בחזרה להתחלה | פעילות

באישור לילי המקסימה :)

בחזרה להתחלה

יש לי מנהג. כאשר אני מסיימת את כל העונות של סדרה מסוימת, אני חוזרת לפרק הראשון וצופה בו שוב. זו יכולה להיות סדרה שסיימתי באותו חודש או סדרה שאני צופה בה כמה שנים, אבל החזרה לפרק הראשון תמיד מחזירה אותי לתחושה שעבר זמן רב מאד.
למה אני בכלל עושה את זה? אני אוהבת לחזור ולראות את הדמויות כפי שהן היו בהתחלה ולהשוות אותן לסיום הסדרה. הדמויות מתפתחות, עוברים עליהן דברים והרבה מהן ללא ספק משתנות בסיום - גם שינויים ענקיים וגם קטנים. לא רק הדמויות משתנות, אלא גם מה שחשבתי עליהן. יש דמויות שבהתחלה לא אהבתי ואז התחברתי אליהן, יש דמויות שדווקא אהבתי ובהמשך כבר לא הייתה לי חיבה אליהן. יש דמויות שבהתחלה לא ייחסתי להן בכלל חשיבות, ורק בהמשך התחלתי לפתח אליהן רגשות. וכמובן יש דמויות שהיחס שלי כלפיהן לא השתנה במהלך כל הסדרה, אבל הן ללא ספק מעטות.

אני מזמינה אתכם לבחור סדרה שצפיתם בה כבר, ולחזור לפרק הראשון. אם אינכם זוכרים טוב את הפרק הראשון, חפשו עליו בגוגל ואפילו מוזמנים ללכת לצפות בו כדי להיכנס לאווירה. לאחר מכן בחרו דמות שמופיעה בפרק הזה וכתבו לנו את היחס שלכם כלפיה בתחילת הסדרה וכיצד היחס השתנה, או נשאר זהה, בסוף הסדרה. כמו כן, כתבו את התהליך שהדמות עוברת במהלך הסדרה. אם ספויילרים נחוצים להסבר, סמנו אותם בלבן על פי חוקי הפורום. תוכלו למלא את הטופס עד 3 פעמים, הדמויות לא חייבות להיות מאותה סדרה.

אז למה אתם מחכים? רוצו להשתתף! כל משתתף יזכה ב-120 חרמשים על כל מילוי טופס. הפעילות תהיה פתוחה עד שלישי, ה-28.01.

שם: רוני
הדמות שבחרתי + מאיזו סדרה היא: סטואי גריפין, איש משפחה
מה ההתפתחות שעברה במשך הסדרה: בניגוד לגיל שלו (הוא תינוק כבר יותר משמונה עשרה עונות???) סטואי גריפין השתנה המון לדעתי. הוא התחיל את הסדרה בתור גאון מרושע שרוצה להרוג את אמא שלו (אני חייבת לציין שזה לגמרי מגיע לה), הוא תמיד היה ממציא מזימות מרושעות ומתוחכמות ואז נכשל, ובמהלך הסדרה הוא נרגע יותר, הוא עדיין היה ממציא מכונות גאוניות, אבל הוא היה משתמש בהן לטובה וכדי לעזור לאנשים. הוא גם הגן על אחותו מג וניסה לשפר את החיים שלה עד כמה שהוא יכול. והוא גיי אייקון.
היחס שלי אליה בתחילת הסדרה: סטואי תמיד היה קצת יותר מידי בשבילי בעונות הראשונות (אם כי המבטא שלו היה מדהים ונשאר מדהים גאד), אף פעם לא ממש הבנתי אותו ותמיד העדפתי יותר את מג. עד לעונה החמישית די הזדעזעתי שהוא מנסה להרוג את אמא שלו, אבל אז הבנתי שלויס גריפין באמת ראוייה לזה. ראיתי את העונות הראשונות לפני שלוש שנים בערך ולא הייתי מסוגלת להבין עד כמה הדמות שלו מתוחכמת ומדהימה.
היחס שלי אליה בסוף הסדרה: אמממ טכנית איש משפחה עדיין רץ, אבל אני אתייחס לפרקים האחרונים שראיתי. אני ממש ממש אוהבת את סטואי והוא לגמרי הדמות האהובה עליי בסדרה (גם מג, ואני מחכה שהיא תתן לפיטר ולויס את מה שמגיע להם אם סטואי ירד מהעניין), הוא היחיד במשפחה עם היגיון בסיסי (והוא תינוק!), וגם בפעמים שהוא לא הוא עדיין מצחיק ומגניב. השילוב שלו ושל בריאן הוא מדהים. הוא הדמות הצינית והמתחכמת שיכולה להיות גם ממש מבינה והוגנת ואני אעריך אותו לנצח על זה שהוא היחיד שטרח אי פעם לנסות לעזור לאחים ולחברים שלו.
הערות:

*מכיל ספויילרים בלבן*
שם: רוני
הדמות שבחרתי + מאיזו סדרה היא: סטאר באטרפליי, סטאר נגד כוחות הרשע
מה ההתפתחות שעברה במשך הסדרה: סטאר עברה שינוי רציני במהלך הסדרה. היא התחילה מלהיות הילדה המנצנצת וחסרת האחריות שעושה המון בלאגן לילדה אחראית ורצינית, שיודעת להיות קשוחה ובעלת סמכות. כשאמא שלה נעלמה וסטאר הייתה צריכה להיות המלכה, סטאר עברה שינוי רציני. היא כבר לא יכלה לעשות מה שהיא רק רוצה, היא צריכה להחליט החלטות חשובות, תוך כדי שהיא צריכה להילחם במפלצות ולחפש אחרי אמא שלה. בסוף סטאר נתנה את התפקיד לאקליפסה, אבל היא נשארה נאמנה לה ועזרה לה גם אחרי שאמא שלה חזרה. היא כבר לא גרה עם אמא שלה יותר, היא החליטה מה היא עושה, והיא בהחלט שינתה את הממלכה. (והתאהבה פעמיים.)
היחס שלי אליה בתחילת הסדרה: בהתחלה לא ממש אהבתי את סטאר. כן, היא הייתה בלאגניסטית וחסרת אחריות ממש כמוני וסופר מגניבה, אבל כל הקטע של הדמות הזאת, בשילוב של נצנצים וחדי קרן כבר היה נדוש לדעתי. היא לא ידעה לקבל החלטות רציניות והיא זילזלה המון באנשים שסובבים אותה.
היחס שלי אליה בסוף הסדרה: בתחילת עונה ארבע (העונה האחרונה), התחלתי באמת לאהוב את סטאר. התחלתי להבין גם את כל הדברים הטובים שהיא עשתה בעונה השלישית, וכמה מדהימה היא הייתה. היא ידעה לשאת באחריות, להיות קשוחה וחזקה גם כשזה לא נוגע ללהילחם במפלצות, היא קיבלה החלטות בנוגע לאהבה ולקחה אותה ברצינות, היא חוותה שברון לב ונלחמה על הממלכה שלה. נכון, היא לא בטופ פייב שלי ויש חלקים שאני עדיין לא אוהבת אותה בהן, אבל אי אפשר להכחיש שהיא השתפרה.
הערות:

שם:ניקה
הדמות שבחרתי + מאיזו סדרה היא:פליבג מפליבג (fleabag)
מה ההתפתחות שעברה במשך הסדרה: פליבג מתחילה את הסדרה בתור אישה שמתחמקת מלחשוב על עצמה ועל החיים שלה והעבר שלה ומבלה את הזמן שלה עם המון... מין. היא צינית ולא לוקחת אחריות על עצמה ועל הבחירות שלה, ומתנהגת לאנשים בצורה מזלזלת ופוגעת, אפילו שכשאנחנו מתסכלים באמת פנימה אז זה לא שלא אכפת לה. כי אכפת לה מאוד. היא מצד אחד מאוד אנושית בהבנה שלה את הנטיה של אנשים לעשות דברים 'רעים' או לפשל ואת הרצונות והגחמות שלהם, אבל היא מתנהגת בצורה פחות אנושית לאנשים הקרובים אליה ובכלל, ובעצם משדרת קרירות וסרקזם וגישה של 'לא אכפת לי שאני עושה דברים לא בסדר כי כולם עושים דברים לא בסדר'.
אבל היא עוברת כמה דברים ומתמודדת עם שדים מהעבר שלה שרודפים אותה (באמת בצדק, באמת באמת בצדק) ומבינה שיש השלכות למעשים שלה ומעבר להשלכות שנוגעות אליה, יש גם השלכות שמשפיעות על אחרים. ושאכפת לה. ושהיא לא יכולה להמשיך ככה. היא מבינה גם שהמשפחה שלה אוהבת אותה, ושהיא לא לבד בכמה שהיא פגומה רגשית. היא עושה יותר למען הקרובים אליה ומתמודדת גם עם אהבה ועם אכזבה. היא נהיית מקור לכוח בשביל הסובבים אותה, דמות תומכת שמעלה אותם וגורמת גם להם להיות אנשים טובים יותר. היא הולכת אפילו לטיפול באיזשהו שלב ומפסיקה להתמודד עם הכל דרך מין.
היחס שלי אליה בתחילת הסדרה: כאילו, אני חייבת להודות שאפילו עם כל מה שכתבתי למעלה כן אהבתי את הדמות שלה בגלל שהיא כל כך כל כך אנושית בצורה כל כך לא מתפשרת. היא כל כך מבינה את הטעויות ויש לה מן מיינדסט של 'דברים קורים. צריך להתקדם הלאה'.
עם זאת, אני ממש ממש לא יכלתי לסמוך עליה. יש דמויות שאני סומכת עליהן, שאני יודעת שלא משנה איזו סיטואציה תקפוץ עליהם הן יתמודדו אתה בצורה שכאילו אני מסכימה אתה. בצורה שלא תגרום לי לשנוא את הדמות או להתאכזב ממנה. גם אם זה לא מה שאני הייתי עושה. היא לא היתה דמות כזאת. אני ממש הרגשתי כמו ברכבת הרים שאי אפשר לרדת ממנה, כשכל רגע מקרב אותנו להתנגשות נוראית ולאסון, כשהיא מה ששולט על רכבת ההרים. למעשה סמכתי עליה לאכזב אותי תמיד וזה עצוב כי כאילו זו מן אהבה לדמות עם הסתייגות. אהבה לדמות עם אותיות קטנות מתחת של 'אני גם קצת שונאת אותך ואת תפשלי ואני לא מאמינה בך ומגיע לך כל מה שקורה לך'.
היחס שלי אליה בסוף הסדרה: וואו, היכולת לנשום לרווחה גם כשהיא על המסך ועושה דברים שקשורים לדמויות אחרות. אני חושבת שבכיתי כל פרק בעונה השניה. היא פשוט נהיית דמות שאפשר באמת לסמוך עליה. דמות שפועלת למען אחרים, דמות שלוקחת אחריות על המעשים שלה. נהיה לי מדהים לראות אותה והחיבור עבר מ'מעניין לי לראות אותך על המסך ואת אנושית בטירוף וזה מנחם אותי' ל'את כמו חברה ואני לומדת ממך ואת מרשימה אותי ואת דוחפת אותי להיות טובה יותר לסובבים אותי'. נהיה לי כבוד אליה וכבוד לדברים שהיא עושה.
הערות:

רוני, אנא סמני את הספויילרים בטופס שלך בלבן, על פי חוקי הפורום

ננעל, תגמול ישלח בקרוב