנשפים - זה לא היה פייר שהוא מקבל את הכל! וסבסטיאן גם היה החבר הכי טוב שלו, החבר היחיד שלו. בסופו של דבר הם היו תאומים, הם הכירו זה את זה על כל תכולתו של האחר: אופיו, פחדיו, יתרונותיו והחולשות הגדולות ביותר שלו. המחשבה שסבסטיאן ינטוש אותו לטובת חבריו - אלו שיכלו להסתייף ולטייל ולדוג הבעיתה את מקסמיליאן. סבסטיאן היה הכל בשביל מקסימיליאן. אבל הוא לא פנה לדרך הבוגרת והאינטלגנטית של לדבר על כך עם אחיו, או אפילו עם הוריו. במקום זאת הוא פנה לדרך המלוכלכת, הילדותית והנקמנית. "סבסטיאן הרביץ לי!" המשפט הזה היה יכול לחזור על עצמו פעם בחודש, או חמש פעמים ביום. תלוי עד כמה קנאתו ותסכולו של מקסימיליאן גבר עליו.
העור העדין-מידי שלו, שהיה מותיר סימנים כחולים משום דבר היה מביא תועלת. אי אז היה מסתתר מאחורי אביו כשזה קרא לאחיו בכעס. סבסטיאן מעולם לא התנגד, מעולם לא אמרהאת האמת. תמיד תמיד, בעוד מקסימיליאן מסתתר מאחורי רגליו של אביו בחיוך מלא שמחת - נקם, סבסטיאן היה משפיל את ראשו ומקבל את את העונש על החטא שלא ביצע.
"אתה אמור להגן על אחיך!" היה נוזף אביו בכעס. "אתה אמור לתמוך בו ולעזור לו אם הוא חלש ממך! לא לנצל את הכוח שלך נגדו!"
כך זה היה תמיד, האמינו למקסמיליאן. הוא תמיד הרגיש טוב יותר לאחר הפעמים האלו. לפחות, היה לו כוח מסויים על אחיו. וסבסטיאן מעולם לא סיפר את האמת - אמת שמן הסתם הייתה שולחת את מקסימיליאן לספוג מנחת זרועו של אביו באופן אמיתי ביותר - הוא תמיד דיבר עם מקסימיליאן כאילו הכל כרגיל. ייתכן בהחלט שזה מה שגרם למקסמיליאן להשתמש בשיטה הזו באופן כל כך קבוע, אחרי הכל הוא לא חווה שום עונש או בעיות מהפעולות האלו. סבסטיאן היה נענש, הוא היה מקבל פינוקים, ולאחר כל זה סבסטיאן היה מדבר ומשחק איתו כרגיל. מקסימיליאן ניצל את הנשק הבוגדני הזה במשך זמן רב.
הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: ירוק-כסוף?
סטטוס התקדמות: מראה ואופי בתהליכי סיום, רקע התחלתי.
הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא: לא ראיתי, לא רוצה לתת לג'וני דפ כסף


--------------------
יובל | 22 | Vocaloid | אנימה | חוסר חיים | החלפתי כינוי! | יום אחד אני אצור מ"ת | מתפללת שמעט המתי"ם הקיימים לא יינטשו

User Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 26 2018, 15:39 PM
צטט הודעה




רק קצת דם לקינוח הדבש
**********

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 29741
חרמשים: 102207
מגדר:
משתמש מספר: 37223
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 09.01.2012


שם וכינוי: תםוש, Nico di Angelo
שם הדמות: ונוס קארו (אם תקראו לה ונוס תקבלו מכות)
גיל הדמות:15.5, יותר קרוב ל16 מ15
מגדר: סיסית, לסבית
מוצא \ ארץ הדמות: בריטית לבנה טהורת דם פרופר כזאת
שנה בהוגוורטס: חמישית, מהגדולים של שכבת הגיל שלה
בית: סלית׳רין
סטטוס דם: טהורת דם, חלק מהסייקרד 28
שרביט:
פטרונוס: היא ממש ניסתה אבל היא בקושי מצליחה להפיק קצת עשן לבן. כשהיא תצליח - דרקון (רומני ארוך-קרניים)
מראה:
אופי:
כששם המשפחה שלך הוא קארו, את לומדת לפתח שיריון. במיוחד אם שם המשפחה שלך הוא קארו אחרי מלחמת הקוסמים השנייה. במיוחד אם את סלית׳רינית. במיוחד אם את מתעקשת שיקראו לך בשם המשפחה שלך, כי את שונאת את השם שלך ולא אוהבת כינויים. במיוחד אם... טוב, הבנת את הקטע. לקארו יש נטייה להיות מאוד עקשנית וstraightforward, והיא לא תהסס להגיד לאנשים מה שהיא רוצה אם זה משרת את מטרת העל שלה - לדאוג לעצמה ולאנשים שחשובים לה. ככה, כולם יודעים לא להתעסק עם קארו. זה הביא עליה הרבה צרות עם הזמן, אבל היא טוענת שהיא לא יכולה להשתלט על זה. מבחינתה, הצורך לתקוף כשסיטואציה הופכת ללא 100% בcomfort zone שלה. מכאן נגזר שהיא נורא אימפולסיבית, ומבחינתה מה שחשוב זה לחיות את הרגע. אנשים שמכירים אותה יותר לעומק יודעים שהיא נורא passinate כשזה מגיע לאיך שהיא רואה את האימפולסיביות שלה; מבחינתה, זאת הצורה שבה כולם צריכים לחיות את החיים שלהם.
למרות שזה לא נשמע ככה, קארו בכלל לא אלימה. אם יש משהו שהיא שונאת, זה אלימות. היא תתקוף מילולית ותאיים על כל מי שיפריע לה, אבל היא לעולם לא תעשה משהו כדי לפגוע במישהו בכוונה. מה שכן, אנשים שלא קרובים אליה פשוט לא ידעו את זה. היא לא מוכנה לתת לאנשים מסביבה לדעת שהיא בעצם גוש צמר גפן שיכול להתמוטט כל רגע, ולכן היא שומרת על התדמית הקרה והאגרסיבית כלפי חוץ. היא אוהבת לתאר את זה לעצמה בתור הקליפה והגרעין. הקליפה שלה קשיחה ובררנית (כמו קרום התא), ואל הגרעין שלה מגיעים מעט מאוד אנשים. ובזה אני מתכוון, מעט מאוד. יש לה חברים, כמובן, והיא בחרה אותם והיא אוהבת אותם מאוד, אבל הם לא יודעים עליה כלום.
רקע:
הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: ForestGreen בבקשה 3>
סטטוס התקדמות: בתהליכים עם אופי
הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא: ג׳וני דפ זבל תודה

