האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

המבחנים המסכמים - כל הפרטים

 
נושא נעול פרסם נושא חדש פרסם סקר

 עוגיות כחולות | אור
פורסם ב: Nov 26 2019, 08:22 AM
צטט הודעה




קוסם מתקדם
******

פרטי משתמש
קבוצה: סלית'רין
הודעות: 5046
חרמשים: 19356
מגדר:female
משתמש מספר: 69611
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 09.03.2019


שם הפאנפיק: עוגיות כחולות
פאנדום: פרסי ג’קסון והאולימפיים
דמויות: פרסי, אנבת’, סאלי, פול ורייצ’ל (איזכורים לגייב המסריח)
דירוג: PG-13
ויתור זכויות: לריק ריירדן

אתמול התקיים יום המאבק הרשמי באלימות נגד נשים והיה לי חשוב לכתוב את זה גם אם זה יום אחרי.
איזכור להתעללות נגד נשים, אבל ממש בקטנה ולא משהו דרסטי, אבל מי שקשה לו שלא יקרא.
תודה לחלי שנתנה לי את הרעיון אתמול בלילה(:
ת"ב כמובן יתקבל בברכה.

- - - -


כשפרסי בן שלוש - עשרה, זו השנה הראשונה שבו אמא שלו מכינה עוגיות בצבע כחול ומזמזת לעצמה שירים במטבח הקטן בדירה החדשה שעברו אליה בסוף הקיץ האחרון.
היא נראית רגועה, מאושרת, אפילו. השיער החום שלה פזור ונופל עד כתפיה, וחיוך רך מוצא את עצמו אל פניה כשהיא מכניסה את העוגיות אל התנור.
"בשביל מה העוגיות?" פרסי לא יכול לעצור את עצמו מלשאול. הם תמיד חוגגים עם דברים כחולים. זה מן מסורת כזאת, רק של שניהם.
סאלי ג’קסון מרימה את ראשה לאחר שסגרה את דלת התנור באיטיות, החיוך עדיין מתנוסס על פניה. "אני בטוחה שמחר יסבירו לך את זה בבית הספר, מותק." זה כל מה שהיא אומרת לאחר שהיא מתפנה לשטוף את הכלים המלוכלכים שנוצרו על הכיור בגלל הכנת העוגיות.
למחרת, בבית הספר, אחת המורות מספרת ומדברת על יום האלימות הרשמי נגד נשים. היא מספרת שזה חשוב להתלונן, שזה חשוב להגיד, ואז היא ישר עוברת ללימוד מתמטיקה (או שזה ספרות? פרסי באמת לא יודע), כאילו כאבן של הילדים והנשים שנמצאים במעגל האלימות לא משנה כמו לימוד מתמטיקה.
כשפרסי חוזר הביתה באותו יום, הרגשה משונה עולה בו. הם שרדו. הם יצאו ממעגל האלימות בדיוק לפני שישה חודשים. הם עברו לדירה חדשה בלב ניו יורק, הוא נרשם לבית ספר חדש, וגייב הוא לא חלק מהחיים שלהם.
אז כשהוא מגיע הביתה ומניח את התיק שלו בפינה במטבח, נמהר לקחת את אחת העוגיות הכחולות שסאלי הכינה ושמה על השיש רק למענו, הוא חושב שאולי הם לא צריכים לדבר על זה, אבל הם כן צריכים לחגוג את זה.

הם באמת לא מדברים על זה. אבל כל שנה, ב-25 לנובמבר, סאלי מכינה עוגיות כחולות. וכל שנה, הם אוכלים את זה בשתיקה, מסיימים את העוגיות ואת השוקו החם, והולכים לעיסוקיהם.
פעם זה שיעור הספרות שלה באוניברסיטה, פעם הוא קבע להיפגש עם ילדים מהמחנה בסנטרל פארק.
הם מעולם לא מדברים על זה, הם לא מרגישים צורך.
אז כשפול בלופיס יושב במטבח הקטן בדירה של שניהם (ובעצם, אולי של שלושתם?) ולוקח את אחת העוגיות, פרסי רוצה לומר לו שזה רק לו ולאמא שלו. שהוא בחיים לא יבין. שאין לו זכות לקחת את העוגיה שסאלי השאירה על השיש - במיוחד למענו.
"אמא שלך אופה עוגיות נהדרות, פרסי." פול אומר בעדינות, ופרסי שותק, רק נועץ בו מבט בעיניו הירוקות שכה דומות לעיני אביו.
"כן, היא טובה בזה." פרסי אומר בשקט, ומעיף מבט בקערת העוגיות שמונחת על השולחן בין שניהם.
"זה הדרך שלכם לחגוג את כך שיצאתם ממעגל האלימות?" פול שואל בעדינות, ואז ממהר להבהיר, כנראה מהלחץ ומהעובדה שהוא שם לב שפרסי זז באי-נוחות; "אמא שלך סיפרה לי על האבא החורג שלך לשעבר, ואני רוצה שתדע שאני בחיים, אבל בחיים, לא ארים יד עלייך ועל אמא שלך. אני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בך או בה."
פרסי בוהה בו, ואז בעוגיות, ושוב בפול. "יופי." זה כל מה שהוא אומר כשהוא מרגיש את המחנק בגרון ואת העיניים שלו מתמלאות בדמעות, כך שהוא מסב את מבטו על התמונות על המקרר.
אף אחד מעולם לא אמר לו דבר כזה, מעולם לא הבטיח לו דבר כזה. גייב היה מכה אותו, ורק מאוחר יותר פרסי גילה שגייב גם נהג להכות את סאלי.
"כי במקומך, לא הייתי חושב על לעשות דבר כזה." פרסי ממשיך לומר.
האיום נשאר באוויר, ואף אחד לא מדבר, ופרסי תוהה; האם פול באמת כל כך שונה מגייב? האם הם באמת יכולים לחגוג את היום הזה, יום אחד, כמשפחה שפול הוא חלק ממנה?

