בין המלחמות | אור

שם הפאנפיק: בין המלחמות
פאנדום: הארי פוטר ופרסי ג’קסון
ז’אנר: אין לי מושג
דירוג: כרגע זה PG13 או אפילו PG אבל זה בהחלט ישתנה בעתיד
זכויות יוצרים: לרולינג ולריירדן(:

כמה הערות לפני הפרק הראשון:
1. הפאנפיק הזה זה הבייבי שלי, באמת. כתבתי אותו לפני שנה (או לפחות, רק את הפרק הראשון), אז כל הזכויות לעלילה או משהו שמורות לי וכל השאר לרולינג וריירדן או משהו.
2. זה הסיפור הראשון (כלומר, ההתחלה), של יקום שלם שיצרתי בראש. אם מישהו מעוניין שאני אפרסם את התיאוריה שלי למה נרקיסה היא חצויה, אני אעשה את זה. כרגע, אני לא רואה צורך בזה.
באותה נשימה ארצה להוסיף שכל דבר שאי פעם אפרסם על נרקיסה יהיה קשור לאותו היקום ולעובדה הקיימת שהיא חצויה, אם לא נוח לכם - אל תקראו פשוט.
3. בהתחלה זה סוג של עוקב אחרי הקאנון, יכול להיות שזה ישתנה בהמשך.
4. אני מאוד לא מרוצה מהשם אז זה כנראה ישתנה.

אני רק ארצה לציין שאני מאוד מתרגשת ואני יודעת שאני חופרת הרבה, אבל אני עובדת על הסיפור הזה במשך כל כך הרבה זמן ושיניתי אותו מלא פעמים וזה קצת… מתיש.

תהנו (:

- - - -
פרק 1 - קיץ 1963

היא לא שייכת למשפחת בלק והיא יודעת את זה.
עד כמה שהיא מנסה להכחיש את זה, או עד כמה שהיא מנסה להגיד לעצמה שהיא כן; היא יודעת שהיא לא.
אין לה את השיער השחור שיש להם, או את העיניים האפורות. אנשים אפילו טוענים שבלטריקס ואנדרומדה יכלו להיות תאומות זהות (נרקיסה יודעת שהאנשים האלה צודקים), אם לא היה בניהן הפרש של שנתיים. ואז המבטים של אותם האנשים עוברים אליה, ותמיד יש את אותה שתיקה מביכה.
אה. זו היא. הילדה הצעירה של דראולה וסיגנוס בלק, עם העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני. ואז הלחשושים ממשיכים, יותר בשקט, כמעט לעצמם; והם שואלים את עצמם אם היא באמת חלק מהמשפחה.
היא שומעת הכל בכל מקרה. זה תמיד היה אחד החסרונות שלה, היא הבחינה בהכל והיא שמעה הכל. אנדרומדה בדרך כלל הייתה צוחקת שאולי יש לה כוחות על טבעיים, כי אין מצב שהיא שומעת ומבחינה בהכל.
בלטריקס נדחפת לחדר האמבטיה בחדרה באחד הבקרים שהיא בת שמונה. היא איבדה שליטה והמראה התנפצה על הרצפה והיד שלה עדיין רועדת וזה נראה כאילו יש זרמי ברק, אבל הם נעלמים ברגע שבלטריקס נכנסת לחדר האמבטיה.
״לא התכוונתי.״ היא אומרת מיד, כי היא ממש לא התכוונה לנפץ את המראה. והיא גם ממש לא רוצה להביט בעיניים הכהות של אחותה הגדולה.
"זה בסדר." הקול של בלטריקס שקט, אבל מלא בהתרגשות. בלטריקס הפיקה את הקסם הראשון שלה כשהייתה בת חמש (זה לפחות מה שאמא שלה אומרת, אבל לנרקיסה יש תחושה שזה שקר כי מאז היא לא ראתה את אחותה עושה קסם בלי כוונה), ואנדרומדה כשהייתה בת שש.
"את עשית קסם, קיסי." היא אומרת וכשנרקיסה סוף סוף מביטה בעיניה היא יכולה לראות משהו שדומה לגאווה.
"זה לא היה קסם." נרקיסה אומרת בשקט, ומושכת בכתפיה.
"לפחות אנחנו יודעים שאת לא סקיבית." בלטריקס ממשיכה מאותה הנקודה שבה התחילה, כאילו בכלל לא שמעה את נרקיסה בכלל.
"זה לא היה קסם." נרקיסה אומרת שוב, בקול יותר תקיף.
"אם זה לא היה קסם, מה זה היה?" בלטריקס שואלת.
‏ברק, נרקיסה חושבת לעצמה. ברק ניפץ את המראה. לא קסם.
אבל היא לא אומרת כלום, רק מושכת בכתפיה.
"טוב, זה כן היה." בלטריקס אומרת בביטול, כאילו מבחינתה העניין סוכם. ואז היא ממשיכה לדבר, ונרקיסה ממש רוצה שתפסיק לדבר והיא פשוט ממשיכה; "כלומר, צפיתי שתעשי משהו מרשים ולא תנפצי מראות, אבל כל אחד ו…" היא עוצרת לרגע, כנראה בכדי להמשיך את דבריה בצורה הכי פחות פוגעת שהיא יכולה; "-יכולות שלו."
ופתאום בלטריקס לא יכולה לנשום ונרקיסה יכולה להרגיש איך האוויר מסביב לבלטריקס מתנדף, כאילו הוא בכלל לא קיים, אבל זה נמשך רק כמה שניות ואז אחותה הגדולה משתעלת, ונרקיסה יכולה להרגיש את הכאב החזק שהיה לה בבטן מתנדף כאילו לא היה.
בלטריקס לא מדברת, ונרקיסה גם לא, ולא נראה שאף אחת מהן רוצה לדבר על מה שקרה הרגע. שתיהן יודעות שזה לא נורמלי.
"אני אקרא לאמא שתסדר את המראה." בלטריקס אומרת בקול חלש, כאילו היא עדיין מחפשת אוויר לנשום.
נרקיסה לא מביטה בה כשהיא רצה החוצה מחדר האמבטיה, והיא גם לא ממש מתייחסת לצעדים המבוהלים של בלטריקס במדרגות.
בלטריקס חוזרת לאחר כמה דקות, מלווה באימה. נרקיסה תוהה למה אחותה לא נכנסת לחדר שלה, אבל בלטריקס רק עומדת בפתח החדר ומצביעה לכיוון הכללי של חדר האמבטיה.
דראולה נכנסת לחדר האמבטיה, ואז מביטה בזכוכיות שעל הרצפה. בהינף שרביט היא גורמת להם להתאחות בחזרה למראה, ונרקיסה תוהה אם היא אי פעם תוכל לעשות את זה גם.
אבל אז אמא שלה תופסת בידיים שלה בחוזקה, ונרקיסה נבהלת והולכת אחורנית כמה שיותר מהר. היא לא ציפתה לזה והיא תהתה מה היא כבר עשתה רע, בלטריקס אמרה שזה היה קסם, למרות שהיא יודעת שזה לא היה.
נרקיסה מנסה להשתחרר מאחיזתה של אימה, שרק בודקת האם יש סימנים על כפות הידיים שלה. לנרקיסה אין מושג מה היא בודקת, עד שאמא שלה מתרחקת ומזדקפת כאילו דבר לא קרה.
"לעזאזל, נרקיסה." זה כל מה שהיא אומרת, ולמרות שנרקיסה מעדיפה שתגיד כל דבר אחר חוץ מזה, לפחות זה מנחם אותה. אולי אמא שלה יודעת שהיא לא באמת עשתה קסם.
אבל הקול של דראולה בלק נואש, וזה הדבר שמלחיץ את נרקיסה יותר מהכל. היא מעולם לא שמעה את אמא שלה מדברת בצורה הזאת, מעיפה בה מבט כאילו החרדות הגדולות ביותר שלה עומדות להתגשם. "לא יכולת לחכות עוד שנתיים?" היא שואלת, ונרקיסה רוצה לשאול על מה היא מדברת; אבל אז אמא שלה מסיטה את מבטה ולרגע נרקיסה חושבת שהיא דמיינה את הכל, כי ההבעה העניינית והרגילה שלה חוזרת לעיניה, והיא מזדקפת ויוצאת מהחדר כאילו דבר לא קרה.
נרקיסה מסתובבת כדי לשאול את בלטריקס אם היא ראתה את זה גם, אבל בלטריקס כבר לא נמצאת שם.
לנרקיסה אין מושג אם היא צריכה להיות שמחה לגבי זה או לא.