תשמרי לי? 3>


--------------------

תֹּם, 20, את׌/ה׊א, לא ממש פה, הנה המדף שלי
g
User Posted Image

User Posted Image User Posted Image


---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 26 2018, 21:20 PM
צטט הודעה




בוגר הוגוורטס
*********

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 21208
חרמשים: 133690
מגדר:female
משתמש מספר: 38229
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 25.02.2012


שמורים :)


--------------------

הדס - הנהלת האתר ועוד הרבה תפקידים לשעבר
אין חתימה, תרקדו.

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 28 2018, 17:39 PM
צטט הודעה




סקיב
*

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 103
חרמשים: 1105
מגדר:
משתמש מספר: 68936
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 15.11.2018


שם וכינוי: קירה, Deep Space Nine
שם הדמות: קרן פריטצ'רד-ג'ונס
גיל הדמות: 15
מגדר: בחורה טרנסית.
מוצא \ ארץ הדמות: וולשית גאה.
שנה בהוגוורטס: רביעית.
בית: גריפינדור
סטטוס דם: טהורת דם.
שרביט: עץ הובנה ושערת חד קרן.
פטרונוס: (במידה והדמות יודעת לעשות)
מראה: יש משהו חופשי ופתוח וקלטי בקרן פריטצ'רד ג'ונס. נערה כמוהה לא יכלה להיווצר בשום מקום אחר חוץ מבין הגבעות הקלטיות, תחת ההרים. עכשיו, זה כמובן לא אומר שהיא נראית כמו נסיכה לוחמת דרמטית- כידוע, אין דרך חיצונית פשוט להיראות וולשי. אבל משהו בצדודית שלה, בחיוך שלה, באופן שבו השיער שלה מתבדר ברוח והרגליים שלה נעוצות בקרקע, משהו שם משדר את הגאווה והעוז הקלטיים המפורסמים. ואם זה לא מספיק אז המבטא ודגל הדרקון הגדול שתלוי מעל המיטה שלה במגורים כבר מסגיר אותה.
אופי: מינימום 15 שורות. כתבו על התכונות הטובות של הדמות שלכם וגם על הרעות. מה הדמות אוהבת ומה לא. כל דבר שילמד אותנו על האופי שלה ואיך היא מתנהגת.
רקע: מינימום 20 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות.
הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: סגול.
סטטוס התקדמות: את יכולה לשמור לי? אני עובדת על מראה
הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא: לא ראיתי עדיין.


--------------------
תקראו לי קירה | בת 16 | לסבית | חולה על מד"ב ופנטזיה | תקווה זה הכול

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Dec 1 2018, 12:34 PM
צטט הודעה




קוסם מצטיין
*******

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 12684
חרמשים: 1817
מגדר:female
משתמש מספר: 61545
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 21.03.2017


שם וכינוי: שלכם כמובן. בלי בצד, אחרת אני פשוט לא אקרא את הטופס. דאב, Riva Ash
שם הדמות: בהתאם למוצא. סטורמי קריצ'רטיוד (יצור בוולשית)
גיל הדמות: 14-18, אם אתם מעוניינים במשהו אחר לשלוח ה"פ. 15
מגדר: כל דבר שתרצו, אפילו חד קרן. נערה סיסג'נדרית וביסקסואלית
מוצא \ ארץ הדמות: כל דבר הולך. שימו לב - הדמות שלכם חייבת לדעת אנגלית מפני שהיא לומדת בהוגוורטס. היא נולדה בעיירת קוסמים ומוגלגים מעורבת בווילס בשם גרינדייל
שנה בהוגוורטס: שנה רביעית
בית: רייבנקלו
סטטוס דם: חצוית דם (אמא מכשפה, אבא מוגל)
שרביט: השרביט הוא באורך 18 סנטימטרים, עשוי מברוש ושערה מרעמת ת'סטראל.
פטרונוס: (במידה והדמות יודעת לעשות) בצורת ת'סטראל
מראה: מינימום 8 שורות. מראה מושקע שיתאר את הדמות שלכם כפי שאתם רואים אותה בדמיונכם, מכף רגל ועד ראש. תארו את הגוף שלה, את סגנון הלבוש, את סגנון האיפור ועוד. כשמסתכלים על סטורמי היא תיתקע בכם מבט חמור מעיניה הכחולות-סגולות אותן קיבלה מאימה, יש לה שיער שחור בגוון עמוק, כמעט כחול,אותו ירשה מאביה ועור בהיר היא בריטית, בכל זאת,יש לה פנים עגולות והשיער החלק שלה בתספורת קארה מבולגנת.
הגוף שלה בפרופורציה עם עצמו אבל היא סבלה מדימוי גוף שגוי בגיל צעיר מאוד והיא מתעבת את המותניים שלה, שלטעמה, לא צרות מספיק ואת כך שהבטן שלה לא שטוחה לגמרי ולכן כל ערב היא מבצעת כפיפות בטן.
כשהיא הגיעה להוגוורטס, היא חשבה שזה לא הוגן שהבנות ילכו עם חצאיות לא נוחות ויקפאו מקור בחורף בעוד שהבנים לא, אז היא מיד החתימה כמעט את כל הבנות מהוגווטרס על עצומה על לבישת ג'ינס במקום חצאית, ואכן, כשהיא דיברה עם המנהל; הוא השתכנע והסכים שתתקיים האופציה ללבוש ג'ינס במקום חצאית, אך רק ג'ינס בצבע כחול או שחור נטול קרעים.
סטורמי תמיד לובשת ג'ינס עם הסווודר שלהם


