סיקור דמות|נאגיטו קומאדה

[Felis Fuscus]

*שימו לב שהסיקור מכיל ספויילרים למשחק השני ומשחק הספין אוף של דאנגאנרונפה, כמו כן גם לעונה השלישית של סדרת האנימה.

נאגיטו קומאדה

שם הדמות: נאגיטו קומאדה|Nagito Komaeda
מקור: דאנגאנרונפה|Danganronpa
גזע: בן אדם
תאריך ומקום לידה: 28 באפריל, שנה לא ידועה אבל כנראה בין הגילאים 21-23. נולד ביפן.
כישרון מיוחד: אולטימייט מזליסט|Ultimate Lucky Student
מדבבים:
יפנית - מגומי אוגאטה|Megumi Ogata
אנגלית - ברייס פפנברוק|Bryce Papenbrook

מידע על מקור הדמות
דאנגאנרונפה זאת סדרה של שלושה משחקים, שתי סדרות אנימה וOVA אחת שמספרים את הסיפור של בית הספר אקדמיית פסגת התקווה (Hope's Peak Academy), בית ספר תיכון שבו לומדים רק התלמידים שהכי טובים במה שהם עושים, שנהיה זירה למשחק רצח אכזרי שנערך על ידי האולטמייט דיספייר, ששטפו את המוח לכיתה שלמה ובסופו של דבר הובילו לסופו של העולם (כמעט). המטרה של התלמידים במשחק הרצח הוא למצוא את מי שאירגן את משחק הרצח ולצאת משם בחיים.
נאגיטו מופיע לראשונה במשחק השני, שם הוא משחק את הדמות של האנטגוניסט הראשי. הוא מופיע גם במשחק הספין-אוף Ultra Despair Girl, שם הוא מופיע בתור דמות משנית. הוא מופיע גם בסדרת האנימה בעונה השלישית, ובOVA בתור דמות המספר.

מידע על הדמות
שימו לב שכאן יש המון ספויילרים, ואני לא אסמן את הספויילרים שנוגעים לפרי טיים איבנט במשחק אז אם אתם מתכננים לשחק בעצמכם ולא לראות גיימפליי או משהו כדאי לכם להיזהר מהחלק הזה ^^
אני גם לא סידרתי את המידע לפי סדר כרונולוגי אלא הסדר בו צריך לראות/לשחק בלי ספויילרים.

מאז ומתמיד המזל של נאגיטו השפיע על כל היבט בחיים שלו. על פי נאגיטו, בכל פעם שיש לו מזל רע להחריד, היקום מפצה אותו במזל טוב. ניתן לראות את זה ברקע של נאגיטו: כשהוא היה קטן הוא ראה את מול העיניים שלו את ההורים שלו מתים בהתרסקות מטוס, אבל בעקבות המוות שלהם הוא זכה בחופש ועצמאות. כשהיה בבית ספר יסודי נחטף על ידי רוצח, אבל מצא בתוך הפח שהוא הוסתר בו כרטיס רולטה וזכה ב300 מיליון דולר. המזל הכי גדול שלו היה כשהגיע אל בית הספר של אקדמיית פסגת התקווה, אבל בסופו של דבר רק נכנס למשחק רצח.
בעקבות מחלת מוח שיש לו, ההתנהגות שלו מאוד מוזרה ומרחיקה ממנו אנשים. הוא ציין שהוא אומר דברים מעליבים בלי לשים לב לכך, אבל באותו הזמן ציין גם שהוא מתכוון לכל מה שהוא אומר והוא אף פעם לא משקר. הוא אומר שהוא יודע כשהוא עושה דברים כאלו, אבל הוא לא מצליח לשלוט בעצמו ולעצור את עצמו מלהגיד אותם. בנוסף לכך, יש לו חוש הומור מוזר, והוא הרבה פעמים מספר בדיחות ברגעים לא מתאימים, כמו ישר אחרי שמישהו מת. בעקבות המחלה שלו והאירועים הטראומתיים שלו הוא מתחיל לקבל חרדה ופחד כשהוא חושב על המזל הרע שלו, מה שגורם לכך שהוא אובססיבי לתקווה, היות והוא מאמין שהתקווה היא הטוב האולטימטיבי שתמחק את המזל הרע שלו.
בגלל שהתקווה היא הטוב האולטימטיבי, נאגיטו מאמין שכל מעשה שנעשה בשם התקווה הוא מעשה טוב - אפילו רצח. הוא מאמין גם שיש רמות שונות של תקווה, ושתקווה גדולה יותר תנצח תקווה חלשה יותר. מכאן הוא מאמין שאנשים בעלי כישרון נבחרו בלידה להביא תקווה, והאנשים חסרי הכישרון, היאוש והתקווה הקטנה יותר הן רק מדרגות בסולם אל התקווה האולטימטיבית.