בשנה שפרסי נעלם העוגיות עדיין מוכנות על השיש, אבל שום נער שחור שיער ובעל עיניים ירוקות לא לוקח אותם.
הם פשוט נשארים, מונחים על השיש, בדיוק באותה הצורה שבה סאלי השאירה אותם בבוקר.
אבל פול לוקח כמה עוגיות בדרך לבית הספר, וסאלי יושבת במטבח ונועצת במבט בתמונות על המקרר, וכל רעש עליה במדרגות גורם ללב שלה לדפוק בחוזקה. היא כמעט מצפה שהוא ידחף את דלת הכניסה, יזרוק את תיק בית הספר שלו על הרצפה, יחבק אותה בחוזקה ויקח עוגיה.
הוא אף פעם לא מגיע.
העוגיות נשארות על השיש עד שהשעון מתחלף לחצות.
ואיכשהוא, היא יודעת, שאיפה שפרסי לא נמצא - הוא מחפש דברים כחולים כדי לחגוג את היום הזה גם.

כשהוא חוזר הביתה, תשוש ועייף ופצוע, אוחז באנבת’ כאילו כל חייו תלויים בזה, הוא פורץ בבכי קולני בזרועותיה.
והיא מלטפת את השיער שלו, לוחשת מילים רכות לאוזנו, מושיבה אותו על כיסא במטבח הקטן של שלושתם ומוציאה את העוגיות הכחולות שהכינה בשביל פול כמה ימים לפני כן.
היא מחבקת את אנבת’ גם, בחוזקה.
זה לא היום הרשמי לאלימות נגד נשים, אבל פרסי ואנבת’ חזרו הביתה - וסאלי מחליטה שזו סיבה מספיק טובה בכדי לפתוח את קופסת העוגיות הכחולות שהונחו על השיש.

פרסי בהה בפסל מולו. במשך שנים, הפחד הכי גדול שלו היה הפסל הזה. במשך שנים, החדר שלו מעולם לא היה שלו. במשך שנים, הוא היה חוזר הביתה רק לתקופות קצרות - בגלל המפלצת שמולו.
פרסי הוציא עוגיה כחולה מהשקית שבו הוא החזיק.
"וואו, פרסי." רייצ’ל אמרה בהתפעלות, כשהיא בוהה גם היא בפסל של ארבעת הבחורים יושבים ומשחקים פוקר מול השולחן במטבח.
"לא ידעתי שאמא שלך כל כך טובה בלפסל." היא ממשיכה לומר, ופרסי לא יכול שלא לחייך.
"עוגיה כחולה?" פרסי שואל בעדינות, "אמא שלי הכינה."
הם מעולם לא מדברים על זה, אבל הם חוגגים את זה. ובמשך השנים פרסי למד שגם אם אנשים לא עברו את הזוועות שהוא ואמא שלו עברו - זה בסדר אם הם יחגגו את זה איתם גם. זה בסדר, כי אלה אנשים שאכפת להם.
זה בסדר, כי זה אנשים שהם נהפכו למשפחה.
"אתה עושה בייביסיטר לאסטל היום?" רייצ’ל שואלת כבדרך אגב כשהם יוצאים מהמוזיאון למזג האוויר הקריר והגשמי של לב מנהטן.
פרסי מרים מבט אל השמיים, משום מה, יש לו תחושה שגם האלים משתתפים בכאבו.
"אנבת’ עושה עם מגנס." פרסי אומר כשהוא עולה עם רייצ’ל אל אחד האוטובוסים שמגיעים.
"עוגיה?" הוא מציע לאישה זקנה, שמבטה מתרכך אל עבר ההצעה של פרסי.
"תודה לך, יקירי." היא לוקחת את העוגיה מפרסי בעדינות. "אף פעם לא ראיתי עוגיות כחולות…" היא אומרת, כמעט לעצמה.
"כן." פרסי מוצא את עצמו אומר, מעיף מבט ברייצ’ל שמסתכלת החוצה מן החלון. "אמא שלי מכינה אותם."
ולפעמים, הוא חושב, לא באמת צריך סיבה לחגוג דברים מסויימים.
לפעמים, זה בסדר לתת לאנשים אחרים להשתתף בחגיגה, גם אם הם לא באמת מכירים אותך, גם אם הם לא באמת יודעים מה עברת.
רק כי אתה יכול. רק כי אתה אנושי. רק כי למרות כל מה שעברת - אתה לא מפלצת.
ואת זה, חושב פרסי, את זה הוא רוצה לחגוג עד יום מותו.