הבגדים הרגילים שלה היא קונה ברחוב אפלולי בעיירה שלה והיא בדרך כלל לובשת ג'ינס שחור או מאם עם חולצה שחורה או חולצה של להקה עם חגורה ונעליים צבאיות/סניקרס. סטורמי נוהגת לצייר לה מדי יום ביומו בקו עפעפיה בעיפרון שחור ולעיתים צללית שחורה/כסופה.

אופי: מינימום 15 שורות. כתבו על התכונות הטובות של הדמות שלכם וגם על הרעות. מה הדמות אוהבת ומה לא. כל דבר שילמד אותנו על האופי שלה ואיך היא מתנהגת.
סטורמי, כמו שמה, היא סוערת ומורכבת. היא לא מתבודדת והיא מתנהגת בצורה חברותית אך היא יודעת איך להשיג חברים ולהשאיר אותם רחוקים ממנה ולגרום להם לחשןב שהם קרובים אליה. מצנפת המיון כמעט שמה אותה בהפלפאף אך ברגע האחרון היא חדרה את המעטפת של סטורמי והתלבטה בין סלית'רין לרייבנקלו אך בסופו של דבר, היא החליטה על רייבנקלו, בית החכמים, ההולם אןתה. היא חכמה מאוד וצינית מאוד וניא אינה לומדת כמעט למבחנים, למעט שיקויים, עקב האכילס שלה וציוניה בדרך הם ט"מ עד הל"ם ומדי פעם קס"מ. היא מוצאת את המקצוע שיקויים מעניין רק שעושים משהו בשיעור ויש לה קושי להתרכז בשיעור.
השיעור האהוב על סטורמי הוא אסטרונומיה,תולדות הקסם (זה לא שהיא מקשיבה לבינס, היא קוראת לבד מהספר XD) ושינויי צורה. סטורמי שונאת שיעורי תעופה מפני שיש לה פחד גבהים והיא טןענת ששיעורי התעופה הומצאו בתקופה שהיו יותר מדי תלמידים בהוגוורטס והחליטו להמציא שיעור חדש שיהרוג תלמידים וכך העומס יפחת.
בסטורמי יש צד אפל למדי והיא נהנית לזעזע אנשים ולהתעסק בנושאים כמו מוות, דואליות והעתיד, אך יש לה גם חוש הומור מפותח ומתוחכם וגם מטופש לעיתים כמו שיש לה חיקוי לכל מי שהיא שונאת (מתלמידה עד מורה) וקול מיוחד משלו.
סטורמי מסוגלת להיות חסרת אמפתיה ורגשות אך זה נובע מטראומה מילדותה שבעקבותיה היא נעשתה סקפטית והפסיקה לסמוך על הזולת כמעט לגמרי. במשך השנה השנייה הייתה בדיכאון לאחר גילוי הזהות המינית שלה ועדיין ניתן לראות השפעות של הדיכאון עליה.
לסטורמי התפתחו חרדות מגיל צעיר לאחר שהותקפה על ידי סוהרסן וראתה את פניו. אמת היא נר לרגליה של סטורמי והיא לעולם לא תסלח על שקר ומסוגלת לנטור טינה במשך שנים אך על אף זאת, סטורמי מבצעת על חברותיה מניפולציות לעיתים ומסתירה מהן דברים אך לעולם לא מגלה את סודותיהן לאיש ועל כן הן סומכות עליה מאוד.
סטורמי סקפטית מאוד,חסרת רגישות ומנותקת לעיתים בשל המכה שספגה בגיל צעיר וגרמה לא לסמוך על אנשים.