Super Danganronpa 2: Goodbye Despeir
במהלך עלילת המשחק השני נאגיטו מופיע לראשונה בתור אדם נחמד, חברותי וזורם. האג'ימה מתאר את החיוך שלו כמאוד מעודד. הוא היה היחיד שנשאר עם האג'ימה לאחר שאיבד את ההכרה, ודאג לבריאות שלו אפילו אחרי שהאג'ימה אמר לו ללכת. הוא היה חברותי עם כולם, אבל רצה לבלות את זמנו בעיקר עם האג'ימה.
במהלך המשפט הראשון נאגיטו מתגלה כלא יציב נפשית, ושהאישיות שהוא הראה להם בתחילת המשחק הייתה רק הצגה בשביל שהם יבטחו בו. הוא מתגלה בתור אדם שאובססיבי לתקווה שמוכן אפילו להקריב את עצמו בשביל התקווה, כמו שהוא עשה כשניסה לגרום לטרוטרו לרצוח אותו - תוכנית שנהרסה על ידי האולטימייט מתחזה, שהקריב את עצמו בשביל להציל את נאגיטו. כבר בתוכנית הזאת אפשר לראות שנאגיטו מסתמך בעיקר על המזל שלו בתוכניות.
לאחר המשפט הראשון, אף אחד לא בטח בו עוד, וקאזואיצ'י ונקומארו אפילו קשרו אותו בחדר האוכל בשביל למנוע ממנו לבצע עוד תוכנית רצח.
בפרק השלישי נאגיטו חולה במחלת היאוש, שהופכת את האישיות של כל מי שחולה במחלה להפך ממי שהוא היה, ונאגיטו מקבל את מחלת השקרן - ובעקבות כך הוא יכול רק לשקר. לעומת איבוקי ואקנה שגם חלו במחלה, נאגיטו היה היחיד שכמעט מת ממנה - וזאת בעקבות המצב הבריאותי שלו שכבר ככה לא טוב.
בפרק הרביעי נאגיטו פותר את חדר הבריחה בבית הכיף בשביל להגיע אל הנשק האולטימטיבי, שם הוא מגלה שהוא ושאר התלמידים בטיול הם בעצם האולטימייט יאוש, תלמידים שעברו שטיפת מוח על ידי ג'ונקו אנושימה ועכשיו מטילים יאוש על העולם, ובעקבות כך הוא מחליט לשים סוף למשחק הרצח בכך שהוא יגרום לכולם למות חוץ מצ'יאקי, שהייתה הבוגדת והיחידה שלא הייתה אולטימייט יאוש.
בפרק החמישי הוא מוציא את התכנית שלו לאור, ומבטיח לכולם שהוא ימצא את הבוגד. הוא מאיים על הבוגד שאם הוא לא יתגלה הוא יפוצץ את כל האי, ואפילו מפוצץ את חדר האוכל בשביל להוכיח את הטענה שלו. בזמן ששאר התלמידים מנסים לעצור אותו, נאגיטו מתכנן את המוות שלו בו הוא יאשים את הבוגד ברצח שלו. הוא קושר את עצמו מאחורי המחסן וגורם לכך שזה יראה כאילו מישהו עינה אותו (סותם לעצמו את הפה, חותך את כל הגפיים שלו ומחורר את היד הימנית שלו עם סכין). ברגע שדלת המחסן נפתחה כל החדר התחיל לבעור, מה שגרם לכולם להשליך בקבוקי כיבוי שירפה אל תוך המחסן, כולל הבקבוק שנאגיטו הכניס לתוכו רעל לפני כן. בזכות המזל שלו - צ'יאקי היא זאת שזרקה את הבקבוק מלא הרעל והרגה אותו, וכך הוא הצליח ליצור את הרצח הבלתי פתיר.
בפרק אפס, הפרק הקצר שקורה לפני הפרולוג, מתגלה שנאגיטו היה אובססיבי לגבי ג'ונקו אנושימה, ורצה להיכנס למשחק שהכינו להם בשביל להיות מסוגל להרוג אותה בעצמו. מתגלה גם שאחרי שג'ונקו מתה הוא כרת את ידו השמאלית והחליף אותה ביד של ג'ונקו בניסיון להשאיר אותה בחיים.
בזמן הזמן החופשי, העבר של נאגיטו מתגלה - הוא מספר להאג'ימה על המוות של ההורים שלו, המוות של הכלב שלו והחטיפה שלו על ידי רוצח בצורה אגבית, כאילו הדבר לא מפריע לו, אבל ניתן לראות שהנפש שלו לא יציבה בעקבות אותם אירועים טראומתיים והוא עדיין לא התגבר עליהם. הוא גם מספר להאג'ימה שהוא חולה בסרטן ועכשיו בשלב השלישי שלו, ושיש לו גם Frontotemporal Dementia (אם מישהו יגלה לי איך אומרים בעברית אני אשמח), מחלה שגורמת להתנהגות המוזרה שלו. הוא אומר שעכשיו, כשהוא קרוב למות, הוא עצוב שהוא לא יכול לבלות את הרגעים האחרונים שלו עם האנשים שהוא אוהב, אבל מיד אחרי זה אומר שהוא שיקר לגבי הכל. למרות זאת, הוא ככל הנראה לא שיקר לגבי המחלות וגם לגבי התחושות שלו, הוא רק ניסה להרחיק ממנו את האג'ימה בשביל שהמזל הרע של נאגיטו לא יפגע בו. על פי המידע באי-האנדבוק של נאגיטו הוא גם ככל הנראה מזוכיסט.
ברגע שמגיעים לרמת החברות המקסימלית עם נאגיטו, הוא כמעט מודה באהבה שלו כלפי האג'ימה אבל בסופו של דבר מתחרט ואומר רק שהוא אוהב את התקווה שיש לו
באיילנד מוד, מתגלה שלמרות שנאגיטו דיבר על המוות של ההורים שלו כאילו זה לא מפריע לו, יש לו פחד נוראי ממטוסים והתרסקות מטוס, והוא מקבל חרדה מלחשוב על כך שאנשים כלואים בתוך המטוס בלי יכולת לצאת ורק מחכים להתרסקות. בסוף של האיילנד מוד נאגיטו מספר שהוא היה רוצה למות בשביל להפסיק לסבול בגלל המזל שלו, אבל שהוא לא רוצה למות מוות חסר משמעות או מוות בשם היאוש.

