שרשור פאמסלאש על הפפפ, אני ואבישג

[Marlene McKinnon]

יאללה

טופס:

שם:
גיל+שנה בהוגוורטס:
מין מגדר ונטיה מינית:
מראה:
אופי:
בית בהוגוורטס:
רקע קצר:
משהוים ששכחתי\הערות:

[Grant Chapman]

שם: בריטניה "בריטני" קופר
גיל+שנה בהוגוורטס: שנה חמישית 14 וחצי
מין מגדר ונטיה מינית: נקבה סיסג'נדרית וסטרייטית. זאת אומרת, החא לא בטוחה לגבי הנטייה המינית שלה אבל היא מגדירה את עצמה סטרייטית
מראה: בריטניה היא נערה נמוכה מאוד בייחס לחברותיה. יש לה שיער בלונדיני שמגיע קצת מתחת לכתפיים שהיא נוהגת להשאיר פזור או לאסוף לצמה, אבל לא צמה מתוחה מדי.
יש לה "פגם" (לא זוכרת איך קוראים לזה) בעיניים ויש לה עין אחת ירוקה ועין אחת בצבע דבש-חום.
העור שלה די חלק למעט קצת נמשים שיש לה על האף והמצח.
אופי: אממ אני אערוך בהמשך
בית בהוגוורטס: גריפינדור
רקע קצר: בריטניה נולדה למשפחת מוגלגים מאירלנד ויש לה אח אחד שגדול ממנה בשש שנים בשם לוק.
לבריטניה לא היה משהו שייחד אותה במיוחד למעט העובדה שהיא ממש אוהבת לצייר בדומה לאימה ג'וזי שהייתה בעבר ציירת מפורסמת באירלנד.
לאחר שהחלה ללמוד בהוגוורטס הכירה ילדה בשם סינדי שנהפכה להיות חברתה הטובה ביותר, וסינדי לעומת בריטניה, היו לה לא מעט תחומי עניין והינה משקיעה הרבה בלימודים.
לבריטניה הלימודים לא היו חשובים במיוחד, היא העדיפה להסתובב עם חבריה הטובים.
משהוים ששכחתי\הערות: אוף מרגיש לי במראה שלה שהיא יותר מדי מרי סו

[Marlene McKinnon]

שם: אלי אני אחשוב על שם משפחה בהמשך
גיל+שנה בהוגוורטס: שנה חמישית 15
מין מגדר ונטיה מינית: נקבה מגדירה את עצמה מבחוץ כסיסג'נדרית אבל קצת לא בטוחה במגדר שלה ולסבית בארון
מראה: נמוכה, עם שיער ג'ינג'י טיפה מתולתל עד הכתפיים, עיניים ירוקות בורקות שתמיד אמרו לה שהן המאפיין הכי יפה שלה, עור בהיר מאוד וטיפה מלאה.
אופי: אמ גם בהמשך
בית בהוגוורטס: גריפינדור
רקע קצר: נולדה למשפחת קוסמים, שתי אחיות גדולות שסיימו את הוגוורטס מזמן, חיים די רגילים סהכ
מאוד לא מקובלת ואין לה הרבה חברים, בשנים הראשונות בהוגוורטס היו צוחקים עליה המון
משהוים ששכחתי\הערות:

יאללה תתחילי

[Grant Chapman]

"תתעוררי כבר, בריטניה!" סינדי חברתי צעקה ומשכה ממני את השמיכה, שכן כרגיל היתה מוכנה לארוחת הבוקר לפני.
"אם עוד פעם אחת תקראי לי בריטניה לא יהיו לך ידיים יותר." כיסיתי את ראש בשמיכה וחזרתי לישון.
היא נאנחה בכבדות וגלגלה אותי מהמיטה לשטיח.

---
בעע די אני גרועה בלהתחיל שרשורים

[Marlene McKinnon]

התעוררתי מהחבטה ונאנחתי. "אתן יכולות לריב קצת יותר בשקט, בבקשה?" דפקתי את הפרצוף בכרית והשארתי אותו שם.

[Grant Chapman]

"סליחה," סינדי גלגלה עיניים.
הסתכלתי על ראש של אלי שהיה טמון בתוך הכרית הלבנה שעל המיטה שלה.
"היי... רק... תלכי לאכול גם, ארוחת בוקר זה חשוב," גמגמתי בהנחה שהיא כלל לא הקשיבה שלי וקמתי ביחד עם סינדי לצחצח שיניים אפילו שהיא כבר היתה מוכנה לגמרי.