רקע: מינימום 20 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות.
סטורמי נולדה ב 18.2, יום גילויו של הכוכב פלוטו (אל המוות והעושר) ואכן, לכוכב זה יש השפעה רבה עליה מתחילת חייה, לרובן וסמנתה קריצ'רטיוד בעיירה הוולשית גרינדייל ובה ישנה חשיבות גדולה מאוד לאסטרונומיה ואסטרולוגיה. הכוכבים השליטים של סטורמי היא נולדה במזל דלי והכוכבים השליטים שלה הם אוראנוס,פלוטו וסטורן.
מגיל צעיר היא הפגינה את החוכמה יוצאת הדופן והמרדנות שלה. בגן, לבנות היו מקבלות בובות ברבי ותינוקות, מטבח צעצוע ותחפושות בעוד שלבנים ניתן לגו, בובות דינוזאורים, משחקי קופסה וקיבלו את האזור בו מלמדים אותיות. סטורמי שנאה לשחק במטבח והייתה מתגנבת כל פעם מחדש לאזור הבנים עד שההורים גילו את זה והגננת הוחלפה.
כשהיא עברה לכיתה אלף, אביה הפך לאלכוהוליסט והיה נוהג להיעדר במשך הרבה מאוד זמן מהבית. גם בבית הספר לא היה לסטורמי טוב כי ילדה בשם בילי הייתה נוהגת להתעלל בה ובחברתה עד כיתה ב', ואז בילי עברה דירה וכך גם חברתה, והיא נשארה לבד עד שהתחברה עם ילדה נוספת שבגדה באמונה של סטורמי, שנפגעה מאוד ובאותו הזמן,אביה,רובן, הפר את הבטחתו לא לשתות וחזר להרגליו הישנים וסטורמי איבדה את מרבית תמימותה ואת הנאיביות שלה בגיל צעיר, כפי שנחזה בשל השפעתו של הגדולה של פלוטו עליה. אחר כך, המשבר החמיר כשהיא התאהבה באותה חברה שבגדה באמונה והיא נסגרה בתוך עצמה אך כשסוף סוף מצאה ילדה בשם רוד שסמכה עליה ועברה את כל המבחנים שהציבה לה סטורמי, רוד בגדה באמונה ופגעה בסטורמי בצורה בלתי הפיכה וסטורמי ננעלה בתוך עצמה והתמודדה עם האירועים בחייה לבד והכילה גם את קשייה של אימה ושל אחותה הקטנה, סרנה. וסטורמי החליטה שאם היקום הציב לה את המכשול הזה, היא יכולה להתמודד איתו אך התוצאות של זה ניכרו עליה מגיל צעיר.
וריה, רובן וסמנתה החליטו להעביר את סטורמי בכיתה ד, בגיל 10, לבית ספר יסודי למכשפות שנפתח עם הגעת 13 משפחות קוסמים בנוסף ל13 שכבר היו בשם מוואסגל (טחב בוולשית) ושם הכירה את קיין סנקאטייד (בת), גוביית' אודר (בת) ואייליש תמיס והן הפכו לחברות טובות מאוד והן לא פגעו בסטורמי ועזרו לה לפתח אמון מסוים בהן בעוד שהן שיתפו איתה סודות רבים כי ידעו שלעולם לא תספר אותם וסטורמי הייתה המשענת שלהן בזמן שהיא התמוטטה מבפנים.
בגיל 11, קיין,גוביית',אייליש וסטורמי עברו להוגוורטס ושם קיין,גוביית' וסטורמי התמיינו לרייבנקלו (למרבה הפתעתן של החבורה, שהיו בטוחות שסטורמי תישלח לסלית'רין) ואייליש נשלחה לגריפינדור עם ידידה נוספת שלהן בשם קימריד, עליה לסטורמי במשך שנתה השנייה.
סטורמי התאהבה בבחור בשם אדמונד אך היא ידעה שזו אהבה נכזבת והדחיקה את רגשותיה. לאחר מכן, בשנתה השנייה סטורמי גילתה שאדמונד היה מאוהב בה אך סטורמי כבר התגברה עליו והוידוי מגיע בתקופה רעה מאוד, והיא מתנשקת עם אדמונד מצורך לאהבה אמיתית אך מערכת היחסים ביניהם שורדת חודש בלבד לאחר שסטורמי מרגישה שהוא לא מספיק לה. שבוע לאחר מכן, היא מתנשקת עם קימריד אך מיד אחרי זה, היא מתמוטטת ונשלחת למרפאה לשלושה שבועות והיא וקימריד מדברות על מה שקרה ומחליטות להשאיר את זה מאחוריהן ולא לגלות לאיש את סודן.
בשנתה השלישית, סטורמי בוחרת בטיפול בחיות פלא, אסטרונומיה, כשפומטיקה וגילוי עתידות. השנה השלישית עוברת בשלווה אצל סטורמי והיא מחזקת את מעמדה החברתי והיא נעשית פופולרית למדי אך היא משאירה את כןלם רחוק ממנה.
שנתה הרביעית, היא עוברת בצורה סבירה ועוזרת לתלמיד שנה ב' ללמוד לחשים על מנת לקבל העלאה בציון (לא שהיא צריכה. היא מצטיינת בלחשים) וכשהיא מגלה על רצח התלמיד היא מטילה על אחותה הקטנה,סרנה, שמתחילה ללמוד בהוגוורטס באותה שנה בבית גריפינדור, לחשי מיקום ורחמים (לחש שיגרום לאנשים הרוצים ברעתה לחוס עליה)

בגיל 8 כשיצאה לשחק בחצר, הותקפה על ידי סוהרסן תועה שעמד לנשק אותה והיא אף ראתה את פניו ונשמתה הייתה נשאבת ממנה אלמלא סמנתה,אימה, לא הייתה שמה לב בזמן ומשסה בו פטרונוס ינשוף.

הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: לא בצבע שמישהו מעליכם בחר, כמובן. ולא ב-RoyalBlue. שחור ברורררר
סטטוס התקדמות: כאן תוכלו לדווח על ההתקדמות שלכם בטופס- אילו חלקים סיימתם, מה מצב ההתקדמות וכו'. יאיאיא! סיימתי אבל אני אקפץ לערוך עוד מדי פעם ;)
הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא: אני הולכת לראות אותו היום! והווווו


--------------------
דאב^ אשת שרת הקסמים^ 20 ^לנה דל ריי^ סקרימינג טריז^ הפיקסיז^

User Posted Image

It's the strangest life I've ever known - Jim Morrison

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Dec 2 2018, 16:22 PM
צטט הודעה




שר הקסמים
*******************

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 108373
חרמשים: 11302
מגדר:female
משתמש מספר: 64271
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 11.09.2017


שם וכינוי: חוי , Trellis
שם הדמות: סאם ואגנס
גיל הדמות: 14-18, 15
מגדר: נקבה פאנסקסואלית
מוצא \ ארץ הדמות: אנגליה - מנצ'סטר
שנה בהוגוורטס: חמישית
בית: גריפינדור
סטטוס דם: אב בן מוגלגים ואמא 'טהורת דם'
שרביט: שש עשרה סנטימטר, עץ דובדבן וליבה מנימי לב של דרקון
פטרונוס: עטלף
מראה: לסאם יש שיער ארוך כמעט עד המותניים בצבע בלונדיני נוטה ללבן וחלק מאוד והיא צבעה בו פס כחול טורקיז בצד ימין. השיער שלה אף פעם לא מסודר ולרוב הוא גם לא אסוף בכלל ומונח על הכתף השמאלית שלה.
הגבות של סאם בלונדיניות כל כך עד שלפעמים לא רואים אותם בכלל עורה הבהיר מדי ואנשים היו נוטים להעיר לה על כך שאין לה גבות ולכן סאם צובעת אותן בכל בוקר, ועל אחת הגבות שלה יש פירסינג קטן בצורת לב. עינייה שקדיות בצבע כחול עם עיגול ירוק מסביב לקשתית העין עם ריסים באורך ממוצע עם מבנה צפוף ומעוגל. סאם נוטה להדגיש את עינייה בעיפרון כחול כהה. ברוב הפעמים יש לה סימנים שחורים מתחת לעיניים מחוסר שינה אבל המשקפיים שלה שבצבע כחול כהה עם מסגרת גדולה ועבה מסתירות את זה. יש לה לחיים שקועות שמשדרות מראה שדוף יחסית למרות שזה רק מבנה הפנים שלה. והאף של סאם דק וקטן ומעט סולד אבל לא בצורה משמעותית מדי. יש לה שתי גומות אבל הגבהים שלהם לא זהים אחד לשני במיוחד והגומה השמאלית קרובה יותר לסנטר מאשר ללחי. יש לה שפתיים דקות אבל לא מאוד, והסנטר שלה מסותת בצורה חדה עם סיום סופי מעוגל. על הצוואר שלה יש חתך לבן לאורך הצוואר ולכן היא קושרת על הצוואר בנדנות. סאם בעלת מבנה גוף צר והיא גבוהה יחסית לכיתה, יש לה כתפיים רחבות שעושות לה מראה של הליכה זקופה למרות שלרוב היא הולכת בהליכה שפופה. בזמן הלימודים כשיש תלבושת היא לובשת צעיף או בנדנה על הצוואר (כזכור) וקושרת סוודר סביב המותניים ואחרי הלימודים בזמן שבו לא חייבים ללבוש את תלבושת הווגורטס סאם לובשת חולצות שחורות או כחולות עם שרוול ארוך מדי שמסתיר לה גם את כפות הידיים ועם מכנסי ג'ינס שחורים ונעלי סניקרס שחורות גם כן. יש לה קעקוע מאחורי אוזן שמאל עם המילה fairy. הרגליים שלה רזות מאוד ולפעמים זה נראה כאילו היא תישבר בנשיפה קלה אבל זה רק נראה כך היא למעשה יציבה מאוד.
אופי:סאם טיפוס שקט ממש ורוב האנשים שמקיפים אותה לא שמעו אותה מדברת כמעט אף פעם כי היא מרגישה בטוחה לדבר רק בסביבת אנשים שהיא בטוחה שלא ילעגו לה, אלה אם כן היא כועסת מאוד ואז היא תדבר בלי סוף ובלי שליטה על מה שהיא אומרת והיא לא שמה לב אם היא פוגעת באנשים, אבל אם זה קורה היא מרגישה אחר כך נורא וסובלת מהמון רגשות אשמה. יש לה עולם פנימי עשיר והיא מאמינה בהרבה דברים שהרבה אנשים לא תמיד מאמינים בהם, והיא מאמינה בעובדה שאין אדם רע, יש אדם שרע לו. היא סובלת מחוסר אמון בעצמה ומפחדת לפגוע באנשים בלי לשים לב גם אם הם פוגעים בה. אמנם היא תמיד מחייכת ונראית בן אדם אופטימי ושמח אבל היא עושה את זה רק כדי שלא יציקו לה בשאלות כי היא לא אוהבת לשתף אנשים במה שעובר עליה וקשה להבין אותה באופן כללי. גם כשהיא מדברת סאם בדרך כלל צינית ומשתמשת בהומור שחור כדי להתגבר על המצבים בחיים שלא ועל כל מיני דברים שמקשים עליה. בין התכונות הרעות שלה סאם