Danganronpa Another Episode: Ultra Despair Girls
במהלך עלילת משחק הספין-אוף נאיגטו מופיע בתור דמות חסרת שם שמכונה "המשרת" (The Servent), ובתור אחד מהאולטימייט יאוש. נאגיטו ככל הנראה הגיע לעיר טואה בעקבות אחת המשימות שלו בתור אולטימייט יאוש, ונתן לעצמו להיתפס על ידי הילדים שלא ידעו מה הזהות האמיתית שלו, חוץ ממונקה, והפכו אותו למשרת שלהם.
בפרולוג, נאגיטו לוקח את האקדח-מגאפון של קומארו בזמן שהיא מחוסרת הכרה ומחליש אותו בטענה שככה זה יהפוך את "המשחק" להוגן יותר, וכשהוא מחזיר לה אותו הוא מזהיר אותה לא לגלות לאף אחד שהוא החזיר לה את האקדח. מאוחר יותר, הוא קושר לידה את הצמיד של מונוקומה, דבר שכובל אותה אל תוך גבולות העיר.
בפרק הרביעי מתגלה התוכנית של נאגיטו, שטוקו תרמה את קומארו ובכך תשחרר את באיאקויה, אבל בסופו של דבר טוקו מתחרטת ופונה כנגד נאגיטו, וכמעט הורגת אותו עד שקומארו עוצרת בעדה. אחרי שהשתיים הולכות נאגיטו נשאר מאחור ומציין שהוא מרגיש את הייאוש שעומד לעלות מהעיר הזאת. נאגיסה מוצא את נאגיטו ומביא אותו לבסיס שלהם בהאשמות שהוא הפר פקודות, ואז מתגלה שהוא עבד לפי הפקודות של מונקה וגם מתגלה התוכנית הגדולה יותר שלו - להפוך את מונקה לג'ונקו אנושימה השנייה.
באפילוג, נאגיטו מספר למונקה שהתוכנית שלו הייתה ליצור מלחמה גדולה שממנה תצמח תקווה אפילו גדולה יותר ממקודם. מונקה תוהה באיזה צד הוא, אבל נאגיטו טוען שזה לא משנה.
במשחק הזה, בתור המשרת, נאגיטו עדיין אובססיבי לגבי התקווה, אבל הפעם הוא מאמין שהוא צריך ליצור יאוש גדול בשביל שהתקווה שתצמח ממנו תהיה גדולה אפילו יותר.