[Marlene McKinnon]

זה היה מוזר. בריטני אף פעם לא מדברת איתי. אני לא ברמה שלה משום בחינה.
הצצתי בשעון המעורר הקטן. יש לי עוד שתי דקות לישון. נהדר. החלטתי לקום כבר. התלבשתי בתלבושת הוגוורטס והלכתי לצחצח שיניים.

[Grant Chapman]

הופתעתי ממה שאמרתי לאלי, אבל זה לא מה שהדאיג אותי במיוחד באותו הרגע מפני שנשארו לי שתי דקות להגיע לאולם הגדול.
אומנם הוא לא ייסגר עוד שתי דקות, אבל יש לי שעה קבועה בה אני אוכלת את ארוחת הבוקר.
רצתי מחדר האמבטיה כשאלי חלפה על פניי.
ירדתי במדרגות הקומה ביחד עם סינדי לאולם הגדול.

[Marlene McKinnon]

הנה, זה כבר יותר רגיל ... נאנחתי וציחצחתי שיניים בזריזות.
אחר כך ירדתי בריצה לאולם הגדול כדי להספיק לאכול לפני תחילת השיעור הראשון, והתיישבתי בקצה השולחן, כרגיל.

[Grant Chapman]

התישבתי כרגיל באמצע השולחן, בין סינדי למרטין – החבר השני הכי טוב שלי.
מרטין דיבר על קבוצת הקווידיץ', שכן היה הקפטן שלה.
אני לא התעניינתי במיוחד בקווידיץ', למעשה, לא התעניינתי כלל בספורט.
בשלב מסוים הפסקתי לקשיב לו והסתכלתי על ילדים שישבו בקצה השולחן, בניהם גם אלי.

[Marlene McKinnon]

לקחתי ביצים ולחם לצלחת ואכלתי קצת בשיעמום. הצצתי למערכת השעות שלי להיום והזדעזעתי: היו בה לא פחות מארבע שעות של שיקויים, שעתיים של תולדות הקסם ולקינוח שעתיים של גילוי עתידות.
אדם, הידיד היחיד שלי בהוגוורטס התיישב לידי בקצה השולחן, באיחור כרגיל. "בוקר," נהם.

[Grant Chapman]

אכלתי מעט מהפשטידה שהיתה לי על הצלחת, אפילו שלא היה לי חשק לאכול ולא הייתי רעבה כלל.
"על מה את מסתכלת?" מרטין הסיח את דעתי.
"כ-כלום," השבתי במבוכה מעט. למעשה, לא ידעתי בעצמי על מה אני מסתכלת. פשוט חשבתי על דברים שעלו לי לראש.
"אז אני חייב ללכת... תגידי לי כשאת מפסיקה להסתכל על 'כלום'," הוא גיחך וקם מהכסא שלו. אך אני התעלמתי מחוסר תשומת לב.
חזרתי לאכול את הפשטידה שלי, וראיתי שרוב תלמידי גריפינדור כבר סיימו לאכול, לכן מיהרתי לסיים את מה שעל הצלחת שלי ולהתארגן לשיעור הראשון. שאיםלו לא היה לי מושג מה הוא.
המשכתי ללעוס את מה שנשאר לי על הצלחת בקצב מהיר יותר עד שכמעט נהייתה לי בחילה.
לקחתי לגימה קטנה מהמים על מנת לא להיחנק והתחלתי ללכת לכיוון דלת האולם.

[Marlene McKinnon]

הנהנתי בראשי לאדם כאות שלום. בדרך כלל הייתי יותר פטפטנית מזה אבל משהו הרגיש מוזר היום. אדם פתח את הפה כדי לומר משהו וסגר אותו בחזרה.
אכלתי טיפה בחוסר ריכוז וכעבור עשרים דקות קלטתי שאני מאחרת לשיקויים.
שיט. סנייפ הולך לרצוח אותי. הרמתי את התיק שלי ורצתי כל הדרך לשיקויים. הגעתי לכיתה ורצתי פנימה.
"נו, נו, נו," אמר סנייפ בשעשוע. "תראו מי *שוב* מאחרת."
זה לא היה נכון. מעולם לא איחרתי לשיעורים של סנייפ. אבל היה לי מספיק שכל בשביל לסתום.
"5 נקודות מגריפינדור, ועשרה ימים של עונשים אצלי במשרד. החל מהיום."
הוא לא רציני. אין מצב. אסור לו.