רכושנית מאוד ושומרת על הדברים שחשובים לה ממש, היא כן נדיבה אבל יש דברים שהיא קשורה אליהם מדי. לפעמים תוהים למה והאם היא מתאימה לגריפינדור כי היא לא ממש משדרת אומץ אבל למעשה היא אמיצה ממש ומתמודדת טוב יחסית עם מצבי לחץ. כשאנשים מתקשים במשהו היא ככל הנראה תציע להם עזרה אבל לא תעיק יותר מדי. יש לה גם פחד חברתי שממש משפיע עליה והיא לא מתנהגת בטבעיות ומתעוותת ליד אנשים ומסמיקה בלי סיבה ספציפית, היא גם מפחדת מאיבוד שליטה ובגלל זה היא משתדלת לא להיכנע לכעס שלה. סאם סובלת מדיכאון ולכן היא סובלת מכל מיני התנהגויות מוזרות כמו היזכרות בדברים מעציבים שקרו גם שנים לפני כן, ומסיוטים בלילות.
בזמנה הפנוי סאם אוהבת לכתוב סיפורים על עולמות אחרים ומקומות שבהם אנשים חיים רק חיים מאושרים וטובים, ואף לכתוב ולהלחין שירים שדווקא הם בניגוד לסיפורים מכילים את הכאב ואת הפחדים ואת כל הדברים הפחות אופיטימים ומאושרים. לפעמים סאם מציירת למרות שהיא לא אוהבת את התוצאה של הציורים שלה כי הם לא ברורים מספיק בעינייה והיא שונאת לא להבין דברים.
היא גם תלמידה טובה בלי להקשיב הרבה החומר פשוט נקלט לה בראש מתוך עשר דקות של הקשבה לשיעור. היא אוהבת קווידיץ מאוד ויש לה חלום להיות רודפת בקבוצת הבית שלה.
רקע:סאם נולדה בלונדון וגרה שם עד גיל חמש, היא בת יחידה לשני הורים קוסמים שלא גילו לה על זה שום דבר מכיוון שרצו לחיות חיים נורמלים בלי קסמים. סאם למדה בגן האזורי עד השנה הלפני אחרונה של שנות הגן. בגיל חמש התפרץ אצלה הקסם בצורה רעה אחרי שהגננת זלזלה בכישורי השירה שלה לקראת מסיבת סוף השנה והיא תקפה את הגננת בעזרת כישוף שפגע בראייה שלה והשמועה שסאם מכשפה התפשטה באיזור המגורים שלהם והמשפחה נאלצה לעבור דירה. בהתחלה כשעברו למנצ'סטר כולם התייחסו אליהם יפה עד שגם לשם הגיעה השמועה וסאם נאלצה לסבול התנכלויות מצד בני גילה ואפילו מבוגרים. ההורים שלה מכחישים ואפילו לסאם עצמה הם לא מסבירים את האמת אלה רק אומרים שהכל המצאות של האנשים שרוצים ברעתה, ולזה היא מאמינה עד שמגיע המכתב מהווגורטס והם מסבירים לה על הכל, סאם מתכחשת לקסם שבה בדיוק כמו הוריה מכיון שהיא נפגעה ממנו כל כך במהלך השנים האלה, אך כמה ימים אחר כך מגיעה מכשפה חביבה שאומרת שהיא המנהלת של בית הספר ומשכנעת את סאם לבוא לבית הספר עד שלבסוף היא נכנעת ומסכימה. בנסיעה ברכבת היא יושבת בתא עם עוד שני תלמידי שנה ראשונה שדווקא נחמדים אליה אבל מתייאשים כשהם רואים שהיא לא מדברת איתם והולכים. סאם יושבת מתחת למצנפת המיון והיא מתלבטת בין ריינבנקלו לגריפינדור ובסוף מחליטה על גריפינדור בניגוד לבקשתה של סאם שמבקשת לרייבנקלו כי היא לא מאמינה באומץ שלה. בשנה הראשונה היא מפחדת לתת אמון בסביבה שלה כדי לא להיפגע אבל לאט לאט נפתחת כלפי תלמיד שנה שנייה בשם קלאוס והם מתידדים הופכים לחברים טובים, וסאם מחבבת אותו, והם אפילו נכנסו ליער האסור פעם אך בסוף השנה קלאוס עוזב את בית הספר והולך ללמוד בדומשטרנג כמו אחיו הגדול, הוא כל כך פחד להעציב אותה כך שהוא בכלל לא סיפר לה על כך, והיא גילתה זאת לבד אחרי שלא ראתה אותו בשנה שאחר כך . בשנתה השניה סאם נמצאת לבד ומתרחקת מכולם ומפחדת להכיר אנשים נוספים חוץ מכמה תלמידי הפלפאף שהיא מסתובבת איתם לעיתים רחוקות. כשהיתה בת שלוש עשרה היא נסעה לחופשה עם משפחתה ביער ואביה מעד ושבר את עמוד השדרה והוא משותק בכל גופו מלבד הפנים, סאם ביקשה באותה השנה להישאר בבית ולא לחזור ללהווגורטס כי ראתה שאמה צריכה תמיכה ועזרה אבל בסופו של דבר היא חזרה לבית הספר אחרי שראתה את שיעורי הבחירה שהופיעו האופציות.
כשהגיעה להווגורטס היא לא שיתפה אף אחד במה שעבר עליה במהלך החופש.
במהלך השנה הגיע לבית גריפינדור תלמיד חדש בשם אוריון והוא משדר חוזק ופוגע ונטפל לתלמידים שחלשים ממנו כדי להראות עד כמה הוא חזק, הוא נטפל במיוחד לסאם ומאיים עליה בכל מיני הזדמנויות ודורש ממנה שתבצע במקומו את שיעורי הבית, כשהיא ממלמלת לו שכך הוא לא ילמד ויעשיר את הידע שלו, הוא מתרגז עליה ומכה אותה. סאם מאבדת את השליטה ופוגעת בו עם כמה קללות ששברו לו את שתי הידיים ומאז הוא לא מעז להתקרב אליה.