Danganronpa 3: The End of Hope's Peak High School - Despair Arc
בחלק הזה של העונה השלישית של האנימה נאגיטו מופיע בתור אחד מהדמויות הראשיות.
כבר מתחילת האנימה נאגיטו מתייחס אל צ'יאקי בתור האחת שמייצגת את התקווה בכיתה שלהם, ומעריץ אותה בעקבות זה.
בפרק הרביעי, נאגיטו רואה שכל חברי הכיתה שלו מדוכדכים בעקבות המוות של נאטסומי קוזוריו - אחותו הקטנה של פויוהיקו - וסאטו, נאגיטו מנסה לשכנע את המורה שלהם לבטל את המבחן שעומד להיות להם, אבל היא לא מסכימה. הוא מתכנן לפוצץ את אולם בית הספר בשביל לבטל את המבחן, אבל התוכנית שלו נהרסת כשהוא מחליף בטעות תיקים עם סייקו, דבר שגורם לכך שהיא, רורוקה וסונוסוקה מגורשים מבית הספר, ונאגיטו מושעה מבית הספר ולא מסולק רק בזכות הכישרון שלו.
הוא חוזר חזרה לבית הספר רק שנה לאחר המקרה, בעקבות כך שהמטוס שהיה עליו התרסק באי והשאיר אותו כשורד היחיד. כשהוא חוזר בסופו של דבר לבית הספר, הוא מצטרף עם כולם לחיפושים אחר מיקאן, וככה פוגש את קאמוקורה איזורו, ונמשך אליו בגלל היותו האולטימייט תקווה. בסופו של דבר הוא, ביחד עם שאר חברי הכיתה שלו חוץ מצ'יאקי, מקבל שטיפת מוח על ידי ג'ונקו אנושימה והופך לאולטמייט יאוש.

Side - Hope: The Academy of Hope and Students of Despair
בחלק האחרון של האנימה, נאגיטו מופיע ביחד עם שאר חברי האולטימייט יאוש לאחר שהם ניצלו משטיפת המוח בעקבות המשחק השני, וביחד הם עוצרים את ריוטה מלשטוף את המוח לכל העולם.
לאחר זה, נאגיטו מרגיש ממש מזל שהוא זוכה לפגוש את מאקוטו - שזכה בתואר אולטימייט תקווה לאחר אירועי המשחק הראשון - ומתלהב מכך כל כך עד שנקומארו ואקאנה צריכים לסחוב אותו משם
לאחר שנאגיטו ושאר הכיתה האשימו את עצמם בטרגדיה שקרתה, הם כולם עוזבים את האי ביחד.

Super Danganronpa 2.5: Nagito Komaeda vs The Destroyer of the World
לאחר המוות של נאגיטו בתוך המשחק, הוא נקלע לתוך עולם של מציאות מדומה בתוך המוח שלו, בו הוא מתואר בתור אדם חסר מזל לגמרי, אבל הוא בסדר עם זה בגלל שהוא מאמין שכל המזל הרע שלו משאיר יותר מזל טוב לשאר העולם.
באותו עולם נאגיטו לא יודע מה זאת תקווה, והוא מתעב את האנשים הכישרוניים ומקווה שיוכל למחוק את הכישרון מהעולם כולו.
בזמן יום נורמלי בחיים שלו, איזורו נכנס לעולם בתור "הורס העולמות" ומתחיל לרצוח את כל החברים של נאגיטו בשביל למשוך אותו אליו. כשנאגיטו סוף סוף מגיע אל איזורו, הוא יודע שאין לו סיבה להילחם מולו בגלל המזל הרע שלו, אז במקום זה הוא מתאבד, דבר שגורם לכך שהתודעה שלו תשתחרר מהעולם הזה וכל הזכרונות שלו יוחזרו.
כשנאגיטו מתעורר מתגלה שהוא היה האחרון שהתעורר מהקומה, והוא מחליף את היד של ג'ונקו ביד רובוטית שקאזואיצ'י והאג'ימה הכינו לו.