הן לא מדברות במשך שבועיים. בהתחלה זה בסדר, כי לפעמים בלטריקס לא מדברת גם עם אנדרומדה, אבל הפעם זה נראה כאילו אחותה הגדולה מבועתת מהמחשבה על להיות איתה לבד באותו החדר. היא תמיד אוכלת לפני כולם, או בכל פעם שנרקיסה יושבת בטרקלין ומנסה לקרוא ספר, בלטריקס פשוט אוספת את שיעורי הבית שלה וכמעט בורחת לחדר שלה.
אנדרומדה שואלת אותה יום אחד על מה כל העניין כשהן יושבות בספרייה.
קריאה מעולם לא היה הצד החזק של נרקיסה, אז המחשבה שהיא קרובה לסיים ספר ילדים עם שמונים וחמש עמודים משמחת אותה.
"אני חושבת שזה קשור לקסם שעשיתי." נרקיסה אומרת בשקט, והראש שלה מתחיל לכאוב שוב. זה קרה כמה פעמים בשבועיים האחרונים.
היא התלוננה על זה לגבי אמא שלה, שהבטיחה לה שהן ילכו לרופא, אבל בכנות היא לא באמת עשתה משהו.
היא אף פעם לא עושה דברים, לדעתה של נרקיסה.
"עם המראה?" אנדרומדה שואלת כדי להיות בטוחה, וכל מה שנרקיסה יכולה להתרכז בו שהיא לא עשתה קסם מאז. אולי זה דבר שקורה רק פעם אחת.
נרקיסה מהנהנת ונושכת את שפתיה. אין לה מושג למה זה כל כך מדאיג אותה. לאחותה הגדולה תמיד היו מצבי רוח מוזרים, והתפרצויות הזעם שלה בדרך כלל הופנו אל אנדרומדה ללא סיבה מוצדקת, אבל נרקיסה הייתה בטוחה שבלטריקס מבלה הרבה יותר זמן עם אנדרומדה בשבועיים האחרונים מאשר איתה.
"טוב, אולי פשוט הפחדת אותה?" אנדרומדה מציעה וגבותיה מתכווצות בבלבול. נרקיסה בטוחה שגם לאנדרומדה אין מושג מה כבר נרקיסה יכלה לעשות שהפחיד את בלטריקס כל כך שאחותה כבר לא מדברת איתה שבועיים.
"היא אפילו לא הייתה בחדר שזה קרה." נרקיסה אומרת בשקט, מה שנכון. אחותה נכנסה לחדר רק אחרי שהמראה התנפצה, ואז קרה את הדבר ההוא.
אה. אולי היא מפחדת שהיא תעשה את זה שוב. היא מנסה להתרכז ולעשות את אותו דבר לאנדרומדה, אבל אחותה לא משתעלת, והיא לא מרגישה שום כאב בבטן כמו שהרגישה עם בלטריקס.
אנדרומדה רק בוהה בה בבלבול. "את בסדר? את נעלמת לכמה דקות."
"כן." נרקיסה מוצאת את עצמה אומרת, "אני -"
זה קורה לה מידי פעם, במיוחד בארוחות משפחתיות, או ששואלים אותה שאלה. כאילו המוח שלה נעלם ואז מישהו קורא לה והיא איכשהוא מגיבה, אבל אין לה מושג מה קרה או מה אנשים שאלו, אז היא בדרך כלל שותקת (בכלל, היא למדה שלשתוק בארוחות משפחתיות זה עדיף).
"את בסדר?" אנדרומדה מושכת את עצמה לעמידה ומסתכלת על נרקיסה במבט דואג. "את פשוט ממש חיוורת."
"אני רק עייפה." היא מוצאת את עצמה אומרת, כשהיא מזכירה לעצמה שאנדרומדה זו לא בלטריקס, ואנדרומדה מבינה אותה יותר. "זה הכל."
היא ממש מקווה שאנדרומדה תאמין לה, כי אין לה מושג מה קורה בתקופה האחרונה. מאז המקרה בחדר האמבטיה יש לה יותר ויותר סיוטים, קשיי הקריאה שלה מתגברים, והיא בקושי ישנה כי היא יודעת שתראה את אותו הסיוט בכל פעם מחדש; הבחור עם השיער הג׳ינג׳י והזאב עם הפרווה הלבנה והעיניים הזהובות.
הם מחפשים אותה.
"אני בסדר." היא אומרת שוב, אבל לא נראה שאנדרומדה כבר נמצאת שם, למעשה; לא נראה שאף אחד נמצא בספרייה.
היא עוצמת את עיניה וחוזרת על זה שהיא בסדר. אולי היא סתם הוזה, או חולמת.
יש לה תחושה שהיא הכל חוץ מבסדר, וזה הדבר שמפחיד אותה יותר מהכל.