בתחילת שנתה הרביעית בהווגורטס סאם החלה לחבב תלמידה טרנסית מבית סלית'רין בהתחלה היא לא הבינה מה היא מרגישה ואיך זה אפשרי והיתה מודאגת קצת ממה שיגידו הוריה, היא שלחה להם מכתב ובו שאלה האם זה הגיוני מה שהיא מרגישה והוריה אמרו לה ללכת עם הלב אז לבסוף סאם החליטה אחרי הרבה התלבטויות וחששות לאזור אומץ ולהגיד לתלמידה(בשם קליירי) מה שהיא מרגישה, אך היא ענתה לה שזה מחמיא מאוד אבל היא מצטערת וזה לא ילך ביניהן, סאם הבינה אותה אבל היתה מדוכאת ושקעה בהדרגה לדיכאון שגרם לה להרזות עוד יותר, אם כי אחרי הרבה מחשבה בנושא סאם דווקא הרגישה בסדר לגבי זה עד שיצאה מהדיכאון לקראת סוף השנה.
הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: LightSkyBlue
סטטוס התקדמות: סיימתי נראלי :)
הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא:


--------------------
ᥴꫝꪖꪜⅈ

My girl3>


User Posted Image User Posted Image
וויתרתי על הציטוטים, מודה. ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל הפורטל החליט להיות ביצ', אז הנה מחווה עלובה במקום. אניוואי מגיעים לי את כל הטוסטים שבעולם עם אוראו כי נלחמתי בחתימה שלך, שמלאה בבאגים, ולך מגיעים את כל הטוסטים שבעולם עם אוראו ודבש כי את סובלת אותי. או שלא. אני לא מתכוונת לשאול. אניוואי2 הנה חתימה כושלת שמעידה על אהבתי אלייך - עזה אבל כושלת. וולפ אני הייתי אני וכושלת. בביי

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Dec 2 2018, 19:54 PM
צטט הודעה




Don't lose your HEAD
*********

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 22028
חרמשים: 99157
מגדר:female
משתמש מספר: 61427
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 11.03.2017


שם וכינוי: אורטל, קטנטנה
שם הדמות: אמיליה (מיה) ג'ולי ג'ואן (Emilia (Mia) Julie Joan)
גיל הדמות: 15
מגדר:נקבה, בי
מוצא \ ארץ הדמות: ארץ מוצא צרפת, נולדה וחייה בה עד גיל 7 ועברה לבריטניה.
שנה בהוגוורטס: חמישית.
בית: סלית'רין
סטטוס דם:חצוית דם אבל אף לא יודע בגלל שהיא גרה עם אמא שהיא טהורת דם ואבא חורג שהוא טהור דם אז בטוחים שהיא טהורת דם גם כן.
שרביט:
פטרונוס: (במידה והדמות יודעת לעשות)
מראה:
במבט ראשון מיה נראית כמו נערה רגילה וממוצעת עם עיניים חדות שבפגישה ראשונה קצת קשה להסיר מהן את המבט. אם מסתכלים מלמעלה ועד למטה אפשר לראות את השיער החום בהיר שלה שמגיע עד לסוף שכמותיה והוא אינו אסוף אלא מונח על גבה עוד בצד ראשה. אם מסתכלים על פניה אי אפשר לפספס את עיניים האפורות שיקבלו המון מבטים. זה לא שהן מיוחדת או משהו, אבל המבט שלהן, כל כך נחוש וחודר אבל באותו הרגע חושש ומפוחד- משהו שלא ניתן לקריאה. את פנייה מעטרות מעט נקודות חן קטנות וחוץ מזה עוד פנים רגילות של נערה. אף רגיל, בינוני ואפילו נוטה לקטן, שפתיים לא דקות מדי ולא עבות מדי, ממוצעת סך הכל. גופה

מינימום 8 שורות. מראה מושקע שיתאר את הדמות שלכם כפי שאתם רואים אותה בדמיונכם, מכף רגל ועד ראש. תארו את הגוף שלה, את סגנון הלבוש, את סגנון האיפור ועוד.
אופי: מינימום 15 שורות. כתבו על התכונות הטובות של הדמות שלכם וגם על הרעות. מה הדמות אוהבת ומה לא. כל דבר שילמד אותנו על האופי שלה ואיך היא מתנהגת.
רקע: מינימום 20 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות.
הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: כסף אפור כזה יהיה נחמד בבקשה
סטטוס התקדמות: אה אתחיל כנראה מחרתיים את המראה או מחר בערב
הערות \ הארות \ מה דעתכם על הסרט החדש של חיות הפלא:
תשמרי לי?