- - - -
לא מרוצה מהסוף כמובן אבל שיהיה
ת"ב יתקבל בברכה כמובן!!

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 27 2019, 19:41 PM
צטט הודעה




קוסם מתקדם
******

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 6567
חרמשים: 24070
מגדר:male
משתמש מספר: 70463
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 16.08.2019


וואו
הכתיבה מדהימה
וגם העלילה, באמת שאין לי מילים...


--------------------


ליאו 🩸 דתי 🩸 חת(דרק)ו(נ)ל 🩸 פיתה עם חומוס 🩸 מלא פאנדומים

Do you hear the people sing
Singing the song of angry men
It is the music of the people
Who will not be slaves again
When the beating of your heart
Echoes the beating of the drums
There is a life about to start
When tomorrow comes


הנני הדוד בולד

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 28 2019, 09:01 AM
צטט הודעה




Live and let live
*******

פרטי משתמש
קבוצה: גריפינדור
הודעות: 12755
חרמשים: 10645
מגדר:female
משתמש מספר: 63732
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 03.08.2017


נתחיל ב - וואו.
זה מהמם. ישבתי, וקראתי, ואז כשהגעתי לסוף חזרתי לקרוא מהתחלה.
זה יפיפיה, וכל כך אמיתי. ההרגשה הזו כל פעם בסוף של פיסקה, כשהוא מגיע למסקנה אחרת, אחה הרגשות עצומות. וכל כך נכונות, העברת את המסר ברמה מושלמת, לא חזק מידי אבל ברור לחלוטין. היה כיף לקרוא את זה, ממש כמו לקרוא ספר. זה כתוב ברמה ממש גבוהה ויפה ובשלב כל שהוא, אני חושבת שלקראת הסוף כמעט הייתה לי צמרמורת. זה נושא שמדבר על משהו ממש קשה והאמת, שנוגע כנראה להרבה אנשים פה, וזה נצרב חזק.
אהבתי מאוד מאוד את מה שכתבת, תכתבי עוד. והרבה, כי זה מושלם (:


--------------------

🛸


---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Nov 28 2019, 18:45 PM
צטט הודעה




מוגל


פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 5
חרמשים: 1580
מגדר:
משתמש מספר: 65559
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 13.01.2018


וואו זו מילה מעולה, בעיני, לתאר את הקטע הזה.
לא ראיתי הרבה אנשים מכירים בעובדה שפרסי וסאלי עברו התעללות, למעשה, אני די בטוחים שחוץ ממך, המקום היחיד שבו ראיתי אנשים מדברים על זה היה המחזמר, אז קודם כל, פרופס על זה.
דבר שני, ממש את הפיתוח של פרסי לאורך הקטע, שנעשה בצורה שהרגישה טבעית ולא מאולצת, מלגונן על העוגיות האלה, כי זה רק שלו ושל אמא שלו ואף אחד אחר לא יבין, ללהציע עוגיה לזקנה ברחוב כי זה בסדר לתת לאנשים אחרים להשתתף בחגיגה, זה פשוט,,,זה רק קצה הקרחון במה שאני רוצים להגיד על הקטע הזה, כי הוא כל כך טוב!
אז,,,וואו.

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: May 17 2020, 18:52 PM
צטט הודעה




קוסם בינוני
*****

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 4324
חרמשים: 2248
מגדר:female
משתמש מספר: 71083
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 29.12.2019


וואו. נחמד מאוד


--------------------
•Yuval•

User Posted Image

•לשרשר • נולדו לרקוד • ג'יילי • צ'ארלי פות' • בלאקפינק • שמש

"james - "I and Riley will always be together

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: May 17 2020, 20:01 PM
צטט הודעה




Foxes are just cat software running on dog hardware
******

פרטי משתמש
קבוצה: הנהלת האתר
הודעות: 7592
חרמשים: 2147483454
מגדר:male
משתמש מספר: 33527
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 12.06.2011


חלאס להקפיץ

ננעל


--------------------
User Posted Image
User Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
1 משתמשים צופים באשכול זה (1 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
נושא נעול פרסם נושא חדש פרסם סקר

 


מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
8199 19092 19396 19819


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007