הו וואו, זה כל כך טוב.
אני חייב להודות שעוד לא נתקלתי בפאנפיק כזה על נרקיסה, שזו דמות שרולינג בקושי נתנה לה זמן מסך (טוב נו, המקבילה הספרותית של זמן מסך). גם לא נתקלתי בפאנפיק כזה על דמות מהארי פוטר שמתגלה כחצויה. טוב, לפחות לא אחד איכותי. בדרך כלל פאנפיקים כאלה מסתכמים ב"היי הרמיוני, את לא באמת הבת שלי, את הבת של אתנה. ביי!" הפרק ראשון, ואת בונה את זה לאט וטוב כשלא הייתי חושב על זה שנרקיסה חצויה בלי ההקדמה שלך, וכבר עכשיו קשה לי לחשוב מי ההורה האלוהי/ת שלה. נראה לי שזאוס או הרמס בגלל הקטע עם הברקים אבל אני עדיין במתח.
מה שהפריע לי זה שבלטריקס עושה שיעורי בית. אם חישבתי נכון, היא לא בגיל של הוגוורטס. ואם כן, אז למה היא לא בהוגוורטס? אבל חוץ מזה אין לי אף הערה. מצפה להמשך!

קודם כל, תודה רבה! לא חשבתי שמישהו בכלל יגיב על זה, והתגובה שלך מאוד שמחה אותי!! אז תודה לך! (:
דבר שני, יכול להיות שחישבתי את הגיל של בלטריקס לא נכון (מה שבהחלט יכול לקרות בגלל שאני ממש גרועה בחשבון ובכל דבר שקשור ללחשב), אז אני לא מופתעת אם זה לא הגיוני לך. היא אמורה להיות בסביבות גיל 12 כזה כי היא נולדה ב1951, אבל נרקיסה כאן נולדה בקיץ 1955 ובלטריקס נולדה בתחילת מאי אם אני זוכרת נכון (אני באמת לא בטוחה אם זו תיאורית מעריצים או עובדה שנאמרה ע"י רולינג שהיא נולדה בשני במאי), ויש בניהן 4 שנים הפרש. אז… כן.
חוץ מזה, היא לא בהוגוורטס כי זה הקיץ לפני השנה השניה שלה(:

הפאנפיק הזה ממש טוב כבר על הפרק הראשון.
אולי כדאי לכתוב אותו במערכת הפאנפייקים?
לא הבנתי משהו אחד, למה הבחור הג'ינג'י והזאב הם סיוט?