--------------------

אורטל
- דברים בשפע לשעבר - ביוש -

User Posted Image
לפעמים כשאת חוטפת סטירה, הפנס בעין מאיר לך את הדרך

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Dec 9 2018, 22:10 PM
צטט הודעה




קוסם מתקדם
******

פרטי משתמש
קבוצה: גריפינדור
הודעות: 7878
חרמשים: 4490
מגדר:female
משתמש מספר: 65469
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 05.01.2018


שם וכינוי: איימי, Lady Stardust
שם הדמות: שרלוט אדמסון Charlotte Adamson
גיל הדמות: 14
מגדר:נקבה
מוצא \ ארץ הדמות: אמריקה, מנהטן, היא ומשפחתה עברו לבריטניה בכדי שהיא תוכל ללמוד בהוגוורטס, כשהייתה בת 10.
שנה בהוגוורטס:4
בית:רייבנקלו, אך למצנפת המיון היו גם רעיונות לגריפינדור.
סטטוס דם:אביה טהור דם ואמה חצי טהורה.
שרביט: עץ בוקיצה ושערה של חד קרן שהוטבלה בדמעות של עוף חול.
פטרונוס: עדיין לא יודעת לעשות אך קרובה לכך.
מראה:
שרלוט נראת כאילו היא יצאה מספר ציורים של פיות. היא לבנה כמו בובת חרסינה ועל הלחיים שלה כאילו מפוזרת פודרה אף על פי שזה הוא הסומק הטבעי שלה. יש לה גפיים עדינות ארוכות ודקות שנותנות לה מראה חינני ביחד עם הבטן השטוחה למדי שלה. כל הגוף שלה הוא צנום ודקיק בצורה חיננית ועדינה, אף על פי שכמה וכמה אנשים שפגשה בחייה אמרו לה שהיא הרבה יותר מידי רזה. עף על פי דקיקותה והמראה העדין של גופה, שרלוט אינה עדינה או שברירית, היא למעשה חזקה מאוד יחסית לבני ובנות גילה. הפנים של שרלוט ממוקמות בפרופורציות מושלמות. העיניים שלה בצבע כחול חודר ועמוק, אך בו בזמן עדיין ובהיר, הן מאד בולטות בפניה ומתאימות בצורה מושלמת עם צבע השיער שלה, שהוא שחור עמוק יותר מהלילה, שיער ארוך יחסית שמגיע לה עד מעט אחרי הכתפיים, איפשהו בקו של שליש מהזרוע העליונה. השפתיים של שרלוט לא עבותות מידי אך גם לא דקיקות כל כך, הן בערך באמצע, על הגבול, בצבע אדום ורדרד שבהחלט בולט במיוחד על העור הלבן שלה. העיניים שלה ממוסגרות בריסים עדינים ויחסית ארוכים בצבע שחור, ומעליהם גבותיהה השחורות גם הן, שעליהן היא שומרת מסודרת מכל משמר וכל בוקר מורחת אותן במסקרה בכדי שלא יזוזו וישארו מסודרות ויפות. יש לה סנטר קטן וחמוד, לא עגול מדי ולא מחודד מדי שמתאים למבנה הפנים שלה שכולל עצמות לחיים ואוזניים קטנות וחמודות שלרוב מתחבאות מאחורי השיער שלה. על השפה העליונה שלה יש לה צלקת קטנטנה ויפה עוד מהימים בהם הרביצו לה בבית הספר באמריקה.
כאשר היא לא לבושה במדי בית הספר (הוגוורטס...) שרלוט לובשת ג'ינסים ארוכים בגזרת בוי פרינד, לרוב בצבעים בהירים, חולצות טריקו קצרות ונעליי אול סטאר בצבעים שונים: כחול, שחור, אפור, לבן וסגול, אך לרוב שחור.
אופי:
אף על פי ששרלוט נראית כמו מלאך מקסים שירד מן השמים, האופי שלה אינו מלאכי ומקסים כלל. שרלוט היא חזקה מאד, נפשית ורוחנית, היא עומדת על שלה בכל מחיר ובכל מצב לא משנה מה, היא יכולה וכבר קרה שהיא הסתבכה בקרב קוסמים בהוגוורטס. עוד באמריקה כאשר הייתה בת 9, הרביצו לה על בסיס יומיומי בבית הספר ילדים ששנאו אותה על כך שהייתה...... קיימת, מה שהקנה לה אינסטינקטים מהירים וקפיצה למסקנות אובדניות במהרה. באותם הזמנים באמריקה, בנתה שרלוט את מי שהיא, את אופייה ואת תכונותיה, אך בהוגוורטס, בבריטניה, אופיה ומי שהיא ותכונותיה והכל התרככו. שרלוט מאוד קשוחה, חזקה נפשית, היא לא נעלבת ומתחבאת בפינה, היא תוקפת, זורקת עלבונות בחזרה, מתגוננת בעזרת הדברים שהכי קשים אצל האדם שהעליב אותה. היא טיפוס מגונן, שומרת ומגנה על הקרובים אליה ביותר, על משפחתה ובמיוחד על אחותה הקטנה, עליה היא שומרת בחירוף נפש מפני אלימות, פיזית ו/או מילולית מאז מאז שנת הלימודים הראשונה שלה בהוגוורטס, כאשר שרלוט הייתה בשנתה השלישית. על חבריה וחברותיה הקרובים והקרובות ביותר, היא גם כן שומרת בחירוף נפש, אם מישהו יעליב אחד או אחת מהם היא תתפוצץ עליו בהתקפה מלאה.
רקע: מינימום 20 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות.
הצבע איתו אתם מעוניינים שאכתוב את שם הדמות שלכם: LightSeaGreen
סטטוס התקדמות:

סיימתי את המראה! באמצע של האופי.

תשמרי לי?


--------------------

מאיה - מוזיקה - כלבים - אוכל - סרטים - חורף - שנצ

User Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
נושא נעול פרסם נושא חדש פרסם סקר

 


מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
8119 18668 18680 19334


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007