אני יודע
המון דברים
ורובם בינינו
משותפים
אני יודע
דברים שגם אתה
ואני יודע
דברים שאף פעם לא תדע

אני נוגע
כל יום ויום
יותר ויותר
בשיגעון
אני יודע
איך זה כשמתים
ואיך זה כשלא חולמים
ואיך זה כשלא מתעוררים

אני צובע
מחשבות עצובות
לא הולמות
בצבעים בהירים ויפים
אי פעם בכלל תהית
למה הציורים שלי כל כך מעוותים?

אני גודע
את הכנפיים שלי
שוב ושוב
בוהה בפצעים
ואז בצלקות
זאת הסיבה שאני יודע איך זה
כשהן אף פעם לא מחלימות

אני קורע
את הלב שלי מהחזה
כשאני בוכה והוזה
אי פעם תהית
מדוע אני רועד כל כך הרבה?
זה כי אני מדמם מוורידיי
את לבי ואת שקריי
אני יודע
איך לתפור אותם מחדש
כל פעם שהם נפתחים
הרי ורידי נפשי תמיד כואבים

אני בוצע
את המוח שלי לחלקים
יום ביומו
ערימות של התקפים
מתפרק
מתנתק
ושוב מתחבר
אני יודע
שהדמעות לא באמת נופלות
גם אם זה מרגיש שלא אוכל להתגבר

אני רוקע ברגליים
בכעס
ונופל על הברכיים
בזעם
ובוהה בקווים על הידיים
בהיסוס
ומנסה להפסיק לחשוב
בייאוש
אני יודע
איך למלא את הראש בזבל
איך להתעלם ולקבור את הסבל

אני יודע
דברים שגם אתה
אני גם יודע דברים
שאף פעם לא תדע

הציורים שלך מושלמים
הלב שלך מעולם לא יצא
הפצעים שלך מחלימים
השיגעון רחוק ממך

אף פעם לא
השתגעת או קרסת
תמיד כל כך חזק
לפחות מולי
יש לך משהו לספר
אהוב שלי?