אנחנו סתם אלפים, לי ולנועם

טופס:

_________________

שם: קנריק פתדון, נקרא על שם דודו שנספה בקרב נגד פינטאן.
גיל: 13
רמה בפוקספייר: 3
יכולות: פוליגלוט, טכנופתיה.
מראה: עיניים תכולות, שיער חום, עור לבן, שכמייה ירוקה שנושאת את סמל משפחת פתדון: ריבוע ועליו מצויר יהלום קטן.
אופי: רגזן ושובב.
שכחתי משהו?: 23 שנה אחרי הם ניצחו את הנסתרים בלה בלה בלה

שם: ארמינה פיואט
גיל: 13 וחצי
רמה בפוקספייר: 3
יכולות: מתפוגגת
מראה: ג'ינג'ית, עיניים כחולות (דא), עור שזוף ונמשים.
אופי: תלמידה טובה וכל המורים אוהבים אותה, אבל היא לפעמים מבריזה משיעורי ותמיד מוכנה להרפתקאות בבית הספר!
שכחתי משהו: מה שאתה אמרת

"ארגג".
אני לא מאמין שאני צריך להשתתף בעוד יום לזכר דוד
שאפילו לא הכרתי.

ישבתי בחדר וציירתי רישום של גרייפל האליקורן. אהבתי לבקר אותו בחוות המקלט, אבל עכשיו התגעגעתי אליו והייתי חייבת לצייר אותו, להרגיש כאילו הוא נמצא ליידי.
פתאום ראיתי שצג המקשר שלי מתעורר לחיים. מי זה יכול להיות?

כמה דקות לפני שהגענו ליער הונדרלינגים החלטתי להפיג
מהשעמום והתקשרתי לארמינה.
"היי."

אה, זה קנריק, חשבתי לעצמי.
"היי," אמרתי ותוך כדי התחלתי לאסוף את המכחולים.
-----------
עד איזה ספר קראת?
(אני קראתי רק את השלושה הראשונים, אלה שתורגמו לעברית.)

"עוד פעם גרייפל?" ראיתי את הציור.

____________

גם רק את אלה שתורגמו.
לדעתי התרגום די גרוע.

"אני מתגעגעת מה אתה רוצה!" אמרתי בחיוך. אבל אז החיוך נמחק והקולי הפך להיות עצוב.
"אתה נמצא בדרך ליער הוונדרלינגים?" שאלתי.
--------------
כל כך!
אלוהים מי תרגם את זה?!!

"כן. אני יודע שאני אמור להתאבל עליו אבל אפילו לא הכרתי אותו."
התחלתי לחשוב על האגדות שסיפרו לי הוריי בנוגע לנסיבות שבהן הוא נהרג.

___________

אני יודע שזו שאלה רטורית אבל
גליה אלוני דגן.

"ההורים שלי תמיד מספרים לי עליו דברים טובים, כשמזכירים אותו... הם אומרים שהוא היה אחד מחברי המועצה היחידים שנשארו שפויים ולא נכנעו לרוע." אמרתי.
"טוב, חייבת לנתק, קבעתי ללכת עם אלנור לאטלנטיס, אנחנו הולכות לקנות צ'וקרים לשנת הלימודים החדשה בפוקספייר!"
------------
גליה אלוני דגן - נוספה לך אויבת חדשה.

"הוא ועוד כמה שמתו גם הם."
"אה, שכחתי לספר לך שאתמול הורדתי את הנקסוס שלי."
"ביי או משהו כזה!"

________

*שני אויבים חדשים

"מה??! הורדת את הנקסוס??"
"וואו, אני מתרשמת, אתה ממש אחד הראשונים, בדרך כלל מורידים ברמה הרביעית או אפילו החמישית, שלא לדבר על כך שעכשיו תחילת השנה!"
"ביי, נתראה מחר בפוקספייר!"

"כן...אבל אל תשכחי שאני גם אחד הראשונים שהתחיל להתאמן."
"נתראה!"
כיביתי את המקשר והתחלתי ללכת לעץ של דודי.
___________

עכשיו זה לא תחילת שנת הלימודים.
איטרנליה נשרפה אחרי תחילת שנת הלימודים בפוקספייר.

קנריק ניתק את השיחה.
יצאתי לכיוון הגבישים המזניקים בבית שלי, לוקחת איתי תיק קטן.
"תחזרי לפני ארוחת הערב,בסדר?" שאלה אותי אמא שלי.
-------------
אינטרנליה נשרפה, סבבה, אבל אטלנטיס נשארה בחיים אז הכל טוב, ואני יכולה ללכת לקניות :)
עריכה: אתה מכיר את הערוץ שלי?!??!
(פשוט מישהו בשם koren the king כתב משהו בצאט של השידור שיהיה היום בספיישל הלווין...)

ההורים שלי התחילו לבכות.
לאחר האבל הקשה חזרנו הביתה, אל רוייטנהיל.


------------

א. אבל זו לא תחילת שנת הלימודים...
ב. זה 23 שנה אחרי כלומר איטרנליה כבר שוקמה.
ג. אולי זה אני ואולי לא. לעולם לא תדעי.