בגן עדןן מקדםם, שרשור בלחי עם תהילה

[צעד ועוד צעד]

"אוי חחח, לא בקטע כזה!"

הקדלת?:)

[עזה בובי]

אופס

"בכל מקרה מתנצלת"

[צעד ועוד צעד]

"ההתנצלות התקבלה." היססתי ואז כתבתי, "הי, בא לך שנצא מתישהו? לגלידה או משהו כזה?"

[עזה בובי]

אוווווווווווווווו

חייכתי חיוך קטן. רציתי שהוא יכתוב משהו בסגנון. "גלידה? אתה עירוניסט או מתנחל? סתם, יכול לזרום"

[צעד ועוד צעד]

חחחח

"אחלה:)" כתבתי וחייכתי מרוצה. "אז נקבע השבוע מתישהו. תכתבי כשיש לך זמן פנוי. לילה טוב!"

[עזה בובי]

"סגור. לילה מבורך:)" כתבתי בהתרגשות.

[צעד ועוד צעד]

נרדמתי בחזרה עם חיוך על הפנים.

[עזה בובי]

עברו איזה יום יומיים והתלבטתי אם לשלוח לו הודעה. זה היה יום חמישי, בדיוק יצאתי מהסניף והיה לי זמן לבזבז..

[צעד ועוד צעד]

ישבתי בספה בסלון עם גמרא בידיים, ופתאום ראיתי את טליה בחוץ, בדרך לבית שלה. 'יואו, אמרתי לה שנצא!' נזכרתי. פתחתי את החלון הגדול של הסלון וצעקתי, "הי, טליה!"

[עזה בובי]

הסתובבתי לכיוון הצעקה. "אה, שלום!"