אבירים - טובים או רעים? | דיון

[קלישה מהלכת]

אני לא בטוחה כמה בפורטל יש קהל לפאנדום (רומח הדרקון), ולכן הדיון הזה הוא מעין בדיקה - האם מישהו קרא בספרים ויכול לדון בהם. בכל אופן:

אבירי סולמאניה מוצגים במהלך כל הסדרה בעיניים בהחלט לא ניטרליות. ניכר שהאנשים שכותבים עליהם (ולא בהכרח רק וייס והיקמן), מחבבים אותם ונמצאים לצידם, ומעטים מלבד הצמד הקאנוני (לעיתים רחוקות מאוד) טרחו להראות בהם קצת עומק. במקום זאת, נתקלתי בספרים רבים שמציגים אותם בפשטות כגיבורים טובים ואציליים, שאם כל העולם יתגייס למסדר שלהם יהיה המצב טוב בהרבה, ושהם מטיבים עם כולם ושומרים על כל אחד.
אני יכולה להעיד על עצמי שמלכתחילה שנאתי את האבירים, ואפרט גם מדוע. "אסט סולרוס אות מיטאס" - המשפט הזה, לא נעים לי להגיד, כמעט הגעיל אותי לאורך כל הסדרה. האבירים נותנים לכבוד מקום של - טוב, נו, כבוד, ומתייחסים אליו כאילו מדובר בדבר חיובי, וקוראי הסדרה נסחפים אחר אותה אמונה. אבל כיצד ניתן לשכוח שכבוד הוא הדבר ההפוך מחיובי? כבוד הוא גאווה, כבוד הוא התנשאות, וכאשר אדם טוען שכבודו הוא חייו - לא מדובר בדבר חיובי כלל וכלל! והרי פירוש הדבר הוא שאם הוא יפסיד את כבודו - אם ימלט מקרב שבו יפסיד בלי ספק - הוא ימות. וכיצד ניתן להתייחס אל אדם שמוכן להישאר להילחם בקרב אבוד כאשר זה לא ישפיע בשום דרך על שום דבר רק בגלל שהגאווה שלו חשובה לו יותר מהכול? לאדם שאם חברו יעליב אותו או יזלזל בו (שכן חברים רבים לעיתים) יזמן אותו לדו קרב (רק קחו לדוגמא את הקטע באגדות א', כשמי נהר מציע לשמור יחד עם סער, וסער מזמן אותו לדו קרב!)? לאדם שלעולם לא מפעיל שיקול דעת, לא משנה באיזה מצב הוא נמצא, והולך על פי סט קבוע של כללים - שגם לאחר סער - לא השתנו באופן מספיק משמעותי?
אבל זה לא רק זה. האבירים שונאים רבי מג - ומדוע? מדוע הם מדירים אותם? מדוע הם מחרימים אותם? מה עשו רבי המג לאבירים שנותן להם את האפשרות ממש לכתוב במידה שרבי מג זדוניים? מה נותן להם את הזכות להכריז לפתע פתאום (ברוב טובם) כי לרבי מג מותר לשאת איתם פגיון, כאילו מראש יש להם זכות להחליט איך יגנו רבי המג על עצמם, ולאסור עליהם להשתמש בחרב? למה רבי המג נחשבים נחותים יותר מכל אדם אחר, עד כדי כך שלאחר ההאזנה לסיפור על מגיוס והומא, התגובה של סער (דמות שנתפסה חיובית מאוד בעיני רוב מעריצי הסדרה) היא "הוא די בסדר - בשביל קוסם", אף על פי שאילו היה מדובר באביר או בסתם לוחם כפרי הוא היה מעריך אותו ומכבד אותו?
והשוביניזם! מה עם להציל עלמה במצוקה? מה אם אביר ילחם בעלמה, והיא תפצע קשות - האם עליו להציל אותה? מה אומרות החוקה והמידה? ובכן, הן לא אומרות דבר, כיוון שהאבירים לא יכולים לעלות על דעתם שאישה תלחם, ולא טרחו לשנות את החוק הזה גם לאחר סער. אילו יראו האבירים אישה לוחמת יגיבו או בזלזול ובגועל (בדומה ביחסם לרבי מג) או ברחמים (אישה לוחמת! כנראה שאביה או בעלה לא מגן עליה מספיק טוב), ולא מסכימים לבנות לבוא למסדרם? ואין ספק שהם אלה שאוסרים על בנות, כיוון שניתן לראות כמה איזכורים קלים לכך שהעולם התקדם, שיש הרבה נשים לוחמות ורבות מג (בעיקר בכבשן הנשמה), אבל אין שום אבירות? ברור שהאבירים אוסרים על בנות להתקבל למסדר שלהם.
הרעיון המקורי מאחורי כל מסדר אבירות ברוב ספרי הפנטזיה הוא טוב, שוויון, הגנה וצדק. אם כך, אמור המסדר כביכול להיות מסדר של דמויות גרי סטואיות וכל כך טובות עד שזה מבחיל - אבל זהו לא המצב. באבירים יש פגמים, ולא חסרים כאלה, והשאלה שלי היא, בסופו של יום, האם היתרונות עולים החסרונות? התשובה שלי היא לא, אבל מעניין אותי לשמוע מה דעתכם.