דעה אישית
אוקיי וואו. איך מתחילים עם נאגיטו?
אז אם לא הבנתם מהחפירה למעלה, נאגיטו הוא הדמות האהובה עליי בדאנגאנרונפה, ויש מצב שגם בכל פאנדום שאני להיות בו. הוא פשוט מושלם.
אהבתי אותו מאז הקטע הראשון, ואז כשכל הרמזים הובילו אל נאגיטו בפרק הראשון ליטרלי סגרתי את המשחק ולא יכולתי לעשות כלום עד שבדקתי בוויקיפדיה אם הוא עשה את זה או לא. זה היה מפחיד.
כמובן שמתי שהאישיות האמיתית שלו הופיעה, זה רק הוסיף לי לנאגיטו. כי הרי, מי לא אוהב משוגעים פסיכופתים מזוכיסטים?
אוקיי עכשיו בואו נדבר ברצינות ובלי הרבה אנטרים.
הדמות של נאגיטו מדהימה, ולדעתי יש לו את בין פיתוחי הדמות הכי טובים במשחק אם לא ההכי טוב. קשה מאוד לשנוא אותו כשמבינים למה הוא עושה את הדברים שהוא עושה, ואפילו השיגעון שלו לתקווה נהיה די חמוד כשמתרגלים אליו. נגיד כשגיליתי שהוא מפחד פחד מוות ממטוסים - לא יכולתי שלא לחייך כי הוא פשוט לא הסגנון של הדמויות שיפחד מדברים כאלו, במיוחד אחרי שהוא דיבר על הטראומה שלו בצורה כל כך אגבית במשחק.
כששיחקתי במשחק אני פשוט הלכתי לנאגיטו בכל רגע שיכולתי - דבר שהיה די קשה אגב בגלל שהאג'ימה תיעב אותו עד עמקי נשמתו וזה היה ממש עצוב - ובסוף זכיתי בתחתונים שלו אז זה שווה את זה (אל תשאלו. בבקשה לא). מה שהיה די מאכזב זה שרוב הזמן בכלל לא יכולתי לדבר איתו כי תמיד היה צריך תירוץ ללמה הוא לא הורג את עצמו בפרק הזה, מה שאומר שיצא לי לדבר איתו באמת רק בפרק הרביעי שזה ממש על הקשקש בשביל להשיג איתו מאקס לבל פרינדשיפ :<
מספיק ביקורת על המשחק!
כשגיליתי שהוא מופיע באולטרה דיספייר גירלס ליטרלי חיפשתי ביוטיוב את כל הקטעים שהוא הופיע בהם ותהיו בטוחים, לא התחרטתי. במשחק הזה ראו אישיות אחרת של נאגיטו בגלל שהזכרונות שלו היו אחרים, וזה רק הוסיף לדמות שלו אפילו יותר. במיוחד כשהוא היחיד מהאולטימייט דיספייר עכשיו שיודעים איך הוא היה בתור אחד כזה, כי את כל השאר רק שומעים סיפורים או רואים פלאשבקים בתחילת העונה השלישית, ולא באמת חווים את הדמות באמת חוץ מנאגיטו.
ואם כבר האנימה - וואו. הוא היה פשוט אתנחתא קומית מדהימה באנימה. אהבתי את איך שהוא תמיד היה די… אדיש לכל מה שקרה סביבו והוא פשוט המשיך להיות שמח גם אם קרה משהו רע - אפשר לראות את זה במיוחד בOVA שאז המזל שלו באמת רע - וגם אהבתי לראות בלייב את איך שהוא עושה דברים, משהו שקצת חסר במשחק כי קטעי האנימציה היחידים בהם הם ההוצאות להורג. בכללי הדרך שבה הוא מגיב לדברים מצחיקה אותי.
אפשר לראות במהלך העלילה שהוא בסך הכל מנסה להתחבב על ידי השאר, אבל הוא פשוט עושה את זה בדרכים כל כך לא נכונות ואפילו קצת מלחיצות לפעמים (באמת, נאגיטו? לפוצץ אולם שלם בשביל לבטל מבחן?) אבל בסך הכל הכוונות שלו טובות לרוב, גם אם זה בסך הכל בשביל להגשים את האובססיה הלא בריאה שלו לתקווה.
סיפור הרקע שלו גם מעניין, והאמת אני לא לחשוב שהתעמקתי אי פעם בסיפור רקע של אחת הדמויות בדאנגאנרונפה כל כך חוץ מנאגיטו, בגלל שהרקע שלו כל כך מעניין והאמת שהוא באמת מסביר הרבה דברים לגבי הדמות שלו.
וגם אהבתי את הקשר שלו עם האג'ימה! כמובן שהאג'ימה שנא את הילד אבל הוא בסך הכל ניסה להתקרב אליו כל הזמן הזה אפילו כשהאג'ימה אמר לו בפירוש להתחפף, והוא אפילו כמעט הודה באהבה שלו להאג'ימה במשחק וזה היה מקסים!! גם באנימה אפשר לראות שהקשר בניהם יותר טוב ממה שקרה במשחק - הרי הם עולים על ספינה, מחזיקים ידיים ומבטיחים לעצמם עתיד חדש. יש יותר קרוב מזה?
והוא גם חכם. התוכניות שלו גאוניות. ממש גאוניות. וגם העיצוב שלו ממש מגניב, עם היד והכל. למרות שבהתחלה הוא היה נראה לי הרבה יותר מדי כמו מאקוטו אבל זה היה רק באיזה… חמש שניות בהתחלה עד שהתחלתי להבין מי הוא באמת.
בסך הכל - הדמות הכי טובה ביקום של דאנגאנרונפה ובהכל בערך. תאהבו אותו.

