בוא נהרוס עוד פאנדום, עם סוריקטו

טופס

וזהו בערך
בהצלחה לנו

שם: ארקבוב

שם: נרקבל (נראה לי)

וואו כמה פרטים!

"רגע, אז אמרת שיש לנו אפשרות לצאת מהוגוורטס? אני מנסה את זה כבר שנים! איך?"

"הכל תלוי בטכניקה של איך שאתה משמיע את ה"וווווושששש"!"

"רגע, תראה איך אתה עושה את זה!" כמעט צעקתי. "אני מרגיש כמו איזה דיוקן בבית של בוצדמים!"
--
תכניס את זה ל""

"הנה, תראה, צריך לעשות את הוווש כלפי הבחוצה של הוגוורטס, במקום כלפי הפנימה."

"כן, אבל איפה? ניסיתי כבר בכל המעברים הסודיים, חדר הלחיצות והישנופיה אבל אני לא יודע עוד מה אפשר."

"הדלת הראשית!"

"מה בדלת הראשית, ניסיתי משם מלא פעמי -" נתקעתי באמצע המשפט.
"לא, לא ניסיתי משם אף פעם! בוא נלך לשם! רגע אבל איפה זה!"

"רגע!" צווחתי בקול לא לי. (חיקיתי את הקול של פילץ' הזקן) "צריך לתכנן!"

"טוב, יש לי מן תחביב כזה להשתלט על העולם. זה קשור?"

"מה קשור? עוד לא קשרנו אף אחד! אני רק אומר שבכל הסרטים, כשרוצים לברוח מאנשהו, לאנשהו אחר, מתכננים, עם כל מיני מפות וכו'."

"רגע, אבל אנחנו רוחות רפאים, מה אנחנו יכולים לעשות בכלל? להכין איזה שיקוי שיוציא אותנו מהמצב הזה? להסתנן למדור המוגבלים של הספרייה?"
--
תיודע, אתה לא צריך לצטט אותי כדי שאני אבין תמסר

"לאלאלא! בא נסתכל טוב טוב לכל הכיוונים, ונתכנן את המסלול שלנו. פאשלה קטנה והכל אבוד! נצטרך לקלקל את צעדינו בתבונה."

__________
אני יודע, אפילו לא שמתי לב! לא נורא. שישאר ככה.

"אני אחראי על הלקלקל אתה על הבתבונה, קדימה!"