[חתול רחוב]

הו ואוו יש הרבה מה להגיב אבל רומח הדרקון!
פעם אהבתי הרבה יותר את רומח הדרקון אז לא בטוח שאני זוכר הכל.
עם הסיסמא של מסדר האבירים הוא בעייתי, כמו שאמרת. כבודי הוא חיי, לתת לאנשים להילחם עד המוות רק בגלל הכבוד? זה מטומטם וככ לא נכון בעיניי. אישית כן אהבתי את האבירים כי הם היו מאוד 'להילחם עד המוות' ושטויות כאלו, אבל אז באמת אפשר לראות את הטעות בלא לתת לחבר לעזור כי זה מתחת לכבוד שלי, אז כן, מסכים איתך בכל מילה.

האבירים שונאים את המגים כי הם מפחדים מהם, הם לא מבינים אותם ואנשים בדרכ מפחדים ממה שהם לא מבינים.
האבירים גם מאמינים במלחמה, בלהזמין אנשים לדו קרב אם העליבו אותם, וכשהם נחלמים מול רב מג, הם לא יכולים לצפות מה יקרה, איך להילחם מול דבר כזה, אז זה מפחיד.
לאבירים בכללי יש הרבה השפעה והמילה שלהם נחשבת, כשהם לפחות היו בשיא של המסדר, והגיוני שמה שמפחיד אותם יפחיד את כולם, אם אני זוכר הם גם לא מאוד אוהבים את האלפים... הקנדרים (בושה!)
בכללי כמה שאני זוכר המגים לא מאוד פופולריים בשום מקום, לא רק אצל האבירים. אבל האבירים הם המגינים העיקריים אז הגינוי שאם הם מפחדים מהמגים יהיה לקול שלהם השפעה גדולה יותר.

השוביניזם ): אין מה להגיד זה דוחה ואין לזה הצדקה אבל זה לא הפתיע אותי /: עצוב
למרות שכן יש את שרת הדרקונים שאני לא זוכר את שמה והדרקונית של הומה, יש את אושה... כן יש נשים בסיפור אבל לא הרבה ולא מספיק.
אפשר גם לראות שאצל המגים אין את העניין הזה של שוביניזם, אולי זה אחד הדברים שגורמים לאנשים לפחד מהם, אם גם נשים יכולות להיות רב-מג... לאנשים שבשבילם אישה לא אמורה לעשות דברים כאלו זה קצת מלחיץ נראה לי.

אניוואי, כל הכבוד לך על הדיון הזה! חתיכת ריספקט זה באמת משהו שמעלה הרבה שאלות.

[קלישה מהלכת]