השירים של נאגיטו
לנאגיטו יש שלושה שירי דמות רשמיים שכולם שרה המדבבת שלו בגרסה היפנית. השיר הראשון הוא שיר הנושא של נאגיטו, והשניים האחרונים הם מיני אלבום של נאגיטו בעקבות הפופולריות שלו ושניהם מתארים את איך הוא מרגיש - שיר אחד מבחוץ ושיר שני מבפנים.




תהנו ^^

[Focus]

כל הכבוד על הסיקור! בהחלט נהניתי לקרוא אותו, והוא מושקע עם כמות התוכן הדרושה (ואף מעבר) לסיקור שעומדת בסטנדרטים של המדריך :)
אז מה שיש לי להגיד - וואו. רואים את ההשקעה המדהימה שלך בסיקור הזה, ולי אישית הוא גרם לשקול צפייה בסדרת האנימה. נאגיטו נשמע כמו דמות מעניינת מאוד, והייתי שמח לראות אותו ולהכיר אותו קצת.
רק משהו שהפריע לי קצת הוא שהספויילרים היו בצבע צהוב. זה אמנם צבע בהיר שגם משתמשים בו הרבה לספויילרים, אבל עדיין אפשר קצת לראות בחטף בלי שמתכוונים חלק מהספויילרים. אני ממליץ להשתמש בגוון GhostWhite, אבל כמובן שזאת בחירה שלך ואתה יכול להשאיר את זה צהוב.
אגב, כיף לראות שפירטת על נאגיטו מהרבה מאוד כיוונים (עלילות) שונים. זה יכול להיות מייגע מאוד לעבור על כל חלק וחלק בעלילה של הדמות, וממש כל הכבוד לך שפירטת על כל התוכן! השירים שהוספת בסוף גם הם מאוד נחמדים, אולי יצא לי לשמוע אותם מתישהו (מלבד האחרון שכבר שמעתי אותו)
סך הכל זה סיקור מעולה מאוד ואין לי ממש הרבה להגיב לך, אבל הבטחתי להגיב לך אז הגבתי :)
מצפה לעוד סיקורים שלך כאן!