יש בינינו הסכמה מלאה בפסקה הראשונה והשלישית, אבל אני לא בטוחה שאני מסכימה לגמרי עם השניה. נכון, רוב האנשים חוששים מפני רבי המג, אבל, בדיוק כמו גזענות של היום, מדובר בחשש לא מדובר; מעטים האנשים הטיפשים - או דבקים בעקרונותיהם - מספיק כדי לאסור על מגים להיכנס לעיירתם, לדוגמא; למעשה, מדובר בשנאה שכולם מודעים לה - אך חוקי המשחק הם להעמיד פנים כאילו היא לא קיימת.
ולכן, האבירים, ששלטו על שטחים רבים במשך זמן רב, שאמורים להיות התגלמות הצדק והמוסריות, משחקים כאן משחק מלוכלך. שנאה פשוטה היא הגיונית, במובנים מסוימים, אבל ממש לאסור על כך במידה - כאן כבר מדובר בהקצנה ובדבר הרבה יותר משמעותי, לדעתי. כשאתה שליט, אסור לך להראות משוא פנים כלל, והאבירים, בין אם כיוון שרוב הגזעים שהוצגו בספר אכן חד מימדים (אבל כאן כבר נכנסים לדיון על גזענות והאם היא אפשרית בסדרה עם הרבה גזעים), מצהירים שהם שונאים גזעים או מקצועות מסוימים, כגון קנדרים, או מגים, כמובן.
אם כבר, אני התחברתי הרבה יותר לאבירי טאקיזיס - הם כמו הגרסא המשופרת של אבירי סולמאניה; הם מקבלים נשים למסדרם, מכיוון שאין להם חוקה או מידה הם לא מצהירים שהם שונאים מגים (גם אם הם מעט נרתעים מפניהם), והם לא צדקניים כמו אבירי סולמאניה - הם לא טוענים שהם "הטובים" ואבירי סולמאניה "הרעים", וכתוצאה מכך כל אחד ואחד מהם אציל נפש שהתגייס מתוך מסירות מדהימה, ושכל אדם שנלחם בצד השני (כל אדם, לא בהכרח אבירים) הוא מרושע מעצם הוויותו (כמו הנחת היסוד שכל הגובלינים, ההובגובלינים והדרגונים מרושעים) ו/או קיבל כסף או טובות הנאה כדי להילחם.
לגבי השוביניזם - אתה מדבר על שוביניזם כללי, שאכן קיים ברומח ואולי כדאי לפתוח גם עליו דיון - אבל אני מדברת על השוביניזם במסדר. נכון שברומח מופיעה פעם במאה שנה דמות שיודעת לנפף בחרב שלה קצת ולהכריז "אני אישה חזקה, תראו איך אני מחזיקה חרב מבלי להפיל אותה על הרגל שלי", אבל במסדר הן מופיעות רק במלחמת הנשמות - מה שלדעתי לא פחות מעצלני. עד כה לא הוצגה אפילו לא אישה אבירה אחת - ולפתע פתאום, כשגלי פמיניזם רציניים מתחילים להכות בעולם, הם טורחים להכניס אחת, שכל האופי שלה הוא "אני לא שוביניסטית, תראו איך אני לא מפחדת לרדת על גברים", רק כדי שתהיה דמות כזאת, בלי לטרוח בכלל להעביר את המסדר שינוי ארוך ומורכב, או לפחות לציין שהוא עבר שינוי כלשהו. אפשר לחשוב שהם מצפים שהקוראים לא ישימו לב שקודם לכן לא היו נשים אבירות סולמאניות.
מצטערת על הלהט, שוביניזם זה נושא שמאוד מפריע לי.

[חתול רחוב]

זה נכון שהאבירים אמורים להיות התגלמות הצדק והמוסריות אבל אפשר לשים לב שהם ממש לא ככה ולכן זה שהם שונאים את המגים לא באמת מפתיע, מטומטם זה כן, אבל אפשר לראות שהאבירים, שעצם הסיסמא שלהם בעייתית, שמה שהם מאמינים בו הוא בעיה, הם לא התגלמות הצדק והמוסריות. ולכן לדבר על שלטון בלי שנראה ועל קבלה של כל הגזעים זה לא רלוונטי פה, כי השלטון הזה מושחת.
אבירי טאקיזיס 3> כן טוב אין ספק בכלל שהם המועדפים עלי חד משמעית, לא רק שהם מקבלים נשים לצבא ומה שחשוב להם זה האם את יודעת להילחם ולא האם את בן או בת, הם מאמינים בכבוד, אבל לא רואים גם מעבר והם לא ילחמו בפלוגה שלמה כשהם רק עשרה איש, רק כי הכבוד אמר שאסור לברוח.
שוביניזם זה באמת נושא כואב, אבל הספר הזה מתרחש יותר במקבילה של ימיי הביניים שלנו, כשהייצוג הנשי היה במיעוט של המיעוט, אני לא מנסה להצדיק את זה ואני יותר מאשמח לראות עוד דמויות נשיות מופיעות שם, אבל בהחלט אפשר להבין מאיפה זה נובע.
השוביניזם במסדר נובע מזה שכל הספר שוביניסטי, הבעיה היא חוסר הייצוג הנשי בספר, מה שמופיע בעיקר במסדר כי המסדר באמת תופס חלק מאוד גדול ונוכח בסדרה. ברגע שייצוג נשי ייכנס בספר ועוד נשים יופיעו, יהיה אפשר להכניס למסדר ולהראות לאבירים שגם נשים יכולות להילחם יופי, למרות שאז יגיע הקטע המטומטם של הכבוד "אני לא נלחם בנשים".

[Quiet day]

טובים אפילו שלא הראו אותם בסדרת הארי פוטר

[עוקץ]

השאלה האם האבירים הסולאמניים רעים או טובים היא שאלה פילוסופית קשה
כי לכולם יש כוונה טובה אבל המעשים של חלקם רעים.
הייתי מסכם אבל שהם טובים מאחר והם נאבקים בטאקיזיס.